מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הישוב והמלחמה

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

(אגרת ברכה ל“ג’ואיש הרולד” באוסטרליה)

ליהודי אוסטרליה, ניו-זילנד ואיי הים, מעטים במספר אך חשובים בעולם היהודי, שלוחה ברכתי מירושלים העיר הנצחית לשנת תש"ב. המן של זמננו ניסה להשמיד ולאבד את העם היהודי, לשבור את גופו ואת רוחו. אך הוא עורר בקרבנו גבורה שאין לה משל בהיסטוריה. עמים חזקים וגדולים נכנעו לעריצות הנאצית והתאימו את עצמם למכונת התופת שלהם. אבל היהודים, הפזורים ונרדפים זה דורות רבים בארצותיהם, מוסיפים להחזיק מעמד ומכריזים: לא נכנע! תורת האמת היא תורתנו, תרבות האמת היא תרבותנו. לא נוותר על מורשתנו. נמשיך בקרב עד בוא הנצחון.

מאושרים אנו, שהגורל קשר אותנו לחבר המדינות אשר בריטניה עומדת בראשן והעומדות עתה במלחמה לחיים ולמוות נגד שונאינו. מדינו אלו הכריזו, באמצעות ראש המיניסטרים צ’רצ’יל וראש המיניסטריונים של הדומיניונים, שילחמו באידיאולוגיה הנאצית עד הנצחון השלם. כל העינים נשואות עתה לישוב העברי בארץ, המונה חצי מיליון נפש, שהוא מגדל-אור לעמנו, המאיר ושולח את קרני הרוח הלאומית לתפוצות.

חזקו ואמצו במלחמה לנצחון, שפירושו גם גאולת העם היהודי! חזקו ואמצו במלחמתכם להגשמת שאיפותינו, לגידולו של הבית הלאומי בארץ-ישראל, לבנין הארץ שהיא הערובה היחידה לנצחוננו! זכרו את דברי נחמיה (ד, יא): “אחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח”.

זכה נחמיה לגאול את עם ישראל, וכל יהודי בעל הכרה צריך ללכת בדרך בה הלך בתקופה קשה בתולדותינו. במלחמתנו נגד היטלר ומעלליו נגאל את האנושות; בבנין ארצנו הקדומה נגאל את עמנו, שנתן ויתן את חלקו בתרבות האנושות.

תזכו לשנה טובה ומאושרת!

תש"א

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

בינתיים

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

יהושע-נתן לבית דויד היה אחד בין י"א אחים והיה הפחות שכולם. הוא היה דל ומסכן כל ימיו, אם גם נחשב בין בני בעלי-הבתים והיה שיך לנותנים “קצבה” ולא למקבלים. בבית קטן שבור היה גר בקצה העיר, בבית שכבר התפרד הטיט הלבן מדפניו ונראה בו החומר התחתון כמו שהוא בלי לבוש. היה שם בחדר אחד בלי חלונות מעין בית-מרכולת לסובין, בית-ממכּר לקדירוֹת ולפעמים גם לבצלים ושוּמים ולתפוחי-אדמה. הסוּבּין והקדירות היו המין התדיר בחנותו ופרי-האדמה המין שאינו תדיר; ובשניהם לא ראה ברכה מרובה, כי בכלל אין הברכה מצויה במעשי יהושע-נתן, אף על פי שאינו מן הסכלים והעצלים, ואדרבה, בעל שכל ואינו עצל, ואוהב לעבוד ולחפש אחרי כל רוַח שבא בקושי ולא בקושי. אבל אינו בר-מזל, במקום שאחרים מרויחים הוא מפסיד; ואם יזדמן לפעמים שירויח קצת, אז יארע לו מחר היזק גמור ויפסיד גם את הרוַח. למשל, קרה מקרה שהיה פדיון מעט ביום השוק לקדירות ומכר שבע קדירות ושני כדים או שלושה, ואם כן מעמדו בו ביום אינו רק; והנה מתגנבת בהמה בריונית של השכן הקרוב ואוכלת מן הסובין מידה שלמה, והדבר ינעם לחכּה, כאילו לא היה בזה כל גניבה והפסד ממון של ישראל. פעם אחת עלה לו הדבר לעשות “קניה טובה” בקדירות מלוּבּנות ומצורפות באש, ויעמול יהושע-נתן איזו שעות להעמידן שורות שורות זו בצד זו וזו על גבי זו; והנה בא אדון אחד לקנות אצלו חמש סאת סובין בקניה אחת וירץ יהושע-נתן למוֹד את הסובין, וכבר חשב את הרוַח שיהיה בכל סאה. מה עשה הקדוש-ברוך-הוא? הטיל יצר הרע בעז של יהושע-נתן לדלג על הקדירות ותשבור הרבה ועלה ההיזק יתר על מה שהרויח בסובין. ולא די עוד הדבר הזה, כי אם בשעה שכל בהמות דקות של בני-ישראל בנטילה – כך שם המקום – פרות רבות ומולידות בבוא הקיץ ודדיהן מלאים חלב. נשארה העז של יהושע-נתן עקרה ולא נפקד רחמה, ותהי אוכלת ואינה עושה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.