מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על ל"ג בעומר

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

(לילדי בתי-הספר העבריים שבאנגליה)

הנני שולח לכם את ברכתי לחגיגה שאתם עומדים לערוך ביום ל“ג בעומר. ל”ג בעומר שימש מתמיד יום של הנוער העברי בכל התפוצות, ובראש ובראשונה בארץ, מפני שיש בו משום סמל למאורע היסטורי גדול שצריך להשפיע השפעה חנוכית על הדור הצעיר.

התקופה, של"ג בעומר מקשר אותנו אל מאורעותיה, חלה באותם הימים אחרי החורבן השני, כשיהודים עוד ישבו ברובם הגדול על אדמתם וחלמו על שחרור ארצם מידי הכובשים הרומאים. התחיל המרד. היהודים הביאו למען חירות עמם וארצם את הקרבנות הגדולים ביותר והראו מעשי גבורה יוצאים מן הכלל. אבל כל אלה לא הספיקו לעומת הכוחות העצומים של הרומאים, והמרד נגמר בכשלון. המרד נכשל אז, בימים ההם, אבל זכר ימי הגבורה האלה נשאר אצלנו לדורי דורות וחנך אותנו שלא להתיאש, כי אם לקוות לימים טובים יותר, לנצחון ולגאולה שלמה.

במעשי הגבורה האלה השתתף העם כולו, וקודם כל הנוער. המסורת שלנו מספרת על תלמידי רבי עקיבא, שהם היו הראשונים שהצטרפו בהמונים אל מחנה בר-כוכבא – וזהו שעשה את ל"ג בעומר ליום הנוער העברי מאז ועד היום הזה. תלמידי רבי עקיבא הלכו בדרכי רבם הגדול, עקיבא בן-יוסף, שהוא אחד ומיוחד בהיסטוריה שלנו, בזה שידע לאַחד את התרבות העברית ואת המסורת הרחבה עם השאיפות הלאומיות המדיניות. הוא היה לא רק אחד מגדולי התנאים, כי אם הגדול שבהם. והרבה אגדות וספורים נכתבו על אישיותו. מצד שני הוא התחבר מיד עם בר-כוכבא ועמד על צדו במסירות ובאמונה, והוא ותלמידיו עזרו לו בשאיפתו הגדולה לשחרר את ארץ-ישראל מידי הרומאים. וגם סופו של מנהיג רוחני זה מוכיח על גדולתו. הוא היה אחד מעשרה הרוגי מלכות, שמזכירים את שמותיהם ברטט של קדושה בכל בתי-הכנסת של היהודים ביום הכפורים. הוא לא ראה שום ניגוד בין השאיפות הרוחניות והתרבותיות ובין השאיפות המדיניות הלאומיות.

בדרך של עקיבא ותלמידיו יש לחנך גם את הדור הצעיר שלנו עד הנצחון המלא של שאיפות האומה. גם אתם, ילדים עברים באנגליה, התחנכו להשתתפות מעשית בשני הדברים העיקריים הללו: עליכם לרכוש לעצמכם את ערכי התרבות העברית ואת שפתה המאחדת את כל חלקי האומה בכל התפוצות, ועליכם גם לשאוף לגאולת ארצנו על-ידי הקרן הקימת לישראל, לגאולת הקרקע, שהוא הבסיס העיקרי לתקומת האומה על אדמת המולדת.

אייר תרצ"ב

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

הרהורים בימי חגינו

מאת זלמן אפשטין (מאמרים ומסות)

המושגים “קודש” ו“חול” כשני גורמים נפרדים של חיי האדם עוברים כחוט השני את כל השטח התרבותי של האנושיות, בכל התקופות ובכל העמים והלשונות, מימי בראשית עד היום הזה. צורה תמידה כזו מראה לדעת, כי לפנינו לא איזה יצור דמיון, אשר לעומת שבא יוכל גם ללכת, לא חזיון זמני, עראי, בן שעתו, אלא חזיון אנושי כללי, הבחנה נפשית עמוקה, אשר שרשיה נעוצים בפסיכיקה האנושית. אמנם הגדרתם העיונית של המושגים האלה, קביעותם ופרסומם מימות עולם, נותנים מקום לחלוקי דעות, השונות זו מזו מן הקצה אל הקצה, ויש כאן מקום לשנויי ערכין באופן מפתיע, אבל ההווי האנושי סלל לו לפי תומו נוסח קבוע בתפיסת המושגים האלה, והנוסח הזה הוא המושל בשוק החיים, והאדם הבינוני מקבלו כמו שהוא מבלי חשוב הרבה. הנוסח הזה מחליט בפשטות מסוימת: קודש – זו דת וכל המסתעף ממנה, וחול – אלה הם החיים המוחשיים, הנשענים על חוקי הטבע ותביעותיהם.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.