מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לצבי בלקובסקי

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

זה עתה נודע לי, שמחרתים תמלאנה לך שבעים וחמש שנים לאורך ימים. היתה זו בשבילי הפתעה נעימה. רק שלשום ראיתיך באולם הסוכנות – והנה פניך צעירים כמו תמיד ומביעים מרץ ורעננות. בשם הדירקטוריון של הקרן הקימת ובשמי אנכי, הריני שולח לך את הברכה היחידה והחשובה שאתה ראוי לה: תזכה לאריכות ימים ותחזינה עיניך בתוצאות עבודתנו שעבדנו במשך הרבה והרבה שנים. תראה, אם לא בסוף הגאולה, הרי לפחות בביסוסה המלא של הגאולה הבאה.

אחרי שבועים, בר"ח אלול, תמלאנה ארבעים ושלש שנים מן היום שנפגשנו יחד בפעם הראשונה עם פתיחת הקונגרס הראשון בבאזל. ובמשך כל השנים הללו היינו קרובים איש לרעהו, לא רק מבחינה הסתדרותית ולא רק בתוך העבודה המשותפת, כי אם גם בהשקפותינו היסודיות על טיב תנועתנו ומהותה. כל ימי חייך היית המכסימליסט בדרישותינו. לא היית מן הנחשלים בעת המלחמה נגד תכנית אוגנדה, כי אם נלחמת בכל נפשך בעד ארץ-ישראל. השתתפת במשלחת ההיסטורית יחד עם המנוח רוזנבוים. ותמיד היית מגן על הפרינציפ של העבודה המעשית בארצנו. היית תמיד מתנגד לפשרנות ולהנמכת הדגל מבחינה מדינית. ועוד ועוד – מי ימנה כל זכויותיך, ומה שמופלא ונותן לך כבוד הוא, שאם גם ימי נעוריך עברו עליך בלא כל קשר עם שפתנו והתרבות העברית, הרי תיקנת זאת והנך שולט כיום בלשון העברית ואתה אחד מהקנאים בעד הזכויות של לשוננו ותרבותנו.

מעטים, ואולי גם בודדים, אנחנו, אנשי הקונגרס הראשון: בארץ לא נשארו אלא שבעה-עשר אנשים מהתקופה ההיא. אבל, אם גם אולי אין הם נפגשים תמיד בעבודה משותפת, הרי הנר שנדלק בבאזל ממשיך להאיר ולחמם את חייהם ואת כל נפשם.

ירושלים, ט“ז מנחם-אב ת”ש

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

על "מגילת העיר העתיקה" מאת עדינה שריון

מאת עדינה שריון (זכרונות ויומנים)

© כל הזכויות שמורות להוצאת “מערכות”. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לחיבור עצמו

הקדמה למהדורה האלקטרונית

אמי, עדינה לבית שריון, בת רחביה, ירושלים, לא היתה לוחמת מאומנת מעודה. היא עברה כמה אימוני נשק ב“הגנה”, כפי שהיה מקובל בקרב בני דורה, ובכך הסתכמה ה“הכשרה הצבאית” שלה. אבל כמורה מטעם הסוכנות היהודית, לאחר שכבר לימדה בכמה מקומות ברחבי ארץ ישראל המנדטורית, היא התנדבה להיכנס לעיר העתיקה של ירושליים באפריל 1947, כאשר הרובע היהודי היה כבר תחת מצור ואפשר היה להגיע אליו רק באמצעות שיירות משוריינות של השלטון הבריטי. וכך היא מצאה את עצמה בין מגיני הרובע כאשר יצאו הבריטים מן העיר ב-13 במאי והקרבות פרצו במלא עוזם. לאחר הכניעה, והיא עדיין נסערת ומיוסרת – ונזעמת על ההאשמות שהוטחו בפני המגינים על החלטתם להיכנע – היא כתבה מכתב ארוך לידידה שהתרשמה והזדעזעה ממנו ולפיכך החליטה להראותו למכר, עורך ב“מערכות”, אשר החליט לפרסמו לאחר שעבר עליו במשיכת קולמוס. הספרון שימש כמקור סימוכין לכמה וכמה מן הספרים שיצאו אח"כ על ירושלים, אבל כיום נותרו ממנו עותקים בודדים בלבד. לכן החלטתי שהגיע הזמן להעלות אותו על האינטרנט, שם יזכה לחיי הנצח להם הוא ראוי.

לדעתי זהו מסמך הסטורי חשוב דווקא בזכות הנופך האישי, החד-צדדי ואפילו המשוחד משהו, שהרי הוא מבוסס על הפרספקטיבה הצרה של עדת-ראיה במקום שאינה מודעת לכל פרטי התמונה הכללית, ובוודאי שאינה מסוגלת לראות את המצב דרך משקפיו של הצד השני. ליקוטן של עדויות כאלו, מזוויות ראיה שונות, בצירוף רשומות ונתונים רשמיים – זו הרי עיקר חוכמתה של מלאכת כתיבת ההסטוריה.

חיברתי גם תרגום מקוצר לאנגלית של סיפורה של אמי, שאותו ערכתי מחדש בצורת יומן, מה שמקל על הקורא האנגלי לעקוב אחרי השתשלות העניינים ע"פ הסדר הכרונולוגי שלהם. אולם לפי בקשתה של אמי, הגירסה העברית המקורית מובאת פה כמות שהיא, ללא שינויים. קריאה נעימה!

עמיחי ארגמן

י“ח אלול תשס”ז – 1 בספטמבר 2007

דבר העורך המקורי (1949)

הכותבת – אחת המורות שהתנדבו לעבודה בקרב ילדי העיר העתיקה בתקופת המצור. היא נכנסה לבין חומות ירושלים בימים הראשונים של חודש אפריל ונשארה שם עד הסוף

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.