מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לועד הביתן הארצישראלי בתערוכה העולמית בפאריס

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

מירושלים עיר הבירה של ארץ-ישראל הריני שולח לכם את ברכתי הנאמנה להצלחת הביתן הארצישראלי בפאריס עיר הבירה של צרפת. רבבות המבקרים בתערוכה העולמית הזאת יבקרו בוודאי גם בביתן שלנו, ועליהם לא רק להתבונן בכל המוצגים אשר בו אלא גם ללמוד מהם על חשיבותו הבין-לאומית הגדולה של בנין ארץ-ישראל על-ידי העם העברי.

ביתן זה כולל שלושה חלקים יסודיים: הראשון המוקדש לברון אדמונד רוטשילד ז“ל, שמסמל את גאולת הקרקע ובנין החקלאות העברית בארץ; השני מוקדש למאיר דיזנגוף ז”ל, ראש עירית תל-אביב במשך שנים רבות עד יום מותו – הוא שמסמל את בנין העיר העברית והתפתחות התעשיה והמסחר; והשלישי מוקדש למשוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק ז"ל, המסמל את התחיה והבנין של השפה והתרבות העברית.

כל שלושת החלקים האלה מהווים יחד בנין אחד ומיוחד: תקומת האומה הישראלית בארצנו העתיקה – שיבת בנים לגבולם. מעל לבנין בשלימות מרחף רוחם של גדולי האומה במשך דורות, מבר-כוכבא ור' עקיבא ועד פינסקר והרצל.

הביתן הארץ-ישראלי, שצריך להראות לעולם הגדול את התקופה החדשה בתולדות ישראל ובתולדות ארץ-ישראל, עומד במרכז העולם התרבותי – בפאריס. וראויה היא פאריס שבמרכזה יעמוד בנין זה. כי על כן הרעיונות הנצחיים של שחרור האומה הישראלית ושל בנין ארץ-ישראל תחילתם נעוצה בצרפת ובפאריס.

מבחינה אידיאולוגית – הרי הסופר הראשון בתחילת תקופתנו החדשה שהגה את הרעיון על שיבת ישראל לארצו העתיקה, משה הס, כתב את ספרו בפאריס. וספרו זה, “רומא וירושלים”, משמש עד היום הזה אחד היסודות הרוחניים של התנועה הציונית. יוצר ההסתדרות הציונית, ד"ר תיאודור הרצל, כתב את ספרו “יודענשטאאט” בפאריס. שם גילה בחביון נפשו את האמת הפשוטה והנצחית, שהוא בן לאומה הישראלית, ומאז התמסר בכל לבו ונפשו למפעל התחיה של עמו.

וגם מבחינה מעשית מוצאו של רעיון בנין הארץ אף הוא מפאריס. אדולף כרמיה ושרל נטר הם הם שיסדו את הישוב החקלאי הראשון בארץ-ישראל – בית-הספר החקלאי “מקוה ישראל”, שעומד על תלו ומקנה דעת ותורה חקלאית לישוב העברי בארץ עד היום הזה. ובתחילת שנות השמונים בא אדמונד רוטשילד, אף הוא מפאריס, והתחיל בעבודתו הכבירה שעסק בה יותר מחמשים שנה, עד יומו האחרון. הוא שהניח את היסוד למפעל הגדול של גאולת הקרקע ובנין החקלאות העברית בארץ, ועל כן זכה לשם הנצחי “אבי הישוב” שנישא לתהילה בפי כל האומה עד היום הזה.

ולא מקרה הוא, שכל הגדולים האלה בתולדות התנועה הציונית שאבו את כוחותיהם הרוחניים מצרפת ונתגלו בה. כי העם הצרפתי היה לעולם התרבותי סמל להרמוניה הנפלאה של פטריוטיזם לאומי וחבה למולדתם מזה, והבנה לאידיאלים האוניברסליים של האנושות ולשאיפותיהן של שאר אומות העולם מזה. הרמוניה זו באה לידי בטוי ברור ומפורש בהיסטוריה של העם הצרפתי במאות השנים האחרונות. והנה הרעיון הציוני שלנו – תקומת עם ישראל במולדתו העתיקה – אף הוא מאַחד בתוכו להרמוניה נאה את המסורת הלאומית שלנו עם הבנת האידיאלים האוניברסליים של האנושות כולה.

ואם יש עוד צורך להראות על אישיות באומה הצרפתית שתסמל את ההרמוניה השלמה של אידיאלים לאומיים ואוניברסליים – הרי ראש הממשלה הצרפתית כיום, מר ליאון בלום, יכול לשמש דוגמא למופת: צרפתי נלהב, פטריוט גדול של ארצו, ועם זה רודף שלום ולוחם נמרץ בעד השלום העולמי. מתוך כך השתתף מר בלום לפני שנים אחדות באסיפת היסוד של הסוכנות היהודית – האירגון של היהדות העולמית לבנין ארץ-ישראל. אין הוא רואה שום סתירה וניגוד בין החיבה לצרפת ולאידיאלים שלה כאזרח נאמן לארצו ובין החיבה לעמו ולתקומתו בארץ-אבות.

ואני תקוה, כי הביתן הארצישראלי יוסיף להעמיק את ההרמוניה הזאת וירכוש ידידים חדשים לעמנו ולמפעלנו הגדול.

סיון תרצ"ז

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

צִיּוּנִים

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

בשבחה של ארץ-ישראל. – הציוני העליון למד בילדותו – אמנם, ככל הילדים – מפי מורים וספרים, שארץ-הבחירה היא ארץ-צבי. כשגדל והתחיל עוסק בדברים העומדים ברומו של עולם, כיאות לבן המעמד הרם, וכחוט-השערה גם בפוליטיקה ישראלית, כיאות למי שאבות-אבותיו יצאו ירך העברים, שמע, שבאותה ארץ קדושה יש קולוניסטים יהודים בני-גזעו, שצריכים לתמיכה. פעם נסע הציוני העליון לארץ-ישראל ל“נוח”, ושלישו – לכל ציוני עליון יש שליש – כתב לציוני התחתון, שהיות שהציוני העליון נוסע, מן הראוי היה להמציא לו למכוּבּד איזו סכומים בשביל הקולוניסטים, מפני שכך הוא המנהג משנים קדמוניות לחלק כסף בין איכרי ארץ-ישראל. אם קיבל הציוני העליון כספים בשביל איכרינו, שקידמו את פניו, כנהוג, בכל כך התלהבות, ואם חוּלקו ביניהם כספים על ידו, לא נודע (צריך לשאול את הציוני התחתון!), ורק זאת ידוע, שכשבא הציוני העליון לארץ-ישראל נודע לו במשך שבוע וחצי (שלישו היה עסוק כל הזמן בצילום!), שנורא המקום הזה האוכל את יושביו בקדחת שבו, ועמד וטלגרף: “ההגירה לארץ-ישראל מאכל-בוסר הוא ושומר קיבתו ירחק… וד”ל!…. לא להתרחץ בים עד שילמדו לשחות… וד"ל! – – ומלבד זאת ראה ונוכח, שצדקה הגיאוגרפיה: שמי-התכלת בארץ-הצבי הנם יפים.

ובשובו, כשערך לו הציוני התחתון את קבלת הפנים, הודיע בקול רם:

– פלשתינה היא ארץ יפה.

עמד הציוני התחתון על רגליו ושאלהו:

– ואין סכנה… שאחר ההכשרה ואחר ההכנה ואחר ההבראה… אה-אה… יסגרו בעד מהגרינו את שערי הארץ היפה הזאת, אדוננו הגדול?

על זה ענה הגדול ברמיזה רבה:

– ארץ-ישראל נפלאה היא ביפיה!

הוסיף הקטן לשאול:

– ומה דעתו של אדוננו העליון על… על מתנגדינו?

– המ… ילידי ארץ יפה! – היתה התשובה.

– אה-אה ותימצא שם, לדעתו העליונה, מעט קרקע… בשביל סידור עבודות עלֶיה לעניי-ישׂראל? – – –

– עם-ישראל הוא נפלא וארץ-ישראל יפה.

– ולקניה? לקניה פרטית?…

– בכסף רב מאד אפשר יהיה לעשות… ול… קניות קטנות, אבל יפות.

– ולמה יש עוד בלתי-ציונים ביהדות?!

– בלתי-ציונים!… מי שעומד מרחוק אינו ראוי לשם ציוני!

אז נתמלא הציוני התחתון עוז ושאל:

– ו… הגדוד שם… מה תכליתו?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.