רקע
דוד פרישמן
עלים, קְבוּצָה שְׁנִיָּה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ורשה: הוצאת אברהם יוסף שטיבל; תרפ"ה 1924

 

I

נִמְשָׁכִים וְזוֹחֲלִים הֶעָבִים אֲבֵלִים וַעֲצֵלִים וּכְבֵדִים –

לֹא אֵדַע אֵי-מִזֶּה בָאוּ, לֹא אֵדַע אֶל-אָנָה יֵלֵכוּ.

עַל-גָּדֵר דְּחוּיָה מִתְשׁוֹטְטִים צְלָלִים חִוְרִים וַחֲרֵדִים;

שְׁנֵי אַוְזֵי-בָר כְּחוֹלְמִים בַּלָּט עַל-הַיְאוֹר יִמָּשֵׁכוּ.


אַבִּיט. פִּתְאֹם אָחוּשׁ בְּלִבִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי

גֵר לְנַפְשִׁי אָנִי, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, רְחוֹקָה,

וּכְאִלּוּ בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה אֶת-עַצְמִי הַיּוֹם רָאִיתִי. –

עַל-נַחַל מַיִם שׁוֹמֵם צָפָה מֵרָחוֹק יְרוֹקָה.


הוֹי אֵלִי! וְלֹא עַל-רֵאשִׁית אֶחְשֹׁב וְלֹא עַל-מוֹתִי,

וְלֹא מֵאַיִן בָּאתִי וְאֶל-אָנָה אֵלֵךְ שָׁמָּה,

וְרַק אֶחָד הוּא הֲגִיגִי: הֱיוֹתִי זֶה הֱיוֹתִי –:

לָמָּה-זֶה הֶעֱלַתְנִי אֵלֶיהָ הָאֲדָמָה?


הָלַךְ אָדָם חוֹלֵם בַּיּוֹם וַיֵּבְךְּ בַּלֵּילוֹת –

לְמִי הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה נִדְרְשׁוּ, וְלָמָּה חָיָה?


וְלָמָּה רָעַד הַלֵּב הָרְעִידוֹת הָהֵן הָאֲפֵלוֹת?

וּמַה, אִם בָּכָה, נוֹסַף עַל-אוֹצַר סַךְ הַהֲוָיָה?

 

II

נָשְׂאוּ הָרִים רָאשֵׁיהֶם, אֶל-כִּפַּת עָבִים חָדָרוּ: –

גַּם-הֵם יִתְפּוֹרָרוּ!


גָּבְהוּ, שָׂגְאוּ אֲרָזִים, עַד-צִית הַשָּׁמַיִם נָגָעוּ: –

גַּם-הֵם יְגֻדָּעוּ!


גָּעֲשׁוּ, הִתְהוֹלְלוּ יַמִּים, שִׁשְּׁאוּ הַתְּהוֹם וְהִשְׁתּוֹבָבוּ: –

גַּם-הֵם יֶחֱרָבוּ!


וַאֲנִי אֲנִי הָאָדָם מְהַלֵּךְ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,

גֵּא עַל-מְעַט הַנְּשָׁמָה,


וְאֶמְשֹׁל בַּכֹּל, בַּכֹּל, וְאֶשְׁפּוֹךְ עַל-כֹּל אֶת-תּוֹכִי –

וְאָמוּת גַּם-אָנֹכִי!


בָּהָר אוֹ בַגַּיְא? – מִי יַבְדִּיל? מַשְׁמִים אֲהַלֵּךְ וְתוֹעֶה,

הָלֹךְ בִּכְבֵדוּת וְצוֹעֶה.


הוֹי לִבִּי, מָה אַתָּה עָיֵף, הוֹי לִבִּי, מָה אַתָּה כָבֵד! –

תֵּרָבֵד עַרְשִׂי, תֵּרָבֵד…


מִקֶּרֶב הַיַּעַר הַקּוֹדֵר עוֹלֶה מֵאַחֲרֵי הַצָּרִיף

רֵיחַ גֹּפֶר חָרִיף.


אֵדִים לְבָנִים מִתְקַפְּלִים. אֵי-שָׁם פִּתְאֹם לִי תֵרָא

לַהֶבֶת אֵשׁ בּוֹעֵרָה –


לֹא אַחַת הִיא, אִם-תֹּאכַל הָאֵשׁ חֲבִילַת נְעֹרֶת

אוֹ מִקְדָּש בְּבֵית-כַּפֹּרֶת?…

 

III

לַחוֹף! לַחוֹף! לִמְקוֹם הַסּוּף בַּקָּנֶה

יְפַטְפֵּט אַט בְּלִי-מַעְצוֹר סוֹדוֹת רַכִּים,

וּמִנִּי שְׁמֵי הַלַּיְלָה חִוְרֵי-תְכֵלֶת

קַוֵּי-אוֹר עֲנֻגִּים אַט מְפַכִּים.


בַּלָּט בָּא רוּחַ אֶל-הַסּוּף בַּקָּנֶה,

וְעַל-אָזְנוֹ חֶרֶשׁ בְּחָפְזָה סוֹד יָפֵחַ.

נָעוֹת, זָעוֹת הַשִּׁבֳּלִים עֵת יִשְׁמָעוּ;

כָּל-קְנֵה שִׁבֹּלֶת יֵבְךְּ וְיִתְיַפֵּחַ.


אַקְשִׁיב. – מַכְאוֹב אָנוּשׁ יִתְקְפֵנִי.

הוֹי, מָה אָבְלָה, עָגְמָה כָּל-הַנְּגִינָה!

הֲלֹא עַל-חַיִּים אֹבְדִים לַבֶּהָלָה

הֵם נוֹשְׂאִים עַתָּה פֹה בְנִיהֶם קִינָה.

 

IV

הַסְּעָרָה חָפַצְתִּי, אַךְ לֹא אֶת-הָרַעַם –

שׂוֹנֵא כָל-מֶחֱצָה הִנֵּנִי!

אִם שֶׁמֶשׁ לֹא תֹאבֶה לִי שַׂחֵק הַפַּעַם.

גַּם-אַתָּה, יָרֵחַ, מְנָעֵנִי.


וַאֲפֵלָה עֲבֻתָּה עָלַי הִתְגּוֹלָלִי,

לֵיל לְלֹא אוֹר וְכוֹכָבִים: –

אִם לֹא הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה גוֹרָלִי,

לֹא אֶחְפּוֹץ גַּם הָאֲהָבִים.

 

V

דִּבְּרָה אֵלַי הַדְּמָמָה, פִּטְפְּטָה אֵלַי הַדְּמָמָה

בִּמְשֹׁךְ כָּל-הַלַּיְלָה,

מִפִּנַּת זָוִית חֲשֵׁכָה, מִתִּקְרַת רֹאשׁ מִלְּמַעְלָה –

וַאֲשֶׁר לָאֲטָה עִמִּי בִּי שָׁמְעָה כָּל-הַנְּשָׁמָה.


לֹא קוֹל, לֹא נִיב וָהֶגֶה – וַאֲנִי מְפֹרָשׁ שָׁמַעְתִּי

כָּל-מִלָּה, כָּל-מִלָּה.

רֶגַע עֲבָרַנִי רַעַד וְרֶגַע כְּהָגוּת תְּפִלָּה –

וַאֲשֶׁר לִי הִגִּידָה, אֶת-כֻּלָּהּ, אֶת-כֻּלָּהּ יָדָעְתִּי.


בֹּקֶר וַעֲדַת בְּנֵי-אָדָם דִּבְּרָה וַתִּתֵּן אֶת-קוֹלָהּ

יוֹם תָּמִים, יוֹם תָּמִים.

וְאָזְנַי כָּבְדוּ כָכָה וְחוּשַׁי הָיוּ נִדְהָמִים –

לָמָּה שָׁמַעְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אָבִין קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה?

 

VI

בַּחוּץ הָעֲגָלָה עוֹמֶדֶת,

כְּבָר חָבוּשׁ וְצָרוּר הַצְּרוֹר.

הוּא הוֹלֵךְ לִנְסוֹעַ – חַיֶּיהָ

כְּאִלּוּ זֶה נִקַּב בָּם חוֹר.


מַבִּיטָה אַחֲרָיו. – מוֹשֶׁכֶת

הָעֲגָלָה בַדֶּרֶךְ בַּקֹּר;

וּבְלִבָּהּ רַק הָגוּת הָאַחַת:

גַּם-אָשְׁרָהּ שָׁם טָמוּן בַּצְּרוֹר.

 

VII

לִזְקֶנְתִּי סֵפֶר תְּהִילִים קָטָן –

מַה-בָּלִים עָלָיו וִישָׁנִים!

לָהּ נָתַן מַתָּנָה אֶת-סֵפֶר הַתְּהִלִּים

דּוֹד זָקֵן לִפְנֵי רֹב שָׁנִים.


וּכְפַעַם-בְּפַעַם בְּקָרְאָהּ הַתְּהִלִּים,

עֵינֶיהָ מַתְחִילוֹת דּוֹמְעוֹת –

הוֹי, זְקֵנָה, מָה חֲלוֹם-זֶה שֶׁעָבַר זֶה-עַתָּה

עָלַיִךְ מֵאָז מִן-הַחֲלוֹמוֹת.

 

VIII

הָיְתָה הַסְּעָרָה בַלָּיְלָה. הִרְעִישָׁה חַלּוֹנִים וְגַגּוֹת;

שָׁרְקָה לִרְגָעִים פִּתְאֹם שְׁרִיקַת יְלֵל מְמֻשָּׁכָה.

רֶגַע הֶחֱרִישָׁה. הִתְגַּבְּרָה, וַתַּרְקֵד עֵצִים וּפְלַגּוֹת –

סַעֲרִי לָךְ, סַעֲרִי, הָרוּחַ!

מַה-כֹּחֵךְ הַמְּעַט וּגְבוּרָתֵךְ?

בְּלִבִּי גְדוֹלָה הַסְּעָרָה אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה.


בֹּקֶר שָׂחֲקָה הַשָּׁמֶשׁ. הִקְשַׁבְתִּי: לֹא זָע כָּל-רוּחַ,

לֹא נָע כָּל-עָלֶה. גֻּלַּת הַשָּׁמַיִם הָיְתָה שְׁטוּחָה

עֲנֻגָּה וְרַכָּה כְיֶלֶד לְעֵת בְּחֵיק אִמּוֹ יָנוּחַ.

הָיָה כְּאִלּוּ קָרַשׁ

הָעוֹלָם מֵרֹךְ וְהִתְעַנֵּג –

וְאוֹתִי גַּם-אוֹתִי עָטְתָה כְּשִׂמְלָה חַמָּה הַמְּנוּחָה.


וּפִתְאֹם – –

הָחֳרַדְתִּי. רָחַשׁ לִבִּי דָבָר וְלֹא יָדָעְתִּי.

אֵימוֹת נָפְלוּ עָלָי. הָיְתָה כְּיָד בִּי שְׁלוּחָה,

וַתֹּאחַז בְּצִיצִית רֹאשִׁי וָאֱהִי כְּמוֹ קֻלַּעְתִּי –

אוֹי לִי, הַיִּרְאָה הַסְּתוּמָה! –

הָהּ אֵלִי! רַק לֹא מְנוּחָה…

יָרֵאתִי מִפְּנֵי מְנוּחָה! יָרֵאתִי מִפְּנֵי מְנוּחָה!

 

IX

נִרְמַס חֲצִיר עֵשֶׂב וַיִּשַּׁח לָאָרֶץ וַיִּשְׁכַּב סָרוּחַ,

מְקֻמָּט וּמְחַכֶּה

עַד-בּוֹא לוֹ מְעַט אוֹר וְחָיָה, עַד-יִפַּח וִיעוֹדְדוֹ רוּחַ. –

גַּם-אֲנִי מְחַכֶּה.


אַבִּיט: – אִשָּׁה עֲנִיָּה נוֹשׂאֵת תִּינוֹק בָּעֶרֶשׂ.

בִּימֵי כָל-הַחֹרֶף חָלָה לָמוּת, הִתְעַלֵּף עַד-לִישׁוֹן,

וְעַתָּה בָא רֵאשִׁית הָאָבִיב; אָז צָנוּם וְיָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ

נְשָׂאַתּוֹ אִמּוֹ הַחוּצָה בְעַרְשׂוֹ אֶל-קַו שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן.


וּפִתְאֹם יִהְיֶה עִם-רוּחִי: אֶקַּח אֶת-לִבִּי מִקֶּרֶב,

אֶת-לִבִּי הַיָּעֵף,

וְעַל כַּפַּי אֶשָּׂא אוֹתוֹ, אֶת-הַלֵּב הַמַּר וְהַזָּעֵף,

וְאֶשְׁטַח אוֹתוֹ לַשֶּׁמֶשׁ וְאַנַּח עַד-בּוֹא הָעֶרֶב –

וְאֲחַכֶּה.

 

X

בִּרְעָדָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה

יִשָּׁמַע בַּלַּיְלָה צְלִיל שִׁיר;

עַל-גְּדוֹת מֵי הַנַּחַל יִשְׁתַּפֵּךְ,

עַל-שָׂדֶה יִשְׁתַּפֵּךְ וָנִיר.


בַּרְבֻּר הַמַּיִם יְשׁוֹרֵר

אֶת-שִׁירוֹ הָאַחֲרוֹן בַּלָּט;

עַל-מָוֶת יְשׁוֹרֵר וְעַל-אַחֲרִית,

וִישׁוֹרֵר יָגֵעַ וָמָט.


שׁוֹשַׁנֵּי הַמַּיִם מַאֲזִינִים,

מַאֲזִינִים גַּלֵּי הַפָּז,

וְרָעַד בַּסּוּף הַקָּנֶה –

וּמְעַט עוֹד וְחָלַף וָגָז.


וּבְהַאְדִּים פַּאֲתֵי הַמִּזְרָח

בִּקְצוֹת הַשָּׁמַיִם בָּרֹם,

אָז יֶחְדַּל הַשִּׁיר מֵהִשְׁתַּפֵּךְ,

אָז יִשְׁכַּב הַמְשׁוֹרֵר דֹּם.


וּפְרוּשׂוֹת כְּנָפָיו וּשְׁלוּחוֹת,

וַעֲלֵיהֶן יוֹרֵד הַטָּל;

כָּכָה עוֹד יַבִּיט הַמְשׁוֹרֵר

בְּעֵינַיִם מֵתוֹת אֶל-עָל.


רַק מֵימֵי הַנַּחַל יִרְעָשׁוּ

אֲבֵלִים עַל-אַבְנֵי הַגִּיר,

וְעַל-פְּנֵי הַגַּלִּים יִרְעַד

בִּדְמָמָה עוֹד הֵד הַשִּׁיר.

המלצות קוראים
תגיות