רקע
שמשון מלצר
דִּין תּוֹרָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

לָרַב דְּקַ"ק בֶּרְדִיטְשֶׁב, רַבִּי לֵוִי־יִצְחָק,

נִכְנַס אֶחָד חֵלֵכָה וּבִדְמָעוֹת צָעַק:


"צַדִּיק קָדוֹשׁ, הוֹשִׁיעָה, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל הַטָּף!

לְדִין־תּוֹרָה זַמְּנֵהוּ!" שׁוֹאֵל אוֹתוֹ הָרַב:


“אֶת מִי? אֶת מִי, אֱמֹר נָא, אַזְמִין לְדִין־תּוֹרָה?”

“אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!” הֵשִׁיב בְּלֹא מוֹרָא.


שָׁמַע הָרַב בְּתֵמַהּ וְאֶל זְקָנוֹ שָׂחַק:

“סְדֹר טַעֲנוֹתֶיךָ, אַחַר אוֹצִיא הַפְּסָק”.


“אֲנִי וּבְנֵי הַבַּיִת”, פָּתַח הַלָּה דְבָרָיו,

"זֶה עִדָּנִים וָחֵצִי סוֹבְלִים חֶרְפַּת רָעָב.


דַּלֵּי־דַלּוּת בַּבַּיִת… לֹא בֻּלְבּוּס, לֹא קְלִפָּה,

וְלֹא פְּרוּסָה שֶׁל לֶחֶם וְלֹא חָלָב טִפָּה…


אֲנִי – אוּלַי חָטָאתִי, וְלֹא אֶטְעַן עָלָיו!

אוּלָם הַטָּף, רַבֵּנוּ, בַּמֶּה חָטָא הַטָּף?


אֲנִי דוֹרֵשׁ דִּין־צֶדֶק, רוֹצֶה בְּדִין־תּוֹרָה!"

נָשָׂא הָרַב עֵינֵיהוּ, תָּלָה בִּשְׁמֵי קוֹרָה:


"רִבּוֹן עוֹלָם, שָׁמַעְתָּ? הַאִם אֵינוֹ צוֹדֵק?

הֲלֹא אִתּוֹ הַצֶּדֶק! וּמָה אַתָּה שׁוֹתֵק?


רִבּוֹן עוֹלָם, עֲנֵנִי, כִּי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים!

עַל הָאָבוֹת, כָּתַבְתָּ, לֹא יוּמְתוּ בָּנִים!


הִנֵּה סוֹף סוֹף הִסְכַּמְתָּ, קִבַּלְתָּ סוֹף כָּל סוֹף!

עַכְשָׁו הַפְּסָק נוֹצִיאָה, כַּדָּת וָדִין נִכְתֹּב!"


יָשַׁב הָרַב וְתֵכֶף נָטַל פִּסָּה שֶׁל קְלָף,

טָבַל נוֹצָה בַּקֶּסֶת, בִּכְתַב קָדְשׁוֹ כָּתָב:


"בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. בֵּי־דִינָא… רִבּוֹן הָעוֹלָמִין

חַיָּב עַל־פִּי הַיּשֶׁר וְגַם עַל־פִּי הַדִּין


לָתֵת צָרְכֵי הַבַּיִת, בָּשָׂר וְגַם חָלָב,

וּבֻלְבּוּסִין וָלֶחֶם, הַכֹּל לְפִי הַטָּף,


לַבַּעַל־הַתּוֹבֵעַ, וְתֵכֶף וּמִיָּד!

אַבַּ“ד דְּקַ”ק בֶּרְדִיטְשֶׁב, לֵוִי־יִצְחָק הַקָּט".


וְהֶעָנִי בְּרַעַד חָטַף מַהֵר הַכְּתָב,

קָפַץ, פָּתַח הַדֶּלֶת, נָשָׂא מַהֵר רַגְלָיו,


שֶׁכֵּן יָרֵא, אוּלַי עוֹד רַבֵּנוּ יִתְחָרֵט…

הֵן לֹא פְּסַק־דִּין פָּשׁוּט הוּא, אֵינוֹ נִתָּן כָּל עֵת!


וַיְהִי הוּא רָץ בַּדֶּרֶךְ, סוֹבֵב מֵרְחוֹב לִרְחוֹב,

מַחְזִיק בַּיָּד הַפֶּתֶק (כִּי עוֹד הָיָה רָטֹב!),


וְרוּחַ בָּא בְּנֶשֶׁב, חָטַף פִּסַּת הַקְּלָף,

נָשָׂא אוֹתָהּ לְמַעְלָה, כְּמוֹ צִפּוֹר־כָּנָף…


נָשָׂא הָאִישׁ רַגְלַיִם, אַחַר הַקְּלָף הוּא רָץ,

אוּלָם הַקְּלָף פּוֹרֵחַ וּמִלְּפָנָיו הוּא אָץ.


בְּגֹבַהּ אִישׁ נִשָּׂא הוּא, שְׁלַח הַיָּד, אֱחֹז!

אַךְ לֹא יוּכַל, בִּישׁ גַּדָּא, הַחְזֵק בּוֹ וְתָפוֹס.


כִּי אַךְ יִשְׁלַח יָדֵהוּ, אֱחוֹז בּוֹ וְהַחְזֵק,

הַקְּלָף מִיָּד מַגְבִּיהַּ וְעָף וּמִתְרַחֵק…


נוֹשֵׁב נוֹשֵׁב הָרוּחַ וּמִתְרַחֵק הַפְּסָק,

רוֹדֵף רוֹדֵף, חֵלֵכָה, וְאַחֲרָיו יִדְלָק,


יָרוּץ, יִשְׁלַח הָרֶגֶל כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה…

עַד סוֹף כָּל סוֹף הַפֶּתֶק נָפַל לְתוֹךְ שׁוּחָה!


וְהֶעָנִי בְּעֶלֶז קָפַץ לְתוֹךְ הַבּוֹר,

שָׁלַח יָדוֹ לָקַחַת – פִּתְאֹם הִבְרִיק לוֹ אוֹר.


פִּתְאֹם אוֹרָה מַבְהֶקֶת – בָּרֶקֶת וְיַהְלוֹם…

זָהָב חָרוּץ וָכֶסֶף – אוֹצָר שָׁמוּר הֲלוֹם!


אוֹצָר שֶׁאֵין לוֹ חֵקֶר, יַסְפִּיק לְרֹב שָׁנִים!

לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת וְגַם לִבְנֵי בָנִים!


וְכָךְ קִיְּמוּ מִלְמַעְלָה הַפְּסָק שֶׁל הַקָּדוֹשׁ,

כְּכָל שֶׁהוּא בְּתֹקֶף תָּמִיד דָּרַשׁ דָּרוֹשׁ!


וְכָכָה נִתְקַיֵּם שָׁם הַפְּסָק שֶׁל הַזָּקֵן,

רַבִּי לֵוִי־יִצְחָק זַ"ל, זְכוּתוֹ יָגֵן, אָמֵן.

המלצות קוראים
תגיות