ימי הקונגרס העשרים ממשמשים ובאים. ביום ב' דר“ח אלול לפני ארבעים שנה עמד ד”ר הרצל, מחולל ההסתדרות הציונית, בבאזל והכריז על היצירה הלאומית הזאת. מיום היסטורי זה עברו ארבעים שנה, כמנין השנים של יוצאי מצרים במדבר, שנים של נדודים וצרות לעמנו בכל תפוצות הגולה – ומצבם של היהודים כיום איום ונורא יותר מאשר היה אז, בזמן הקונגרס הציוני הראשון. התקווה היחידה שמפעמת בלב העם, הכוכב היחיד שמאיר להם בחשכת הגולה – זוהי הפינה ההיסטורית הקדושה, שקשורה לנשמת האומה מדורי דורות: ארץ-ישראל. ובשעה שקבוצי עמנו הגדולים ביותר בכל הארצות, בראש ובראשונה ברוסיה, הולכים ונחרבים ואין תקומה אחרי הריסתם, הנה כאן, בפינה ההיסטורית הזאת, הולך ונבנה הבית הנאמן של האומה הישראלית – בפעם השלישית בתולדות עמנו. מקומץ קטן של תושבים יהודים, זקנים ותשושי כח, עניים ומדולדלים אבל חדורי אמונה בגאולה הבאה – נהיינו לישוב המונה יותר מארבעים רבוא, שני שלישים ויותר ממספר יוצאי מצרים. והישוב מורכב ברובו הגדול מצעירים מלאי מרץ וכוח של יצירה ועבודה, שהספיקו כבר להפוך חלקים גדולים של הארץ השוממה לשדות ולגנים פורחים ולערי תעשיה ומסחר. והתרבות העברית המקורית שלטת בארצנו – וממנה שופעות קרנים לכל תפוצות הגולה ומביאות תקווה ואמונה, התעודדות וגאוה לאומית, רצון ושאיפה לגאולה שלמה.

אבל ככל שאנחנו הולכים וצועדים קדימה לקראת הגאולה והחרות, הולכת ומתגברת “שנאת העולם לעם העולם” – לפי פתגמו של המנוח נחום סוקולוב ז"ל. בני אדום ובני ישמעאל נתלכדו בשנאה זאת, ואין הם יכולים לראות בגאולת ישראל ובתחיתו. פרשת השנה האחרונה בארצנו מוכיחה, עד היכן שנאה עיוורת זו מגעת. פרשה עגומה למאד – אבל “מעז יצא מתוק”. עמדתו של הישוב על כל שדרותיו בימים הקשים האלה עמדת כבוד היא לעם היהודי כולו. הישוב העברי בארץ לא נרתע, לא נבהל ולא נכנע. הוא צועד ביתר אמונה ומרץ לקראת עתידה של האומה.

ובימי הקונגרס העשרים צריך הישוב בארץ להרגיש ולראות, לראות ממש, שאמנם עומד מאחוריו העם היהודי כולו, על המיליונים הפזורים בארצות הגולה, עומד מוכן להשתתף במעשי היצירה של הישוב בארץ. והצורה הבולטת ביותר לליכוד זה, כלפי פנים ובעיקר כלפי חוץ, כלפי שונאינו בכל העולם, הוא השקל הציוני, שעל ידו מכריזים כל יהודי ויהודיה על התלכדותם מסביב לתנועה הדואגת לשלומו של הישוב כיום ולהגדלתו ולהרחבתו בימים יבואו. תעודת השקל תעודת כבוד היא לכל יהודי המשתתף בגאולת עמו ובבנין ארצו. מספר רוכשי השקל הציוני בחדשים הקרובים יוכיח לעולם כולו, שאמנם הישוב העברי בארץ-ישראל כיום אינו אלא בבחינת החלוץ העובר לפני היהדות העולמית ההיסטורית לגאולה ולתחיה בארץ האבות שהיא ארץ הבנים.

ואני קורא לכל אחינו היהודים באשר הם שם, שיבינו את רצינותו המלאה של הרגע ההיסטורי הנוכחי ויתאחדו עם המפעל של פעמי המשיח.

1937