רקע
דוד פרישמן
בחורף
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ורשה: הוצאת אברהם יוסף שטיבל; תרפ"ה 1924

פִּתִּים פִּתִּים נוֹפְלוֹת. זוֹרֵעַ אֵינוֹ-נִרְאֶה

נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ זֶרַע וּמַשְׁלִיךְ צְרוֹרוֹת גַּסִּים

וְנִזְרְעָה הָאָרֶץ שֶׁלֶג. כָּל-נִיר וַחֲרִיץ מִתְכַּסִּים

בְּשִׁכְבַת קֶרַח עָכוֹר, אֲשֶׁר גֹּבַהּ לוֹ וְיִרְאָה;

וְתַלְתַּלֵּי-כְפוֹר אֲרֻכִּים יוֹרְדִים מִן-הַגַּגּוֹת

וְסִפֵּי הַחַלּוֹנוֹת, כְּתַלְתַּלֵּי הַמִּתְאַבֵּל

לְמֵת שֶׁלֹא יִתְגַּלָּח. הָאֲוִיר בַּחוּץ מִסְתַּבֵּל

וְהָיָה כָעוֹפֶרֶת, וְעוֹלֶה אֵד מִפְּלַגּוֹת.

נִשְׁמַת-רוּחַ יוֹצֵאת מִפִּי, וְעַד-אַרְגִּיעָה

תִּקְרַשׁ עַל-פִּי שְׂפָמִי וְקָפְאָה עַד לִנְגִיעָה.

אֵיזֶה צִפּוֹר נִשְׁכָּח, כִּמְעַט שֶׁנּוֹדֵד כָּנָף,

מְצַפְצֵף מַר בַּמָּרוֹם, מַאֲבִיר נֵץ וְיוֹרֵד

וְחוֹצֶה יָם הַקָּרוּשׁ וְרוֹעֵד עוֹד וְטוֹרֵד –

וְצָנַח אַרְצָה פִתְאֹם וְנָפַל מֵת עַל-פָּנָיו.

הַשֶּׁמֶשׁ מֵת. הָאוֹר הוּעַב, הוּעַם סָבִיב –

הֶהָיָה פַעַם אָבִיב?


הוֹי אֵלִי! הֶהָיָה? הֶהָיָה פַעַם אָבִיב?

הַאֶפְשָׁר הַדָּבָר? הַבְאֵיזֶה מִן-הַזְּמַנִּים

הָיוּ יָמִים טוֹבִים וּפָרְחוּ גַם שׁוֹשַׁנִּים

וְזָרַח אוֹר מָתוֹק וְחַם וְטוֹב וְחָבִיב?

הַאֶפְשָׁר הַדָּבָר? הֲבֶאֱמֶת הָיוּ יָמִים

וּבַלֵּב הָיָה קַיִץ וְחַיִּים בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה,

וְקַיִץ עַל הָאָרֶץ וְחַיִּים עַל-הַאֲדָמָה,

וְרֵיחַ בְּתוֹךְ הַגַּנִּים וּמֹר וּצְרִי וּבְשָׂמִים?


קֶרַח נוֹרָא סָבִיב. הַשֶּׁמֶשׁ מֵת בַּמָּרוֹם

וּמֵתָה בַלֵּב הַתִּקְוָה. הוֹי מָרָא דִי-כֹלָּא!

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה כֻלָּהּ פְּרוּשָׂה הָאִצְטֹלָא –

שִׂמְלַת-מָוֶת זֹאת – מִצָּפוֹן עַד-הַדָּרוֹם,

מִמִּזְרָח עַד-הַמַּעֲרָב. הַיְקוּם מִסָּבִיב קָפָא.

מִפִּי מִתְמַלֵּט רוּחַ וְקָרַשׁ עַד-אַרְגִּיעָה

וְהִגְלִיד עַל-פִּי שְׂפָמִי עַד לִכְדֵי נְגִיעָה,

וּמֵתָה גַם הַמִּלָּה בְעוֹדָהּ עַל-הַשָּׂפָה.


הֲיִהְיֶה עוֹד אָבִיב? הַבְאֵיזֶה מִן-הַזְמַנִּים

יָבֹא עוֹד יוֹם וְהֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ וְזָרַח?

הֲיֶחְדַּל עֲרָפֶל זֶה וְשָׁב עוֹד פַּעַם וּפָרַח

עוֹלָם זֶה וְהָיוּ חַיִּים עוֹד רַעֲנַנִּים?

הַאֶפְשָׁר כִּי יוֹם יָבֹא וְחָיוּ הָעֲצָמוֹת?

הַאֶפְשָׁר כִּי תִחְיֶינָה וְתִפְרַחְנָה עוֹד הַנְּשָׁמוֹת?

המלצות קוראים
תגיות