רקע
שמשון מלצר
בְּיוֹם אָלֶ"ף שֶׁל חַג שָׁבוּעוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵאִיר עַל הָעִיר מֶזִיבּוּזשׁ

וּפִזֵּר עַל הַכֹּל אֲלֻמּוֹת שֶׁל אוֹרָה

וְהֵפִיץ זְהָבוֹ עַל כָּל צִיץ הַמּוֹרִיק

לִכְבוֹד חַג שָׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן הַתּוֹרָה.


הַבָּתִּים הִתְכּוֹפְפוּ לְאוֹרוֹ הַמְלַטֵּף,

כִּילָדוֹת אֶל הַיָּד הַלּוֹטֶפֶת רֹאשָׁן;

מִשִּׁמְשַׁת כָּל חַלּוֹן מְצֻחְצָח הִצְטַחֵק

בְּלִבְנַת הַנְּיָר הַגָּזוּר הַשּׁוֹשָׁן.


בְּבָתֵּי־הַתְּפִלָּה הִתְפַּלְּלוּ יְהוּדִים

וְאָמְרוּ בַּנִּגּוּן הַמְקֻבָּל אַקְדָּמוֹת

וִילָדִים הִרְהֲרוּ בִּסְעֻדַּת הֶחָלָב

וּבְכִיסָנִיּוֹת הַגְּבִינָה הַחַמּוֹת.


הָעוֹלָם כָּל־כֻּלּוֹ הִתְרוֹנֵן בְּחֶדְוָה

וְהָיָה כֻּלּוֹ חַג וְהָיָה כֻּלּוֹ זִיו.

וּבְבֵית הַמּוֹרֶה הִתְיַצְּבוּ תַּלְמִידָיו

בְּסָמוּךְ לַמִּטָּה מִסָּבִיב מִסָּבִיב.


כִּי בְּבֵית הַמּוֹרֶה כַּיָּדוּעַ הָיָה

עַל הַקִּיר הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל עִם מִשְׁקָל,

וְעַל גַּב הַשִּׁדָּה הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן

הַסּוֹבֵב וְהוֹלֵךְ וְדוֹפֵק לוֹ חִישׁ־קַל.


וְאָמַר הַמּוֹרֶה, כִּי בְּבוֹא שְׁעָתוֹ –

וְיֵדַע זֹאת כָּל אִישׁ בְּבֵיתוֹ וְיַכִּיר,

כִּי יַפְסִיק מֵרוֹצוֹ הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן

וְיַעֲמֹד הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל עַל הַקִּיר.


וְיוֹם אָלֶ"ף שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בַּשַּׁחֲרִית

נֶעֱצַר הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן וְשָׁתַק.

וְהוֹסִיף עוֹד לָלֶכֶת בְּדֹפֶק כָּבֵד

הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל בְּטַק־טַק וְטַק־טָק.


וְהִקִּיפוּ קְהַל תַּלְמִידָיו הַמִּטָּה,

בַּל יִרְאֶה הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן שֶׁעוֹמֵד.

כִּי סָבְרוּ שֶׁעֲדַיִן רוֹצֶה הוּא לִשְׁהוֹת

וַעֲדַיִן בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא חוֹמֵד.


אֲבָל הוּא, הַקָּדוֹשׁ, לֹא רָצָה עוֹד לִשְׁהוֹת

וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ לִרְאוֹת אֶת אָבִיו.

וְשָׁכַב בַּמִּטָּה וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת

וְרוֹאוֹת אֶת פְּנֵי תַּלְמִידָיו מִסָּבִיב.


וּפִתְאֹם הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב בַּמְּרַאֲשׁוֹת

וְשָׁאַל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם כָּךְ:

וְהֵיכָן יְדִידִי הַיָּקָר רַב נַחְמָן?

אִישׁ־הַחֶמֶד דְּמִן הוֹרוֹדֶנְקָא הָלַךְ?


וְהֵשִׁיב בְּעַצְמוֹ: לְחִנָּם הוּא מַרְעִישׁ

בְּעָצְמַת הַתְּפִלָּה עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.

לוּ יָדַע אֶת פִּתְחִי שֶׁאֲנִי בּוֹ נִכְנָס,

יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לוֹ שׁוֹמְעִים וְעוֹנִים.


וְאָמַר, שֶׁקִּוָּה לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם

בְּדוֹמֶה לְאֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוּב,

וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ פְּלַג־גּוּפוֹ,

הָכֵיצַד יַעֲלֶה לַמָּרוֹם פְּלַג־הַגּוּף?


וְהוֹסִיף שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ לַמִּיתָה,

וְאֵינֶנּוּ רוֹצֶה אַף שָׁעָה לְאַחֵר.

כִּי הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לוֹ בַּפֶּתַח הַזֶּה

וּמִיָּד הוּא נִכְנָס לוֹ בְּפֶתַח אַחֵר.


וְעָמְדוּ תַּלְמִידָיו מִסָּבִיב וְשָׁמְעוּ

וְקִבְּלוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר בִּלְחִישָׁה.

וְאִשֵּׁר וְקִיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה

הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל, הַכָּבֵד, בִּנְקִישָׁה.


וּבֵין כָּל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לַמִּטָּה

שָׁם עָמַד בִּרְעָדָה גַּם הַבֵּן כְּמַר צְבִי;

מִשּׁוּם חַג לֹא בָּכָה, אַךְ נֶאֱנַח בַּחֲשַׁאי

וְלָחַשׁ כָּל הַזְּמַן: “הוֹי אָבִי, הוֹי אָבִי”.


וְעָנָה לוֹ הָאָב וְלָחַשׁ לוֹ דָּבָר,

וּמַר צְבִי לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַלְּחִישָׁה,

כִּי גָבַר עֲלֵיהֶם הַשָּׁעוֹן עַל הַקִּיר

שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ הַכָּבֵד בִּנְקִישָׁה.


אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה מִן הַסַּף

זְעָקָה הַבּוֹקַעַת מֵעֹמֶק הַלֵּב:

“הוֹי, טַאטֶענְיוּ מַיינֶער!” – רַק שְׁתַּיִם מִלִּים

אַךְ נוֹשְׂאוֹת בְּתוֹכָן הֲרָרִים שֶׁל כְּאֵב.


וְהָיְתָה הַזּוֹעֶקֶת אֶת זֹאת הַזְּעָקָה

מָרַת אָדֶ"ל בִּתּוֹ הָאַחַת וִיחִידָה

שֶׁל רַבֵּנוּ זְצַ"ל, שֶׁעָלֶיהָ אָמַר

כִּי בִּשְׁמָהּ נִתְרַמֵּז סוֹד גָּדוֹל וְחִידָה.


וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁמִיעָה קוֹלָהּ הַנִּכְאָב

וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ וְהִכִּיר,

נִתְרַעֵשׁ בְּשָׁאוֹן כָּל גַּלְגַּל וְאוֹפַן

בַּשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל, הַכָּבֵד, עַל הַקִּיר.


רָעֲשָׁה הַשַּׁרְשֶׁרֶת, נָפַל הַמִּשְׁקָל

וּפָקַע בַּשָּׁעוֹן לְבָבוֹ בַּחֲרִיקָה.

וְרָאוּ הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לַמּוֹרֶה

כִּי יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה בִּנְשִׁיקָה.


הוֹרִידוּהוּ לְאַט מֵעַל גַּב הַמִּטָּה,

הִשְׁכִּיבוּהוּ עַל גַּב הָרִצְפָּה שֶׁל חֵמָר.

וּמִיָּד רָץ הָרָץ אֶל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה

וְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ מִמְּרוֹם כָּל אַלְמֵימָר.


וְהִתְחִילוּ נוֹהִים מִגָּדוֹל עַד קָטָן,

מִקָּרוֹב, מֵרָחוֹק, בִּדְרָכִים, בִּשְׁבִילִים.

הַשָּׁמַיִם הָיוּ פְּרוּשִׂים כְּטַלִּית

וְהַיַּעַר סָבִיב וְסָבִיב כִּגְדִילִים.


 

הערות וביאורי המשורר

הַמּוֹרֶה – כִּנּוּיוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב בְּפִי תַּלְמִידָיו; רַב נַחְמָן – מֵהוֹרוֹדֶנְקָא, תַּלְמִידוֹ וִידִידוֹ וְאַחַר־כָּךְ מְחֻתָּנוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם; הוֹי טַאטֶענְיוּ מַיינֶער – יִידִישׁ: הוֹי אַבָּא’לִי שֶׁלִּי; אָדֶ"ל… שֶׁבִּשְׁמָהּ נִתְרַמֵּז סוֹד גָּדוֹל – הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אָמַר שֶׁשֵּׁם בִּתּוֹ מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה: אֵ’שׁ דָּ’ת לָ’מוֹ (דְּבָרִים לג, ב).

המלצות קוראים
תגיות