רקע
מנחם אוסישקין
לקרן היסוד

עונג מיוחד לי להיות בין המברכים הרבים למלאות ט“ו שנה ליסודה של קרן היסוד. עונג מיוחד הוא לי כי הייתי מהמיסדים והמגינים על יצירתה של הקרן לפני חמש עשרה שנה, בזמן שהרבה ציונים חשובים פקפקו הן בנחיצותה של קרן כזו והן באפשרות יצירתה. והנה עברו ט”ו שנה והוברר לכל העולם שהצדק היה עם המחייבים. אי-אפשר לתאר כיום איך יכלה הארץ להתפתח במשך חמש עשרה השנים האחרונות אלמלא היתה קרן זו קיימת; איך אפשר היה לבנות את כל עשרות הנקודות הישוביות של החלוצים הראשונים שבאו לארץ ושנתנו לה את כוח עבודתם, את מיטב מסירותם ואת כל האידיאליזם שלהם, אלמלא כספיה של קרן היסוד? ואיך יכלה לקום היצירה הגדולה על אדמת הקרן הקימת לישראל, שנקראת עמק יזרעאל, ועמה כל יתר שטחי ההתישבות היהודית באיזורים אחרים של הארץ? אי אפשר לתאר את העליה הגדולה של רבבות עולים מחוסרי אמצעים, מבלי קרן היסוד שעזרה להם לבוא לארץ ולהסתדר בה, הן בחקלאות והן בעבודות אחרות. אי אפשר לתאר את היצירה התרבותית, מדרגתה הראשונה עד קומותיה העליונות, שחנכה מאות, אלפים ורבבות, דור שלם, עברים בשפתם ובתרבותם, שקבלו את חנוכם בבתי הספר שלנו ושקרן היסוד הוציאה עליהם במשך חמש עשרה שנות קיומה עד היום הזה כמיליון לירות?

כן! כיום, כאשר הדרך כבר סלולה, באשר הארץ הוכשרה לאפשרויות קליטה גדולות, באשר אנשים בעלי אמצעים הנמצאים בארצות הגלות רואים כבר לעצמם את היכולת ליצור בארץ חיים חדשים, כעת נעשית עבודתה של קרן היסוד מובנת ובולטת גם בשביל אלה שהיו עוורים לפני חמש-עשרה שנה. כן! המחייבים ניבאו נכונה על נחיצות הקרן, אולם נבואתם לא נתקיימה בשלימותה בדבר האפשרויות הגדולות של הקרן שנוצרה. חלמו על 25 מיליון לירות במשך 5 שנים ונאספו רק 5 מיליון במשך 15 שנה, ז.א. החלום הגדול נתקיים רק בעשרה אחוזים, רק מעשר ממנו חזו עינינו. היוצרים של קרן היסוד חשבו, שהיהודים יתרמו מעשר לקרן, אבל היהודים “הפכחים” נתנו רק מעשר מן המעשר. אולי היום נעשו ה“פכחים” כביכול לפכחים ממש ואולי יבינו עכשיו שאין מקום למימרא, שעבודת בנין ארץ-ישראל היא עבודה לדורות. שאלת הקצב בעבודת בנין הארץ בוערת ואל לנו לדחותה לדורות, כי זהו ענין של הזמן הקרוב ביותר. הארץ דורשת זאת מאתנו. אם אנחנו לא נעשה זאת, היא תוגשם מהר ע"י כוחות אחרים, גם של לא יהודים. זהו גם צו השעה במצב הנוכחי שבארצות הגלות, ששם נשמטת הקרקע מתחת רגלי אחינו. ישנם עוד כיום מאות אלפים יהודים שמלאו את חובתם לקרן היסוד אבל לא במלואה. וברכתי לכם, שהכנסותיכם תעלינו מעלה מעלה הן באיכות והן בכמות ושלאחר עשר שנים, ליום מלאות עשרים וחמש שנים לקיומה של הקרן, יקויימו באמצעותה החלומות של המיסדים, שעם ישראל יתן לבנין ארץ-ישראל על-ידי קרן היסוד, לא מעשר מן המעשר כי אם מעשר ממש.

תרצ"ה

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47978 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!