מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לכנוס העתונאים, בעמק חפר

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

לצערי לא אוכל להשתתף הפעם בכנוסכם החשוב; הרבה ענינים מעכבים אותי בירושלים. הריני שולח לכם, איפוא, את ברכתי בכתב. בכנוס עצמו ישתתפו באי-כוחנו, הד"ר א. גרנובסקי והאגרונום י. ויץ, ויתנו לכם הסברה מקיפה של הפרובלימה הנצחית שלנו – שאלת הקרקע.

נתאספתם בשעה חמורה מאד ליהדות העולמית כולה: תקוות העם לגאולתו בארץ אבות עומדת עכשיו לדיון בצורה חריפה ביותר. שונאינו רוצים להקטין את תקוותנו ולהנמיכה, אם בדרך של חניקת מפעלנו ועיכוב העליה, או על-ידי נתוח הארץ וחיסול התקווה של הגאולה השלימה וקבוץ גלויות. אני מאמין באמונה שלימה – וחושבני כי האומה ברובה הגדול מצטרפת לאמונה זו – כי שתי המזימות האלה יעלו בתוהו, והגאולה השלימה בוא תבוא על אף כל מחשבות הזדון של אויבינו. אבל בשעה זו עלינו ליתן דין-וחשבון לעצמנו ולהודות בפה מלא, כי במצב הנורא שאנו נתונים בו עכשיו אשמים לא רק אויבינו מבחוץ, כי אם קודם כל אנחנו בעצמנו. כולנו חטאנו. במשך ששים שנה עמדו גדולי האומה, מפינסקר עד הרצל ועד המנהיגים העומדים בראש עבודתנו היום, עמדו וקראו: מהרו וגאלו את הארץ משממותה, מהרו ועלו ארצה, מהרו בגאולת הקרקע ובמפעל הבנין. והתשובה על כל הקריאות הללו היתה קטנה ודלה. ואם גם הצלחנו ליצור בארץ יצירות גדולות ונהדרות, הרי הן כאין וכאפס לעומת מה שאפשר היה להשיג, אילו זע העם כולו והקיץ מתרדמתו.

בואו ועשו חשבון: השרון ועמק-חפר אינם בסכנה, מפני שהצלחנו להעבירם לרשותנו; עמק-יזרעאל ועמק-זבולון אף הם אינם בסכנה, מפני שדאגנו לגאולתם בעוד מועד; חלק של בית-שאן מובטח לנו, מפני שברגע האחרון הצלחנו לגאלו מידי זרים; חלק של עמק-הירדן אינו מוטל בסכנה, מפני שדאגנו לגאולתו. סכנה נשקפת לנו בגליל, מפני שלא הספקנו לתפוס בו אלא נקודות מועטות; את עבר-הירדן הפסדנו כולו, מפני שלא יצרנו שם אף ישוב עברי אחד; כל הנגב הוא בסכנה, מפני שלא עשינו כמעט ולא כלום באיזור זה; בנוגע לעכו והסביבה כמעט שאין לנו כל תקוה; והמקום הקדוש ביותר בשבילנו, קודש הקדשים של האומה, ירושלים – היא בסכנה, כולה או ברובה, מפני שלא הקימונו סביבותיה רשת של ישובים עברים; עיר האבות חברון, הקדושה לאומה כולה, אין לנו כל תקוה עליה – וכל זה בא לנו באשמתנו אנו. במשך ששים שנות עבודתנו בארץ, וביחוד בזמן האחרון – היינו יכולים לגאול את כל המקומות האלה, אילו היה עם ישראל לא רק מרגיש, כי אם גם מבין, מהי ארץ-ישראל בשביל תחייתו. אולם במשך כל הזמן היה קולנו קול קורא במדבר – במדבר ממש, ובתשעים אחוזים במדבר האומה.

עכשיו יש שמתלהבים למדינה העברית, שתבוא ותצילנו ממצוקתנו. אולם גם מדינה זו אינה מבוססת כל צרכה מבחינת הקרקע. מחמשת מיליון דונם, שעומדים להקצות למדינה העברית, נמצאים עוד ארבעה מיליון דונם בידי זרים. ומי יגאל את הקרקע, באיזה אמצעים ומתי, ואם בכלל תהא אפשרות לגאלו, לאלהים פתרונים.

אבל גם אם חרב חדה מונחת על צווארנו – לא נתיאש. נעשה את כל מה שאפשר לעשות בידי אדם, ולה' התשועה. עתונאי ישראל, קראו לעם בכל התפוצות, הרימו את קולכם מארץ-ישראל הדוויה: הצילו מה שאפשר להציל, גאלו היום מה שניתן לגאול. עד שיבוא הפתרון המוחלט מצד הממשלה, ובהסכמת האומה העברית, יעבור עוד זמן רב, ומי יודע אם בכלל יבוא. עשו את חובתכם, עתונאי ישראל, הגבירו את האמונה בגאולה השלימה, עוררו את העם לפעולות ממשיות, גלו את הכוחות היוצרים באומה – והאמת והצדק בוא יבואו ויביאו אתם גאולה שלימה לעם ישראל בכל ארץ-ישראל.

י“ב כסלו תרצ”ה

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
רקע
מנחם אוסישקין

יצירותיו הנקראות ביותר של מנחם אוסישקין

  1. אשה צדקנית (מאמרים ומסות)
  2. על ל"ג בעומר (מאמרים ומסות)
  3. על ירושלים ומקומה בתנועת התחיה (מאמרים ומסות)
  4. תזכיר ל"ועדת החלוקה" בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  5. נוער, קרקע ואמונה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות מנחם אוסישקין בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות מנחם אוסישקין

יצירה בהפתעה
רקע

כאשר פקד האל

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)

היא, שקודם שנזדמנה עמו, נוסתה בכמה וכמה “ראיונות” לא עם חתן אחד ושנים. ה“ראיונות” הוכנו לא על פי הנוסח הישן, לא באופן הפשוט, כשהתריסים מוגפים, כשהיא יושבת מקושׁטה על פי מקרה, וכשהיא קוראה, גם כן על פי מקרה, באיזה ספר, ובינתים נכנס הוא עם השדכן או השדכנית, לבוש מעיל שׁחור, בא זה עתה מביתו שׁל הגלב, מגולח למשעי, שפמו עשוי כהוגן, למעלה בשׁתי קצותיו; אל השלחן מוגשים תיכף טהי ומרקחת, והם מתחילים משיחים מיד זה עם זו ובוחנים זו את זה..: לא, ראיוֹנוֹתיה עם החתנים היו מוכנים לא באופן פשוט, גס ומגושם כזה, אלא באופן אחר, יותר נימוסי, יותר יפה ויותר קרוב להמנהגים המקובלים בזמננו; ואף מקומם של הראיונות הללו לא היה כלל בבית ההורים הזקנים, אלא בדירתה של אחותה הבכירה והנשואה, שהוא היה נכנס לשׁם פשׁוט בתור מכרו של גיסה, והיא מצדה – לבקר את אחותה, כשהיא לבושה כדרכה, כמנהגה תמיד בשעת טיול ובקור. הוא והיא מזדמנים כמו על פי מקרה לגמרי, מסיחים זה עם זו כל אותו הערב בשעת שתיה הטהי, ולבסוף הוא מלוה אותה עד ביתה, כמו שהיה עושה ומחויב היה לעשות כל צעיר מנומס במקומו….

הוא מצדו, קודם שנזדמן עמה, נוסה גם כן בראיונות הרבה עם כמה וכמה כלות אחרות, והראיונות הללו הוכנו בכל מיני האופנים השונים; פעם – על הנוסח הישן היותר פשוט, ופעם – על פי האופן היותר חדש שבחדשים, עם כל הנימוסים היותר מדויקים של הדור החדש. הרי בחור הוא, ומה איכפת לי אם הראיון נעשה באופן זה או אחר? אם אינה כשרה בעיניו, או אם הוא אינו נושא חן בעיניה, – שוב אינם מזדמנים יותר. ואם בפעם הראשונה שני הצדדים רצויים לפי שעה זה לזה, הרי הם מזדמנים פעם שנית ושלישית, – ומה הוא מפסיד? קבלת הפנים יפה היא, הערב עובר באופן נעים למדי, וכשנמלכים אחר כך, שהענין אינו עולה יפה, שאינו כדאי, אם מפני שה“קרן” אינה מעולה ביותר, או מפני שסכום הנדוניא הוא פחות יותר מדי, או גם מפני שיחוס המשפחה אינו משובח כל כך, – הרי אין איש מכריח אותו להסכים ולומר: “רוצה אני”…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.