מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קְרִיאַת הַתּוֹרָה

מאת: דוד פרישמן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ורשה: אברהם יוסף שטיבל; תרפ"ה 1924

סוגה:

שפת מקור: עברית

I

עִיר עֲזוּבָה. מוּל הַנַּחַל

עוֹמֵד הֵיכַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

וּבַהֵיכַל עִם הַמִּזְרָח

נִשְׁעָן אֶל-הַקִּיר הָאָרוֹן.


עַל-עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ שִׁבְעָה

נִשְׁעָן שָׁם אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ;

וּבָאָרוֹן שִׁבְעָה סְפָרִים,

שִׁבְעַת סִפְרֵי-תוֹרָה טְמוּנִים.


עִיר עֲזוּבָה. מוּל הַנַּחַל

עוֹמֵד הֵיכַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

וּבַהֵיכָל שָׁם בַּתָּוֶךְ

תֵּרֶא עֵינְךָ אֶת-הַבָּמָה.


יוֹם יוֹם בָּאָה כָל-הָעֵדָה,

וּמִתּוֹךְ אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ

אֶל-הַבָּמָה הֵם מוֹצִיאִים

סְפָרִים לִקְרֹא; אַךְ בַּלַּיְלָה –


אַךְ בַּלַּילָה, עֵת תַּרְדֵּמָה

תִפּוֹל עַל-אֲנָשִׁים כֻּלָּם,

אָז יָבֹאוּ רַק הַמֵּתִים

אֶל-תּוֹךְ הֵיכַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת.


וּבִגְדֵיהֶם בִּגְדֵי לָבָן

מֵרָאשֵׁיהֶם עַד רַגְלֵיהֶם;

אֵזוֹר לָבָן, צָנִיף לָבָן,

אַף כֻּתֹּנֶת לְבָנָה כֻלָּהּ.


אַךְ מִמַּעַל לַכֻּתֹּנֶת

תִּדְבַּק טַלִּית טְווּיָה תְכֵלֶת,

וּמִצִּיצַת כְּנַף-הַטַּלִּית

יוֹרְדִים פְּתִילִים עַד לָאָרֶץ.


חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ כָּל-הַמֵּתִים

מִקִּבְרֵיהֶם יִתְעוֹרֵרוּ,

קָהָל גָּדוֹל, מַחֲנֶה נוֹרָא –

עַד הֲקִיצָם כֻּלָּם כֻּלָּם.


אָז יָקוּמוּ אַף-יִסָּעוּ

קָהָל גָּדוֹל, מַחֲנֶה נוֹרָא –

עַד יָבֹאוּ אֶל-הַהֵיכָל,

עַד הִתְאַסְּפָם כֻּלָּם כֻּלָּם.


אָז יוֹצִיאוּ שִׁבְעָה סְפָרִים,

סִפְרֵי-תוֹרָה, מִן הָאָרוֹן;

וּבַסְּפָרִים יִקְרְאוּ כֻלָּם –

אִישׁ אִישׁ תִּהְיֶה לוֹ “עֲלִיָּה”.


“יַעֲמוֹד!” יִקְרְאוּ רֶגַע רֶגַע,

“יַעֲמוֹד כֹּהֵן!” " יַעֲמוֹד לֵוִי!"

" יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד גַּם-יִשְׂרָאֵל!" –

עַד-תֹּם כָּל-הַקָּהָל לַעֲלוֹת.


וּבְכַלּוֹת הַקָּהָל לַעֲלוֹת,

קְהַל הַמֵּתִים כֻּלָּם כֻּלָּם,

רַק הַלַּיְלָה עוֹד לֹא כָלָה –

אָז יַקְדִּישוּ אֶת-קְרוּאֵיהֶם


גַּם מִקֶּרֶב בְּנֵי-הַחַיִּים,

לָתֵת גַּם לָהֶם עֲלִיּוֹת –

וּבְקוֹל גָּדוֹל הֵמָּה קוֹרְאִים

אֶת-הַחַיִּים כִּי יָבֹאוּ;


אֶת-הַחַיִּים, שֶׁיִּמְצָאוּ

חֵן בְּעֵינֵיהֶם, יִקְרְאוּ לָמוֹ:

אֶת-הַזְּקֵנִים, אֶת-הַנְּעָרִים,

אֶת-כָּל-אֵלֶּה הֵמָּה קוֹרְאִים.


וְהָיָה אִישׁ בַּחוּץ כִּי-יַעֲבוֹר

עַתָּה לִפְנֵי בֵית-הַכְּנֶסֶת,

וְשָׁמְעָה אָזְנוֹ שְׁמוֹ הַקָּרוּא

עוֹלֶה אֵלָיו מִן-הַבַּיִת –


כִּי הַמֵּתִים יִקְרְאוּ אוֹתוֹ

לַעֲלוֹת עִמָּם אֶל-הַתּוֹרָה –

אָז הָאִישׁ הַזֶּה מוֹת יָמוּת,

אָז אֵין פְּדוּת לוֹ עוֹד מִמָּוֶת!


כֵּן לִי סִפְּרָה אִמִּי זְקֶנְתִּי

עֵת הָיִיתִי יֶלֶד קָטָן

וְעַל בִּרְכֶּיהָ הִתְרַפַּקְתִּי

בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, טֶרֶם יָצְאוּ


הַכּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם,

וְעַל הַקִּירוֹת נָדוּ, נָעוּ

צְלָלִים שְׁחוֹרִים וּכְמוֹ מֵתִים

עוֹטְפִים הֵם תַּכְרִיכִים שְּחוֹרִים, –


אָז שָׁמַעְתִּי: אִישׁ כִּי-יַעֲבוֹר

לִפְנֵי בֵית-הַכְּנֶסֶת לַיְלָה

וְאָזְנוֹ תִשְׁמַע שְׁמוֹ הַקָּרוּא

עוׁלֶה אֵלָיו מִן-הַבַּיִת,


כִּי הַמֵּתִים יִקְרְאוּ אוֹתוֹ

לַעֲלוֹת אֶל-הַתּוֹרָה עִמָּם –

אָז בָּא קִצּוֹ, אָז בָּא יוֹמוֹ,

כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי אֵלֶּה!

II

דּוּמִיָּה בַלָּיְלָה. בִּרְחוֹב בֵּית-הַכְּנֶסֶת

רַק לִבְנַת אוֹר סַפִּיר הַלְּבָנָה פוֹרֶשֶׂת.


עַל-חוֹמַת-הַבָּתִּים הַצְּלָלִים יִדּוֹדוּ:

שְׁנֵי צִלְלֵי אֲנָשִׁים – וּבְעָמְדָם יַעֲמוֹדוּ.


וּבְעָמְדָם יִשָּׁמַע קוֹל נַחַל-הַמָּיִם,

קוֹל הוֹמֶה מֵרָחוֹק עַד-אָזְנֵי הַשְּׁנָיִם.


– “הַאֻמְנָם כֵּן, מִרְיָם, אִין תִּקְוָה עוֹד לָנוּ?” –

“אֵין תִּקְוָה עוֹד, יוֹסֵף, אֱלֹהִים הֲדִמָּנוּ!” –


– "הֲדַבֵּר דִּבַּרְתְּ גַּם-עַל-לֵב אֲבוֹתָיִךְ? –

“דִּבַּרְתִּי!” – “אִם הֵמָּה לֹא נָשְׂאוּ פָנָיִךְ?” –


"לֹא נָשְׂאוּ, אַף-אָמְרוּ: עַד-יוֹמָם יָפוּחַ

לֹא יִתְּנוּ אֶת-בִּתָּם לִמְשׁוֹרֵר אִישׁ-רוּחַ,


הַשּׁוֹגֶה בַחֲלוֹמוֹת מִבֹּקֶר וְעַד-עֶרֶב

הַמְבַקֵּשׁ לָאָדָם לֵב עָמֹק בַּקֶּרֶב;


הַמְדַבֵּר מִשְׁפָּטִים עִם אֵילֵי הָאָרֶץ

וּבְלִבּוֹ יִתְהַלֵּל: הוּא יַעֲמוֹד בַּפָּרֶץ;


הַמְתַקֵּן עוֹלָמוֹת וּבְסוּפָה וָשָׂעַר,

הָאוֹמֵר… אַךְ לָמָּה-זֶה תִבְכֶּה, הַנָּעַר?"


אֵין עוֹנֶה, אֵין דּוֹבֵר. אַךְ חֶרֶשׁ בַּלָּיְלָה

יִשָּׁמַע קוֹל בּוֹכִים, וּמַעְלָה וָמָעְלָה.


– “הַאֻמְנָם כֵּן, מִרְיָם, אֵין תִּקְוָה עוֹד לָנוּ?”…

“אֵין תִּקְוָה עוֹד, יוֹסֵף, אֱלֹהִים הִפְרִידָנוּ!”


– “וּבְכֵן הָיֹה תִהְיִי לַסּוֹחֵר בֶּן-גַּעַל?” –

“כֵּן חָרְצוּ אֲבוֹתַי – הוּא יִהְיֶה הַבַּעַל!”


– “יְהִי שָׁלוֹם לָךְ, מִרְיָם!” – "גַּם-לְךָ שָׁלוֹם יֶהִי,

רַק הָסֶר-נָא, יוֹסֵף, מִלִּבְּךָ כָּל-נֶהִי!"


דּוּמִיָּה בַלָּיְלָה. בִּרְחוֹב בֵּית הַכְּנֶסֶת

רַק מַעֲטֵה אוֹר כֵּהֶה הַלְּבָנָה פוֹרֶשֶׂת.


מֵחוֹמַת-הַבָּתִּים הַצְּלָלִים יָרָדוּ –

עֵת אִישׁ מֵעַל אָחִיו הַשְּׁנַיִם נִפְרָדוּ.


אָז קַדְרוּת מִמַּעַל הִתְעַטְּפוּ שָׁמָיִם;

אַף-נִשְׁמַע מֵרָחוֹק רַק הֶמְיַת הַמָּיִם.


וּבָדָד בַּלַּיְלָה עוֹד הוֹלֵךְ הַנָּעַר –

הַבְתֹהוּ אֵין-דֶּרֶךְ הוּא תוֹעֶה בַיָּעַר?

III

בְּרָקִים וַחֲצָצִים עִם יִלְלַת רוּחַ,

עֱזוּז מִטְרוֹת-בָּרָד עִם אֵשׁ מִתְלַקַּחַת;

אַף אֵימָה חֲשֵׁכָה וּגְדוֹלָה תָנוּחַ

עַל-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחוֹרִים כַּשַּׁחַת


וַחֲצָצִים וּבְרָקִים עִם סוּפָה וָשָׂעַר,

אַף יִלְלַת רוּחַ מֵאֹפֶל הַלָּיְלָה –

עַד-מָתַי? עַד-מָתַי? הַאִם בְּתוֹךְ יַעַר

בִּתְהוֹמוֹת יִתְהַלֵּךְ, לֹא יַעֲלֶה עוֹד מָעְלָה?


אַף הָלְאָה הָלְאָה כַף-רַגְלוֹ דוֹרֶכֶת

עַד-קֵץ הַשָּׁמַים, עַד אַפְסֵי הָאָרֶץ –

עַד-אָנָה? עַד-אָנָה? הַאוֹתוֹ מוֹשֶׁכֶת

יַד אֵלִים לִמְקוֹם שָׁם אֵין צְוָחָה וָפָרֶץ?


וּפִתְאֹם הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשַּׁעַר

אֶל-מוּל בֵּית-הַכְּנֶסֶת, אָז אָזְנוֹ שׁוֹמָעַת:


“יַעֲמוֹד!” יִקְרְאוּ רֶגַע רֶגַע –

“יַעֲמוֹד כּהֵן!” " יַעֲמוֹד לֵוִי!"

“יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד גַּם יִשְׂרָאֵל!” –

"יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד עַתָּה יוֹסֵף! –

"יַעֲמוֹד יוֹסֵף בֶּן-אַבְרָהָם,

כִּי הוּא אֶחָד מִתּוֹכֵנוּ;

אַף חִכִּינוּ לוֹ עַד-עַתָּה –

יַעֲמוֹד, יַעֲמוֹד עַתָּה יוֹסֵף!"


אָז פַּחַד וּרְעָדָה יֶאֳחוֹז הַנַּעַר,

אָז יִרְאֶה אֶת-קִצּוֹ – וְנַפְשׁוֹ יוֹדָעַת.


אָז יָנוּס עַל-נַפְשׁוֹ כַּנָּס מִמַּהְפֶּכֶת,

עַד-אַפְסֵי הָאָרֶץ, עַד-קַצְוֵי שָׁמָיִם;

וְהָלְאָה אַךְ הָלְאָה – הַאוֹתוֹ מוֹשֶׁכֶת,

בִּזְרוֹעַ חֲזָקָה הֲמוֹת קוֹל-הַמָּיִם?


הַמַּיִם יִרְעָשׁוּ, הַמַּיִם יִגְעָשׁוּ,

וְעַל שְׂפַת מֵי-הַנַּחַל עוֹמֵד הַנָּעַר;

אַף “יַעֲמוֹד יוֹסֵף!” לוֹ חֶרֶשׁ יִלְחָשׁוּ –

מָה אָהוּב הַקֶּצֶף, מַה-נֶחְמָד הַסָּעַר!


וּזְרוֹעוֹת שְׁלוּחוֹת מִתּוֹךְ בֵּית-הַכְּנֶסֶת

וּזְרוֹעוֹת שְׁלוּחוֹת מֵעִמְקֵי הַמָּיִם,

וּזְרוֹעַ יָד חֲזָקָה וּגְדוֹלָה תוֹפֶשֶׂת

בּוֹ וּמוֹשָכֶת… אָז אוֹרוּ שָׁמָיִם!


אָז אוֹרוּ שָׁמַיִם בַּבֹּקֶר, וּבָאוּ

בְנֵי-הַדַּיָּגִים וַחֲרָמִים הֵבִיאוּ

וַיָּדִיגוּ דְגֵיהֶם. אָז חָרְדוּ אַף-נָעוּ,

כִּי גוּפַת אִישׁ מֵת בַּחַכָּה הוֹצִיאוּ.

דוד פרישמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן
רקע
דוד פרישמן

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פרישמן

  1. כה אמר סרתוסטרא (פרוזה)
  2. הַצֵּל (פרוזה)
  3. דניאל דרונדה (פרוזה)
  4. בגדי המלך החדשים (פרוזה)
  5. הזמיר (פרוזה)

לכל יצירות דוד פרישמן בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פרישמן

יצירה בהפתעה
רקע

הוֹרָה שֶׁל בַּת גּוֹלָה

מאת חנה סנש (שירה)

הוֹרָה גּוֹעֶשֶׁת, סוֹאֶנֶת, רוֹעֶשֶׁת,

פּוֹרֶצֶת, סוֹעֶרֶת סְבִיבִי.

בְּקֶסֶם שֶׁל קֶצֶב

מִגִּיל וּמֵעֶצֶב

מוֹשֶׁכֶת גּוּפִי וְלִבִּי.

הָרֶגֶל צוֹעֶדֶת, הַשֶּׁכֶם רוֹעֵד,

הַשִּׁיר מִתְלַקֵּחַ, הַזֶּמֶר לוֹהֵט,

רִקּוּד וְשִׁירָה,

תְּפִלָּה בְּלִי מִלָּה

אֶל אֵל-הֶעָתִיד, אֶל אֵל-יְצִירָה.

וּלְפֶתַע…

דְּמוּת מְרַחֶפֶת לְנֶגֶד עֵינַי.

זְרוֹעִי הִתְחַמְּקָה מֵחֲבֹק חֲבֵרַי.

לִבִּי מִתְנַכֵּר לַשִּׁירָה הַגּוֹעֶשֶׁת.

קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה אֶת כֻּלִּי הִיא כּוֹבֶשֶׁת.

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, מַבָּט כֹּה שׁוֹאֵל,

שְׁתִיקָה עֲצוּבָה וּפֶה עַקְשָׁנִי –

גּוֹבֵר בִּי הַשֶּׁקֶט – נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֶדֶת

בֵּין מֵאָה בּוֹדֶדֶת. הִיא – וַאֲנִי.


קיסריה, 27.2.1943 …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.