מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מכתבו האחרון לחיים וייצמן

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

ידידי,

תודה רבה בעד טלגרמת הברכה הלבבית, שקבלתי ממך ליום ההולדת שלי. בשתי ידי הייתי חותם על דבריך שנזכה שנינו לראות מילוי החלום של נעורינו – אבל איך זה יתגשם! לד' פתרונים ורק לו.

הרבה הרבה יש לי לדבר אתך, ואולי היה זה מועיל לשנינו – נקוה שעוד נפגש בעולם הזה.

להתראות

(-) מ. אוסישקין

נ.ב. במשך השנתיים רכשה הקהק"ל 80.000 דונם בערך.

אלול תש"א

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

באגף המשוגעים

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

א: רופא או חולה?

בית-החולים הוא עולם בפני עצמו. איננו מרובה כל כך באוכלסין, אין בו גם ל"ז לאומי אשכנז עם תעודותיהם השונות ומוּסרם השונה; אבל יש כאן כתות-כתות של חולים שונים למיניהם. ולכל כתה – מחלה מיוחדת, אגף מיוחד, שומרים מיוחדים ורופא מיוחד משגיח עליהם… כי התעודות – רצוני לומר: המחלות – מתדבקות…

את גבולות האגפים, והמגרשים אשר סביב להם, מציבים האפוטרופסים, המתעסקים בצרכי צבּור לשם שמים. וספר כתבו בשביל השומרים והרופאים עם החולים יחד, ספר מלא עצות טובות וסדרים טובים, וסייגים, וסייגים לסייגים, מלא ציוּנים ומראי-מקומות, לאמור: “עד כאן תבוא ולא תוסיף, פן…”

פן יוכּה השגעון בשחפת, או תשתגע האסכרה, רחמנא ליצלן!

ויש אומרים, שעוד האגפים קרובים זה לזה יותר מדי, והם מציעים לכרות שוחות עמוקות בין האגפים ולמלאות את השוּחות קארבּוֹל; והכול מודים שהשמירה איננה מעולה, שיד השומרים תקצר, וגם אינם ממלאים את תפקידם באמונה, לפי שעיניהם נשׂואות אך אל הנדרים והנדבות… ויש יועצים לבנות מצפה באמצע הבית, להושיב בו שומרים גבוהים עליהם… אך גם בית-החולים אין לו די כסף להזדיין כראוי.

ועל-כן יקרה לפעמים, כי תעבור איזו מחלה ממדור אל מדור ומאגף אל אגף, ותמלא את כל בית-החולים. מסַפּרים, כי פעם אחת חלו כל בני הבית בתאוָה לגריסין; שבפעם אחרת הציק לכולם הרעב!

ביחוד מורגש העדר השמירה המעולה באגף המשוגעים. אמנם, המסוכנים אסורים בחבלים וסגורים על מסגר, אבל גם השוקטים שבהם מסוכנים הם; למשל, אם יורשה להם לצאת הגנה לשׂוח, ישבו כולם בשורה אחת על האדמה, על יד הקיר המבדיל ביניהם ובין עזרת-הנשים, ונוקפים באצבעם בקיר. ליבּ הפילוסוף, הטוען, שאין בין הנשים והאנשים אלא השם בלבד, מסית את חבריו לקרקר קיר, לבלי השאיר אבן על אבן מחומת ימי-הבינים.

אך יוחנן המלמד יועץ לכבוש את יצרם ולחכות עד ראש השנה.

– ובראש השנה? – שאלתי.

בראש השנה, בהתפלל המשוגעים, יתקע המלמד בשופר, ותפול החומה מאֵליה; אך בתנאי קודם למעשׂה, אם אשתו איננה עצורה שם!

אך שנַים הם המתרחקים מן החומה תמיד, האחד הוא “בעל האדֵים” (תמונתו לקמן), הבורח מן החברה בכלל, והשני יונה הקדוש, אשר בשמעו שם אשה יליט את פניו בכנף בגדו ויט הצדה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.