מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נטיעת יער המלך ג'ורג'

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

(דברים ברדיו)

חג זה הוא יום חשוב מאד בתולדות בנין הארץ על ידינו. היום התחלנו לנטוע, במרכז הישוב היהודי בעמק-יזרעאל, יער גדול על שם הוד מלכותו ג’ורג' החמישי.

יער זה צריך לסמל את הקשר שבין האומה העתיקה בת ארבעת אלפים שנה, האומה הישראלית, ובין האומה הגדולה והכבירה בעולם שבזמננו, האומה הבריטית. קשר זה הודגש לפני שמונה-עשרה שנה, ב-2 בנובמבר 1917, כשהוכרז עליו על-ידי בא-כוחה של ממשלת בריטניה בזמן ההוא, הלורד בלפור. הממשלה הבריטית הצהירה אז לכל העולם, שהיא מוכנה לסייע לעם העברי לשוב לארצו שנגזלה ממנו לפני אלף ותשע-מאות שנה, לשוב ולבנותה ולחיות על אדמתה כימים מקדם.

עברו שמונה-עשרה שנה. הבנין הולך ומתקדם. במפעלנו אנו נתקלים בכמה מכשולים ומעצורים. אבל האידיאליזם הגדול של הבנים-הבונים והלחץ של המצוקה הנוראה שבה נתונים היהודים ברוב ארצות הגולה – הם הנותנים לנו כוח להתגבר על כל המכשולים. איזור זה, שאנו עומדים בו כיום, היה לפני שנים אחדות שממה ומקום קדחת ומחלות אחרות – ועכשיו הפך מרכז לחיים חדשים, חיי עבודה ויצירה לאלפי מתישבים.

כיום הזה, לרגלי היובל של עשרים וחמש שנה למלכותו של המלך ג’ורג' החמישי, החליטו היהודים שבאנגליה, בארץ-ישראל והדומיניונים, להקים בארצנו ההיסטורית מזכרת נצח לקשר ההיסטורי הזה שבין שתי האומות על-ידי נטיעת יער של מאות אלפים עצים על שמו של המלך. על-ידי בא-כוחו של הוד מלכותו בארץ, הנציב העליון סיר ווקופ, ניטע היום העץ הראשון שנשלח לשם כך במיוחד מגן המלך.

דורות יעברו והארץ תהא בנויה על תלה, היער הזה יפרח וישגשג ויתן צל ומנוחה לכל העובדים השאננים שבסביבה; עוברים ושבים ימצאו מרגוע בצל היער, וילדים עם מוריהם יבואו לכאן לטיולי נופש ומנוחה. והיה כי ישאלו הילדים את מוריהם: מתי ניטע היער הזה ומי נטעהו? – וענו המורים לאמור: לפני הרבה והרבה שנים, כשנדחי עמנו נמצאו בכל התפוצות במצב נורא ואיום, נדכאים ונרדפים על לא עוול בכפם – נזכרו בני ישראל שוב בדברי היעוד של נביאיהם, שעוד ישוב יעקב ופרח בארצו. בימים ההם היה מלך חסיד בעולם, שמלך על כמה ארצות תבל, ושמו ג’ורג' החמישי – והנה נזכר המלך החסיד הזה במלך אחר שלפני כמה דורות, כורש מלך פרס, ש“השם החזיק בימינו כבמשיחו”. וכשם שהמלך ההוא הכריז בזמנו על שיבת היהודים מבבל לארצם ובמעשהו זה הנציח את שמו בספר הספרים שלנו, כך בימי המלך ג’ורג' החמישי הכריזה ממשלתו על שיבת בנים לגבולם. לזכר מאורע זה שתלנו את היער הגדול הזה, שהוא סמל של נצח לשמו של המלך החסיד.

1935

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

יורשי פרעה

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

שלושה מקרים קטנים קרו בעירי הקטנה.

העוזר בבית הרוקח, נער יפה-עינים ובעל תלתים מסולסלים, נפל מן המדרגות בבית איש עברי.

מדוע נפל מן המדרגות?

יש אומרים כי אנטוני נפל בדרך הטבע: המדרגות צרות וגבוהות, הלילה היה ליל חושך; יש אומרים, כי עוד דבר אחד בגו, הוא – שהיה הנער שכּור; יש אומרים, של נפל מעצמו, כי הפילו איזה אב, הגר בבית הזה, בגלל בתו, הגרה אצלו; ויש אומרים, כי כל הסבּות האלה הולידו את מפלת אנטוני בבת אחת.

המקרה השני רע עוד מן הראשון:

מורה דברי-הימים בבית-הספר העממי בא אל חנוָני אחד לקנות דגים-מלוחים בהקפה, והחנוָני השיב את פניו ריקם.

מדוע לא נתן החנוָני בהקפה לאדם גדול כזה דגים-מלוחים קטנים? גם בזה נפלה מחלוקת בין המסַפּרים. יש אומרים כי הסוחר הזה אינו נותן בהקפה שלום אדם, בין שהוא בן-ברית ובין שאינו בן-ברית, בין שהוא עשיר ובין שהוא עני; יש אומרים, שכל החנוָנים גדרו גדר לבלתי תת להמורה בהקפה, משום שלא שילם עוד אף חוב אחד מחובותיו הרבים; ועוד יש אומרים, שהמורה ביקש דגים-מלוחים בחנות של סחורות האַמה, על-פי טעות או על-פי סבּה אחרת, והסוחר לא יכול למלאות את חפצו.

המקרה השלישי לא נופל הוא משני המקרים הראשונים.

בבית אחד מבעלי-הפקודות היו משׂחקים בקוביא והיו מסובים שם יותר מאשר בבני-ברק, כי לא לבד שהגיע זמן תפילת-שחרית, אלא שגם היום השני פנה לערוב. הממונה על המסים והארנוניות היה בין הקרואים, וברשעת ה“מלך” הירוק או האדום אבּד את כל כספו. התעקש הפקיד, אך עיקש היה גם ה“מלך”, והחברים אינם מקשיבים בקול האומלל ומבקשים גם צלצול מטבעות.

– הלווּני – התחנן אליהם.

אך מי לא ידע, כי על ידי הלוָאה באמצע המשׂחק יתהפך הגלגל?

– האם גר איש עברי בבית הזה? – שאל גוב ה-המסים.

– יש – ענה בעל-הבית.

ובפקודת הפקיד הבהילו המשרתים את היהודי.

– הלווני כסף! – קרא הפקיד.

אדוני הנאוֹר – התחנן העברי – איככה אלווה לך, ולי אין?

– שקר בפיך – קרא דורש הכסף – כל יהודי עשיר הוא!

– אבל אני מלמד!

– הלווני כסף!

– אדוני הנאוֹר …

– הלווני, כי אם לא תתן כרגע …

אז העיז המלמד פניו וַיאמר:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.