מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אגדות: הקופה

מאת: דוד פרישמן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

ביום הולדת אותי היה הדבר, ואני אז בן תשע שנים. בהיות הבוקר, כאשר רק נפקחו עיני וארא את המתנה אשר נתן לי אבי לזכרון היום ההוא, והנה: קופה קטנה עשויה מתכת לאגור בה כסף ולחשׂוך מיום אל יום. במכסה הקופה מלמעלה עשוי חריץ, אשר בו תושם מטבעת הכסף לבעבור תיפול אל תוך הקופה, והקופה עשויה תבנית אריה. את זאת נתן לי אבי, ואולם אמי לא נתנה לי דבר, ורק נשוק נשקה לי, ותספר לי את אחד מסיפוריה.

התשמע?

מלאך קטן היה בשמים, מלאך זקונים לאלוהים והוא רך וצעיר, ואלוהים אהבו מאד מאד. והיה היום, ואלוהים אמר למלאך שעשועיו לאמור: הנה מחר יום הולדת אותך, ואני נכון לתת לך את כל אשר תשאל נפשך: שאל מה אתן לך!

והמלאך ענה: אם נא מצאתי חן בעיניך, אבי ונתת לי קופה לאגור בה מטבעות, כמשפט הקופות אשר לבני האדם על הארץ. ואולם בזאת תיפלא הקופה מן הקופות האחרות, כי תעשה אותה בתחבולה על-פי מכונה אשר יכול תוכל להתמלא מאליה ולא תהיה עלי המלאכה למלאותה.

ושחוק קל נראה על שפתי אלוהים, וישפוק למלאך על כתפיו, ויאמר: אין זאת, ילד שעשועי, כי עצל אתה מעט, ועל כן שאלת למנוע את נפשך מכל מלאכה, עד כי תאמר כי גם קופה תימָלא מאליה, ואולם ראה, נשאתי פניך גם לדבר הזה.

וממחרת היום, יום הולדת את המלאך, ויתן לו אלוהים את הקופה כאשר שאל, והקופה עשויה חמר ותבניתה תבנית אדם ומראיה כמראה אדם חי אשר על הארץ. את זה נתן אלוהים למלאכו, ויהי האדם לקופה בידי המלאך.

והמלאך שם את הקופה בקרן זווית על פני הארץ, ותהי הקופה עומדת על הארץ. ותהי גם מתהלכת על הארץ, כי כן היה המשפט המכונה אשר עשה לה אלוהים, ותהי מתמלאה הלוך והתמלא מיום אל יום.

והקופה, הלוא אמרתי לך, היתה עשויה חמר, ותבניתה תבנית אדם, לא נעדר דבר, והיא הולכת ומתמלאה הלוך והתמלא.

אין דבר אשר לא בא אל תוך הקופה הזאת; וכן עברו ימים, וכן עברו שנים.

והמלאך אשר בשמים מביט אל קופתו אשר על הארץ ורואה אותה בהתמלאה ונשמתו חורדת ומרקדת בקרב נפשו מרוב שמחה ועליצות.

כן עברו שנים הרבה;כן עברו שבעים שנה.

והקופה היתה מלאה על כל גדותיה, עד אפס מקום עוד.

ומקץ שבעים שנה התבקעה הקופה מרוב התוכן אשר בה; פור התפוררה פתאום, ושבריה התפרדו – מקץ שבעים שנה.

והמלאך פוקח את עיניו היטב, למען אשר ְיפַקֵּח על התוכן אשר בתוך החרשׂ הנשבר.

אויה! מה זאת?

הנה המטבעות מתגוללות ארצה, והמטבעות שונות מאד בערכן: מטבעות מזוייפות, מטבעות עשויות סיגים, מטבעות שווא ושקר, מטבעות תרמית וכחש, מטבעות אשר נמחקה צורתן, מטבעות פסולות, מטבעות אשר אין להן כל ערך, ורק מעט מעט בהן גם מטבעות עוברות לסוחר.

והמלאך הקטן עומד ורואה, ואחרי-כן הוא פורש ובוכה.

ואלוהים מנחם אותו ואומר: לא טוב הדבר אשר שאלת להיות לך קופה אשר תתמלא מאליה. לו פיקחת אתה על קופתך, כי אז היה אוצרך אוצר נבחר. לשנה הבאה ביום הולדת אותך אתן לך קופה אחרת, ואולם אתה עשה בחוכמתך לפקח עליה היטב.

ואמי, בספרה לי את הדברים האלה, הוסיפה: בני! מי יתן וביקשת את מלאכך אתה היושב בקרב לבך לפקח על אוצרך אשר בקרבך, והיה באחרית הימים והיה אוצרך טוב ונבחר.

דוד פרישמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן
רקע
דוד פרישמן

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פרישמן

  1. כה אמר סרתוסטרא (פרוזה)
  2. הַצֵּל (פרוזה)
  3. דניאל דרונדה (פרוזה)
  4. בגדי המלך החדשים (פרוזה)
  5. הזמיר (פרוזה)

לכל יצירות דוד פרישמן בסוגה פרוזה

לכל יצירות דוד פרישמן

יצירה בהפתעה
רקע

שירים שלא פורסמו

מאת אלתר לוין (שירה)

לכה ונלכה..

לכה ונלכה ברפות היום על הרים

בטרם יכבה על כתפיהם אורו;

לכה ונצור קוי- פליטה אלה

פן נאחר ועברה חיש החמה


נהיה עדים לגסיסה יום התמים

שהשלים פעלו ומאום לא לקח אתו;

מאום לא קבל מבני אדם אלה,

שהמירו כבודו מהר בהוד אחר;שנפלו חיש בזרועות אור הלילה,

כאילו יומם לא עבר אתם באמונה…

לכה, ידידי, ננשק כנפי נגהו

והשלכנו צרור האהבה על אפרו.

                                ירושלם

ת ר ע ו

-—

נודד ברחבי סתר של ערבות עורגות

אבקשה לי אלילת יופי שאננה;

זרועות עולם שלחתי לה, אליה –

ואיננה…


מגיא דמדומים דרשתי הר צנוף- שמש

שם עין הנאוה הבהיקה הערפל

להרנין בית עולמי ומעון העצב -

ואיננה…


בהיכל מרמר- לבן, משבץ אבני משכית,

הקים לך חוונך בלבך מלכות ארץ -

בעמקי זהב לבבך, קום בקש האלילה;

תמצאנה. ת ר ע ט

-—

הלל חובה טורפת של יומי הסוחף

נמלטתי בין בתרי לבבי לגזול נתחים;

אני בין שני שרפים; זה יורם לפני וזה דוחף,

פעם חרבי אניף ופעם דמעה אשפוך כנסכים.


אדם פלג, חציי ליומי וחציי לנשפי הייתי,

חציי בן חורין וחציי עבד, לגסטרא שלל:

כך דללו ימי הקלים- כבדים, כך הייתי;

טחון אבני רחיים, טחנת חיים לעולמי חלל

3.7.31

-—

בבקר ידעתי מי אני:

בערב נדמיתי כעני,

שפרח אוצרו כאבק

ודלות לעולם בו דבק.


בלילה שועלים גנבים

שדדו מכרמי ענבים;

עם שחר ידעתי מי אני:

עשוק כדל וכעני.

דרך ראש אל- עין חיפה

9.11.32

-—

מרחבים רחוקים משועים, קולות המדבר שואגים,

אדירים ירומו ההרים, בעוחם מתהולל הסער;

נשאתי על כנפי חזונים, אשחי (?) אראלים נוהגים,

מתרוצצים בקרבי הרגשות, כגלי הים שגער.


הדו של אדם בלבבי, שמעתי קול חיים מתנגשים,

כיוצא לקרב גם אנכי, מתפרץ מול אויבי נסתרות:

נטוש(?) הקרב עדי סרף (?), מחנה מול מחנה מתנקשים -

החיים תמיד מנצחים ואבני הקלע נמטרות. דרך ראש אל- עין חיפה

9.11.32

-—

ככלות רוחי

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.