מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ליהדות בדרום אפריקה

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

במשך השנים האחרונות היתה זו משאת נפשי לבוא לאפריקה-הדרומית ולהכיר מקרוב את אחינו היושבים שם – אולם לצערי הרב לא תוכל שאיפתי זו לצאת אל הפועל.

כמה הייתי רוצה להגשים את רצוני זה! כולנו כאן, בארץ-ישראל, יודעים להעריך ולהוקיר את היהדות שבדרום-אפריקה. הנה יושב קומץ קטן – פחות מ-100 אלף נפש – במרחק רב מהמרכזים הגדולים של היהודים בתפוצות וגם מארץ-ישראל, מפוזר על פני ישובים שונים ברחבי המדינה שהם רחוקים אחד מהשני כמה מאות קילומטרים – וקומץ זה שומר ברטט של קדושה ומסירות על כל הערכים העיקריים של עם ישראל, ובראש וראשונה על הגעגועים הלאומיים לארץ אבות. מתוך כך באה השתתפותה של היהדות הזאת בבנין ארצנו במדה בולטת כל כך, ורישומה ניכר בכל מקצועות חיינו במולדת. ובה במדה שהכרתי את באי-כוחכם בארץ, הן יוצאי דרום-אפריקה שהתישבו בארץ והן אלה שבאו בזמנים שונים לסייר בה, הלך וגבר רצוני לראות את כולכם ולהכיר את חייכם במקום שבתכם. לא רציתי להתחשב בקשיים השונים, הכרוכים בנסיעה זו. בגילי שלי ובמצב בריאותי דורשת נסיעה רחוקה כזו בים (נסיעה באוירון אסרו עלי הרופאים לחלוטין) מאמצים יתרים, בפרט בשבילי שאני סובל ממחלת הים במדה מרובה. אף על פי כן החלטתי לפני איזה זמן להגשים את שאיפתי ולבוא אליכם, אבל מן השמים עכבוני.

מצבנו המדיני בארץ אחרי השיחות עם הממשלה בלונדון, שגם אני השתתפתי בהן, לוטה בערפל; בכל יום ויום אפשר לחכות להפתעות חדשות. לי, העומד בחזית הראשונה של הנהלת ענינינו, אין המצב הזה מרשה בשום פנים לעזוב את הארץ, את מרכז הפעולה המדינית והמעשית, למשך חדשים אחדים. אחרי עיון רב, באתי לידי הכרה שעלי לדחות, לפחות כיום, את נסיעתי אליכם. אולם תקוותי חזקה, שאם יזכני ה' באריכות ימים יעלה בידי סוף-סוף להגשים את רצוני מאז לבוא אליכם ולבלות זמן קצר יחד אתכם. ועוד יותר אני מקווה, מתוך שאני מאמין ובטוח במסירותכם לבנין הארץ ולרעיון גאולת הקרקע, שהעדרי אצלכם לא יחליש, חלילה, את מרצכם למען המגבית הגדולה של הקרן הקימת לישראל.

כבא-כוחה של הקהק“ל למגבית הזאת יבוא אליכם הקולונל קיש, שכולכם מכירים ומוקירים אותו עוד מזמן בקורו הראשון אצלכם לפני שנים אחדות. והרי אין צורך להרבות דברים על האיש הזה ועל פעולתו בתנועה הציונית. במשך תשע שנים הוטל עליו לנהל את המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית בירושלים, ובמשך כמה שנים שימש חבר בדירקטוריון של הקהק”ל. עם התפטרותו מעבודתו בהנהלה הציונית לא חזר לארץ מולדתו הראשונה, לאנגליה, כי אם נשאר עם משפחתו כאן וקשר את גורלו לעולם אל הארץ ועתידה. הוא יודע ומכיר את הארץ וחייה, כאחד המעולים שבתוכנו. עכשיו קבל את כל הידיעות המפורטות והסודיות על מהלך הענינים שלנו, ובעיקר על ענין גאולת הארץ על-ידי הקהק"ל. יש בכוחו אפוא למסור לכם פנים אל פנים את כל האינפורמציה הנדרשת לכם, ואני בטוח שאתם תקבלו אותו באותה האהדה והחביבות שאתם מגלים תמיד כלפי שליחי הציונות ושליחי ארץ-ישראל.

ביני ובין הקול' קיש היו לפעמים, במשך פעולתו בהנהלה הציונית, חילוקי דעות על ענינים שונים שנגעו לעבודה המדינית; אבל תמיד, מאז ועד היום הזה, שררה בינינו הרמוניה שלמה בכל הענינים והשאיפות הנוגעים לרעיון גאולת הארץ ולעבודת הקהק"ל. גם הוא כמוני הציג תמיד במרכזה של כל תנועתנו את העבודה המעשית של בנין הארץ, ובמרכזה וביסודה של עבודה זו עמדה גאולת הקרקע. וגם כיום, בשיחותינו המרובות שנהלנו לפני נסיעתו, נשאר נאמן להשקפה זו המאחדת אותנו בשאלות עיקריות אלו. ואנחנו מחכים להגבתכם על כל מה שימסור לכם קולונל קיש. ואנו בטוחים שהגבה זו תהיה לכבוד ליהדות בדרום אפריקה, כדרכה תמיד.

עומדים אנו כיום לפני פרק חדש, אולי המכריע ביותר, בתולדות תנועתנו, בתולדות שחרורו של עם ישראל, בתולדות הבנין של ארצנו וגאולתה. הפתגם ההיסטורי של הלל הזקן: “אם אין אני לי מי לי, ואם לא עכשיו אימתי” – כיום הזה נתבלטה אמיתותו לפני כל העולם היהודי והציוני. עתידנו תלוי בעצמנו, עכשיו עוד יותר מאשר בזמן אחר. ההשקפה של רבים ממנהיגי הציונות כי עזרתנו תבוא מאת ידידים מן החוץ ומהבטחות חגיגיות של ממשלה זו או אחרת – השקפה זו פשטה את הרגל. “אַל תבטחו בנדיבים” – פסוק זה ניתן להגיד על הממשלות הנדיבות ביותר ביחס ליהודים. אם אין אנחנו לנו – אין חלילה כל תקוה. הסיסמה של פינסקר, אחד מראשוני התנועה של “חובבי ציון” לפני 57 שנים – אוטואמנציפציה – צריכה לשמש כיום נר לרגלינו בכל חזית עבודתנו. בכל הדרכים, האפשריות והבלתי אפשריות, ובכל המאמצים, לפי כוחותינו ושלא לפי כוחותינו, צריכים אנחנו להחיש את הצלת האומה מכליון גמור על-ידי יצירת מרכזנו הלאומי הגדול בארץ אבות.

גם החלק השני מפתגמו של הלל “אם לא עכשיו אימתי” – אמיתותו בולטת בימים אלה יותר מאשר בכל הזמנים. היתה תקופה שהרבה מגדולי הציונות אמרו, כי עבודתנו היא עבודה לדורות. גם השקפה זו פשטה את הרגל. עבודתנו היא לא לדורות כי אם לדור הזה. החמצנו הזדמנויות בימי “חבת ציון”; עוד יותר החמצנו את האפשרויות בימי ההסתדרות הציונית שלפני המלחמה; ועוד יותר לא נצלנו את האפשרויות שבאו אחרי המלחמה עם הצהרת בלפור. והתוצאה מכל ההזנחות האלו – המאורעות של שלש השנים האחרונות והמזימה של ממשלת אנגליה לחסל לגמרי את הבטחותיה והתחייבויותיה החגיגיות. אולם שאלת עתידנו בארצנו תיפתר בדורנו שלנו. לכן הגיעה כיום המלחמה בעד עתידנו לנקודת ההכרעה.

שלש השנים האחרונות בארץ גילו, יותר מאשר בכל שנות עבודתנו כאן, את כוחנו במלחמה המכרעת הזאת. על אף הטירור הנורא, על אף היחס השלילי הגמור של ממשלת ארץ-ישראל אלינו במשך כל ימי המאורעות, על אף ההסתה והשיטנה מצד שונאי ישראל, בני כל הארצות וכל הדתות – על אף כל אלה מצבנו בארץ הוא כיום הרבה יותר איתן ומוצק מאשר לפני שלש שנים. גדל כוחנו הן במספר הנפשות, הן במספר הדונמים של הקרקע אשר ברשותנו, הן במספר הישובים החקלאיים שיסדנו והן במספר העובדים העברים במשקים, הן בכוחות ההגנה, ובעיקר באותה ההכרה הנפשית השלמה, שזו היא ארצנו ושבה נבנה. ואין קרבן שלא נהיה מוכנים להביא בעד שאיפתנו זו.

בארצנו, בארץ-ישראל, אין זזים מן המערכה כמלוא נימה, אלא מגבירים את המאמצים, מרחיבים את מפעל היצירה ומחזקים את העמדות.

ובמרכז כל העבודות הללו עומדת, כמו תמיד – אני אינני פוסק מלדבר על זה לפני העולם היהודי השכם והערב במשך כמה שנים – קרקע המולדת. אם הקרקע תהיה בידינו – נצחוננו בטוח. יש ברשותנו כיום 1.400.000 דונם, ושליש מזה שייך לקהק“ל, ושליש זה נגאל כולו – חוץ מ-20 אלף הדונם הראשונים – אחרי המלחמה, שאז התחילה למעשה עבודתה של הקהק”ל. אבל מה הוא רכוש זה לעומת הצורך הגדול והדחיפות הגדולה של השעה להגדיל את רכושנו הקרקעי במשך זמן קצר!

בודאי ידוע לכולכם, שהממשלה האנגלית זוממת להניח אבני נגף חדשים על הדרך של גאולת הקרקע על-ידי יהודים. אינני יודע אם המזימה תצא לפועל ומתי תצא לפועל, אבל אשרי העם המפחד תמיד. החדשים הקרובים צריכים להיות מוקדשים לגאולה מהירה של אדמת המולדת, בקנה-מדה הגדול ביותר, ביחוד באותם חלקי הארץ, אשר לפי תכנית פיל ותכנית וודהוד אנו עלולים לאבד אותם. עד שתבוא הגזירה שומה עלינו להגביר את המאמצים ולחזק את עמדותינו על ידי קניות מהירות של כל הקרקע שניתן להגאל. הרבה תלוי ביחס הממשלה, ביחס המוכרים הערבים, אבל הגורם העיקרי משמשים האמצעים הכספיים שיעמדו לרשותנו. אני ושאר חברי בדירקטוריון של הקהק"ל עשינו ועושים התאמצויות מרובות בארצות שונות להשיג את האמצעים הדרושים, אם על-ידי תרומות גדולות וקטנות ואם על-ידי עזבונות בחיים או הלואות בצורות שונות ולזמנים שונים. במדה ידועה הצליחו מאמצינו והספקנו לעשות הרבה. אבל כל זה אינו אלא טיפה מן הים לעומת הצורך החיוני הגדול. והיהדות בדרום אפריקה, שהראתה תמיד הבנה עמוקה בשביל כל צרכי הבנין והיצירה במולדת, תקוותי חזקה שתבין גם כיום את חשיבות התפקידים החשובים המוטלים עלינו בשעה זו ותעמיד את עצמה בראש המאמצים האלה כדי לשמש דוגמה ומופת לכל חלקי העם.

והיהדות בארץ-ישראל תוכיח. הישוב העברי בארץ, שנמצא זה שלש שנים במצב כלכלי חמור מאד, הישוב הנושא בעול עצום: קרן היסוד, הגנה ושמירה, מלחמה בחוסר העבודה על-ידי פדיון העובדה והמפדה האזרחי, הצלת ילדי גרמניה ועוד ועוד – הישוב העברי הכניס במשך שלש השנים של המאורעות יותר מ-100 אלף לא“י לקהק”ל במזומנים. והטעם הוא, שהישוב בארץ רואה בעיניו מה היא בשבילו גאולת כל דונם חדש. אני מאחל לכם שתבינו את החשיבות המכרעת של שעה זו בחיי האומה, שתבינו כי ארץ-ישראל איננה בשבילנו מקום קליטה לאוכלוסיה של 450 אלף נפש, כי אם החזית הראשונה של עם בן 17 מליון אשר שלח את בניו למולדת לבנות לעצמו מרכז לאומי חזק בשביל רוב רובה של האומה. ובטוח אני, שכולכם תגיעו לידי הבנה זו. מכיר אני את הכוחות המעולים במחנכם הנמצאים כיום בארצנו, בפרט את מר ינובר ששימש שנים רבות נשיא הקהק“ל במדינתכם, את מר בראודה שהיה במשך הרבה שנים נשיא ההסתדרות הציונית שלכם. ואחרון אחרון מכיר אני את מר קירשנר המשמש עכשיו יו”ר הפדרציה שלכם, שרק לפני מחצית שנה, לרגל ישיבת הועד הפועל של ההסתדרות הציונית בלונדון, היתה לי ההזדמנות לשוחח אתו ארוכות על כל הענינים שלנו, וגם את היושבת ראש החרוצה של הקהק"ל, הגב' גלאקמן שהכרתיה בארץ. בטוח אני שהחנוך הלאומי שקבלתם מאת מנהיגיכם אלה יתן לכם את הכוח להתחיל עכשיו בפעולה כבירה וליתן תשובה על דרישותינו, שתהא ראויה לגודל השעה ולנאמנותכם המסורתית לציון ולתחיה. חזקו ואמצו בעבודת הקודש למען עמנו וארצנו!

רק לפני חודש ימים שבתי מלונדון, ושבתי ברגש של בטחון גמור בעתידנו ובנצחוננו. גם בישיבות עם באי-כוח הממשלה בלונדון אמרתי: אין אנו רוצים בשום פנים במלחמה עם הממשלה האנגלית, אבל אם יכריחו אותנו לכך נגד רצוננו – לא נכנע, ונקבל את הכרזת המלחמה נגדנו מתוך בטחון גמור שסוף הנצחון יהיה אתנו. כי אומה שעומדת לפני הברירה “להיות או לחדול” איננה יכולה לרדת מהבמה ההיסטורית, והיא תמצא בתוכה כוחות גלויים ונסתרים כדי להגשים את רצונה ולבצע מפעל, שכל העולם עתיד להתפאר בו ויהא מוכרח לענות אמן אחריו. עם זה שהראה גבורה רוחנית מאין דוגמתה ואמונה בערכיו ההיסטוריים, שלמענם עלה על המוקד בספרד, עם זה ידע להגן בגבורה נפלאה על תביעתו הגדולה, שבאה עכשיו שעתו לגאולתו השלמה במולדת השלמה.

יהודי דרום-אפריקה, אני מחכה לתשובתכם המהירה ולהגבתכם המלאה על דברי אלה.

ירושלים, ניסן תרצ"ט

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

שׁוֹרְרוּ יַלְדֵי אֱמוּנָי

מאת משה בן יעקב אבן עזרא (שירה)

לחן: אגא כעב

סימן: משה קטן

– – – / – – – – – –

שׁוֹרְרוּ יַלְדֵי אֱמוּנָי שִׁיר תְּהִלּוֹת

הָעֹמְדִים בְּבֵית אֳדֹנָי בַּלֵּילוֹת: תה' קלד, א


מִדַּת חֲסָדָיו יְתַנּוּ לַשָּׁעוֹת

כִּי מֵאָז הוּא לָנוּ לְמוֹשָׁעוֹת

וּבִנְעִים זְמִירוֹת יְרַנֲנוּ לְאֵל דֵּעוֹת

אֲדֹנָי, וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת: ש"א ב, ג


שׁוְעַת צוֹעֵק הַקְשֵׁב וְהוֹפִיעָה

וְרוּחַ סְלִיחָה נוֹשֵׁב הָנִיעָה

וְצַר רָע עָלַי חוֹשֵׁב הַכְנִיעָה

כִּי אַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת: תה' כב, ד


הֲלָעַד תִּשְׁכַּח אֶבְיוֹן בְּבֵית כְּלָאִים

מַרְעִיד מְיַחֵל בְּרִפְיוֹן בֵּין לְבָאִים?

עַד אָן גֵּיא חִזָּיוֹן מְעוֹן פְּרָאִים

שָׁמֵם, וְדַרְכֵי צִיוֹן אֲבֵלוֹת? אי' א, ד


קָמַי אֵשׁ הִבְעִירוּ בַעֲצָמִי

וְקוֹל עִמִּי הֵעִירוּ מֵאֵין-דֳּמִי;

וְצָרַי בְּאַף הֵסִירוּ גְּדֵר כַּרְמִי

וּבָצְרוּ וְלֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת: ירמ' מט, ט


טָהוֹר, הֳיֵה לוֹ שׁוֹבֵב כְּמֵרֹאשׁוֹ

וְיִשְׁכַּח בֵּן חוֹבֵב אֶת רִישׁוֹ,

וְשִׂפְתֵי יְשֵׁנִים דּוֹבֵב תִּירוֹשׁוֹ

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.