מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על ישראל דב פרומקין

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

(מכתב ללשכת “בני-ברית”)

לרגלי עבודה דחופה לא אוכל להשתתף באסיפה המוקדשת לזכרו של ר' ישראל דב פרומקין ז“ל, המו”ל של “חבצלת”. אני מצטער מאד על כך, כי מוצא אני ענין רב באסיפה זו והייתי רוצה לשמוע את דברי המרצים על תקופתו של פרומקין ז"ל ועל מקומו בתקופה זו, שהיא מסכמת את ראשית ההתעוררות של ירושלים וארץ-ישראל בכלל לחיים חדשים.

אני, כשלעצמי, נפגשתי עם פרומקין ז“ל רק מעט. אמנם יש איזו קרבה בינינו, כי שנינו ילידי עיירה אחת הננו: דוברובנה, פלך מוהילוב ברוסיה הלבנה. ועוד בילדותי שמעתי מבני משפחת פרומקין שנשארו בדוברובנה, כי אחד מקרוביהם עלה להשתקע בארץ הקדושה. כאשר בקרתי בפעם הראשונה בארץ נפגשתי פגישה קצרה עם פרומקין ז”ל, שהיה יוצא ונכנס בבית דודי, אברהם אבא אוסישקין ז“ל, שאף הוא השתקע בירושלים בימי זקנותו וכאן גם מצא את מקום מנוחתו האחרון. בעת בקורי השני בארץ שוב לא נזדמן לי להפגש עם פרומקין ז”ל פנים אל פנים, אולם ידעתי את שמו מהעתונות שהגיעה מן הארץ לתפוצות. פרצופו הרוחני נשאר בזכרוני כמתווך בין הדור שעבר של היהדות החרדית הקיצונית ובין החיים החדשים שהתחילו עולים אז בארץ. כפי הנראה קשה היתה לו לפרומקין ז“ל עמדה זו, כשם שהיתה קשה לכמה אנשים גדולים וחשובים מאותה תקופה, ר' יחיאל מיכל פינס ז”ל ואחרים, שנאלצו לתווך בין שתי הקצוות ולהתקשר פעם אל צד זה ופעם אל צד אחר. אולם כל האנשים האלה, וביניהם גם פרומקין ז"ל, מלאו תפקיד היסטורי חשוב, וזכרונם יהא קשור עם החיים החדשים שהתחילו מפכים בארץ, חיים של שאיפה לגאולה, מדינית ורוחנית כאחד, לתחית העם, הארץ והשפה.

ירושלים, י“ב באייר תרצ”ט

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

הערכת עצמנו

מאת אהרן דוד גורדון (מאמרים ומסות)

ג

בקרב בעלי המחשבה שבעמנו בזמן הזה אתה מוצא שתי שיטות יסודיות ביחס לצורה, ששאיפתנו להתחדשות לאוּמית צריכה לקבל.

השיטה הראשונה עומדת על בסיסה של עצמותנו הלאומית, כפי שהיא באה לידי גילוי בכל חיינו מתחילת בריאתה עד היום הזה. עם ישראל הוא בעל אופי מיוחד, שיש בו, כמובן, גם אורות וגם צללים, אלא שגם האורות גם הצללים מתאימים לעצם האופי. מובן, כי תנאים רצויים מביאים לידי תגבורת האורות ותנאים לא רצויים – לידי תגבורת הצללים. הגלות החשיכה את מאורנו וכמעט שכיבתה אותה כָלָה. היא הדביקה בנו נגעים נוראים בעמקם ובכיעורם, וביניהם היותר קשה והיותר מכוער – הפרזיטיות. התרופה האחת והיחידה לכל זה היא התשובה לארץ אבות ואל הטבע. שם נשוב לתחיה. חי טבע ועבודה וחופש ירפאו את נגעינו ויעירו את כוחותנו הנרדמים מתרדמתם. הצללים ימסו, כי אורנו הגנוז בנשמתנו הלאומית ישוב ויאיר כמי קדם ואולי – מי יודע? – אולי עוד יגדל כוחו עתה מכוחו בימי קדם. מובן, כי אסור לנו לרמות את עצמנו, להעלים עין ממגרעותינו וחלשותינו, כי עלינו להעריך את עצמנו בכל תוקף הדיוק והאמת. אולם הערכת עצמנו זו צריכה לבוא מתוך עצמנו. היא צריכה לגלות ולהראות את כל צללינו, אל כל ליקויינו, את כל נגעינו, מבלי שיוּר כל שהוא, ומבלי העלמה כל שהיא, – למען תהיה ההערכה אמיתית, יהיה חשבון נפשנו חשבון צודק ומדויק, אשר נוכל לסמוך עליו בבואנו לעשות לבנין עולמנו החדש. השיטה הזאת – כמובן, בגרעיניה היסודי – ימיה כימי הגלות, אלא שביטוי מתאים לרוח זמננו, ביטוי למעשה ולא רק להלכה, נתנו לה ראשונה חובבי-ציון הראשונים וביחוד ‘אחד-העם’.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.