בַּיָּמִים שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם מִתְגּוֹרֵר
עַל הַגְּבוּל בֵּין עִיר־טְלוּסְט וּכְפַר־טְלוּסְט
כְּבָר שָׁכַח הָכֵיצַד מְשַׁמְּנִין עֲגָלָה וּמְרַתְּמִין בָּרִתְמָה אֶת הַסּוּס.
וְשָׁכַח הָכֵיצַד מַעֲמִידִין הַסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין הַגַּסָּה, הַדַּקָּה –
מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת הוּא הָיָה! וְנָהַג צֹאן־קָדְשׁוֹ בְּיָדוֹ הָרַכָּה.
וְאוּלָם, הֵן גְּזֵרָה גְּזוּרָה, כַּמְפֻרְסָם, שֶׁיִּהְיוּ הַמְלַמְּדִים עֲנִיִּים…
וְעָבַר כָּל הַחֹרֶף, הִגִּיעַ נִיסָן, בַּשָּׁמַיִם עָבִים וּנְשִׂיאִים,
וּבָאָרֶץ הַשֶּׁלֶג נָמֵס וְהוֹלֵךְ, וְזַרְזִיף מְרַדֵּף אֶת אָחִיו,
וּכְתָמִים שֶׁל שָׁחוֹר מִתְרַבִּים בַּלָּבָן, וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפַעַת אוֹר־זִיו –
וַעֲדַיִן בַּבַּיִת לֹא־כְלוּם לִקְרַאת חַג, לֹא בֵּיצָה, לֹא מַצָּה, לֹא בֻּלְבּוּס.
וְהָלַךְ הַבַּעַל־שֵׁם אֶל שְׁכֵנוֹ הָאִכָּר וְשָׂכַר עֲגָלָה עִם הַסּוּס,
וְהוֹצִיא הַנַּרְתִּיק וְהֶעֱמִיד הַסַּכִּין וְסָבַב בַּכְּפָרִים וְעָבַר,
וְשָׁחַט בָּזֶה עוֹף, וּבָזֶה עֵגֶל רַךְ, וְצָבַר בָּעֲגָלָה טוּב הַכְּפָר:
קֹדֶם־כֹּל – קְצָת חִטִּין בְּרוּרוֹת לְמַצָּה, וְשַׂקַּיִם מֵיטַב בֻּלְבּוּסִים,
וְעוֹד שַׂק שֶׁל סְלָקִים וּמֵיטַב יְרָקוֹת – רָב־מַשָּׂא דַּי לִשְׁנַיִם סוּסִים.
וּבְדֶרֶךְ שׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ עִם כָּל טוּב הוּא הָיָה מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ,
וְיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמּוֹשָׁב בָּעֲגָלָה וְחוֹשֵׁב עַל אָדָם וּפִתּוֹ…
מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה בְּמַלְמַד הַמְלַמֵּד וְהֻכְרַח לְהוֹצִיא הַחַלָּף…
מְאֹד נִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְכִמְעַט מֵעֵינוֹ אֵגֶל־דֶּמַע נָטָף.
אַךְ הוֹאִיל וּמְכַוְּנִין מִלְמַעְלָה אֶת כָּל מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו שֶׁל הָאִישׁ,
הוּא בִּקֵּשׁ לְגָרֵשׁ הָעַצְבוּת וְזֵרֵז אֶת הַסּוּס פְּעָמָיו לְהָחִישׁ.
וְאוּלָם זֶה הַסּוּס – הַמְּשִׁיכָה לוֹ קָשָׁה… כִּי הַשֶּׁלֶג נָמַס וְהָלַךְ
וְהַדֶּרֶךְ הִיא דֶּרֶךְ־פּוֹלִין הַפְּשׁוּטָה, וְהָרֶגֶב הִפְשִׁיר וְהֵרַךְ.
וְכָל מַה שֶּׁהַסּוּס עוֹד מַפְלִיג בְּדַרְכּוֹ וּמְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹ עוֹד לִמְשׁוֹךְ –
הָאוֹפַן עוֹד יוֹתֵר נֶאֱחָז בַּקַּרְקַע וְשׁוֹקֵעַ לַתּוֹךְ וְלַתּוֹךְ.
אָז יָרַד הַבַּעַל־שֵׁם מִמְּרוֹם הַמּוֹשָׁב וְהִלֵּךְ בְּצִדֵּי הָעֲגָלָה,
לְהָקֵל מֵעַל גַּב הַבְּהֵמָה הַמַּשּׂאוֹי שֶׁמֵּעַל לְכֹחָהּ הוּא עָלָה.
בֵּינָתַיִם הָרוּחַ בָּאָה… וּבִיעָף הִיא נוֹשֵׂאת בִּכְנָפֶיהָ עָבִים…
וְהַכְּפָר עוֹד רָחוֹק, וְהָעִיר רְחוֹקָה… אֵין נִשְׁמַעַת נִבְחָה שֶׁל כְּלָבִים…
עוֹד מְעַט וְהַגֶּשֶׁם יַתְחִיל בְּטִפְטִיף וִילַחְלַח אֶת מְעַט הַחִטָּה – –
אָז אָחַז הַבַּעַל־שֵׁם בַּכְּלוֹנָס לַעֲזוֹר, וְהַשֶּׁכֶם לִדְחוֹף הוּא הִטָּה…
וְאוּלָם הֶעָבִים מִתְעַבִּים וּבָאִים, וּתְלוּיִים הֵם מִמַּעַל לָרֹאשׁ,
וְהַסּוּס כְּבָר עָיֵף, כָּל גַּלְגַּל – מַחְרֵשָׁה נִנְעֲצָה בָּאֲדָמָה לַחֲרוֹשׁ…
וְהַגֶּשֶׁם – הִנֵּה הוּא, הִנֵּה… עוֹד מְעַט וְיִתַּךְ וְיַרְטִיב וְיַחְמִיץ –
וְהַסּוּס מְהַפֵּךְ אֶת רֹאשׁוֹ לָאָדָם וּבְעֵינַיִם לַחוֹת הוּא מֵצִיץ…
אָז הִתִּיר הַבַּעַל־שֵׁם הַמּוֹשְׁכוֹת מִן הַסּוּס וּכְמוֹסְרוֹת קְשָׁרָן אֶל הַוָּו –
וְאָסַר בְּתוֹכָן אֶת עַצְמוֹ וּמָשַׁךְ… וַיִּמְשֹׁכוּ – שְׁנֵיהֶם גַּם יַחְדָּו…
בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל יָצוּל הַבְּהֵמָה, בְּצִדּוֹ הָאַחֵר – הָאָדָם;
וּשְׁנֵיהֶם גּוּפֵיהֶם נְטוּיִים וּכְפוּפִים וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּינִים אֶת רֹאשָׁם,
וּשְׁנֵיהֶם רַגְלֵיהֶם בּוֹסְסוֹת בִּכְבֵדוּת וּבַבֹּץ הֵן יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת,
וּשְׁנֵיהֶם הַזֵּעָה מְטַפְטֶפֶת מֵהֶם בְּטִפּוֹת כְּבֵדוֹת וּגְדוֹלוֹת.
וְהַדֶּרֶךְ עוֹלָה בַּמַּעֲלֶה, לְרֹאשׁ הָר… וְהָהָר כְּבָר קָרוֹב לִכְפַר־טְלוּסְט…
וְהַגֶּשֶׁם – הִנֵּה, הוּא תָלוּי וְעוֹמֵד… וְעוֹמֵד מִלָּלֶכֶת הַסּוּס!
וְעוֹמְדָה הָעֲגָלָה!… אָז עָמַד הַבַּעַל־שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,
וְכָבַשׁ אֶת פָּנָיו בָּרַעְמָה שֶׁל הַסּוּס וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה,
וְיָרְדוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת עַל רַעְמַת הַבְּהֵמָה הַדְּבִיקָה.
וּפִתְאֹם הוּא מַרְגִּישׁ נְגִיעָה בִּכְתֵפוֹ, נְגִיעָה קַלִּילָה וּדְפִיקָה.
הוּא מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבִּיט וְרוֹאֶה: גּוֹי גָּדוֹל עִם מִקְטֶרֶת בְּפִיו,
עִם פַּרְוָה־שֶׁל־כְּבָשִׂים הֲפוּכָה כְּלַפֵּי־חוּץ וְחָגוּר אֵזוֹר־עוֹר מִסָּבִיב…
הַמִּקְטֶרֶת בַּפֶּה, הוּא אוֹמֵר, מְפַפְפֵּף: "הֵי טִי מִילִינְקִי, מִילִינְקִי מִי!
אֵיךְ נִתְקַעְתָּ בַּדֶּרֶךְ… בָּהָר… בַּמַּעֲלֶה… הֵי טִי בִּידְנִינְקִי, בִּידְנִינְקִי מִי!"
“מִשְׁכוּ!” – הוּא אוֹמֵר לַבַּעַל־שֵׁם וְלַסּוּס וְעֵינָיו מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ־אוֹר…
“מִשְׁכוּ!” – הוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר וּמְפַפְפֵּף – “וַאֲנִי אֶדְחֲפָה מֵאָחוֹר…”
וּמִיָּד מְהַלֶּכֶת קַלָּה הָעֲגָלָה וְעוֹלָה בְּנָקֵל לְרֹאשׁ הָר…
וּמַפְנֶה הַבַּעַל־שֵׁם אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַגּוֹי “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם!” לוֹ לוֹמַר –
וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ, הַגּוֹי הַגָּדוֹל, נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ בָּזֶה…
וְעוֹמֵד הַבַּעַל־שֵׁם וּמְיַשֵּׁר אֶת גַּבּוֹ וְנוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה:
מִתְפַּזְּרִים הֶעָבִים… וְזוֹרְחָה הַחַמָּה מִבֵּינוֹת מִפְלְשֵׁי עֲנָנִים…
בַּמֶּרְחָק – שָׁם הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד… וְנִרְאֵית גַּם הַקֶּשֶׁת בְּכָל הַגְּוָנִים…
וְגַוְנֵי קֶשֶׁת־אֵל מַבְהִיקִים לוֹ מִבְּעַד לְדִמְעָה הַתְּלוּיָה מוּל אִישׁוֹן…
וְהֵבִין מִי הָיָה זֶה הַגּוֹי – – וְהָיָה זֶה גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ רִאשׁוֹן.
תש"ז
הערות וביאורי המשורר 🔗
הֵי טִי מִילִינְקִי, מִילִינְקִי מִי – הוֹי אַתָּה חֲבִיבִי, חֲבִיבִי שֶׁלִּי; הֵי טִי בִּידְנִינְקִי, בִּידְנִינְקִי מִי – הוֹי אַתָּה מִסְכֵּנִי, מִסְכֵּנִי שֶׁלִּי; “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם!” – לְשׁוֹן־בְּרָכָה שֶׁל הָרוּתִינִים, בִּמְקוֹם תּוֹדָה.