קבלתי את הזמנתכם לבוא ולהשתתף בחגיגתכם, חגיגת הנחת אבן הפינה לבית-הכנסת בטירת-צבי. לצערי לא אוכל הפעם למלא את בקשתכם, כי לאותו יום כבר הבטחתי להשתתף בחג היובל של חדרה. ומובן, שחדרה בת החמישים קודמת לטירת-צבי בת השלוש. אסתפק איפוא בזה, שאשלח לכם את ברכתי בכתב.
חגיגתכם הצנועה משמשת בעצם חגיגה גדולה וחשובה. בפינה בודדה ורחוקה, בקצה הצפוני-מזרחי של ארץ-ישראל המערבית, במקום שכמה דורות לא דרכה שם רגל יהודי, אתם מניחים עכשיו אבן-פינה לבית כינוס דתי-לאומי של חלוצי ישראל. ישובכם בודד ומרוחק מכל ישובינו בארץ. ורק נקודה קטנה אחת, שדה-אליהו, נמצאת קרובה אליכם. בשני הישובים הללו על שמם של ר' צבי קלישר ור' אליהו גוטמאכר ז"ל, גדולי האומה וגדולי התנועה מלפני שבעים שנה, החלוצים הראשונים לרעיון שיבת בנים לגבולם – רוחם של אלה חופף ושומר עליכם.
אתם נגשים כעת לבנות בית-כנסת, בית תפילה ובית מדרש. אתם בונים בית מסורתי לכינוס האומה בימי חג ומועד, אבל גם בימי אבל. גם חג החירות והשמחה, חג הפסח, וגם יום החורבן והאבל, תשעה באב – בימים האלה, השונים זה מזה מן הקצה אל הקצה, היו בני ישראל מתאספים ומתלכדים לגוש אחד בבית-הכנסת. לדאבוננו, לא בכל נקודות הישוב מבינים את הערך ההיסטורי של בית זה, אשר שום בתי-עם ושום מועדונים לא יחליפוהו לעולם. עם ישראל חי ונשאר חי דורות על דורות גם מחוץ לארץ-ישראל. הוא חי בתנאי סבל ומצוקה נוראים, היה מתגעגע ומתפלל כל הזמן לשוב לארצו – אבל לא נטמע ולא נתבולל בין הגויים ונשאר קיים כחטיבה לאומית מיוחדת עד היום הזה. עם ישראל עזב גם את השפה העברית בתורת שפה חיה ומדוברת, והשאיר אותה רק כשפת התפילה ותורת ישראל. זה היה לקוי גדול ונורא מבחינה לאומית, אבל האומה נשארה בחייה העצמיים גם בדברה לשונות זרות. ובמשך כל הדורות, מיום צאת האומה לגולה ועד היום הזה, לא נשארה אף יום אחד בלי דת ישראל. ואם חלקים ממנה היו עוזבים את הדת, מיד נטמעו ואבדו לעולם. עובדות היסטוריות אלה מוכיחות, עד כמה מסוכן האכספרימנט של חלק קטן בתוכנו בארץ ובגולה (ואני מדבר על אכספרימנט אידיאולוגי, לא על הפקרות סתם) לשחרר את האומה מן הדת ולבסס את קיומה אך ורק על הארץ והשפה. אכספרימנט זה לא יצליח לעולם, אבל הוא כשלעצמו יש בו משום סכנה. ותבוא עליכם ברכה מיוחדת, שאתם, חלוצי הבנין, שקשרתם את גורלכם ואת חייכם עם הארץ והשפה, מרגישים ומבינים את ערכה המלא של הדת גם בשביל ההווה וגם בשביל עתידו של עמנו. והבנין הראשון, שאתם יורים עכשיו את אבן-פינתו, מסמל לכל הישוב מהו הכיוון הרוחני בדרכם.
במה אברך אתכם? – ברכתי הראשונה היא, שתזכו לראות את כל הסביבה, בצפון ובדרום, וגם מזרחה בעבר הירדן, בנויה ישובים יהודיים צפופים. וברכתי השניה, שתזכו לגדל ולחנך בנים שילכו בדרכי האבות.
ח' שבט תש"א
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.