מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שני יובלות: חבת-ציון והקרן-הקימת

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

בשנה אחת נפגשו שני יובלות: יובל החמשים להתחלת תנועת התחיה שלנו, הלא היא תנועת חבת-ציון; ויובל השלשים מיום שנוצר, בקונגרס הציוני החמשי, המכשיר לגאולת אדמת אבות והלאמת הקרקע בארץ-ישראל, הקרן הקימת לישראל.

דוקא בתקופה זו שאנו עומדים בה כעת, כשעננים כבדים מצטברים על ראשינו, כשגל של זדון עולה בלי הרף על מפעלנו ומתנכל לשטוף ולהשמיד את כל אשר נטענו וזרענו במשך חמשים שנות עבודתנו, ובה בשעה עוברים ימים קשים על גלויות ישראל – דווקא עתה ראוי להעלות את שני היובלות האלה, לזכור ימים ראשונים ולשאוב מהם כוחות חדשים, בכדי שנוכל לעמוד בהצלחה בפני הגלים הזדוניים.

כמה קוים אפייניים משותפים לראשוני חובבי-ציון הותיקים ולעסקני הקרן הקיימת, והם המאחדים את שני המאורעות לחטיבה אחת. מהו המציין את העסקן של תנועת חבת-ציון? הוה אומר: יחסו לבנין הארץ ולתנועת התחיה. יחס זה בא לו לחובב-ציון לא מתוך אידיאולוגיה חדשה, לא מתיאוריות שנתחדשו בזמן האחרון, כי אם מן המקור הראשון. מן הגעגועים המסורתיים לא“י, ששאב אותם מן הספורים של האבות, מן התנ”ך, מן התפלות בבית הכנסת ומן החגים והצומות בבית, מן האגדות שבתלמוד ומן האנחות והדמעות של הסבא בתקון חצות. געגועים אלה הם תולדת ההיסטוריה בת אלפי שנים, ועל כן נשמרו לנצח. פינסקר וחבריו הגישו לו לחובב-ציון את כל הדברים האלה בצורה מחודשת, מודרנית, אבל בעקרו נשאר העסקן של הימים ההם נאמן לאמונה ולמסורת שבהן חי. ומשום כך כל הזעזועים שעברו בעבודה במשך עשרות שנים, כל הקשיים והרדיפות מבחוץ והאדישות וההתנגדות מבפנים, לא היה בכוחם להבהילו ולהביאו לידי יאוש: הוא נשאר איתן באמונתו ובמסירותו.

לא מקרה בלבד הוא, שבזמן שהיאוש חדר לתוך יסודות התנועה והעלה על הפרק את ההצעה של אוגנדה ואחרי כן את התנועה הטריטוריאליסטית, נשארו חובבי-ציון הותיקים נאמנים למקורות התנועה ולא זזו מנאמנותם לציון, והם הם שסייעו במלחמה נגד הסטיות הללו. ביחס זה של חובבי-ציון הראשונים יש בודאי משום פרימיטיביות, אולם בזה גם כוחם ונצחיותם. תיאוריות, השקפות ואידיאולוגיות עולות ויורדות, ואין להן חלק בנצח, מה שהיה מפורסם אתמול – היום אבד ערכו. אולם רגש לאומי, פרימיטיבי ומעמיק – נצחי הוא ומשום כך הוא מנצח.

אותה הפרימיטיביות אתה מוצא גם אצל עסקני הקרן הקימת. ביסודה מונחת שאיפה חזקה, פשוטה ומובנת לכל אדם מישראל: לגאול את אדמת האבות ולעשותה לקנין האומה כולה. ואי אתה צריך שום תיאוריות וביאורים לרגש הטבעי הזה. משום כך תמצא בשורות העסקנים של הקרן הקימת גם את הותיק החרד וגם את הצעיר החפשי, גם את העסקנים מסוגים שונים וגם את האשה, ואף את הילד והתלמיד בבית-הספר. אין הם זקוקים לשום ביאורים, כי יודעים הם ומרגישים את הטעם של עבודתם: גאולת אדמת המולדת. צורות שונות בעבודתנו ההתישבותית, ואף קרנות שונות, יכולות לעלות ולרדת; שיטות שונות בעבודת הבנין עלולות להשתנות ולהתפתח – יסוד אחד ישאר קבוע ועומד בלי שום שינויים: הקרן הקימת לישראל, שתמשיך להגדיל את הרכוש הלאומי דונם אחרי דונם, עד שהדונם האחרון שאפשר יהיה לגאול אותו בגבולותיה ההיסטוריים של אדמת האבות יהיה רכושו של עם ישראל. אלה שקשרו את עצמם, בכל לבם ונפשם, בעבודת הקרן הקימת בטוחים הם שעד יומם האחרון דרך עבודתם סלולה וברורה, בלי שנויים ובלי זעזועים.

הקו האופיני השני המציין את החובב-ציון הותיק הוא: יחסו לא רק לארץ-ישראל, כי אם לחיי הטבע ולעבודת האדמה בה. היתה כאן לא רק שאיפה סתם לשוב לארץ אבות, כי אם בעיקר לשוב אל חיק הטבע ואל החיים של הימים הראשונים, מתקופת נעוריה של האומה. ברור היה לו לחובב-ציון הותיק, שבנין הארץ משמעו בראש ובראשונה: קרקע, עבודת האדמה, נטיעות, חיי כפר. מובן מעצמו, שעם התפתחות המפעל של בנין הארץ הושם לב גם לבנין הערים, לתעשיה ולמסחר. כל הדברים האלה היו חשובים מאד בעיני חובבי-ציון ועוד באספת חובבי-ציון בקטוביץ, בשנת תרמ"ה, דברו על יסוד חברה להתפתחות התעשיה בארץ. אולם נשמתו של החובב-ציון הותיק נתונה היתה תמיד לשאיפה אל הקרקע ואל ההתישבות החקלאית. הוא הרגיש באופן אינסטינקטיבי שבנינה של ארץ-ישראל תלוי בעיקר בהקמת הכפר היהודי ורכישת הקרקע למתישבים בו.

ושוב אתה מוצא אותו הקו האופייני אצל עסקן הקרן הקימת. גם מוסד זה בנוי בעיקר על השאיפה של שיבת האומה לטבע, לעבודת האדמה, לחקלאות ונטיעות, לכפר. ותפקידה של הקרן הקימת הוא להכין את הקרקע בשביל הישובים הכפריים האלה. אמנם, במשך שלשים שנות פעולתה של הקהק"ל הוקדש תשומת-לב, בעבודה ובסכומי-כסף, גם לרכישת קרקעות בערים וליד הערים, בשביל שכונות עירוניות ומגרשים לבנינים צבוריים. כל זה נעשה לפי תכנית ידועה מטעמים של פוליטיקה קרקעית שיטתית, אולם נשמתו של עסקן הקרן הקימת לישראל נשארה תמיד קשורה בישובים החקלאיים שבעמק יזרעאל ובשרון – במקום שהשאיפה לשוב אל חיק הטבע מצאה במדה ידועה את פתרונה.

קו אופייני שלישי מציין את החובב-ציון הותיק: הגשמה עצמית, השאיפה לפתור את שאלת ארץ-ישראל לא רק בשביל האומה, כי אם בראש ובראשונה בשביל היחיד עצמו. השאיפה לבוא לארץ, להשתקע בה ולבנות שם את ביתו הפרטי – זו היתה תמיד שאיפתו כמעט של כל אחד מחובבי-ציון. וכל מה שנוצר בארץ בתקופה הראשונה של התחלת מפעלנו נוצר על-ידי חובבי-ציון מסוג זה: פתח-תקוה וראשון-לציון, זכרון-יעקב וראש-פנה, גדרה וחדרה – אלו הן החניות הראשונות של חובבי-ציון אלה, שבאו והגשימו בעצמם ובאמצעיהם הם את שאיפתם ושאיפת האומה גם יחד. ואם רבים מהם לא זכו עד היום הזה להגשים את שאיפתם, תמיד נשאר בלבם הרגש הפנימי, שזוהי הדרך ואין אחרת: גאל את עצמך תחילה בתוך הגאולה של האומה כולה. והוא הדין לגבי עסקני הקרן הקימת. רובם הגדול של עסקנים אלה מחוגי הנוער העברי באו. הם אינם רואים בעבודתם אוסף-כספים בלבד לגאולת אדמתה של ארץ-ישראל בשביל אחרים, כי אם כל קבוצה חושבת בראש ובראשונה על גאולת הקרקע בשביל חבריה, שיבואו בעצמם להתישב על הקרקע. כל אחד מהם אינו רוצה רק לעזור לגאולת הארץ, כי אם הוא עצמו רוצה להיות נגאל על-ידי הארץ. וכאן, ברגש הבריא הזה, בקשר בין הכלל והפרט, בין הגואל והנגאל – כאן הערובה השלמה ביותר להצלחת מפעלה של הקרן הקימת, בלי יאוש ובלי ליאות.

ועוד קו אחד משותף לתנועת חבת-ציון ולעבודת הקרן הקימת: כמה וכמה רעיונות גדולים, שנתבשרו מחדש ונתפשטו ע“י ההסתדרות הציונית, אתה מוצא בתכניותיה של חבת-ציון בתקופה הראשונה; כמה מחובבי-ציון הותיקים הצטיינו במסירות עד אין קץ והביאו קרבנות גדולים לתנועה, בארץ ובחו”ל – וההיסטוריה, לא רק של הישוב העברי בארץ, כי אם גם של התנועה עצמה, עברה עליהם בשתיקה. אכן צנועה היתה העבודה וצנועים היו עובדיה, ומעשיהם שמשו להם מקור של ספוק עצמי פנימי. אותו הדבר אנו מוצאים אצל הקרן הקימת וקהל עסקניה בכל הארצות: עבודה שקטה וצנועה והסתפקות העסקנים בהכרתם הפנימית, שהם ממלאים את חובתם לאומה ולמולדתה. הקרן הקימת, שפעולותיה מהוות את היסוד לבנין האומה והארץ – במשך כל זמן עבודתה, ובפרט אחרי המלחמה, נדחקה לקרן-זוית, בלי הכרה מספקת מצד העולם הציוני הרחב. עבודתה הצנועה של הקרן הקימת ושל עסקניה מזכירה לנו את הימים הראשונים של תנועת חבת-ציון. אולי טעות היא, אך העובדה נשארת קיימת.

השתדלתי לתאר בסקירה כללית, בעיקר לפני הדור הצעיר של עובדינו, את המומנטים האופייניים המאחדים את שני היובלות לחג אחד. ואתם הפכו בה והפכו בה, כי הכל בה. ידעו העם היהודי והציונים שבכל העולם, כי בכדי לנצח את הגלים הזדונים, אשר סביב שתו עלינו מבית ומחוץ, דרושים: אמונה, סבלנות קרבנות עצומים, ובראש ובראשונה קרקע מתחת לרגלינו. אם הקרקע יהיה לנו – הארץ תהא לנו. אם ישראל יגאל את ארץ-ישראל, אז תגאל ארץ-ישראל את עם ישראל.

תרצ"ב.

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

בְּפֶתַח בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי

מאת מרדכי צבי מאנה (שירה)

פֹּה עִמְדוּ, כָּל עוֹבֵר בַּזֶה הַשָּׁעַר,

מִשְּׁאוֹן חַיֵּי תֵבֵל לִדְמִי הַמָּוֶת

פֹּה נִרְאֶה חֶלְדֵּנוּ עָף חִישׁ כַּסָּעַר,

פֹּה נִזְכּוֹר כִּי נִשְׁכַּח עָמָל וְעַצֶּבֶת.

פֹּה יִישְׁנוּ, יִשְׁלָיוּ זָקֵן גַּם נָעַר,

יַחְדָּו גַּם עָרִיץ גַּם נֶפֶשׁ דּוֹאֶבֶת.

פֹּה עוּרוּ, נִרְדָּמִים, גַּם שַׁעֲרוּ שָׂעַר,

פֹּה עַל סַף הַשַּׁחַת רַגְלְכֶם נִצֶּבֶת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.