מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על גבי תקליט

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

באמצעות התקליט, מכשיר הטכניקה המודרנית, הריני שולח מירושלים, עיר הבירה הנצחית שלנו, את ברכתי וקריאתי לאחי בכל תפוצות הגולה.

ימים קשים, שלא היו כדוגמתם בתולדות סבלנו הממושך בימי גלותנו המרים, באו עלינו בשנים האחרונות; קשים בשביל היהדות ברוב ארצות העולם, וקשים בשביל הישוב העברי בארצנו. אבל היסורים שאנו סובלים היום, אינם, חלילה, יסורי גסיסה של האומה, כי אם להיפך: חבלי משיח הם, שצפינו להם במשך דורות ושעליהם נאמר: חביבים עלינו יסורים אלה. יסורי בנין הם, יסורי יצירה, יסורים הכרוכים בתקוות גדולות. הסבל והיסורים, שעמנו הנענה נתון בהם, הם שהביאו רבים וכן שלמים מן היהדות העולמית לידי הבנה, שאין מנוחה ואין תקווה בנכר – עד שהאומה תשוב למקור מחצבתה, לארץ אבות. והיסורים של הישוב בארצנו עוררו מקורות חדשים של עוז ואון בחזית מלחמתנו לחופש ולחרות, של מעשי גבורה והגנה בחירוף נפש על כל הישובים, הכפרים והערים ביהודה, השומרון והגליל, עוררו בנו את ההכרה של התפקיד ההיסטורי הגדול המוטל עלינו: להיות המעפילים הראשונים לגאולה, לכיבוש ולבנין ארצנו בשביל עתיד העם.

ואתם כולכם בתפוצות הגולה, וביחוד הנוער העברי, חלילה לכם להתיאש, חלילה לכם ליפול ברוחכם. אזרו עוז ותקוה, למדו מבני הישוב וסייעו לו להגביר את מקורות כוחו וגבורתו!

והדבר הראשון, העקרי והמכריע במלחמתנו כאן, הוא – גאולת הקרקע של ארץ-ישראל, בשלימותה ובגבולותיה ההיסטוריים. לפני כבוש הקרקע צריכה לבוא גאולתה מידי זרים, כדי להבטיח לעם העברי את הבסיס לקיומו העצמאי. קרקע – זהו יסוד היסודות של תקומתנו, של תחית העם והמולדת. והמנוף העיקרי של גאולת הקרקע הוא המוסד הלאומי העממי הגדול, שנוצר בפרוטות של מיליוני יהודים בכל ארצות תבל – הקרן הקימת לישראל. אמנם היום יש כבר ברשותה רכוש של 420.000 דונם אדמה, אולם עלינו לדעת, שאין זו אלא התחלת הגאולה, ועוד גדול ורב התפקיד המוטל עלינו. ואם כל יהודי ויהודי באשר הוא שם ימלא את חובתו לעם ולארץ, נזכה לראות בגאולה השלימה של ארצנו – במאמציה ובפעולותיה של הקרן הקימת לישראל. אל יאוש! הגבירו אמונה ותקוה, עבודה ומרץ – ותזכו לראות בזמן הקרוב ביותר בתקומתו המלאה של העם במולדתו ההיסטורית!

ירושלים, ו' חשון תרצ"ט

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

כפר-סבא

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

אחוזה זו המכילה 7200 דונם, נקנתה עוד לפני שש־עשרה שנה ע“י ע–ן וח–ן. הללו קנו את האדמה לשם עסק, כלומר על מנת למכרה לאחרים חלקים חלקים, אבל לא מצאו קונים, והאדמה עמדה בלתי מעובדת. כעבור שש שנים עברה האחוזה לרשות יק”א, אבל גורלה לא נשתנה ע“י זה כלום. כמקודם לא נבנה כאן כל יישוב והאדמה נשארה בור. ורק לפני שש שנים, כששכנתה פתח־תקוה התחילה להתפתח בצעדי־ענק, באה גם גאולתה של אדמת כפר־סבא. איכרי פתח־תקוה קנו מידי היק”א חלק גדול של כפר־סבא והתחילו לנטוע שם שקדים. גם תושבי ירושלים קנו שם חלקים רבים. כעת שייכת אדמת כפר־סבא המחולקת ל־132 נומרים, (כל נומר 50 דונם) לשמונים וששה בעלים, מהם 30 תושבי ירושלים, 10 – יפואים, והנשארים – בני פתח־תקוה. יותר ממחצית האדמה כבר נטועה שקדים, השאר עודנו מוּבר.

לרגל זה שכמעט כל בעלי האדמות בכפר־סבא יש להם נחלות או עסקים במקומות אחרים – אין עוד כאן עד היום כל יישוב, אף על פי שלפי תנאי המקום והאקלים היה יכול פה להתפתח יישוב הגון. האדמה לא רחוקה מדרך המלך שבין יפו–שכם, רק מהלך שלוש שעות ליפו, המים טובים לשתיה, האויר צח ובריא מאוד.

בשתי השנים האחרונות התחילו מצדדים אחדים להתענין ביישובו של כפר־סבא. מצד אחד הציונים וחובבי־ציון, שחשבו לייסד פה מושבה בשביל הפועלים, כמו עין־גנים, ומהצד השני בעלי כפר־סבא עצמם. האחרונים הבינו שכל זמן שאין יישוב עברי בכפר־סבא הרי כל כספם שהשקיעו בנטיעות כמונח על קרן הצבי.

אי־לזאת עיבדו הצעה להושיב כאן שנים־עשר פועלים, בתנאים הללו: לתת לכל פועל הלואה של אלפים פרנק בשביל בית ורפת, מגרש של חמישה דונמים בשביל בנינים וגינה, ועשרים דונם בשביל נטיעות. ההלואה ומחיר הקרקע צריכים להיפרע במשך עשרים שנה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.