רקע
שמשון מלצר
רִקּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא עִם אָחִיו הָרַבִּי מֶלֶךְ

יוֹם אֶחָד כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר, טֶרֶם שֶׁמֶשׁ אוֹר יָאִיר,

קָמוּ חֶרֶשׁ, הִתְקַדָּשׁוּ, הִתְעַטְּפוּ בְּבִגְדֵי הֵלֶךְ,

שַׂק הָעֹנִי עַל הַשֶּׁכֶם – וַיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ הָעִיר.


כִּי הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְאָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא

לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּיִת וְלִחְיוֹת מִתּוֹךְ קַלּוּת;

“עוּרָה, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, עוּרָה!”

“חוּשָׁה, זוּשָׁא סֶרְצֶה, חוּשָׁה!”

וַיֵּצְאוּ בַּבֹּקֶר יָחַד – יַחַד לַעֲרוֹךְ גָּלוּת.


וַיֵּצְאוּ בַּבֹּקֶר יָחַד… יַעַר וְשָׂדֶה זָרוּעַ,

צִפֳּרִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה, מְצַפְצְפוֹת מִקֵּן טָמִיר;

וּפָרוֹת רוֹעוֹת בָּאָחוּ וְגוֹעוֹת בְּקוֹל תָּמוּהַּ,

מִצְטַלֵּב רוֹעֶה עַל לֶחֶם וְרוֹעֶה עוֹנֶה בְּשִׁיר.


וְהַשִּׁיר רוֹנֵן בַּכֹּל וְהוּא שׁוֹפֵעַ מִגָּבוֹהַּ,

וּמִלְּמַטָּה – מִן הַנַּחַל, וּמִפְּנִים – מִתּוֹךְ הַלֵּב;

וְנוֹטֵף הָאוֹר מִלְמַעְלָה, וְשָׁטוּף הַכֹּל בַּזֹּהַר,

וְהַגּוּף נָמוֹג מִמֶּתֶק, וְהַנֶּפֶשׁ תִּתְעַטֵּף…


וּבַדֶּרֶךְ יֵשׁ פֻּנְדָּק, יוֹמָם וָלֵיל דַּלְתּוֹ פּוֹתֵחַ,

בַּפֻּנְדָּק – הַפֻּנְדָּקִי, אָדָם יָשָׁר עִם אִישׁ וָאֵל;

יְהוּדִי הַמִּתְגַּעְגֵּעַ לְקַבֵּל פְּנֵי אוֹרֵחַ,

מִתְגַּעְגֵּעַ לְקַבֵּל פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.


יְהוּדִי נַפְשׁוֹ עוֹרֶגֶת לְמִצְוַת אַבְרָם אָבִינוּ –

אֵשֶׁ"ל תֵּת לְכָל אוֹרֵחַ שֶׁבַּכְּפָר דַּרְכּוֹ עוֹבֵר;

אַף צֵידָה לָהֶם לַדֶּרֶךְ רְקִיקֵי בֵּיצִים יָכִינוּ,

עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ אֶל פֻּנְדָּק – פֻּנְדָּק אַחֵר.


עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ אֶל פֻּנְדָּק עוֹמֵד בַּסֵּתֶר,

בַּפֻּנְדָּק הַפֻּנְדָּקִי בּוֹרֵז לוֹ יַיִן מִן הַקִּיר…

דִּבּוּרוֹ רָזֵי תוֹרָה… מִתַּחַת לַמִּגְבַּעַת – כֶּתֶר…

הֵם אוֹתוֹ מִיָּד יַכִּירוּ, הוּא אוֹתָם מִיָּד יַכִּיר!


עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ פַּעַם, פַּעַם… בֵּינָתַיִם

בָּאוּ אֶל פֻּנְדָּק, וּפֻנְדָּקִי – הָרַע בַּפֻּנְדָּקִים:

כֶּתֶר לֹא וְאֵשֶׁ"ל לֹא, וְלֹא נִיצוֹץ תּוֹךְ הָעֵינַיִם,

כָּל מִלָּה גִּדּוּף, פַּרְצוּף שֶׁאֵין בּוֹ צֶלֶם אֱלֹקִים.


"מָה, קַבְּצָן בָּא? אָרְחֵי־פָּרְחֵי? שָׁמָּה, עַל גַּבֵּי כִּירָיִם!

עַל גַּבֵּי כִּירַיִם שָׁם, יִשְׁכַּב יִתְכַּס וְיִתְחַמָּם!

עוֹד אֶחָד בָּא? בָּאוּ יָחַד? קַבְּצָנִים בָּאִים בִּשְׁנָיִם!

שָׁמָּה, עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב לוֹ! עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב לוֹ שָׁם!"


"לִי – אָמַר הָרַבִּי מֶלֶךְ אֶל רַב זוּשָׁא, אֶל אָחִיהוּ –

לִי שֻׁלְחָן יָאֶה, וְהַכִּירַיִם, זוּשָׁא סֶרְצֶה, לָךְ".

אַךְ רַב זוּשָׁא כָּךְ עָנָה לוֹ: "גַּב כִּירַיִם לָךְ, לֹא לִי הוּא,

לִי שֻׁלְחָן יָאֶה, וְהַכִּירַיִם, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, קָח".


אָז עָלָה הָרַבִּי מֶלֶךְ וַיִּשְׁכַּב עַל הַכִּירַיִם,

וּקְרִיאַת שְׁמַע קָרָא וַיֵּרָדֵם גַּם וַיִּישָׁן;

אַךְ אָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא לֹא עָצַם אֶת הָעֵינַיִם,

הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד עַל הַשֻּׁלְחָן.


הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד… פִּתְאֹם נִכְנֶסֶת

לַפֻּנְדָּק חֶבְרָה עוֹלֶזֶת… רַעַשׁ וּשְׁרֵקָה וָשִׁיר:

“הַמּוֹזֵג, הֵי הִתְעוֹרֵרָה! קוּם וָצֵא מִתּוֹךְ הַכֶּסֶת!”

וְהַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת מְצַלְצֶלֶת לְהָעִיר.


“הַמּוֹזֵג, הֵי, הִזְדָּרֵזָה! קוּמָה, יֵין־שָׂרָף נָא תֵּנָה!”

“מִן הַיַּ”שׁ תֵּן הַבּוֹעֵר־בּוֹעֵר הַהוּא! וּמְלוֹא הַהִין!"

“שֵׁב נָא, קוּמֶה, שֵׁבָה, כָּכָה!”

“זוּז מְעַט נָא, קוּמֶה, הֵנָּה!”

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא – הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין.


הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין אֵיךְ כּוֹס נִמְזֶגֶת וּמוּרֶקֶת,

כּוֹס אֶל כּוֹס מֻגֶּשֶׁת, מִתְנַקֶּשֶׁת בְּצִלְצוּל בָּהִיר:

הַבְּלִיעָה בּוֹלַעַת, הַלָּשׁוֹן מוֹצֶצֶת וְרוֹקֶקֶת –

יַךְ אֶגְרוֹף עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהַגָּרוֹן יָרֹן בְּשִׁיר.


שִׁיר־יָחִיד – אֶחָד פּוֹתֵחַ, וְעוֹנָה לוֹ הַמַּקְהֶלֶת,

הַמַּקְהֶלֶת עַלִּיזָה עוֹנָה לְשִׁיר־יָחִיד עָצוּב;

מִצְטַהֶלֶת הָרִנָּה – וּכְבָר הַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת אֶל הָרֶנֶן הַקָּצוּב.


מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת כְּבָר הַנַּעַל הַמְסֻמֶּרֶת,

וְעוֹבֶרֶת הַשִּׂמְחָה מִגּוּף אֶל גּוּף, מִלֵּב אֶל לֵב;

אִישׁ אֶל אִישׁ וְיָד עַל שֶׁכֶם – וְהָרֶגֶל מִדַּהֶרֶת,

וְחוֹזֵר מָחוֹל סוֹעֵר וּבַגַּלְגַּל הוּא מִסְתּוֹבֵב.


"מִי שׁוֹכֵב עַל הַשֻּׁלְחָן? וּמִי יִישַׁן וּמִי יִנְחֹר עֵת

פֹּה נִרְקֹדָה? הַעִירוּהוּ וְאִתָּנוּ פֹּה יִשְׂמָח!"

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא כְּבָר נִשָּׂא תּוֹךְ הַסְּחַרְחֹרֶת

וְרוֹקֵד בְּכָל שְׁסָ“ה וּמִסְתַּחְרֵר בְּכָל רְמָ”ח.


יָהּ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הַשְׁקִיפָה וּרְאֵה נָא נַחַת:

רַבִּי זוּשָׁא מִסְתּוֹבֵב וּמִתְעוֹפֵף לוֹ בַּמָּחוֹל!

גּוֹי מִימִין וְגוֹי מִשְּׂמֹאל חָבְקוּ אֶת רַבִּי זוּשָׁא יָחַד,

יַחַד הֵם מְפַזְּרִים וְיַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל.


יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל, אַךְ פֶּה וּפֶה שִׁירוֹ יַבִּיעַ.

הֵם שָׁרִים: “אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי! אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי!”

אַךְ הָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא בַּנִּגּוּן הַזֶּה יָרִיעַ

אַף יֹאמַר: “הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי! הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי!”


וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְעוֹרֵר לְקוֹל הָרֶנֶן

וְיָשַׁב עַל הַכִּירַיִם וּפָקַח אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו:

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אוֹר גָּדוֹל עֵינָיו תֶּחְזֶינָה

וְאָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה שִׁיר כְּשִׁיר שִׁנְאָן וְשִׁיר שָׂרָף…


אָז יָדַע הָרַבִּי מֶלֶךְ, כִּי אָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא

שָׁר עִם מַלְאֲכֵי שָׁרֵת וְעִם שַׂרְפֵי עֶלְיוֹן רָקָד;

אָז קָרָא הָרַבִּי מֶלֶךְ: "זוּשָׁא סֶרְצֶה, בּוֹאָה חוּשָׁה,

קַח אוֹתִי גַּם לָעִגּוּל, תֵּן גַּם לִי לִרְקוֹד מְעָט!"


וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

גָּז הַשִּׁיר עִם הָרִקּוּד וְהֶחָזוֹן חָלַף אָבָד…

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק, רַק מִן הַשֻּׁלְחָן תַּגִּיעַ

אַנְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא מִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד.


קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… אַט פּוֹסַעַת וְנִגְרֶרֶת

רֶגֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ צַעַד־צַעַד לַשֻּׁלְחָן;

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק עֵינוֹ בְּאוֹר מַזְהֶרֶת,

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ וּבְרַעַד כֹּה יִלְחַשׁ וְיִתְחַנָּן:


"קוּמָה, זוּשָׁא, נִתְחַלֵּפָה… קוּם עֲלֵה עַל הַכִּירַיִם,

וַאֲנִי אֶשְׁכַּב לִי פֹּה… עֲלֵה וְהִתְחַמֵּם מְעָט…"

אָז עָלָה הָרַבִּי זוּשָׁא וּמִיָּד עָצַם עֵינַיִם –

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד.


הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד… פִּתְאֹם שׁוֹרֶקֶת

וְנִפְרֶקֶת לָהּ הַדֶּלֶת – הֵם חוֹזְרִים… הֵם בָּאוּ שׁוּב…

הֵם יוֹשְׁבִים וְהֵם שׁוֹתִים: כּוֹס נִמְזֶגֶת וּמוּרֶקֶת,

כּוֹס אֶל כּוֹס מֻגֶּשֶׁת, מִתְנַקֶּשֶׁת בְּצִלְצוּל קָצוּב…


שִׁיר־יָחִיד עוֹלֶה בּוֹקֵעַ, וְעוֹנָה לוֹ הַמַּקְהֶלֶת,

הַמַּקְהֶלֶת עֲצוּבָה עוֹנָה לְשִׁיר־יָחִיד עַלִּיז;

מִצְטַהֶלֶת הָרִנָּה וּכְבָר הַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת אֶל הָרֶנֶן הַפָּזִיז.


מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת כְּבָר הַנַּעַל הַמְסֻמֶּרֶת,

וְעוֹבֶרֶת הַשִּׂמְחָה מִלֵּב אֶל לֵב, מִגּוּף אֶל גּוּף;

אִישׁ אֶל אִישׁ וְיָד עַל שֶׁכֶם – וְהָרֶגֶל מִדַּהֶרֶת

וְחוֹזֵר מָחוֹל סוֹעֵר וּמִסְתַּחְרֵר כְּבַמָּעוּף.


"שׁוּב הַיְּהוּדִי שׁוֹכֵב לוֹ! עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב סָרוּחַ

עֵת אֲנַחְנוּ פֹּה נִשְׂמָחָה? נַרְקִידֵהוּ נָא מְעָט!"

"הֵי, הַנַּח לוֹ שָׁמָּה, קוּמֶה! הוּא עָיֵף, יִשְׁכַּב, יָנוּחַ;

זֶה שֶׁעַל גַּבֵּי כִּירַיִם – הוּא יוּרַד וְהוּא יָרְקָד!"


וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ – עַד אַחַת עֵינָיו נִפְקַחַת

כְּבָר הוּרַד הָרַבִּי זוּשָׁא וְנִשָּׂא הוּא בַּמָּחוֹל;

גּוֹי מִימִין וְגוֹי מִשְּׂמֹאל חָבְקוּ אֶת רַבִּי זוּשָׁא יָחַד,

שׁוּב יַחְדָּו מְכַרְכְּרִים הֵם, יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל.


יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל, אַךְ פֶּה וּפֶה שִׁירוֹ יַבִּיעַ.

הֵם שָׁרִים: “אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי! אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי!”

וְאוּלָם הָרַבִּי זוּשָׁא בַּנִּגּוּן הַזֶּה יָרִיעַ

אַף יֹאמַר: “הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי! הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי!”


וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ – הוּא מַקְשִׁיב לְקוֹל הָרֶנֶן,

הוּא יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהוּא קוֹרֵעַ אֶת עֵינָיו;

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אוֹר גָּדוֹל עֵינָיו תֶּחְזֶינָה

וְאָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה שִׁיר כְּשִׁיר שִׁנְאָן וְשִׁיר שָׂרָף…


אָז יָדַע הָרַבִּי מֶלֶךְ וְהֵבִין כִּי רַק אָחִיהוּ,

הוּא בִּלְבַד עִם מַלְאָכִים זָכָה לִרְקוֹד, רַק הוּא בִּלְבָד…

אָז בָּכָה הָרַבִּי מֶלֶךְ: "אשֶׁר זֶה לֹא לִי, לֹא לִי הוּא –

לֹא זָכִיתִי לְרִקּוּד, וְאַף לֹא לְסִבּוּב אֶחָד…"


וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

גָּז הַשִּׁיר עִם הָרִקּוּד וְהֶחָזוֹן אָבַד חָלָף…

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק מִן הַכִּירָה תַּגִּיעַ

נַחְרָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא בִּשְׁנָתוֹ עַזָּה יִשְׁכַּב.


קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… צַעַד־צַעַד אַט נִגְרֶרֶת

רֶגֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אֶל אָחִיהוּ הַבָּכִיר;

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק דִּמְעַת עֵינוֹ נִגֶּרֶת,

וּבְרַעַד וּבְרֶטֶט אֶת אָחִיו מִשְּׁנָת יָעִיר:


"זוּשָׁא סֶרְצֶה, סֶרְצֶה זוּשָׁא! הוֹי, אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ!

פַּעֲמַיִם הָרִקּוּד, פַּעֲמַיִם הַשִּׁירָה!"

“פַּעֲמַיִם?! הוֹי אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ וְרָאִיתָ!”

וַיִּבְכּוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו בַּלֵּיל הַהוּא עַל הַכִּירָה.


וַיִּבְכּוּ בַּלֵּיל הַהוּא הָרַבִּי מֶלֶךְ וְרַב זוּשָׁא,

וַיַּשְׁכִּימוּ עִם הַשַּׁחַר וַיֵּלְכוּ מִתּוֹךְ קַלּוּת:

“עוּרָה, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, עוּרָה!”

“חוּשָׁה, זוּשָׁא סֶרְצֶה, חוּשָׁה!”

וַיֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ יָחַד – יַחַד לַעֲרוֹךְ גָּלוּת.


 

הערות וביאורי המשורר

סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בְּצוּרָתוֹ הָעֲמָמִית, אַךְ בְּרֹב תֵּאוּרִיּוּת וָחֵן, שָׁמַעְתִּי מִפִּי חוֹתְנִי וּמוֹרִי ר' חֲנוֹךְ שֶׁכְטֶר זַ"ל. דּוּשֶׁה – נְשָׁמָה, נִשְׁמָתִי; סֶרְצֶה – לֵב, וְכָאן נִלְבָּב, יַקִּיר; קוּמֶה – שׁוֹשְׁבִין, יָדִיד.

המלצות קוראים
תגיות