מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לבית הספר הריאלי בחיפה

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

הריני שולח, לחג חצי היובל של בית-הספר הריאלי בחיפה, את ברכותי הנאמנות למוסד עצמו, למנהלו הד"ר בירם, לחבר המורים ולתלמידים. מעומק לבי נתונה לכם ברכתי. לפני עיני עובר עכשיו כל מהלך ההתפתחות של מוסדכם במשך עשרים וחמש שנות קיומו – התפתחות הממשיכה את שלשלת שאיפותינו לבנין הארץ ולשחרור האומה.

זכה בית הספר הריאלי, כהמשך לבנין התכניון העברי, אשר שניהם עומדים על הכרמל בחיפה, שיהוו מרכז לענינים חשובים ונכבדים בשביל הישוב כולו. שני המוסדות, בית-הספר הריאלי והתכניון, שימשו גורם לשני הישגים עיקריים במפעל תקומתנו במולדת: בנין חיפה עברית ונצחון הלשון העברית כלשון ההוראה וההווי בכל מוסדות החנוך שבארצנו.

בנין התכניון ובית-הספר הריאלי על המגרש, שנגאל לשם כך על-ידי הקרן הקימת על הכרמל בחיפה, נתן דחיפה ראשונה ועיקרית לריכוז חשוב של העליה העברית בחיפה ולהקמת שכונה חדשה – זו הנקראת בשם “הדר הכרמל”, שהגיעה לאוכלוסיה של 35 אלף נפש, כן ירבו! אותו תפקיד שמילאה הגמנסיה “הרצליה” בבנין תל-אביב, ושעתידה למלא, לפי מיטב תקוותינו, האוניברסיטה העברית בבנין המרכז המדעי הלאומי-העברי על הר הצופים בירושלים – אותו תפקיד חשוב נפל בחלקם של בית-הספר הריאלי והתכנין לשם בנינה והרחבתה של חיפה העברית.

והתפקיד השני, הגדול והמכריע, שהוטל על בית-הספר הריאלי ועל התכניון, הריהו ידוע בתולדות הישוב בשם “מלחמת השפות”, שהביאה אתה נצחון שלם של הלשון העברית בכל מוסדות החנוך שעברו לרשותה של ההסתדרות הציונית. שני המוסדות האלה קירבו בפעם הראשונה את השכבות העליונות של היהדות האמריקאית, ויעקב שיף בראשה, לידי השתתפות פעילה בבנין הארץ. וייזכר להם הדבר לטובה, היום דוקא, שגם הם סייעו בזה לנצחון הלשון העברית במפעלנו החנוכי בארץ. וגם זו זכות גדולה למוסדות אלה, שאת הכיוון הרוחני להם נתנו שלשה מגדולי האומה שלנו: אחד-העם, ד“ר יחיאל צ’לינוב וד”ר שמריהו לוין. זכות זו מטילה על המוסדות חובה גדולה, מוסרית ורוחנית.

הצלחה מיוחדת נפלה בחלקו של בית-הספר הריאלי, שמיום הווסדו ועד היום הזה הוא נשאר תחת פיקוחה של הנהלה אחת ואחידה, ומתוך כך הובטחו קווי התפתחותו ללא שנויים וזעזועים. בראש ההנהלה הזאת עומד הד“ר בירם, שהתמסר תמיד בכל כשרונותיו ובמרצו הגדול לביסוס המוסד ולשכלולו, והוא שהביא אותו לידי דרגה גבוהה של התפתחות. מבית-ספר שהכיל כמה עשרות תלמידים הפך למוסד הנותן תורה וחנוך לאלף חניכים ויותר, ובשנים האחרונות פתח סניף גדול של בית-אולפנא על הר הכרמל עצמו. השנה נמלאו לו לד”ר בירם ששים שנה, אבל עוד כוחו ומרצו אתו כבימי נעוריו. וברכתי נתונה לו, שימשיך עוד הרבה והרבה שנים בעבודתו ויראה במוסד החביב עליו בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובדעת ומשתלמים בכל הידיעות הדרושות לבנינה של ארצנו.

ולמורי המוסד שלוחה ברכתי, שיצליחו להשיג אותו הישג חשוב ונכבד שאנו מאחלים לכל העוסקים בחנוך בארצנו – שימצאו את הדרך לאיחוד דרישות האומה, המסורת וצורת-החיים שלה עם דרישות ההווה והעתיד לתקומתה המלאה של האומה במולדתה.

ולתלמידים אני שולח את ברכתי, שיזכו לא רק ללמוד ולהשתלם בארצנו כי אם גם להשתרש בה לכל ימי חייהם, ויזכו לראות שהפרובלימה של שיבת בנים לגבולם שוב לא תהיה פרובלימה של העתיד ושל מלחמה, כי אם שאלה שכבר באה לידי פתרונה המלא, ועם ישראל על קיבוץ גלויותיו ישב בארצו שאנן ושלו ואין מחריד.

ירושלים, כ“ב כסלו תרצ”ט

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

קוֹרֶסְפּוֹנְדֶּנְצִיָּה

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

לסופר ד.ב.בל.

“נסיונותיך” (למה קראת להם גם “בחלום ובהקיץ”?) אנקדוטיים הם ביותר בשביל “המעורר”. מה שנוגע ל“חירות-הדיבור”, הנה, אמנם, נכון, אני לתת מקום גם למאמינים בגאולה ועובדים אותה וגם למטילים ספק, למתיאשים או לבלתי מאמינים בשום בניה בכלל, אבל בשום אופן לא למתיחסים בזרות או בקלות-ראש ל“אותו הדבר הנקרא ציונות”. “המעורר”, כידוע לך, אינו כלי-מבטאו של המחנה הציוני (שלאסוננו כמעט שאינו), אבל בהכרח הוא צריך להביע ומתאמץ להביע, ובכל תוקף, את הכאב הציוני; ומי אשר באיזו מידה זר לו הכאב הלז, הוא לא יבוא אלינו ולא יגש אל הקיר הנטוי, שלפניו אנו, סופרי “המעורר” שופכים את לבותינו.

[“המעורר”, תרס“ז, חוברת י”א, נובמבר 1906]

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.