רקע
מנחם אוסישקין
לבנין בית החולים "הדסה"

(אגרת להסתדרות “הדסה” באמריקה)

כששמעתי על תכניתכן החדשה לבנין בית-החולים האוניברסיטאי על הר-הצופים בירושלים נזכרתי בספור הנפלא המובא בתלמוד:

במאה הראשונה אחרי חורבן הבית השני היו חכמים, וביניהם רבי עקיבא בן-יוסף, מהלכים בדרך העולה לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים וראו את חורבן העיר ומקדשה, קרעו בגדיהם ופרצו בבכי. ורק רבי עקיבא היה צוחק. תמהו החברים ושאלו אותו: עקיבא, מפני מה אתה צוחק? ענה להם: ומפני מה אתם בוכים? איך לא נבכה – ענו – בראותנו את החורבן של בירתנו ומקום מקדשנו? ואני צוחק – ענה רבי עקיבא – כי נביאינו הקדושים נבאו לנו גם על החורבן וגם על הבנין והתחיה שיבואו אחריו. והנה הנבואה הראשונה על החורבן נתקיימה במלואה, ואני רואה בחזון רוחי את התגשמות החלק השני של הנבואה: בנין הארץ ותחית האומה.

חזונו של רבי עקיבא לפני 1900 שנה הולך ומתגשם לעינינו. התחיה המלאה של האומה הישראלית, הדוויה והנדכאה, דורשת שלשה תנאים: קרקע לאומי במולדת תחת רגלי האומה; הבראת רוח עמנו הדווי ותחית התרבות העברית; רפוי מלא של הגוף הלאומי הנדכא – נשמה בריאה בגוף בריא.

והנה על הר הצופים, שממנו צופים על פני הבירה כולה וסביבתה הנפלאה; על אותו הר, שעליו עמדו שונאינו ומחריבי ארצנו ושכאן יעמדו גם, לפי המסורת, רגלי המשיח – במקום הזה, היחיד בעולם, הולכים ומוגשמים עכשיו שלשה מפעלים, שיש בהם משום סמל לתחית האומה: האדמה כאן נגאלה על-ידי הקרן הקימת לישראל, המסמלת את העיקרון של קרקע לאומי במולדת תחת רגלי האומה; כאן הולכת ומתפתחת האוניברסיטה העברית, הראשונה בעולם, המסמלת את הבראת הרוח הישראלי ותחית התרבות של היהדות; ועכשיו התחלתן אתן במפעל חדש: בנין בית-החולים הגדול שיסמל את הבראת הגוף הרצוץ של האומה. שלשת המוסדות המשתתפים במפעלים אלה, הנהלת הקהק"ל והנהלת האוניברסיטה והנהלת “הדסה” – חוט משולש זה שלא ינתק – הגורל הטיל עליהם להשתתף במפעל שחרור האומה ובנין הארץ. והחזון של רבי עקיבא בן-יוסף, שגם אחרי נצחון הרומאים וחורבן הארץ לא אמר נואש אף לרגע, כי אם האמין באמונה שלמה בתחית האומה ובבנין הארץ – גם אם ירחק יום בואם – החזון הגדול הזה מרחף גם היום על הר-הצופים ומחזק את ידי הבונים.

תחזקנה, איפוא, ידיכן, בנו “הדסה”, בפעולתכן.

ר“ח אדר ב', תרצ”ה

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!