רקע
שמשון מלצר
לֵאָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

"וַתֹּאמֶר לָהּ: הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי

וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי".

(בראשית ל, טו)


הָעֲקָרָה! אַךְ רָאֲתָה הַדּוּדָאִים וַתַּחְמְדֵם.

נִפְתָּה לִבָּהּ וַיַּאֲמֵן כִּי בִּרְכַּת רֶחֶם בָּם,

וּבֶטֶן לֹא הִפְרָה אֱלוֹהַּ הֵם יוּכְלוּ יַפְרוּ.

כֻּלָּם נָתַתִּי לָהּ, כָּל דּוּדָאֵי בְּנִי הֵבִיא

הַיּוֹם מִפַּז שָׂדֶה, וְלֹא אֶחָד מֵהֶם שָׁאַר לִי.

יָדַעְתִּי, לֹא יָעִיר כָּל קֶסֶם עוֹד לֵב יַעֲקֹב

לְאַהֲבָה אוֹתִי, שְׂנוּאָה.

יוֹלֶדֶת אַרְבָּעָה –

זָרָה נֶחְשַׁבְתִּי לוֹ. אֲבוֹי! אוֹרֵחַ סָר לָלוּן

הָיָה לִי בַּעֲלִי. כְּאָז, בַּלַּיְלָה־הוּא אָרוּר,

לָחַשׁ אֵלַי רְתֵת: רָחֵל רָחֵל – אֶשְׁמַע רָחֵל

גַּם עֵת בִּשְׁמִי יִקְרָא; כְּאָז בַּבֹּקֶר – מִדֵּי בֹּקֶר

שָׂטוֹם יִשְׂטֹם לֵאָה. בַּהֲרוֹתִי וַתְּהִי עֵינוֹ

עָלַי, לִהְיוֹת הָעֶרֶשׂ רַךְ וְחַם כְּבִיר עִזָּי;

וְעֵת כָּרַעְתִּי אֲחוּזַת צִירִים בַּעֲוִיתִי,

בַּחֲרוֹג וָלָד מֵרֶחֶם מַבְכִּירָה – וַאֲפָפוּנִי

רַחֲמָיו, הֵם רַחֲמֵי רוֹעֶה לְכָל כִּבְשָׂה בָּעַשְׁתָּרוֹת

כָּרְעָה לָלֶדֶת. אָכֵן, רָחֵל פּוֹרָה הָיְתָה לֵאָה

לְיַעֲקֹב. וָאֶתְנַחֵם: אֲנִי יוֹלֶדֶת בֵּן!

מוֹטוֹת הָאֳהָלִי גָּבְהוּ לְקוֹל יְלֵל עוֹלָל

וִירִיעוֹתַי רָוְחוּ לְאוֹר עֵינָיו הַזּוֹהֲרוֹת.

וְעֶרֶב־עֶרֶב, כִּי יִנְטשׁ רוֹעֶה הַצֹּאן כָּלוּא

בְּגִדְרוֹתָיו לִפְקוֹד שְׁלוֹם בֵּיתוֹ, פָּקַד יַעֲקֹב

נְוֵה לֵאָה. יָצָאתִי לִקְרָאתוֹ וּבִזְרוֹעִי

הַיָּלֶד, בְּרִית דָּמִים בֵּינֵינוּ וּמְקוֹר שָׂשׂוֹן

אֶחָד גַּם לִי גַּם לוֹ. וְעֵת אִמֵּץ בְּנוֹ לַלֵּב,

לַרְעִיף עָלָיו מְטַר הָאַהֲבָה, נָטַף חַסְדּוֹ

גַּם עַל רֹאשִׁי, רִוָּה נַפְשִׁי צָמְאָה אֶל אַהֲבָה.


הָהּ, אֵיכָכָה יַעֲקֹב תִּשְׂנָא לֵאָה, הָרְתָה, חִבְּלָה

בָּנִים – בָּנֶיךָ? הֵן כֻּלָּם מְתוֹם וְאֵין בָּהֶם

מָשְׁחָת. אִם לֹא שָׁדַי הִשְׁקוּם חָלָב, טִפְּחָה יָדִי?

עַתָּה גָדְלוּ, עָזְבוּ מִשְׁכַּן אִמָּם כֻּלָּמוֹ: שַׁחַר,

בִּפְרֹץ הָאוֹר, יָקוּם רְאוּבֵן, לִשְׂדֵה קָצִיר יֵצֵא;

שִׁמְעוֹן, לֵוִי – דָּרוֹךְ הַקֶּשֶׁת וְשָׁלוֹחַ חֵץ

שִׂיגָם תָּמִיד וְשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם. גַּם יְהוּדָה,

קְטֹן אֶחָיו, מֵאָז לָמַד הָלוֹךְ זְקוּף גֵּווֹ,

לֹא עוֹד יֹאבֶה שְׁלוֹת וּפַחַד לֹא יֵדַע, בְּאֵיל

עִזִּים יִתְגָּר מִלְחֶמֶת לוֹ – יָצָא אִמּוֹ גַּם הוּא.

עַתָּה נָטוּשׁ, שָׁכוּחַ אָהֳלִי, וּכְאָהֳלִי

נַפְשִׁי רֵיקָה. הָהּ, מַה דַּלּוֹתִי, יַעֲקֹב, בְּלִי

אַהֲבָתְךָ! רַבַּת בָּנִים, שָׁכֹלְתִּי בִּלְתְּךָ

מְאֹד, שָׁכֹלְתִּי גַם מֵאֲחוֹתִי הָעֲקָרָה.


אֵלַי תָּבוֹא הָעֶרֶב, יַעֲקֹב, בִּזְרוֹעוֹתַי

תָּלִין הַלֵּיל. וְלֹא נָתַתָּ לִי אַהֲבָתְךָ,

מִדַּד גּוֹרָל לְצָרָתִי, לִי מֵאוֹנְךָ תִּתֵּן

לְהַחֲיוֹת לִי זֶרַע, וּתְהִי עֵינְךָ עָלַי

כְּעַל רָחֵל הָרָה, וְחֶמְלָתְךָ תְּסוֹבֲבֵנִי.

עֵינַי רַכּוֹת, עַל־כֵּן בִּטְנִי בֵּרַךְ שַׁדַּי. שָׁדַי

הֵינִיקוּ אַרְבַּעְתַּיִם, גַּם הַחֲמִשָּׁה יֵינִיקוּ.

אוֹ אָז תָּשׁוּב שִׂמְחָה לְאָהֳלִי וְתִפָּקֵד

רַבִּים בָּנִים יָלָדָה.

וְעֶרֶב עֶרֶב, כִּי יִנְטשׁ

רוֹעֵה הַצֹּאן בַּמִּכְלָאוֹת לִרְאוֹת שְׁלוֹם נָווֹ,

אֶדְלַג לִקְרַאת הַשָּׁב מִן הַדָּבְרוֹ וּבִזְרוֹעִי

הַיָּלֶד, קֶשֶׁר־דָּם בֵּינֵינוּ וּמְקוֹר שָׂשׂוֹן

אֶחָד גַּם לִי גַּם לוֹ. וְעֵת יַחְבֹּק בְּנוֹ – בְּנִי,

לָרִיק עָלָיו שִׁפְעַת הָאַהֲבָה, יִטֹּף חַסְדּוֹ

גַּם עַל רֹאשִׁי, יַרְוֶה נַפְשִׁי צָמְאָה אֶל אַהֲבָה.

המלצות קוראים
תגיות