מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
פרישמן, ד'. (1924). מֵפִיסְטֹפֶל. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-07-23. http://bybe.benyehuda.org/read/10875
MLA:
פרישמן, דוד. "מֵפִיסְטֹפֶל". פרויקט בן-יהודה. 1924. 2018-07-23. <http://bybe.benyehuda.org/read/10875>
ASA:
פרישמן, דוד. 1924. "מֵפִיסְטֹפֶל". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-07-23. (http://bybe.benyehuda.org/read/10875)

מֵפִיסְטֹפֶל

מאת: דוד פרישמן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ורשה: הוצאת אברהם יוסף שטיבל; תרפ"ה 1924

סוגה:

שפת מקור: עברית

גַּם אֵלַי בָּא בְאִישׁוֹן הַלַּיְלָה מֵפִיסְטֹפֶל.

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים דָּפַק בַּלָּט עַל פֶּתַח דַּלְתִּי,

זָהִיר מְאֹד וְדוּמָם –

וַאֲנִי הַבֵּן לְדוֹרִי,

אֵינֶנִּי פוֹיסְט, אֵינֶנִּי דוֹרֵשׁ בַּאֲשֶׁר מֻפְלָא

וְחוֹקֵר בַּאֲשֶׁר סָתוּם לָעַד וְלֹא יִגָּלֶה,

כִּי-אַרְגִּיז כַּפּוֹת מַנְעוּל לָרִיק וְאֵין פּוֹתֵחַ;

לֹא אֶזְנֶה אַחֲרֵי אֶבֶן עֲקָרָה, וְלֹא אִבָּנֶה,

וְלֹא אֶזְרַע עָלֶיהָ מֹחִי. עֵד אֲנִי לַחֲרָדָה,

וַאֲשֶׁר לֹא יֵחָקֵר יְהִי – וְאֵשְׂטְ וְאֶעֱבוֹר.

לֹא שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת שׁוֹכְנוֹת בִּי בְסֵתֶר לִבִּי –

רַב-לִי לוּ יָדַעְתִּי אֶל-נָכוֹן כִּי-יֵש אַחַת!

וְרַק כִּי-עָיֵף, עָיֵף אָנֹכִי עַד-לִזְוָעָה,

נִדְהָם וְכֶבֶד-נוֹעַ כִּזְבוּב בִּתְחִלַּת חֶשְׁוָן,

נְכֵה-רָצוֹן וּכְעַרְעָר אֶצְמַח לִי מִתַּחְתַּי,

קְהֵה-חַיִּים וַעֲצַל-מָוֶת, יְגַע שֶׁמֶשׁ וּשְׂבַע-לַיְלָה,

אֲשֶׁר נִמְאָס אוֹר עָלַי וְחֹשֶׁךְ לִי תוֹעֵבָה,

אֶתְפַּלֵּץ מִפְּנֵי חָשֹׁב וּמַשָּׂא לִי בַטָּלָה.

חַיַּי, רִיר חַלָּמוּת, רָרִים לְאַט אֶת-סֶחְיָם,

וְגֹעַל עַד-אֵין-תַּכְלִית, גֹּעַל, גֹּעַל, גֹּעַל,

יְפַעְפַּע, וּכְמוֹ מַכָּה נִמַּזְמְזָה, מִכָּל-גִּידַי;

אֲשֶׁר בֵּין-שׁוֹשַׁנִּים אֲהַלֵּךְ בְּחֹם יוֹם-קַיִץ,

וְאַשְׁכִּיר אוֹתָם וְאַרְעִיל מֵרוֹשׁ בִּנְשָׁב-בָּם רוּחִי,

וְנָבְלוּ מִשּׂוּמִי עַיִן – אֲנִי הַבֵּן לְדוֹרִי.


שָׁלֹש פְּעָמִים דָּפַק – וְחַדְרִי עוֹד אֵינֶנּוּ

עֲלִיַּת-קִיר עֲקֻמָּה בְּבַיִת גּוֹטִי יָשָׁן;

לֹא מִגְדָּל חַד וְטָרוּז עִם-תִּקְרָה מְקֻמֶּרֶת

בְּקֶרֶן זָוִית צְפוּפָה בְּוִיטֶנְבֶּרְג הַקְּדוּמָה,

הַנָּמָה נוּמָה קַלָּה בְצָהֳרֵי דוֹר-הָאָדָם,

דּוֹר שֶׁכֻּלּוֹ הוֹזֶה, מְנַמְנֵם מְעַט וְחוֹלֵם –

כִּי חַדְרִי חֲדַר עֲבוֹדָה עִם-שְׂכִיוֹת כָּל-הַחֲמֻדוֹת:

פְּסִילֵי שֵׁן וְשַׁיִשׁ וְצַלְמֵי-קַעֲקַע נִפְלִים,

נִימְפוֹת וּנְרֵיאִידוֹת, סִילְפִידוֹת עִם דֻּלְפָּנִים,

וְשֻׁלְחַן-פָּנִים נִשָּׂא וִיחָבְרוֹ כִסֵּא-כָבוֹד,

וּמַרְבָד פַּרְסִי כָבֵד רוֹבֵץ עַל-הָרִצְפָּה[1],

וְנִבְלָע קוֹל הַצְּעָדָה וְעָלָה הוֹד מִדְּמָמָה.

וְלֹא עֲשָׁשִׁית-שֶׁמֶן דּוֹעֶכֶת וְאַט עֲשֵׁנָה

תְּטַפְטֵף אוֹר יָגֵעַ הַמַּפִּיל צֵל-נְכָאִים –

כִּי פִיּוֹת קְנֵי-לֶהָבָה יוֹנְקֵי שְׁדֵי אֱלֶקְטְרוּת

מִלְּמַעְלָה וּמִצְּדָדִים וְעַל-הַשֻּׁלְחָן יוֹרְקִים אוֹרָה,

וְשָׁטְפוּ אֶת-כָּל-חַדְרִי בְיַם נְגֹהוֹת זוֹרְמִים –

וְרַק כִּי בִי בְלִבִּי חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ,

וְרַק כִּי לְעֻמַּת פָּנַי סְפָרִים, סְפָרִים, סְפָרִים,

הָרוֹבְצִים עַל-הַגְּזוּזְטְרוֹת וְרוֹבְצִים עַל-הַשֻּׁלְחָן

וְרוֹבְצִים – אוֹי לְנַפְשִׁי! – כְּמַחֲנָק גַּם עַל-לִבִּי.


וְהוּא גַם-הוּא, מֵפִיסְטוֹ, אֵינֶנּוּ זֶה שֶׁהָיָה

בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים לִפְנֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה;

לֹא הָדוּר עוֹד בַּאַדַּרְתּוֹ, לֹא קַל עוֹד וּמִתְקַשֵּׁט,

כִּימֵי הַתְנוֹתוֹ אֲהָבָיו עִם-מַרְתָּא שָׂרַת לִבּוֹ;

רַק אֵין-זֹאת כִּי עֲסָקָיו רָעוּ עַתָּה הַרְבֵּה,

וּפָנָיו שׁוֹאֲלִים חֶמְלָה וַעֲלֵיהֶם חוֹתַם “יוֹרֵד”.

אַרְגְּמָנוֹ פָג לוֹ צִבְעוֹ וַיְהִי כְּכַרְכֹּם קְלֹקֵל,

וְקִפּוּלָיו תְּלוּיִם בָּלִים וְהוּעַם זְהַב צִפּוּיָם;

חַרְבּוֹ תַחַת מַדָּיו תְּקַשְׁקֵשׁ לוֹ בֵין-רַגְלָיו,

וְעַל-רֹאשׁוֹ כְנַף הַתַּרְנְגוֹל זָחָה מְעַט הַצִּדָּה,

וְהוּא לֹא יָשִׂים לֵב. גַּם-שְׂעָרוֹ הִלְבִּין הַרְבֵּה

מִצִּדֵּי שְׁתֵּי רַקּוֹתָיו, וְצַעֲדוֹ כָבֵד יוֹתֵר,

נִגְרָר, אַט וּמְרֻשָּׁל וְאֵינֶנּוּ עוֹד בָּטוּחַ.

הָיָה כְרוֹכֵל עָיֵף הַמְחַזֵּר עַל-הַפְּתָחִים

בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ וְקוֹנֶה בְגָדִים פְּסוּלִים;

וּכְרוֹכֵל זֶה הַשּׁוֹאֵל לְמִכְנְסֵי-בַד יְשָנִים,

בָּא וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ נִכְלָם בִּסְדַק הַדֶּלֶת,

וְקוֹלוֹ לֹא בָטוּחַ: "יִסְלַח לִי אֲדוֹנִי,

אִם רֶגַע מְעַט אַפְרִיעוֹ: – הַאֵין לַאֲדוֹנִי לִמְכּוֹר

נְשָׁמָה, נְשָׁמָה יְתֵרָה, שֶׁאֵין לוֹ בָהּ עוֹד חֵפֶץ?"


נְשָׁמָה? – נְשָׁמָה שׁוֹאֵל זֶה? – וּמֵעִמִּי יִשְׁאָלֶנָּה? – –

הוֹי אִמִּי, אֵם יוֹלַדְתִּי! אֵי אֶקַּח לוֹ נְשָׁמָה?

אֵי יֶשׁ-עוֹד לִי, אֵי יֵש לְבֶן-דּוֹרִי עוֹד נְשָׁמָה?…

רַק אֵין-זֹאת, עוֹבֵר בָּטֵל, אֵחַרְתָּ קְצָת אֶת-שַׁעְתְּךָ.

וְאִם רַבִּים יֵש הַחוֹקְרִים: הֲיֵשׁ לִנְשָׁמָה שְׁאֵרִית,

וְאִם יֵשׁ מִחוּץ לַחַיִּים לַנְּשָׁמָה חַיֵּי נֶצַח –

אֲנִי רַק-אַחַת אֶחְקוֹר: אִם פֹּה, אִם פֹּה בָאָרֶץ,

בְּעוֹד אֲנַחְנוּ חַיִּים, יֵשׁ נְשָׁמָה לָנוּ…


וּפִתְאֹם וָאֵאָלַם. מֵת הַלַּעַג עַל-שְׂפָתַי. –

כֵּן, אוּלַי… אוּלַי הָיְתָה… בִּכְבָר, בִּכְבָר הַיָּמִים…


וַאֲנִי אֶשָּׁקַע פִּתְאֹם בְּיַמִּים שֶׁל-מַחֲשָׁבוֹת.

וּכְמוֹ חֲלוֹם יָשָׁן רָחוֹק, נִשְׁכָּח כְּבָר וְנִמְחָה,

שֶׁשְּׂרִידֵי פְלִיטֵי שְׁבָבָיו צָפִים פִּתְאֹם מַעְלָה,

אֶזְכּוֹר רֶגַע אֶחָד. מִתּוֹךְ עֲרָפֶל קוֹדֵר

וּזְמַן לֹא אֵדַע מָתַי וּמְקוֹם לֹא אֵדַע אַיֵּה

מְהַבְהֵב שְׁבִיב וְכָבֶה, מְהַבְהֵב שְׁבִיב וְחוֹזֵר,

וְזִכְרוֹן-קְדוּמִים עָתִיק, מְטֻשְׁטָשׁ מְאֹד וְכֵהֶה,

נִתָּק מִן-הַמַּחֲשָׁךְ וּבְעָמָל אֶתְפְּשֶׂנּוּ –

וְחַם בְּלִבִּי כָכָה וְחַם עַד-בִּלְתִּי הַגִּיד –

וְאַחַר תְּמוּנָה שְׁלֵמָה עוֹמֶדֶת כֹּה לְפָנַי

וְעֵינַי רוֹאוֹת פִּתְאֹם –

עַל-מַצַּע דֶּשֶׁא רָחָב –

הֲשָׂדֶה הוּא אִם גַּן? לֹא אֶזְכּוֹר עַתָּה בָרוּר –

עוֹמֵד יֶלֶד קָטֹן, בֶּן-אַרְבַּע אוֹ בֶן-חָמֵשׁ,

וְעֵינָיו, שְׁנֵי דָרְבוֹנוֹת, תְּקוּעוֹת בַּשָּׁמַיִם,

וּמַבִּיט הוּא וּמַבִּיט, חוֹלֵם, תָּר וּמְחַפֵּשׂ.

הֲיוֹם הוּא אוֹ אִם לַיְלָה? לֹא אֵדַע זֹאת עוֹד עָתָּה.

רַק צֶבַע הַשָּׁמַיִם אֶזְכְּרָה פִתְאֹם הֵיטֵב:

תְּכֵלֶת כֵּהָה כֵהָה, עֲמֻקָּה, רְוָיָה וּשְׁחוֹרָה,

וּכְאִלּוּ הָפְכָה עֲלֵיהֶם אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה חַנָּה

אֶת-קֶסֶת-הַדְּיוֹ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל-שֻׁלְחַן אָבִי;

וְרַק כִּי רֶגַע רֶגַע יִגָּלֶה נָתִיב לָבָן,

וְצַח הוּא כְּעֵין הֶחָלָב וְעָנֹג – וְאַחַר יַחֲלוֹף;

וּנְקֻדּוֹת שְׁבִיבֵי-זָהָב, לֹא יָדַעְתִּי עוֹד מָה הֵנָּה,

וּגְדוֹלוֹת כְּאֶגְרוֹפִים, אֶגְרוֹף כָּל-נְקֻדָּה,

מִתְלַקְּחוֹת רֶגַע אֶחָד, מְהַבְהֲבוֹת, וְאַחַר שׁוֹקְטוֹת –

רַק אֵין-זֹאת: הָיָה אֵיפוֹא הַדָּבָר לְמוֹעֵד לָיְלָה.

וּפִתְאֹם צַר לְלִבִּי וּמִלִּבִּי עַד לִגְרוֹנִי,

וּפְתְאֹם צָמְאָה נַפְשִׁי לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם,

וּפִתְאֹם עָרְגָה, חָרְגָה, כָּמְהָה עַד-בְּלִי-תַכְלִית,

וּכְיוֹנֵק נוֹטֵשׁ שַׁד מִפִּיו וּמַבִּיט פִּתְאֹם

אֶל-לַבַּת-נֵר בּוֹעֶרֶת, מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתוֹמֵם,

וּמֵרִים יָד לְתָפְשָׂהּ – כֵּן שָׁלַחְתִּי יָדִי

לְעֻמַּת הַשָּׁמַיִם לְתָפְשָׂם, רַק לְתָפְשָׂם.

הוֹי, כַּמָּה הוּא הַמֶּרְחָק מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם? –

אֲטַפֵּס-נָא וְאֶעֱלֶה, אֶתְנַשֵּׂא-נָא מְעַט מִצְעָר,

אֶתְיַצֵּב-נָא וְאֵרוֹם עַל רָאשֵׁי בְהוֹנוֹת רַגְלַי,

עוֹד-אַחַת מְעַט, עוֹד-אַחַת, וְאַגַּע לַשָּׁמַיִם…

וְאֶחָד יוֹם: מֵאַחֲרֵי בֵיתֵנוּ הָיְתָה גִבְעָה,

נְטוּיַת קָדְקֹד יָרֹק אֶל-נֹכַח הַשָּׁמַיִם,

וְהֵם כְּגִיגִית תְּכֵלֶת, מִצְנֶפֶת-שֵׁנָה גְדוֹלָה,

רוֹבְצִים עַל-קָדְקֳדוֹ וּדְבֵקִים אֵלָיו הֵיטֵב;

רַק רֶוַח כַּף-אִישׁ קְטַנָּה בֵינָהּ וּבֵינֵיהֶם.

אֶעֱלֶה-נָא – וָאַעַל. עָלֹה, טַפֵּס, זָחֹל:

וְכִפַּת הַשָּׁמַיִם כַּעֲלוֹתִי כֵּן רַק תֵּרוֹם.

וַאֲנִי עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וְשֻׁלְחָן שָׁם – וָאַעַל,

וְכִסֵּא שָׁם, וָאָשִׂים עַל-הַשֻּׁלְחָן פֹּה – וָאַעַל,

וּשְׁרַפְרַף שָׁם, וָאָשִׂים עַל-הַכִּסֵּא פֹה – וָאַעַל,

וָאֶשְׁלַח כַּף-יָד קְטַנָּה וְעִם-יָדִי כָּל-גְּוִיָּתִי…

וְהַשָּׁמַיִם גָּבְהוּ, רָחֲקוּ, נִשְּׂאוּ וַיֵּרוֹמוּ.

רֶגַע עָמַדְתִּי נוֹאָשׁ. פִּתְאֹם וָאָרִים קוֹלִי,

וָאֵבְךְּ בְּכִי תַמְרוּרִים וְלָמָּה לֹא יָדַעְתִּי.

וּדְבַר-מָה רָעַד, הָמָה, פִּרְפֵּר בִּי וַיָּמָץ,

וְחִנֵּק לִי בִגְרוֹנִי וְחָסַם נִשְׁמַת-אַפִּי,

וָאָחוּשׁ – וְלֹא יָדַעְתִּי מַה-הוּא וְלֹא אֵדָעָה.

הֶהָיְתָה זֹאת, הַאֻמְנָם הָיְתָה זֹאת הַנְּשָׁמָה?…

נְשָׁמָה זוּ שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמְּדַבְּרִים בָּהּ וּמְבַקְּשִׁים?

אִם זֹאת הִיא אֵפוֹא, זֹאת הִיא?… הוֹי, כַּמָּה-זֶה רְחוֹקָה

כָּל-זֹאת מִמֶּנִּי כְבָר, מָה רְחוֹקִים כְּבָר הַיָּמִים!

וְאָנֹכִי רַק כְּמוֹ בַחֲלוֹם עוֹד אֶזְכְּרֶנָּה…


וְעוֹד גַּם פַּעַם שְׁנִיָּה. אֶזְכְּרָה: –

“תָּנוּ רַבָּנָן!”

וְרִבֲבוֹת אַבְקוֹת-שֶׁמֶשׁ, עַמּוּד גַּרְגְּרֵי-זָהָב,

כְּרֻתוֹת טוּרֵי אוֹרִים מִמַּפְּלֵי עוֹלָם נִפְלָא,

יוֹרֵד בְּעַד הַחַלּוֹן וְשׁוֹכֵן עַל-הַגְּמָרָא,

וְשׁוֹכֵן גַּם עַל-לֶחְיִי; עַל-דַּפִּי חֲצִי אֲלַכְסוֹן

וַאֲנִי בַחֲצִי הַשֵׁנִי – וַאֲנִי אָז “בָּחוּר” קָטָן,

יוֹשֵׁב לִפְנֵי שֻׁלְחַן אֱלֹהִים עַל-דַּף גְּמָרָתוֹ.

וּבְתוֹךְ עֲנַן-הַנְּגֹהוֹת עוֹלֶה פַעַם וְיוֹרֵד,

טוֹבֵל פַּעַם וְנֶעְלָם, טוֹבֵל פַּעַם וְנִרְאֶה

קָדְקֹד רֹאשׁ סְגַלְגַּל, שְׁטוּף עֲנַן-תַּלְתַּלִים

וּמָשְׁזָר זָהָב נוֹצֵץ – הֲיָרְדָה לִי הַשְּׁכִינָה,

וְאִם רֹאשׁ צִפּוֹרָה הוּא בַּת רַבִּי זוּ הַקְּטַנָּה?

רֶגַע נוֹפֵל עַמּוּד הָאֵשׁ עַל “תָּנוּ רַבָּנָן”

וְרֶגַע עַל-רֹאשׁ צִפּוֹרָה וְרֶגַע גַּם עַל-רֹאשִׁי –

וְיֵשׁ כִּי אֶחֱשֹׁב פִּתְאֹם: שְׁלָשְׁתֵּנוּ פֹה רַק אֶחָד.

וַאֲנִי מְסַלְסֵל וּמְנַגֵּן, וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּמְסַלְסֵל וּמְנַגֵּן,

וְגַם-הִיא מְסַלְסְלָה וּמְנַגְּנָה, וּבִי רַק-בִּי תִסְתַּכֵּל,

וְאוֹכְלַתְנִי בְמוֹ-עֵינֶיהָ, בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ אֲיֻמָּה,

וְאוֹכְלַתְנִי בְמוֹ-עֵינֶיהָ הָרְעֵבוֹת כְּחַיְתוֹ הַיְּעָרוֹת.

הוֹי אַדִּיר! מַה-תִּסְתַּכֵּל, מַה-כָּכָה בִי תִסְתַּכֵּל?

וַאֲנִי רַק “תָּנוּ רַבָּנָן” וְלִבִּי – לְהַכְעִיס – צִפּוֹרָה.

וּבְאַחַד הַיָּמִים: לֹא אֶזְכּוֹר אֵיפֹה וּמָתַי וְאֵיכָה

וּמַה-זֶּה הָיָה לְפָנִים וּמַה-זֶּה הָיָה לְאַחֲרָיו,

וְרַק-אַחַת, רַק-אַחַת זָכַרְתִּי: הִתְנַפְּלָה עָלַי צִפּוֹרָה

פִּתְאֹם בֵּין-מִנְחָה לְמַעֲרִיב וּנְשָׁקַתְנִי בָעֹז וּנְשָׁקַתְנִי,

וּנְשָׁקַתְנִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וּנְשָׁקַתְנִי שׁוּב וּנְשָׁקַתְנִי –

וְאַחַר בָּרְחָה וַתָּנֹס, וְאַחַר נֶעֶלְמָה וְאֵינָהּ.

שְׁלשָׁה יָמִים תְּמִימִים וַאֲנִי לֹא רָחַצְתִּי בַמַּיִם,

לֹא עָלוּ מַיִם עַל-פָּנַי, לֹא בָאוּ מַיִם עַל-לֶחְיִי;

יָרֵאתִי לִנְגּוֹעַ בַּמָּקוֹם, וְאַף לֹא בָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה,

פֶּן אֶמְחֶה מִשָּׁם הַנְּשִיקָה וַאֲטַשְׁטֵשׁ אֶת-חוֹתַם שְׂפָתֶיהָ.

וּבְלֶכְתִּי וּבְצֵאתִי וּבֹאִי וָאֶהְיֶה כַּחֲלוֹם רַק עַל-שְׁתַּיִם –

וּדְבַר-מָה רָעַד, הָמָה, פִּרְפֵּר בִּי וַיָּמָץ

וַיְחַנֵּק לִי בִגְרוֹנִי; וּבְקֶרֶב לִבִּי עָמֹק

קְמָט מְסֻתָּר אֶחָד כְּמוֹ מָלֵא, מָלֵא, מָלֵא,

וּמְפַרְפֵּר הוּא וּמְפַרְכֵּס – וּמַה-הוּא לֹא יָדָעְתִּי.

הֲזֹאת הִיא, אוּלַי זֹאת הִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁאֲמַרְתֶּם?…

הֲיֵשׁ כִּי זֹאת הִיא? – אֵלִים! כַּמָּה כְבָר רְחוֹקָה

כָּל-זֹאת! לִרְגָעִים אֶחֱשֹׁב: כְּבָר חָלְפוּ אֶלֶף שָׁנִים…


וְעוֹד לִי גַם שְׁלִישִׁיָּה: –

הָיָה עֶלֶם תָּמִים,

וְהֶאֱמִין הָעֶלֶם וּבָטַח וְלֹא חָדַל רֶגַע מֵהַאֲמִין.

רָבַץ לְפָנָיו הָעוֹלָם כְּשַׁחַר חָדָשׁ מִנַּרְתִּיק,

הָיָה כַשֶּׁלֶג הַנּוֹצֵץ לֹא עֲבָרוֹ סוּס בְּפַרְסוֹתָיו,

וְאוֹפַן עֲגָלָה לֹא קִמְּטוֹ: עוֹדוֹ כְלִבְנַת הַסַּפִּיר.

כָּל-אָדָם רַק יֶלֶד עָנֹג, אֶל-כֹּל אֲשֶׁר-יַחְפּוֹץ יַטֶּנוּ –

וְהֶאֱמִין הָעֶלֶם וְהֶאֱמִין וְלֹא חָדַל רֶגַע מֵהַאֲמִין,

וְלִבּוֹ כֹה הָלַם וְהָלַם… אָז בָּא לוֹ יוֹמוֹ הַגָּדוֹל:

בָּעַר הַנִּיצוֹץ בְּלִבּוֹ, הִתְלַקַּח וַיַּעֲבֹר גְּבוּלוֹ,

וַיַּצֶּת אֵשׁ בִּשְׂפָתָיו וַתְּהִי שָׁם לְמִלָּה בּוֹעָרֶת.

וַיְדַבֵּר הָעֶלֶם וַיְדַבֵּר – כָּל-מִלָּה מֶלֶךְ מָשִׁיחַ

הַגּוֹאֵל מֵעַבְדוּת כָּל-נַעֲנֶה וְגוֹאֵל בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה;

וַיְדַבֵּר עַל-אָדָם וְלֵב בּוֹ וְעַל-מִכְרוֹת הַזָּהָב בְּלִבּוֹ,

וַאֲשֶׁר נְדִיבִים יִכְרוּהוּ, כִּי-יֶאֱתֶה הַזָּהָב מִשָּׁמָּה,

וְאִם נֶהְפַּך לְאֶבֶן, אֵין-דָּבָר; רַק אֵין-זֹאת כִּי אֶבֶן-חֲכָמִים

לַעֲשׂוֹת בָּהּ הַנִּפְלָאוֹת, לַהֲפוֹךְ כָּל-סְמַרְטוּט לִסְגֻלָּה;

וַיְדַבֵּר עַל-קַיִץ, קֵיץ-חַיִּים, וַאֲשֶׁר חֲלוֹף-לוֹ לֹא יִהְיֶה,

וְעַל-שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁקַע, זוּ שִׁמְשׁוֹ בְגִבְעוֹן עַד-עוֹלָם –

פִּתְאֹם וַיִּשָׂא אֶת-עֵינָיו, וְהִנֵּה עַל-שִׂפְתֵי הָאֶחָד

לֹא מַעֲנֶה, לֹא מִלָּה, זוּלָתִי נִיד קַל, וְקַר הוּא וּכְלַעַג,

וְלַעַג עַל-שִׂפְתֵי הַשֵּׁנִי וְלַעַג עַל-שִׂפְתֵי הַשְּׁלִישִׁי:

וַיְהִי לוֹ פִתְאֹם כְּאִלּוּ עַרְפָּד שָׁרַץ עַל-לִבּוֹ

וַיְטַמֵּא לָנֶצַח אֶת-קָדְשׁוֹ; וַיְהִי לוֹ פִתְאֹם כְּאִלּוּ

נָחָשׁ בִּגְלִילֵי טַבְּעוֹתָיו הִתְעַגֵּל עַל-לִבּוֹ סָבִיב,

הִתְעַקֵּף, הִתְפַּתֵּל וַיַּפְרֵשׁ –; הַמִּלָּה מֵתָה עַל-שְׂפָתָיו,

וּבְרֶגַע זֶה מֵת גַּם בְּקִרְבּוֹ דָבָר וְהוּא לֹא יָדַע,

וְעַתָּה פִתְאֹם יוֹדֵעַ: מֵתָה בְקִרְבּוֹ הַנְּשָׁמָה

וְיָמִים וְשָׁנִים כְּבָר עָבְרוּ מֵאָז לוֹ וַעֲשָׂרוֹת וְיוֹבֵל.

הוֹי אִמִּי, אֵם יוֹלַדְתִּי! אֵי אֶקַּח לִי עַתָּה נְשָׁמָה?…

אֵי יֶש-עוֹד לִי, אֵי יֵשׁ לְבֶן-דּוֹרִי עוֹד נְשָׁמָה? –


וְאַתָּה מֵפִיסְטוֹ, עוֹד דָּבָר: – וְלוּ גַם הָיִיתִי פִתְאֹם

לְאִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ הַנְּשָׁמָה, וִיתְרָה הִיא לוֹ לְמָכְרָהּ –

מַה תֹּאמַר, סוֹחֲרִי נִכְבַּדִּי, לָתֵת כַּיוֹם לִי בִמְחִירָהּ?

הֲזֶה אֲשֶׁר-תַּתָּ לְפָנִים: נְעוּרִים עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים?

הוֹי כְּלַךְ-לָךְ וּבְרַח-לָךְ, חֶנְוָנִי, עִם-סַחְרְךָ וְעִם-אֶתְנַנֶּיךָ!

לֹא אֶחְפּוֹץ בְּאֶתְנַן נְעוּרִים! נְעוּרִים לִי הָיוּ תוֹעֵבָה,

אֲשֶר בְּשָׁמְעִי אֶת שְׁמָם וּתְקָפַתְנִי פַלָּצוּת שִׁגָּעוֹן,

וְאֶחְפּוֹץ כִּי-יִחְיוּ לְפָנַי וְאֶרְצַח בַּיָּד אֶת-שְׁאֵרִיתָם,

אֶת-פְּלֵטַת גַּחַלְתָּם הַנּוֹתְרָה וְהִיא הָעוֹכְרַתְנִי עַד-עָתָּה.

וַאֲנִי הִנֵּה צָעִיר הָיִיתִי לְשָׂבְעָה, צָעִיר, מַה-צָּעִיר:

סַמְבַּטְיוֹן הָיִיתִי, פֶּרֶא סַמְבַּטְיוֹן, זוֹעֵף וְגוֹעֵשׁ וְאֵין שָׁקֶט.

מַה-נָּתַן לִי נָעֳרִי, סְנֶה זֶה הַמְקֻלָּל, הַבּוֹעֵר וּבוֹעֵר

וְאֻכָּל אֵינֶנוּ? מַה-נָּתְנָה לִי אִשּׁוֹ, אֵשׁ-תָּמִיד?

שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת-נְעוּרִים – אַךְ חַפְּשׂוּ בַאֲבוּקוֹת, בַּקְּשׁוּ בַמַּחֲבֹא,

אִם תִּמְצְאוּ בְכֻלָּן שְׁלֹשָׁה רְגָעִים, רַק שְׁלֹשָׁה, רַק שְׁלֹשָׁה,

וּדְמִי בָם וָשֶׁקֶט, וּדְמִי בָם וְשַׁלְוָה וְשִׁכְחָה;

נָזְלָה הַסְּעָרָה כַשֶׁטֶף בְּגִידַי עִם-דָּמַי בַּנְעוּרִים.

הֵן שִׁכְחָה בִקַּשְׁתִּי רַק רֶגַע, וּמַה-לֹּא יִתֵּן אִישׁ בְּעַד שִׁכְחָה?

וְאִם שְׂחוֹק וְאִם דִּמְעָה – אַךְ תָּמִיד זָכַרְתִּי, זָכַרְתִּי

וְרֶגַע לֹא נִשְׁכָּח מִמֶּנִּי זֶה עַצְמִי הָאָרוּר, לֹא נִשְׁכָּח!

נִסִּיתִי בְשִׂמְחָה לְהַשְׁכִּיר אֶת עָנְיִי הָרֵיק בַּהוֹלֵלוּת,

אֲשֶׁר אֶל-כָּל-הַגִּלּוּלִים, פִּגּוּלֵי לֵב נֶאֱמָן, אֶטַּמָּא,

וָאֵשְׁתְּ לִרְוָיָה אֶת-כּוֹסִי הַגְּדוֹלָה, וּבִנְזֹל הַקֻּבַּעַת

הַדְּלוּחָה עַל-פִּי לֹא עִוִּיתִי אֶת-שְׂפָתִי.

זָנִיתִי אֶל-דִּמְעָה, גְּנֻבְתִי הַלֵּב וּמַמְזֶרֶת הָעָיִן,

עָשִׂיתִי לְבִכְיִי כַּוָּנִים וָאֶעְגֹּב עַל-טִפָּה גוֹאֶלֶת,

וּלְשָׂבְעָה וּלְרַאֲוָה בָהּ הִתְעַמַּרְתִּי וְעַד לְהִתְעַנֵּג –

וְאַחַר שָׁכַבְתִּי בַלֵּילוֹת בַּלֵּילוֹת בְּאֵין שֵׁנָה עַד-בֹּקֶר;

מִן-הָאֲפֵלָה שָׁמַעְתִּי הֵד עָמוּם שֶׁל-רַעֲמֵי הַר-גָּעַשׁ.


אָז וְקָרַעְתִּי לִקְרָעִים אֶת-נְעוּרַי, פִּצְפַּצְתִּים לִקְטַנּוֹת,

כָּתֹת לְפִתִּים וְהַשְׁלֵךְ לְרוּחַ וְזָרֹה לַעֲבָרִים;

לִשְׂעִירִים זָבַחְתִּי אֶת-חֶלְבִּי עַל-מִזְבְּחוֹת מְעַט וּבַבָּמוֹת,

קִטַּרְתִּי לְשֵׁדִים אֶת-מֵחַי לִרְצוֹנִי וָאֶשְׂחַק בְּקוֹל – שָׂמֵחַ לְאֵידִי;

אוּלַי וְאָקֵל מְעַט מֵעָלַי אֶת-עָנְיִי, אֶת-נְעוּרַי הַמְאֹרָרִים.

אֶת עָשְׁרִי בִזְבַּזְתִּי אוֹצָרוֹת אוֹצָרוֹת; עָמַדְתִּי לְחַלּוֹן פָּתוּחַ

וָאַשְׁלֵךְ בְּחֹפֶן אֶת-זְהָבִי לָאַשְׁפּוֹת – וּבָאוּ הַנְּעָרִים וְלִקְּטוּ שַׁלַּכְתִּי,

עָנְדוּ לְרֹאשָׁם, כַּפְּרָאִים בַּנּוֹצוֹת, וַיִּהְיוּ מִתְהַלְּכִים גֵּאִים בָּרְחוֹבוֹת;


אוּלַי וְיוּנַח לִי כָכָה מִזַּעְפִּי, אוּלַי אֶתְרוֹשֵׁשׁ מִנְּעוּרָי.

יָצַרְתִּי לִי תִקְוֹת, עָשִׂיתִי לִי תַאֲוֹת,

וֶאֱמוּנוֹת בָּרָאתִי וַעֲלֵיהֶן נִלְחַמְתִּי,

אוּלַי אֲהַמֵּם בָּהֵנָּה אֶת-רָגְזִי

וְאַרְדְּ לִי בְחָזְקָה, בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, אֶת-זֹאת הַמַּרְגֵּעָה –

וְלֹא חָדַל מִזַּעְפּוֹ סַמְבַּטְיוֹן הַנִּגְרָשׁ אַף-רָגַע!

וַאֲנִי הִנֵּה שָׁנִים חִכִּיתִי וְיוֹבֵל עַד-כִּי תְצַמַּח

שַׂעֲרָה לְבָנָה רִאשׁוֹנָה, פִּטְרַת רֶחֶם הַזִּקְנָה,

וְהָיְתָה לִפְאֵר עַל-רַקָּתִי וּלְלִבִּי לִמְשִׁיחִי הַגּוֹאֵל,

אוֹ-אָז וְנִרְגַּע בְּקִרְבִּי הַלֵּב הֶעָנִי וְסוֹעֵר;

יוֹם-יוֹם נִצַּבְתִּי לְיַד הָרְאִי לִרְאוֹת, הֲיֶשְׁנָהּ –

וּמְנוּחָה, זוּ מְנוּחָה, עוֹד אֵינָהּ וַאֲנִי עוֹד מְחַכֶּה וּמְצַפֶּה.

וְאַתָּה זֶה-בָּאתָ לָתֶת-לִי שֵׁנִית אֶת-קִלְלַת הַקְּלָלוֹת?

לְחַדֵּשׁ נְעוּרַי, מַעְיַן הַוָּתִי, לְהַעֲבִירֵנִי שֵׁנִית

שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנּוֹם יְשָׁנִים-חֲדָשִׁים?

וּנְעוּרֵי נֶצַח, לִי תֹאמַר, נְעוּרִים עַד-עוֹלְמֵי עוֹלָמִים?

כְּלַךְ-לְךָ, בְּרַח-לְךָ, שָׂטָן, אֵין חֵפֶץ לְנַפְשִׁי בַנְּעוּרִים;

יָדַעְתִּי נְעוּרֶיךָ, אַל-תַּזְכֵּר בִּשְׁמָם לִי…


וַאֲנַחְנוּ

הִבַּטְנוּ שְׁנֵינוּ, וּשְׂחוֹק קַל עַל-פִּינוּ, אִישׁ אֶל-עֵין אָחִיו;

שְׁנֵי הָאַבְגּוּרִים הֵבִינוּ דוּמָם אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ.


  1. במקור המודפס ללא דגש באות פ’ (הערת פב"י)  ↩

דוד פרישמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן
רקע
דוד פרישמן

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פרישמן

  1. הצל (פרוזה)
  2. דניאל דרונדה (פרוזה)
  3. כה אמר סרתוסטרא (פרוזה)
  4. הזמיר (פרוזה)
  5. קין (מחזות)

לכל יצירות דוד פרישמן בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פרישמן

יצירה בהפתעה
רקע

באביב ימינו בחדש האביב

מאת שאול טשרניחובסקי (שירה)

בָּאֲבִיב-יִמָּנוּ, בְּחֹדֶשׁ-הָאָבִיב,

בַּשְׂדֵרָה הַהִיא הַנִּשְׁכָּחָה

וּבְרִגְעֵי לֵיל-קֶסֶם וַהֲמוֹן תַּעֲלוּמוֹת

חִבַּקְתִּי, נָשַׁקְתִּי אוֹתָכָה.

וַתִּהְיֶה, וַתָּשַׁר הַדְּמָמָה סְבִיבֵנוּ,

בְּחַבְּקִי וּבְנַשְּׁקִי אוֹתָכָה,

עַד כִּי הֶאֱזַנְתִּי אֶת לִבֵּךְ בְּרַטְּטוֹ

הַהוֹגֶה וְדוֹפֵק בָּךְ כָּכָה.

בּוֹ צִלְצְלוּ קוֹלוֹת הָאָבִיב הָרַעֲנָן,

הֲמוֹן מַנְגִּינוֹתָיו וּפְרָחָיו…

בַּאֲבִיב-יָמֵינוּ, בְּחֹדֶשׁ-הָאָבִיב –

נָדַמּוּ הַפַּרְדֵּס וּסְבָכָיו…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.