מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הידעת?...

מאת: דוד פרישמן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ורשה: הוצאת אברהם יוסף שטיבל; תרפ"ה 1924

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֲיָדַעְתָּ אֶת-הַשָּׁעָה, אֲיֻמָּה הִיא וַעֲרֵבָה,

עֵת חֶרֶשׁ תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ הָרְצוּצָה וְהַחֲרֵבָה –

תְפִלָּה אַט רוֹעֶדֶת –

וְרֶגֶשׁ סָתוּם נֵעוֹר וּלְכָל-שֶׁלְּךָ יְנַקֵּשׁ,

וְדִמְעָה לֹא נִשְׁפָּכָה, סְתוּמָה בְךָ וְחֲתוּמָה,

מַגִּיעָה עַד-הַמַּשְׁבֵּר, נוֹצֶצֶת וְלֹא יוֹרֶדֶת –

וְאַתָּה אָז נִכְסַפְתָּ לְהִתְנַפֵּל מְלֹא קוֹמָתְךָ

וְלִבְכּוֹת אֶת-עֱנוּתְךָ וְלִבְכּוֹת אֶת-הַוָּתְךָ,

וּלְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל גָּדוֹל, וּלְהָרִיק עִם הַמִּלָּה

אֶת נַפְשְׁךָ זוּ הַדְּווּיָה עַד-תֻּמָּהּ, רַק עַד-תֻּמָּהּ –

וֶאֱלֹהִים לְךָ תְּבַקֵּשׁ?…

הוֹי תְּנוּ אֱלֹהִים לִי, אַחַי, כִּי מָלֵא אָנֹכִי תְּפִלָּה!


הֲיָדַעְתָּ אֶת-הַשָּׁעָה, מְתוּקָה הִיא וַאֲיֻמָּה,

עֵת חֶרֶשׁ תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ הַקְּרוּעָה עִם הַזְּעוּמָה

אַהֲבָה אַט רוֹעֶדֶת –

וּמָה, וְלֹא תֵדַע, תּוֹקֵף בְּךָ וּמְתַפֵּשׂ

וְאוֹחֵז בְּקִירוֹת לִבְּךָ וּמְפַעֲמוֹ עַד לְהֻמּוֹ

וְאוֹחֵז בְּךָ וּמוֹשֵׁךְ אֶת-נַפְשְׁךָ הַסּוֹלֶדֶת –

וְאַתָּה אָז חָשַׁקְתָּ לִכְרוֹעַ וּלְהִתְנַפֵּל

בָּעֹז עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ, לְהִשְׁתַּטַּח וּלְהִתְקַפֵּל,

וּלִבְכּוֹת עַד לַעֲלוֹז וְלָדוּץ עַד לְדַאֲבָה,

וְלִשְׁפּוֹךְ לִבְּךָ אַרְצָה עַד-תֻּמּוֹ, רַק עַד-תֻּמּוֹ –

וְנֶפֶשׁ לְךָ תְּחַפֵּשׂ?…

הוֹי תְּנוּ לִי נֶפֶשׁ, אַחַי, כִּי מָלֵא אָנֹכִי אַהֲבָה!

דוד פרישמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן
רקע
דוד פרישמן

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פרישמן

  1. כה אמר סרתוסטרא (פרוזה)
  2. הַצֵּל (פרוזה)
  3. דניאל דרונדה (פרוזה)
  4. בגדי המלך החדשים (פרוזה)
  5. הזמיר (פרוזה)

לכל יצירות דוד פרישמן בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פרישמן

יצירה בהפתעה
רקע

רִשְמֵי-סִפְרוּת

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

א.

ממלחמת הקדמה וההשכלה (ריב“ל, אד”ם הכהן, גורדון ואברמוביץ) הלכה ספרותנו העברית החדשה, דרך לילינבלום, סמולנסקין ומנדלי, ונעשתה, בעיקר, לספרות של הפרובלימה הלאומית ( אחד-העם, פיארברג, ביאליק עד “משא-נמירוב” ועד כלל); ואולם את הפרוזה העברית הכי-צעירה, שראשיתה נעוצה בכתבי ברדיצ’בסקי, אפשר לקרוא בשם: “ספרות ההתרשמות של הבודד העברי”.

בעלי האינסטינקטים החברתיים ביותר שבין הבודדים האלה קוראים עדיין בקול שבור לעבודה אנושית, לעבודת-הטבע, לעבודת-כפים, אבל השירה שלהם – כבר כולה אינה אלא ליריקה, אֶלֶגיה ואימפּרֶסיה. צעירי-בני-ישראל הספוּרים, המפוזרים והמפורדים, זה בכה וזה בכה, שעודם חיים אתנו, מתרשמים מן החיים שלהם ושרים או משרטטים בפרוזה. כל אחד יונק מעולמו וכותב לעצמו. אבותיהם בעלי הקדמה או בעלי–הלאומיות היו ביחד, בצותא חדא, ינקו ממקור אחד. לא כן הם, המתרשמים הבודדים – כל אחד מהם עולם קטן או גדול מיוחד לעצמו.

ועוד פעם: ישראל, אביהם – בין המצרים; כל היסודות של קיומו נתערערו לעינינו; כל היסודות של האדם בכלל נתערערו; אנדרלמוסיא באה לעולם, שהורגת את ההבחנה בין טובים ורעים. ואולם המשורר העברי, היחיד העברי, יש אשר תקוץ נפשו לשבת בכלא ההכרה הזאת, שאין ממנה מוצא; יש אשר יהיו לו, סוף סוף, לזרא כל הצעקות האמתיות הללו – והוא, מבלי להשתחרר מאותו כלא, הולך ועושה בתוך ספרותנו כאדם העושה בתוך שלו. מובן מאליו, שאם יחיד בא ועושה מה שנטל לעשות על קבוץ שלם, על הכלל, עשיתו לא לבד שהיא פגומה, אלא שלרוב היא עושה רושם של משחק בעלמא, של ספורט – וצורה כזו אכן יש לה לפעמים לספרותנו הכי-צעירה, צורה של משחק-יחידים – אמנם, לאשרנו, משחק עקשני ביותר! – אבל המשורר הבודד מהו, כי תלינו עליו? לב המשורר בעצמו יודע את מרת-נפשו, יודע את אסון-בדידותו, ויש אשר מזה גופא מקור חדש נפתח לו לשירה חדשה, לשירת היחיד העברי…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.