מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לועד הביתן הארצישראלי בתערוכה העולמית בפאריס

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

מירושלים עיר הבירה של ארץ-ישראל הריני שולח לכם את ברכתי הנאמנה להצלחת הביתן הארצישראלי בפאריס עיר הבירה של צרפת. רבבות המבקרים בתערוכה העולמית הזאת יבקרו בוודאי גם בביתן שלנו, ועליהם לא רק להתבונן בכל המוצגים אשר בו אלא גם ללמוד מהם על חשיבותו הבין-לאומית הגדולה של בנין ארץ-ישראל על-ידי העם העברי.

ביתן זה כולל שלושה חלקים יסודיים: הראשון המוקדש לברון אדמונד רוטשילד ז“ל, שמסמל את גאולת הקרקע ובנין החקלאות העברית בארץ; השני מוקדש למאיר דיזנגוף ז”ל, ראש עירית תל-אביב במשך שנים רבות עד יום מותו – הוא שמסמל את בנין העיר העברית והתפתחות התעשיה והמסחר; והשלישי מוקדש למשוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק ז"ל, המסמל את התחיה והבנין של השפה והתרבות העברית.

כל שלושת החלקים האלה מהווים יחד בנין אחד ומיוחד: תקומת האומה הישראלית בארצנו העתיקה – שיבת בנים לגבולם. מעל לבנין בשלימות מרחף רוחם של גדולי האומה במשך דורות, מבר-כוכבא ור' עקיבא ועד פינסקר והרצל.

הביתן הארץ-ישראלי, שצריך להראות לעולם הגדול את התקופה החדשה בתולדות ישראל ובתולדות ארץ-ישראל, עומד במרכז העולם התרבותי – בפאריס. וראויה היא פאריס שבמרכזה יעמוד בנין זה. כי על כן הרעיונות הנצחיים של שחרור האומה הישראלית ושל בנין ארץ-ישראל תחילתם נעוצה בצרפת ובפאריס.

מבחינה אידיאולוגית – הרי הסופר הראשון בתחילת תקופתנו החדשה שהגה את הרעיון על שיבת ישראל לארצו העתיקה, משה הס, כתב את ספרו בפאריס. וספרו זה, “רומא וירושלים”, משמש עד היום הזה אחד היסודות הרוחניים של התנועה הציונית. יוצר ההסתדרות הציונית, ד"ר תיאודור הרצל, כתב את ספרו “יודענשטאאט” בפאריס. שם גילה בחביון נפשו את האמת הפשוטה והנצחית, שהוא בן לאומה הישראלית, ומאז התמסר בכל לבו ונפשו למפעל התחיה של עמו.

וגם מבחינה מעשית מוצאו של רעיון בנין הארץ אף הוא מפאריס. אדולף כרמיה ושרל נטר הם הם שיסדו את הישוב החקלאי הראשון בארץ-ישראל – בית-הספר החקלאי “מקוה ישראל”, שעומד על תלו ומקנה דעת ותורה חקלאית לישוב העברי בארץ עד היום הזה. ובתחילת שנות השמונים בא אדמונד רוטשילד, אף הוא מפאריס, והתחיל בעבודתו הכבירה שעסק בה יותר מחמשים שנה, עד יומו האחרון. הוא שהניח את היסוד למפעל הגדול של גאולת הקרקע ובנין החקלאות העברית בארץ, ועל כן זכה לשם הנצחי “אבי הישוב” שנישא לתהילה בפי כל האומה עד היום הזה.

ולא מקרה הוא, שכל הגדולים האלה בתולדות התנועה הציונית שאבו את כוחותיהם הרוחניים מצרפת ונתגלו בה. כי העם הצרפתי היה לעולם התרבותי סמל להרמוניה הנפלאה של פטריוטיזם לאומי וחבה למולדתם מזה, והבנה לאידיאלים האוניברסליים של האנושות ולשאיפותיהן של שאר אומות העולם מזה. הרמוניה זו באה לידי בטוי ברור ומפורש בהיסטוריה של העם הצרפתי במאות השנים האחרונות. והנה הרעיון הציוני שלנו – תקומת עם ישראל במולדתו העתיקה – אף הוא מאַחד בתוכו להרמוניה נאה את המסורת הלאומית שלנו עם הבנת האידיאלים האוניברסליים של האנושות כולה.

ואם יש עוד צורך להראות על אישיות באומה הצרפתית שתסמל את ההרמוניה השלמה של אידיאלים לאומיים ואוניברסליים – הרי ראש הממשלה הצרפתית כיום, מר ליאון בלום, יכול לשמש דוגמא למופת: צרפתי נלהב, פטריוט גדול של ארצו, ועם זה רודף שלום ולוחם נמרץ בעד השלום העולמי. מתוך כך השתתף מר בלום לפני שנים אחדות באסיפת היסוד של הסוכנות היהודית – האירגון של היהדות העולמית לבנין ארץ-ישראל. אין הוא רואה שום סתירה וניגוד בין החיבה לצרפת ולאידיאלים שלה כאזרח נאמן לארצו ובין החיבה לעמו ולתקומתו בארץ-אבות.

ואני תקוה, כי הביתן הארצישראלי יוסיף להעמיק את ההרמוניה הזאת וירכוש ידידים חדשים לעמנו ולמפעלנו הגדול.

סיון תרצ"ז

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
רקע
מנחם אוסישקין

יצירותיו הנקראות ביותר של מנחם אוסישקין

  1. אשה צדקנית (מאמרים ומסות)
  2. על ל"ג בעומר (מאמרים ומסות)
  3. על ירושלים ומקומה בתנועת התחיה (מאמרים ומסות)
  4. תזכיר ל"ועדת החלוקה" בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  5. נוער, קרקע ואמונה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות מנחם אוסישקין בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות מנחם אוסישקין

יצירה בהפתעה
רקע

בנים

מאת יצחק ליבוש פרץ (מחזות)

הנפשות:

מאיר חייט, כבן כ"ה.

שׂרה אמו, חולנית, אילמת.

מרים קרובתם, כבת י"ח. תופרת כלי לבן.

המקום: חדר המעון של המשפחה.

לשׂמאלו של הרואה דלת סגורה. לפני הדלת תנור ברזל מטולטל. אחרי הדלת, לאורך הקיר – מצע תבן מכוסה שׂמיכה קרועה, אבל לבנה. תחת כר – צרור בגדים ישנים. נוכח הרואה חלון פונה החוצה. באמצע, לרוחב החדר, שולחן עבודה. שתי מכונות תפירה משני עברי השולחן. המכונה לימין הרואה היא מכונת חייטים להניע ברגל, המכונה לשׂמאל הרואה – מכונת יד לכלי לבן.

לימין הרואה על-יד הקיר – מטת החולה. על-יד המטה – כסא מרבדים ישן-נושן. על המשענת נשען כר של עוֹר והשׂער מציץ מתוך חוריו. על המושב כסות לילה. המטה והכסא מובדלים מן החדר במחיצת קנים נמוכה.

בכל משך המחזה לא יחדל השאון. מן החוץ, בעד החלון, שהוא בעל שמשות רועדות בכל עת, מתפרצים קולות בלי הפסק. מבעד הדלת נשמעות מן החדר הסמוך הכאות של רצענים על עורות, ופעם בפעם גם – מריבה או שירה. החולה מתאנחת בהקיץ ובחלום.

מאיר ושׂרה מתאפקים בכל משך הספּור ומדברים בלחש. כשהמסך מורם רואים את מרים מעבר למחיצה, כשהיא משתדלת להרגיע את החולה, המראה לה אותות חבה והכנעת זקנים לילד ברמיזות עיניה ואצבעות ידה.

מאיר עובד עבודתו בלי הרף, אך עיניו נטויות אל מעבר למחיצה ודולקות אחרי כל תנועת ראשה של מרים, הנראה מעל להמחיצה. כצאת מרים הוא משפיל עיניו ומורידן אל עבודתו.

מרים(בצאתה אל החדר): תהילה לאל, נרדמה.

מאיר (חוזר אחריה): תהילה לאל… כן… כן… היא נרדמה… ברחמיו וברוב חסדיו!

מרים (בלחש עוז): דום, אל תנבּל פה!

מאיר (בלעג מעושׂה): שומע עבדך…

מרים (נאנחת ויושבת אל המכונה, שהיא מניעה ביד רועדת).

מאיר (מרים עיניו בחשאי ומביט על פני מרים בשארית רוגז, הנהפך חיש לדאגה, והדאגה נהפכת לרחמים).

מרים (כשהרגישה במבטו): מה?

מאיר (משפיל עיניו, בתמהון מעושׂה): מה?

מרים (בעצבון): דימיתי, כי רוצה אתה להגיד לי איזה דבר; הלא על כן הבטת בפני?

מאיר: אני? חלמת! לא רציתי להגיד כלום… אין לי מה להגיד. בכלל איני רוצה כלום… אסור לרצות…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.