רקע
שמשון מלצר
מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

 

פְּתִיחָה


הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי, כִּי נָפַלְתְּ בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹבֵשׁ,

בְּלִי שֶׁתִּבְכֶּה טֶלֶגְרַמָּה, וּבְלִי

אֵדַע אִם דָּנוּךְ בִּפְצָצוֹת אוֹ בְּאֵשׁ.


אֶת קוֹסוּב וְקוּטִיב הִזְכִּירוּ לָרֹב,

וּסְנְיַאטִין־זַלּוּטְשֶׁה כִּכְרַךְ בֵּין כְּרַכִּים;

וְאַף זַלֶּשְׁטְשִׁיקִי – כַּמָּה זֶה קָרוֹב! –

וְאַתְּ רַק, וְאַתְּ רַק הוּשַׁבְתְּ מַחְשַׁכִּים.


וְגַם בַּמַּפָּה הַגְּדוֹלָה הַמַּדְפִּיס

שָׁכַח, לְהַכְעִיס, בִּנְקֻדָּה לְצַיְּנֵךְ;

כְּאִלּוּ הָיִית מִין עֲיֶרֶת־שֶׁל־כִּיס,

כְּאִלּוּ בִּכְלָל בָּעוֹלָם אַתְּ אֵינֵךְ!


וְאַתְּ הֵן יֶשְׁנֵךְ וְחַיָּה בִּלְבָבִי,

וְאִם לִפְרָקִים אֶת לִבִּי בָּךְ אָגִיס;

וּבָךְ מְצַפִּים לְאִגֶּרֶת אָבִי,

הָאָח, הַגִּיסָה, הָאָחוֹת וְהַגִּיס.


וּבָךְ בֵּית אָבִי הָרָעוּעַ עוֹמֵד

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה שָׁם מוֹרִיק;

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְהַדְּלִי בָּהּ יוֹרֵד,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְשׁוֹרֵק בַּחֲרִיק…


וְזֶה הַחֲרִיק הָעוֹלֶה מִן הַבְּאֵר

זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עֲדֵי יוֹם מוֹתִי!

וְאִם כִּי, נִתְּנָה הָאֱמֶת לֵאָמֵר,

הָיָה מְעוֹרֵר אֶת הַיֶּלֶד (אוֹתִי).


נֵעוֹר, הוּא רוֹאֶה אֶת יְרַק הַשִּׁטָּה

מִבַּעַד חַלּוֹן הַמִּזְרָח הָרָחָב,

וְשֶׁמֶשׁ רַכָּה שֶׁל שַׁחֲרִית מַבִּיטָה

בִּצְחוֹק שֶׁל תִּינוֹק בֵּין עָנָף לְעָנָף…


יַלְדוּת הִיא מוֹלֶדֶת! וְאֵין כָּל הֶבְדֵּל

הֵיכָן רְאִינוּהָ, אִם כָּאן וְאִם שָׁם;

וְהִיא הַגַּרְעִין לַמֶּרְחָב הַגָּדֵל

וְהִיא נְקֻדַּת טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם.


לָכֵן גַּם אֵין פֶּלֶא, נֹאמַר בְּגָלוּי,

שֶׁאָנוּ כֻּלָּנוּ – כִּי לָמָּה נַכְחִיד? –

נוֹשְׂאִים בְּלִבֵּנוּ בְּחֶדֶר חָבוּי

אֶת עִיר יַלְדוּתֵנוּ תָּמִיד וְתָמִיד!


תָּמִיד וְתָמִיד. כִּי הִיא הַתַּחְנָה

מִמֶּנָּה יָצָא מַסָּעֵנוּ רִאשׁוֹן,

וּשְׁמָהּ יִתְנוֹסֵס בְּתַחְנָה אַחְרוֹנָה,

בְּיוֹם נְסַיֵּם הַמַּסָּע הָאַחְרוֹן…


אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ – וַאֲנִי לְעִירִי!

וְאִם גַּם אֵינֶנָּה לֹא וִילְנָא, לֹא בְּרוֹד,

יִחַדְתִּי מָקוֹם לָהּ בְּרֹאשׁ זֶה שִׁירִי

וְגַם בְּסוֹפוֹ בְּזִכְרָהּ לֹא אֶבְגֹּד.


כִּי מָה אֶתְכַּחֵשׁ לָךְ וּמָה אֶתְבַּיֵּשׁ

בָּךְ, טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי,

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה בָּךְ רוֹעֵשׁ,

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְיוֹרֵד בָּהּ הַדְּלִי…


 

א

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים:

מֵאִיר, אַבְרָהָם וְשִׂמְחָה וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוּן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.


מֵאִיר (הַגִּבּוֹר, אַחַר־כָּךְ קוֹמִיסָר,

יְהִי זֶה הַשֵּׁם מֵעַכְשָׁו לָךְ זָכוּר) –

הוּא הוּא הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר.


הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה עִם הַגּוֹי:

כִּנּוֹר, כִּנּוֹר־בֵּי"ת וּבַטְנוּן וְחָלִיל,

בְּכָל חֲתֻנּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעִיר

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל.


הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה רַק בִּלְבָד:

הַכַּנָּר, הַמְחַלֵּל וּמִשְׁנֵה־הַכַּנָּר,

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בִּסְעֻדָּה שֶׁל פּוּרִים

אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר.


הָיוּ מְנַגְּנִים רַק הַשְּׁנַיִם בִּלְבָד:

הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וְעִמּוֹ הֶחָלִיל,

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה,

שִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה בְּחֶדְוָה וּבְגִיל.


הָיָה מְנַגֵּן הָאֶחָד רַק בִּלְבָד:

מֵאִיר מַרְגָּלִית (זֶה כִּנּוּי הַגִּבּוֹר),

בִּזְמַן שֶׁהָיָה מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר

מְנַגֵּן כָּל נִדְרֵי עַל הַ־G בַּכִּנּוֹר.


וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי,

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר

וְקוֹל הַקָּהָל הָעוֹנֶה לוֹ בַּחְשַׁאי.


הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ מַמָּשׁ וּבְחוּשׁ –

תִּינוֹק שֶׁסָּרַח מְמָרֵק חֲטָאָיו,

וְהוּא מִתְחַטֵּא, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים:

“אִחֲרַטְנָא בְּהוֹן!” הוּא מַבְטִיחַ לָאָב.


הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי,

מֵאִיר וְשָׂמֵחַ כִּבְיוֹם נְתִינָה…

הָיָה מִן הַכְּאֵב וְהַבְּכִי וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתָהּ נְגִינָה.


 

ב

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה לֹא נִגְּנוּ בָּעֲיָרָה

וְגַם לֹא הָיוּ חֲתֻנּוֹת בַּכְּפָרִים.

רָעָב. מִלְחָמָה. הָעֵת עֵת צָרָה –

לְמִי, רַבּוֹתַי, דְּרוּשִׁים כְּלֵיזְמָרִים?


שִׂמְחָה – הוּא חַיָּט, אַבְרָהָם – הוּא גַלָּב,

הַגּוֹי גָּר בַּכְּפָר וּפָרָה לוֹ וָנִיר

וְגוֹי לְעוֹלָם לֹא יִגְוַע בְּרָעָב…

רָעֵב וְנָמֵק הָאֶחָד רַק – מֵאִיר!


מֵאִיר מַרְגָּלִית, הַזָּעִיר מִתָּמִיד,

עַכְשָׁו נִצְטַמֵּק כְּיָתֵד שֶׁל מֵיתָר;

אִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה – הִיא דָמְתָה לְקַשְׁתִּית,

גּוּפָהּ – הַשַּׁרְבִיט, צַמָּתָהּ – הַשֵּׂעָר.


כַּרְסֵי תְאוֹמָיו הָרְעֵבִים הִתְנַפְּחוּ

כִּכְרֵסוֹ שֶׁל כִּנּוֹר הָרֵיקָה וּנְפוּחָה,

וּשְׁנֵי הַפִּיּוֹת זֶה מוּל זֶה הִתְיַפְּחוּ

כָּ־f הַיְשָׁרָה וְהָ־f הַהֲפוּכָה.


וּמִי זֶה יִזְכֹּר אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר

וְאִשְׁתּוֹ הָרָזָה וְאֶת שְׁנֵי תְאוֹמָיו,

עֵת גַּם לַגְּבִירִים פַּת הַלֶּחֶם תֶּחְסָר

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר חוֹשֵׁשׁ לְרָעָב?


מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי הַנָּעִים,

שֶׁמֵּאִיר מַרְגָּלִית הַזָּעֵף וְרָעֵב

הִתְחִיל מִתְעוֹרֵר לְמִשְׁמַע דִּבּוּרִים

עַל צָבָא הָאָדֹם הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב?


מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי יַקִּירִי,

כִּי יוֹתֵר שֶׁנִּשְׁמַע מִקָּרוֹב קוֹל תּוֹתָח,

מֵאִיר מַרְגָּלִית, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי,

יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִתְלַהֵב וְרָתַח:


"אָמְנָם מִלְחָמָה וּמַחְסוֹר וּכְדוֹמֶה,

אוּלָם אֵין שִׁוְיוֹן, אֵין שִׁוְיוֹן כָּל עִקָּר;

אֶצְלִי בְּבִטְנִי – כַּבַּטְנוּן הַהוֹמֶה,

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר מַצְפִּין הַכִּכָּר…


אֲנִי נְעָלַי קְרוּעוֹת וּבְלוּיוֹת,

מֵצִיץ הַמַּרְפֵּק מִתּוֹךְ חוֹר הַשַּׁרְווּל –

וְהֵן נְעָלִים עוֹד יֶשְׁנָן בַּחֲנֻיּוֹת

וּבַד וְאָרִיג חֲדָשִׁים מִן הַנּוּל…"


"לָכֵן – הִתְלוֹצֵץ בּוֹ אַחַד הַלֵּצִים –

בְּבוֹא הַצָּבָא הָאָדֹם לְמָחָר,

תִּהְיֶה לְךָ שִׂמְלָה וְתִהְיֶה לְקָצִין,

לֵאמוֹר, עוֹד תִּזְכֶּה וְתִהְיֶה קוֹמִיסָר!"


וּפֶלֶא עַל פֶּלֶא וּלְמַעְלָה מִזֶּה,

וְכִמְעַט לֹא תַאֲמִין לִי, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

אַךְ זוֹהִי עֻבְדָּה, לֹא דִמְיוֹן שֶׁל הוֹזֶה:

מֵאִיר מַרְגָּלִית נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר!


עָבְרוּ רַק יָמִים מֻעָטִים מִן הַיּוֹם

שֶׁבּוֹ הִתְלוֹצֵץ הַלֵּיצָן בְּמֵאִיר,

וּבֹקֶר אֶחָד הַצָּבָא הָאָדֹם

נִכְנַס וְשָׁפַךְ שִׁלְטוֹנוֹ עַל הָעִיר.


נִכְנַס – וּמִיָּד נִתְכַּנֵּס הָרֶבְקוֹם

וְאֻרְגַּן הַמִּילִיץ, כַּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ הַמָּקוֹם”

וְאַיְזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,


וְעוֹד אֲחָדִים (וְרֻבָּם מִבְּנֵי בְּרִית,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם);

וְרֹאשׁ עַל כֻּלָּמוֹ מֵאִיר מַרְגָּלִית,

נוֹשֵׂא הַמִּשְׂרָה וְנוֹשֵׂא הַחוֹתָם!


הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

חָגוּר הָאֶקְדָּח לְצִדּוֹ הַיְמָנִי,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ כְּאוֹת תְּקוּמָה,

מֵאִיר מַרְגָּלִית – קוֹמִיסָר עִירוֹנִי!


וְכָאן, בִּתְחִלַּת הַמִּפְנֶה הֶחָדָשׁ,

אֶרְאֶה כְּחוֹבָה לְעַצְמִי לְהָעִיד:

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הִתְנַהֵג כְּבַר־נַשׁ,

אִם־כִּי נַעֲשָׂה “קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית”.


לֹא עָט לַשָּׁלָל, לֹא הֵצִיק לְאֶחָיו,

לֹא נָקַם אֶת נִקְמַת רְעָבוֹ בְּאָדָם;

שָׁמַר עַל אַנְשֵׁי הַמִּילִיץ חֲבֵרָיו,

לֹא אֶחָד גַּם הִצִּיל וְשִׁחְרֵר מִיָּדָם.


מִלְּבַד הַפַּרְוָה וּפַרְוָה לְאִשְׁתּוֹ

לֹא נָטַל לְעַצְמוֹ גְּדֻלָּה יְתֵרָה;

לֹא הִפִּיל חִתִּיתוֹ עַל אָדָם בְּגִשְׁתּוֹ,

לֹא פִּשְׁפֵּשׁ, לֹא דִקְדֵּק דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרָה.


הֵבִיא רַק הַבַּיְתָה כָּל טוּב לִילָדָיו,

הֶאֱכִיל וְהִלְבִּישׁ – וּבְעַיִן יָפָה.

רַק פַּעַם, רַק פַּעַם חָטָא לֵאלֹהָיו –

חָטָא בִּדְבָרִים שֶׁהִפְטִיר בְּשָׂפָה.


 

ג

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה,

בִּזְמַן הַהֶפְסֵק בֵּין שַׁחֲרִית וּמוּסָף,

נִכְנַס אֶל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה וְלַקְּלוֹז

מִשְׁמַר הַמִּילִיץ וְהֵבִיא עִמּוֹ צָו:


שֶׁכָּל הַגְּבָרִים יִתְכַּנְּסוּ בַּכִּכָּר

לִשְׁמוֹעַ נְאוּם הֶחָבֵר־הַמַּטִּיף

(אָדָם – לֶהָבָה, מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא,

מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת מְאִירוֹת מִתּוֹךְ פִּיו).


יָצְאוּ לַכִּכָּר אֶל הַוִּיטְשׁ מִן הַקְּלוֹז

וּמִשְּׁאָר כָּל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה שֶׁבָּעִיר;

עָלָה הַמַּטִּיף עַל בָּמָה וּפָתַח:

"יָפֶה שֶׁבָּאתֶם, גַּם זָקֵן גַּם צָעִיר!


הַאֲזִינוּ אֵלַי, חֲבֵרִים יְקָרִים!

הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָעָה, הָעָם הָעוֹבֵד!

הֵן אָנוּ לֹא בָּאנוּ בָּכֶם הִלָּחֵם –

הָלַכְנוּ לָכֶם אֶת הַחֹפֶשׁ לָתֵת!


הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְחַיִּים לְעוֹרֵר!

הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְעוֹלָם לְשַׁחְרֵר

מִן הַבֻּרְגָּנִים וּמִן הַמּוֹנַרְכִיסְטִים,

וּמִסַּפְסָרִים וּמִקַּפִּיטַלִיסְטִים!"


הִטִּיף הַמַּטִּיף, הַמֵּלִיץ הַמְפֹאָר,

הִרְשִׁיף נִיצוֹצוֹת וְחָצַב לֶהָבוֹת;

שָׁמְעוּ זְקֵנִים וְהֵנִיעוּ רֹאשָׁם,

שָׁמְעוּ צְעִירִים – חֻמְּמוּ הַלְּבָבוֹת.


הִקְשִׁיבוּ הִקְשִׁיבוּ שָׁעָה וְיוֹתֵר,

הִגִּיעַ זְמַן תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר;

הִשְׁקִיפוּ נָשִׁים מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים:

בְּנִי כְּבָר חָזַר? בַּעֲלִי כְּבָר חָזַר?


רָאוּ הַנָּשִׁים: הַגְּבָרִים לֹא חָזְרוּ,

לֹא בַּעַל, לֹא בֵּן, לֹא זָקֵן, לֹא צָעִיר.

אֲהוֹי וַאֲהָהּ! מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא

הֶעֱמִידוּ כֻּלָּם שָׁם יַחְדָּו אֶל הַקִּיר!


אָמְרָה הָאַחַת: מִי יוֹדֵעַ? אֲבוֹי!

אָמְרָה חֲבֶרְתָּהּ: הוֹי לֹא טוֹב, הוֹי לֹא טוֹב!

פָּתְחוּ בִּתְחִנָּה וּבִבְכִי וּבְקִינָה,

בָּכוּ בְּנִגּוּן וּבְדֶמַע לָרֹב.


עָבַר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מַרְגָּלִית

מְהֻדָּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

שָׁמַע אֶת הַבְּכִי וְנִגַּשׁ אֶל הַקְּלוֹז

וְקִשְׁקֵשׁ בַּשִּׁמְשָׁה: “הַבְּכִיָּה עַל שׁוּם מָה?”


הִפְנוּ הַנָּשִׁים פְּנֵיהֶן בּוֹכִיּוֹת

וְרָאוּ בַּחַלּוֹן – קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית!

אָמְרוּ: "מִשָּׁמַיִם מוֹשִׁיעַ נִשְׁלַח!

הוּא יֵלֵךְ וְיַצִּיל וִימַלֵּט וְיַפְלִיט!"


יָצְאוּ, סְבָבוּהוּ, בִּקְשׁוּ תַחְנוּנִים:

"קוֹמִיסָר הַיָּקָר! הַצִּילָה, הוֹשַׁע!

עֲשֵׂה לְמַעֲנֵנוּ וּלְמַעַן הַטָּף –

הֲלֹא גַם לְךָ יְלָדִים וְאִשָּׁה!"


אוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה

נִתְעוֹרֵר הַכְּלִיזְמָר בְּמֵאִיר קוֹמִיסָר,

חָמַד בְּלִבּוֹ לְשַׁטּוֹת בַּנָּשִׁים

וּפָתַח בְּנִגּוּן שֶׁלָּהֶן וְאָמַר:


"בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

צְעַקְנָה: סְלַח נָא וּמְחַל נָא;

בְּכֶינָה, צְעַקְנָה: הוֹשַׁע־נָא הָאֵל! –

אַךְ גַּם הַדְּמָעוֹת לֹא תוֹעַלְנָה!"


מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

חַיֶּיךָ, מֵאִיר, יָבוֹא יוֹם וְתוֹקִיר

אֶת דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!


 

ד

הַאִם פֹּה הִכְרִיעוּ דִּמְעוֹת הַנָּשִׁים?

כִּי מַהֵר, הָהּ, מַהֵר וְנִמְהָר בָּא הַיּוֹם!

וְשׁוּב נִשְׁמְעוּ תּוֹתָחִים מַרְעִישִׁים,

וְשָׁב וְנָסוֹג הַצָּבָא הָאָדֹם.


וְהוּא, הַחַיָּל הַמַּטִּיף הַנִּלְהָב,

עוֹד צָעַק בָּרְחוֹב לְתֵבַת טֶלֶפוֹן:

“עִיר טְלוּסְטֶה בּוֹעֶרֶת סָבִיב!” וְהוּא עָף.

זֶה הָיָה הַדִּבּוּר הָאָדֹם הָאַחְרוֹן.


הַשֶּׁמֶשׁ יָרַד מְאָדָּם, וּבַלֵּיל

הָאֹפֶק סָבִיב הִתְלַהֵט וְיָקַד;

בַּבֹּקֶר נִכְנַס הַצָּבָא הַ“גּוֹאֵל” –

נִכְנַס וְתָפַס וְאָסַר וְשָׁפַט…


הֵיכָן הַשִּׁחְרוּר וְהֵיכָן הָרֶבְקוֹם?

וְהֵיכָן הַמִּילִיץ, כַּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ הַמָּקוֹם”

וְאַיְזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,


וְעוֹד אֲחָדִים (רֻבָּם מִבְּנֵי בְּרִית,

שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם)?

אַיֶּכָּה, אַיֶּכָּה, מֵאִיר מַרְגָּלִית?

הֲדָמִיתָ לָהֶם וַתִּבְרַח כְּמוֹתָם?


אֶחָד נִתְחַבֵּא בִּמְאוּרַת עֲטַלֵּף,

אַחֵר נִתְכַּנֵּס בְּחוֹרוֹ שֶׁל עַכְבָּר,

וְזֶה בַּעֲלִיָּה וְאַחֵר בְּמַרְתֵּף…

אֶחָד רַק נִשְׁאַר – הוּא מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר!


הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

וְאַךְ לֹא חָגוּר לְצִדּוֹ הָאֶקְדָּח,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ, כְּצֵל תְּקוּמָה –

וּמִיָּד בְּאֶסְקוֹרְטָא לְטשׁוֹרְטְקוּב נִשְׁלַח.


בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּסֹּהַר עָמַד מַרְגָּלִית

וְהִבִּיט מִבֵּינוֹת הַסְּרִיגִים אֶל הַשּׁוּק,

רָאָה בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית

חוֹפְרִים שָׁם בּוֹרוֹת, כִּקְבָרִים בְּדִיּוּק.


רָאָה נוֹעֲצִים שָׁם לְיַד הַבּוֹרוֹת

קוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת וְתוֹקְעִים בָּן וָוִים,

קוֹשְׁרִים חֲבָלִים וְעוֹשִׂים “עֲנִיבוֹת”

הַדּוֹמוֹת לְמַפְתֵּחַ בְּרֹאשׁ הַתָּוִים.


הִרְגִּישׁ מַרְגָּלִית מִין מַחְנָק בַּצַּוָּאר…

פִּתְאֹם נִתְחַוֵּר לוֹ וְהוּא כְּבָר הֵבִין:

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – גְּמָר,

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – Fine.


אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא חָשַׁב,

כָּל מַה שֶּׁאֶכְתֹּב אֲנִי רַק מְשַׁעֵר

(אָמְנָם שְׁאִלְתִּיו אַחַר־כָּךְ – אַךְ לַשָּׁוְא,

הָיָה מִתְחַמֵּק, לֹא רָצָה לְסַפֵּר).


אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר אָז בִּשְׁנֵי תְאוֹמָיו,

מֵעִיד אֲנִי בּוֹ שֶׁמְּאֹד אֲהֵבָם;

חָשַׁב: הֵם יָשׁוּבוּ לִבְכּוֹת מֵרָעָב,

אַךְ פַּעַם הִצְלַחְתִּי לִשְׁבּוֹר רְעָבָם!


אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר בְּאִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה,

אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאָהַב גַּם אוֹתָהּ;

חָשַׁב: מָה אַגִּיד לָהּ מָחָר בְּבוֹאָהּ?

וְאוּלַי לֹא אֶזְכֶּה עוֹד בִּכְלָל לִרְאוֹתָהּ?


אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּכִּנּוֹר,

זֶה הַכְּלִי הַיָּקָר הַבָּהִיר־הַמַּזְהִיר,

שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בִּצְלִילוֹ הַטָּהוֹר,

שֶׁכָּל־כָּךְ שְׁמָרוֹ וְהָיָה בּוֹ זָהִיר.


וְאִלּוּ הָיָה עִמּוֹ כָּאן כִּנּוֹרוֹ –

הָיָה מְנַגֵּן מַשֶּׁהוּ מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם הָרוֹאֶה אֶת בּוֹרוֹ,

נִגּוּן מְזַכֵּךְ, מְטַהֵר אֶת הַלֵּב…


כְּגוֹן הַנִּגּוּן שֶׁל הֶמְיַת תַּמְרוּרִים

בִּזְמַן הוֹשָׁבַת הַכַּלָּה לַכִּסֵּא…

אוּלָם, הֵן מָחָר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים –

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן כָּל נִדְרֵי!


כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן, לְנַגֵּן,

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי,

לִשְׁפּוֹךְ אֶת הַלֵּב, לְרוֹקֵן, לְרוֹקֵן,

לְנַגֵּן וְלָמוּת בִּנְגִינָה בַּחֲשַׁאי…


 

ה

עַכְשָׁו, הַקּוֹרֵא, נַעֲזֹב אֶת מֵאִיר

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּסֹּהַר חָלוּם בַּהִרְהוּר,

נֵלְכָה וְנָשׁוּבָה עַד טְלוּסְטֶה הָעִיר –

נַגִּיעַ לְשָׁם עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר.


אָמְנָם, מַה חֲבָל וַחֲבָל, הַגִּבּוֹר,

שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתְךָ גַּם אַתָּה בִּקְפִיצָה

יַחְדָּו עִם קוֹרְאִי וְעִמִּי לַעֲבוֹר

בִּטְלוּסְטֶה הָעִיר מִקִּצָּהּ אֶל קִצָּהּ,


לָסוּר לַבָּתִים, לְבָתֵּי־הַתְּפִלָּה –

הָיִיתָ רוֹאֶה מַחֲזוֹת מְנַחֲמִים:

נָשִׁים מוֹסִיפוֹת לְחַיֶּיךָ פְּתִילָה

בְּנֵר־הַחַיִּים וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים.


הַקְשֵׁב, הֵן אוֹמְרוֹת: "הָאֵל בַּמְּרוֹמִים,

הַצֵּל אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר מִתְּלִיָּה,

וְאַל תַּעֲשֶׂה יְלָדָיו יְתוֹמִים!"

וְהֵן נֶאֱנָחוֹת וְעֵינָן בּוֹכִיָּה…


בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

בַּקֵּשְׁנָה: סְלַח נָא וּמְחַל נָא!

בְּכֶינָה, בַּקֵּשְׁנָה: הוֹשַׁע־נָא הָאֵל! –

אוּלַי הַדְּמָעוֹת עוֹד תּוֹעַלְנָה!


מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

עוֹד יֵשׁ הַצָּלָה בִּזְכוּתָהּ שֶׁל תְּפִלָּה

וּבִזְכוּת דִּמְעָתָן שֶׁל הַלָּלוּ!


 

ו

נָשִׁים הֵן נָשִׁים וְכֹחָן בִּתְפִלָּה.

אוּלָם הַגְּבָרִים – הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה:

הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים, מֵרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה

(אָבִי יַקִּירִי, גַּם אוֹתְךָ בָּם אֶחְזֶה.


אֶרְאֶה כְּהַיּוֹם אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר

וְאֶת קֶסֶת הַדְּיוֹ וְהָעֵט הַמָּחְלָד

רוֹעֲדִים בְּיָדֶיךָ, אָבִי הַיָּקָר,

וְזֶה הַמַּחְזֶה לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד לָעַד!)


נֶחְפָּז מַהֲלָכָם, מִן הַכֹּמֶר לָרַב,

מִשְּׂרָרָה לִשְׂרָרָה, מֵחָשׁוּב לְחָשׁוּב,

וְהֵם מַחְתִּימִים בְּחוֹתָם וּבִכְתָב

נֻסַּח בַּקָּשָׁה… וְהָיָה בּוֹ כָּתוּב:


"הֱיוֹת וַאֲנַן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

מִכָּל הָעֵדוֹת נְכוֹנִים לְהָעִיד

כְּאֶלֶף עֵדִים שֶׁכֻּלָּנוּ יוֹדְעִים

אֶת מֵאִיר מוּזִיקַנְט הַמְכֻנֶּה מַרְגָּלִית,


שֶׁהוּא אִישׁ יָשָׁר, בַּר מִדּוֹת וּמוּסָר,

אָהוּב לַמָּקוֹם וְחָבִיב לַבְּרִיּוֹת,

וּבְעֵת הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן

נִבְחַר בְּמִקְרֶה קוֹמִיסָר כָּאן לִהְיוֹת.


וְאַף כִּי גַם אָז לֹא עָשַׁק, לֹא חָמַס,

מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ מִתּוֹשָׁב לֹא לָקַח,

וּלְהֶפֶךְ, שָׁמַר, בִּהְיוֹתוֹ קוֹמִיסָר,

מִשְּׁלוֹט בְּעִירֵנוּ צָעִיר וּפִרְחָח.


וְזֹאת לְעֵדוּת, כִּי בְּבוֹא יוֹם הַפְּדוּת

הוּא לֹא הִתְחַמֵּק, לֹא בָּרַח כְּנָבָל,

בָּרְחוֹב הִתְהַלַּךְ, כְּאַחַד הָאֶזְרָח –

וְכָךְ נֶאֱסַר וּלְטשׁוֹרְטְקוּב הוּבַל.


וּבָאנוּ אֲנַן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

לִפְנֵי מַעֲלַת הַשִּׁלְטוֹן הַנֶּאְדָּר

לִשְׁטוֹחַ תְּחִנָּה: תִּנָּתֵן חֲנִינָה

לָאָדָם הַנָּקִי מַרְגָּלִית הַכְּלִיזְמָר,


צִדְקוֹ יִגָּלֶה, וְאַל־נָא יִתָּלֶה

עִם כָּל הַנְּדוֹנִים לְמִיתָה בִּתְלִיָּה –

לְמַעַן הָעִיר וְהַקָּהָל הַמַּעְתִּיר

וּלְמַעַן טַפּוֹ וְאִשְׁתּוֹ הָעֲנִיָּה".


 

ז

רְאֵה, הַקּוֹרֵא, הַפָּרָשׁ הַלָּזֶה

הַדּוֹהֵר עַל סוּס כְּנִשָּׂא עַל כָּנָף!

בַּדֶּרֶךְ לְטשׁוֹרְטְקוּב הוּא טָס לְהַצִּיל

לָאִשָּׁה – הַמְפַרְנֵס, לַתְּאוֹמִים אֶת הָאָב.


בַּיָּד הָאַחַת אֶת הָרֶסֶן יַחְזִיק,

בַּיָּד הָאַחֶרֶת אֶת כְּתַב הַבַּקָּשָׁה…

נְחֵה, אֱלֹהִים, הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ,

תֵּן כֹּחַ לַסּוּס בַּמְּרוּצָה הַקָּשָׁה!


שְׁמֹר הַשָּׁלִיחַ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל,

שֶׁלֹּא יְאַחֵר וְיָבוֹא בַּמּוֹעֵד;

הֱיֵה נָא עִמּוֹ בְּמָסְרוֹ אֶת הַכְּתָב

וְתֵן מֵרַחֲמֶיךָ בְּלֵב הַמְפַקֵּד!


 

ח

בְּטשׁוֹרְטְקוּב שׁוֹקֵק הֶהָמוֹן שֶׁבַּשּׁוּק.

הִנֵּה הַנְּדוֹנִים – וּבָהֶם מַרְגָּלִית –

אִישׁ אִישׁ וְעֵצוֹ וְאִישׁ אִישׁ וּבוֹרוֹ

בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית…


בַּדֶּרֶךְ לְטשׁוֹרְטְקוּב דּוֹהֵר עוֹד הָרָץ,

בּוֹעֵט בְּסוּסוֹ וְהוּא טָס וְהוּא טָס.

אַךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לָעִיר וְלַשּׁוּק –

יִשְׁלַט שָׁם הַמָּוֶת וְשֶׁקֶט וָהָס…


אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי לֹא רָאָה הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא! –

עַל־כֵּן גַּם יִהְיוּ דְּבָרַי מְעַטִּים:


תָּלוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה,

אַךְ קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁרֻבָּם בְּנֵי בְּרִית…

וְהוּא, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי הַלָּזֶה,

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר, קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית?


הֲבָא בִּזְמַנּוֹ הַפָּרָשׁ הַדּוֹהֵר?

הַהֵבִיא בְּעִתּוֹ לַמְפַקֵּד אֶת הַכְּתָב?

אוּלַי בְּדַקָּה רַק אֵחַר הַמּוֹעֵד

וְדַהֲרַת־דַּהֲרַת הָאַבִּיר אַךְ לַשָּׁוְא?


אוּלַי לֹא אֵחַר וּמָסַר, וְאוּלָם

עָשָׂה הַמְפַקֵּד אֶת לִבּוֹ חַלָּמִישׁ?

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

לְבָבְךָ הֶחָרֵד, לְבָבְךָ הָרָגִישׁ!


לָכֵן גַּם יָכֹלְתִּי בָּזֶה לְסַיֵּם

בְּחָרוּז מִלְּעֵילִי, כְּיָאֶה בְּבַלָּדָה:

מֵאִיר קוֹמִיסָר, “עֲנִיבָה” עַל צַוָּאר –

גְּוִיָּתוֹ הַקְּטַנָּה עַל הָעֵץ הִתְנַדְנָדָה.


אַךְ מָה אֲבַלֵּד וַאֲמוֹתֵת בְּשִׁירִי –

לֹא בִּלֵּד, לֹא מוֹתֵת בְּחַסְדּוֹ אֱלֹהִים!

יָפָה הַבַּלָּדָה וְטוֹב הַדִּמְיוֹן –

יָפִים וְטוֹבִים מִשְּׁנֵיהֶם הַחַיִּים!


 

ט

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים –

מֵאִיר וְשִׂמְחָה, אַבְרָהָם וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוּן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.


מֵאִיר – הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר –

אֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת בִּתְלִיָּה עַל הָעֵץ

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּשּׁוּק עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר?


וּמִי יְנַגֵּן בְּשִׂמְחוֹת יִשְׂרָאֵל

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל?

וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

מַה כֹּחָם שֶׁל בַּטְנוּן, כִּנּוֹר־בֵּי"ת וְחָלִיל?


וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

וְיָדוֹ הַקְּטַנָּה, הַזְּרִיזָה, הַקַּלָּה –

מִנַּיִן מָזוֹן לְפִיּוֹת תְּאוֹמָיו

וּמִנַּיִן מָזוֹן לְאִשְׁתּוֹ הַדַּלָּה?


עַל־כֵּן לֹא הוּמַת וְעַל־כֵּן לֹא נִתְלָה

מֵאִיר גִּבּוֹרֵנוּ בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּשּׁוּק;

עַל־כֵּן לֹא נִכְשַׁל הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ,

לֹא אֵחַר וְהוּא בָּא בְּדִיּוּק־בְּדִיּוּק


בִּזְמַן שֶׁנִּתְלָה הַקּוֹדֵם בַּשּׁוּרָה

וְהִגִּיעַ הַתּוֹר לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר…

עַל־כֵּן לֹא הִקְשָׁה הַמְפַקֵּד לְבָבוֹ

וְצִוָּה לְהוֹרִיד “עֲנִיבָה” מִצַּוָּאר…


עַל־כֵּן וְעַל־כֵּן וּוַדַּאי רַק עַל־כֵּן

הוּבָא גִבּוֹרֵנוּ מִטּשׁוֹרְטְקוּב עַל סוּס

יָשָׁר לְבֵיתוֹ, לְאִשְׁתּוֹ, לִתְאוֹמָיו,

לִפְנֵי תְפִלַּת כָּל נִדְרֵי בְּעִיר טְלוּסְט…


אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי שֶׁרָאָה הַמַּחְזֶה הַנִּלְבָּב! –

וְיִהְיוּ גַם בָּזֶה דְּבָרַי מְעַטִּים:


בָּכוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִמָּה:

מִשִּׂמְחָה? מִיָּגוֹן? מִשָּׂשׂוֹן? מִגִּילָה?

בָּכוּ – הַגִּבּוֹר, הָאִשָּׁה, הַתְּאוֹמִים,

וּבְנוֹת־יִשְׂרָאֵל בְּבָתֵּי־הַתְּפִלָּה.


בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

הוֹדֶינָה לָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ;

בְּכֶינָה, הוֹדֶינָה: אָבִינוּ הָאֵל,

אַתָּה הַמַּשְׁפִּיל וּמַגְבִּיהַּ!


מֵאִיר מַרְגָּלִית! הֲתָשׁוּב וְתַגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

אָחִינוּ מֵאִיר, כַּמָּה יֵשׁ לְהוֹקִיר

דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!


 

י

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בִּתְפִלַּת כָּל נִדְרֵי

כָּל פֶּה וְכָל לֵב רִנְּנוּ תְהִלָּה;

אוּלָם הַגִּבּוֹר – הוּא כְּאֶבֶן דָּמַם,

רַק עָמַד וְהִקְשִׁיב וְהִקְשִׁיב לַתְּפִלָּה…


אוֹתוֹ יוֹם כִּפּוּר בַּתְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם

כָּל עַיִן הָיְתָה בְּמֵאִיר מַרְגָּלִית –

אוּלָם הוּא יָשַׁב בְּפִנָּה כְּנָזוּף,

הֵלִיט אֶת פָּנָיו וְכָבַשׁ בַּטַּלִּית…


אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר

כָּל אֹזֶן נָטְתָה לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר:

הוּא קָם וְנֵעוֹר וְנָטַל הַכִּנּוֹר

וְנִגֵּן כָּל נִדְרֵי עֲלֵי G הַמֵּיתָר.


אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שָׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת

הָעוֹלִים בִּבְכִיָּה, בְּהֶמְיָה, בְּרִנָּה;

אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם רָאוּ אֶצְבָּעוֹת

רוֹעֲדוֹת וְרוֹקְדוֹת בְּאוֹתָהּ נְגִינָה!


וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּתִינוֹק הַמְמָרֵק חֲטָאָיו

וְהוּא מִתְחַטֵּא, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

“אִחֲרַטְנָא בְּהוֹן” – הוּא מַבְטִיחַ לָאָב…


וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי –

הָיָה לְבַסּוֹף גַּם שְׁלִיחַ צִבּוּר

וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי.


שָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁרָאָה אֶת בּוֹרוֹ,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁתָּעָה וְחָטָא –

וְהֵאִיר לוֹ הַחֵטְא וְחָזַר לְאוֹרוֹ…


הָיָה מִן הַבְּכִי וְהַכְּאֵב וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתוֹ הַנִּגּוּן:

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הַתּוֹעֶה, הַנָּזוּף,

חָזַר בִּתְשׁוּבָה וּמָצָא לוֹ תִּקּוּן!


 

חֲתִימָה

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי לְעוֹלָם,

וְכָל בֵּית אָבִי שָׁם נִשְׁאַר, גַּם בְּלִי

אֵדַע אִם חַיִּים וּשְׁלֵמִים הֵם כֻּלָּם.


וּמִי נִתְמַנָּה שָׁם עַכְשָׁו קוֹמִיסָר?

הֲיָצִיק שָׁם הַרְבֵּה אוֹ יָצִיק אַךְ מְעַט?

שָׁמַעְתִּי כִּי זֶה גִבּוֹרִי הַכְּלִיזְמָר

לִמְצוֹא אֶת לַחְמוֹ אַרְגֶּנְטִינָה נָדַד.


וַדַּאי יִתְגַּעְגֵּעַ, אָחִינוּ מֵאִיר,

לָעִיר בָּהּ נִגֵּן אֶת מֵיטַב נִגּוּנָיו…

אוּלַי לוּ נִמְצָא עוֹד בִּטְלוּסְטֶה הָעִיר

הָיָה מִתְמַנֶּה קוֹמִיסָר גַּם עַכְשָׁו.


וְאוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ – אַךְ לֹא עַל אֶקְדָּח,

וְלֹא עַל שִׁלְטוֹן וּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

רַק כָּךְ, רַק עָלַיִךְ וְכָל אֲשֶׁר בָּךְ,

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה קְטַנָּה, רְחוּמָה!


אוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ כָּמוֹנִי אֲנִי…

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אָבוֹא עוֹד לְשָׁם;

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אֵרֵד בָּאֳנִי

בִּנְמַל תֵּל־אָבִיב, אֶחֱצֶה אֶת הַיָּם,


אֶסַּע בָּרַכֶּבֶת וּבְסוֹף הַמַּסָּע

אָבוֹא אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ: "שָׁלוֹם!

מֵאַנְתָּ לָבוֹא וְלִהְיוֹת לְמַשָּׂא –

וְקַמְתִּי וּבָאתִי אֵלֶיךָ הֲלוֹם.


זְכֹר עֵת נִפְרַדְנוּ בְּסוֹף הַתַּרְצַ"ג,

נִשְׁאַרְתִּי חַיָּב נְשִׁיקָה לָךְ, אָבִי;

פִּתְאֹם הַקַּטָּר אָז בָּאֶמְצַע שָׁרַק…

וּבָאתִי אוֹתָהּ נְשִׁיקָה לְהָבִיא.


מִלְּבַד זֶה הֵבֵאתִי רִבִּית הַשָּׁנִים –

בָּנַי שֶׁנָּתַן אֱלֹהִים לִי בְּשָׁם;

וְגַם אֶת מַרְיַסְיָה, הִיא אֵם הַבָּנִים,

אוּלָם הִיא מִזְּמַן כְּבָר נִקְרֵאת רַק מִרְיָם".


אוֹמֵר לִי אָבִי: "הֵן רְאוֹת פְּנֵיכֶם

פַּלֵּל לֹא פִּלַּלְתִּי, הוֹי בֶּן־זְקוּנַי.

עַתָּה, כִּי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת כֻּלְּכֶם –

יְהִי מְבֹרָךְ וּמְהֻלָּל אֲדֹנָי!"


מִיָּד הַבְּשׂוֹרָה שֶׁפָּשְׁטָה מַזְעִיקָה

אַחִים וְגִיסוֹת, אֲחָיוֹת וְגִיסִים;

נְפִילָה עַל צַוָּאר, נְשִׁיקָה, חֲבִיקָה,

אֶגְלֵי הַדִּמְעָה נוֹצְצִים בָּרִיסִים…


מָחָר, עִם צִפְצוּף צִפֳּרִים בַּשִּׁטָּה,

בִּזְרוֹחַ חַמָּה בֵּין עָנָף לְעָנָף,

אָקוּם בַּחֲשַׁאי וְאֶטּשׁ הַמִּטָּה,

אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת בַּשְּׁבִילִים אֶתְגַּנָּב,


אֵלֵךְ בֵּין קְבָרִים שְׁטוּפֵי נְהָרָה,

עַד אָבוֹא אֱלֵי קֶבֶר כָּרוּי בַּמּוֹרָד – –

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעִירָה וִיקָרָה,

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי – וְלָעַד!


תל־אביב, חשון ת"ש


 

הערות וביאורי המשורר

כָּל סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּכְלָלָיו, וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה בִּפְרָטָיו. מֵאִיר מַרְגָּלִית הָיָה מוֹרִי לְכִנּוֹר, וְאַגַּב וּבְעִקָּר לָמַדְתִּי אֶצְלוֹ אֶת תּוֹרַת הַסּוֹצְיַאלִיזְם שֶׁלּוֹ, בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: מִתּוֹךְ קְרִיאָה בְּסִפּוּרֵי י. ל. פֶּרֶץ, שֶׁלֹּא יָרְדוּ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ, וּמִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת בַּדַּלּוּת, שֶׁלֹּא יָצְאָה מִפֶּתַח בֵּיתוֹ. אִם לֹא נִקְרָא לִפְנֵי בֵּית־דִּין־שֶׁל־מַעְלָה, עֲדַיִן הוּא חַי בְּאַרְגֶּנְטִינָה וְהוּא זָקֵן מֻפְלָג. אֶפְשָׁר סִפְרִי זֶה מַגִּיעַ לְיָדוֹ, וְהוֹאִיל וְלֹא שִׁנִּיתִי שְׁמוֹ (כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ שְׁאָר שֵׁמוֹת) – וַדַּאי הוּא מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ, וּבָזֶה שְׁלוּחָה בִּרְכָתִי שָׁלוֹם לוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ. מֵאִיר מַרְגָּלִית, עֲדַיִן תּוֹרָתְךָ שְׁמוּרָה בְּלִבִּי וְכִנּוֹרְךָ מְהַמֶּה בְּמֵעָי! הַמַּטִּיף הַמֵּלִיץ – רוּסִי, הָיָה דָר בְּבֵיתֵנוּ, וְאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא יְהוּדִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא שְׁמָעוֹ אָדָם מְדַבֵּר יִידִישׁ. בִּשְׁעַת הִתְלַהֲבוּת הָיָה מַרְחִיב אֶת בֵּית־הַצַּוָּאר שֶׁבָּרוּבַּשְׁקָה וּמְגַלֶּה שְׁלשָׁה קַלְעֵי כַּדּוּר שֶׁהָיוּ תְּקוּעִים שָׁם. מֵאִיר לְבֵית־קְלֵיינֶר – גְּבִיר הָעִיר וְרֹאשׁ הַקְּהִלָּה, סֵמֶל הָעַשְׁרוּת וְנוֹשֵׂא־הַקִּנְאָה בָּעֲיָרָה. מִילִיץ – מִילִיצְיָה; וִיטְשׁ – מַשָּׂא, נְאוּם; אֶסְקוֹרְטָא – מִשְׁמַר־לְוַאי; fine, – סוֹף, סִימַן הַסִּיּוּם בְּקֶטַע שֶׁל נְגִינָה.

המלצות קוראים
תגיות