רקע
שמשון מלצר
הַקּוֹזַאצ'וֹק שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

 

א

בֵּין אַתָּה נוֹטֶה לִשְׁפּוֹלִי, אֶל הַסַּבָּא לֵיבּ קַדִּישָׁא,

בֵּין אַתָּה לִזְלַאטוֹפּוֹלִי, אֶל הָעֶלֶם הַמַּהֲרָ"ן,

בְּוַדַּאי תִּרְצֶה לִשְׁמוֹעַ! הַט הָאֹזֶן וְהַגִּישָׁה

וְסִפּוּר לְךָ אַלְחִישָׁה מֵעָמְקֵי הַלֵּב הָרָן.


מְפֻרְסָם הוּא וְיָדוּעַ שֶׁהַסַּבָּא לֵיבּ מִשְּׁפּוֹלִי

הִתְעַסֵּק כָּל הַשָּׁבוּעַ, כָּל יְמוֹת הַחֹל שִׁשָּׁה,

בְּמַתַּן עֵצָה פִּקַּחַת, בְּרִפּוּי יְדוּעֵי חֹלִי…

לִכְאוֹרָה, עֻבְדָּה שֶׁל חֹל הִיא, לְהַשְׁלִים אִישׁ עִם אִשָּׁה…


אַךְ כָּזֹאת דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ! מֵאֶחָד פִּדְיוֹן לוֹקֵחַ,

וְדַוְקָא מָלֵא, בְּגֹדֶשׁ, רַבִּי יַעְנְקֶל מְשַׁלֵּם!

וּבַכֶּסֶף מַה לּוֹ צֹרֶךְ? הוּא מִיָּד יָדוֹ שׁוֹלֵחַ

וְלִפְנֵי נִצְרָךְ פּוֹתֵחַ וְנוֹתֵן בְּלֵב שָׁלֵם.


מֵילָא, בַּיָּמִים הָהֵמָּה! לֹא הָיָה בְּכָךְ שׁוּם פֶּלֶא,

לֹא הָיָה בָּזֶה שׁוּם תֵּמַהּ, צַדִּיקִים הָיוּ לָרֹב!

וּבַמֶּה נִפְלָה הַסַּבָּא מִן הַצַּדִּיקִים הָאֵלֶּה

וְהָיָה נֶחְשָׁב לְפֶלֶא? בָּרִקּוּד, רִקּוּד הַדֹּב!


לְמַעֲשֶׂה הָיוּ שָׁם שְׁנַיִם, שְׁנַיִם רִקּוּדִים בְּיַחַד:

הָאֶחָד כְּבַד רַגְלַיִם, מַמָּשׁ דֹּב רוֹקֵד בַּשּׁוּק!

כַּף וָרֶגֶל, כַּף וָרֶגֶל, כָּל נִיעָה מַפֶּלֶת פַּחַד,

וְנִדְמֶה – נִשְׁמַעַת נַחַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת, הַחִשּׁוּק!


וְשֵׁנִי – כֻּלּוֹ הוּא עֶלֶז וּמָלֵא גִּילָה וָצַהַל,

כְּמִשְׂחַק גַּלִּים בַּפֶּלֶס, כְּפִזּוּז תִּינוֹק בִּצְחוֹק.

וְהָרֶגֶל חִישׁ נִזְרֶקֶת וּמוּשֶׁבֶת שַׁעַל שַׁעַל,

מַטָּה, מַעַל, מַטָּה, מַעַל, בְּקִצּור, מִין קוֹזַאצ’וֹק!


לֵיל שַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַסַּבָּא לֵיבּ מִשְּׁפּוֹלִי

כָּל הָעִיר לָהּ מִתְכַּנֶּסֶת בַּמַּחְזֶה הַזֶּה לַחֲזוֹת;

מַאֲמִינִים זָקֵן וָיֶלֶד כִּי תְּרוּפָה בְּדוּקָה לַכֹּל הִיא,

לִלְבָבוֹת שְׁבוּרִים, לְחֹלִי, רְקִידַת־הַדֹּב הַזֹּאת.


וְעוֹמְדִים סָבִיב בְּדֹחַק בְּמַעְגָּל גָּדוֹל כְּזֶרֶת,

כְּשָׁלשׁ אַמּוֹת בָּרֹחַק, טַף וָנַעַר, אֲנָשִׁים;

וּמִלְמַעְלָה מִן הַסֹּרֶג, מֵאֶשְׁנָב שֶׁבָּעֲזֶרֶת,

בְּעֵינָן דִּמְעָה מַזְהֶרֶת, מַבִּיטוֹת גַּם הַנָּשִׁים.


וְרוֹאִים אֵיךְ וְאֵיכָכָה לֵיל־שַׁבָּת בְּכָל שָׁבוּעַ

סַבָּא לֵיבּ רוֹקֵד לוֹ כָּכָה אֶת הַדֹּב, הַקּוֹזַאצ’וֹק.

וּתְמֵהִים: מָתַי, מִנַּיִן – שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל תָּמוּהַּ –

הָרִקּוּד הַזֶּה יָדוּעַ לַזָּקֵן כְּכָל־הַחֹק?


וְהָיָה עַל כָּךְ תָּמֵהַּ וְשָׁאַל מִפִּי הַסַּבָּא

הַצַּדִּיק וְהָאוֹרֵחַ רַבִּי אַבְרָהָם מַלְאָךְ:

שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ, מִי לִמְּדוֹ זֹאת, מִמָּתַי זֶה הוּא יוֹדֵעַ

לְכַרְכֵּר וּלְהִתְנוֹעֵעַ, לְרַקֵּד גַּם כָּךְ גַּם כָּךְ?


וְסִפֵּר אוֹתוֹ הָעֶרֶב סַבָּא אַרְיֵה־לֵיבּ קַדִּישָׁא

בְּרָצוֹן וּמִבְּלִי סֶרֶב לְאוֹרְחוֹ הָרָם הַזֶּה;

וְשָׁמְעָה כָּל הָעֲיֶרֶת, הָעֵדָה אָזְנָהּ הִגִּישָׁה

וְהִקְשִׁיבָה וְהֶחְרִישָׁה לְסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.


 

ב

בַּיָּמִים שֶׁהָיָה עוֹד הַסַּבָּא אַבְרֵךְ

וְהָיָה אֶת רַגְלָיו בַּדְּרָכִים מְשָׂרֵךְ

לְהַכִּיר וְלָדַעַת, לִרְאוֹת יְהוּדִים

בַּמָּה הֵם נִזּוֹנִים, בַּמָּה הֵם טְרוּדִים,

לַעֲזוֹר בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲזוֹר

בְּעֵצָה יְעוּצָה, בִּתְרוּפָה לְמָזוֹר –

נִזְדַּמֵּן לוֹ לִכְפָר מְסֻיָּם בְּאוּקְרַיְנָא

וְנִכְנַס בְּדַרְכּוֹ לְמוֹזֵג לָאַכְסַנְיָא.


וְהִנֵּה בָּאַכְסַנְיָא רַבָּה הַצָּרָה,

הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ בּוֹכִים מַר־מָרָה:

הַמּוֹזֵג, רֹאשׁ־הַבַּיִת, אֵינֶנּוּ, נִלְקַח!

הוּא חַיָּב לַפָּרִיץ תַּשְׁלוּמִים כָּךְ וָכָךְ –

וְלָקַח וּסְגָרוֹ בְּחֶשְׁכַת הַתְּפִיסָה…

הוּא יוֹשֵׁב שָׁם חוֹלֶה וְקָרוֹב לִגְסִיסָה,

מְזוֹנוֹ לֶחֶם צַר וּבַכַּד מְעַט מַיִם –

מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, אָב רַחוּם בַּשָּׁמַיִם?


כִּי הִנֵּה הִיא שׁוֹמַעַת, אוֹתָהּ עֲלוּבָה,

מַה נּוֹרָא הַדָּבָר שֶׁבְּסוֹד לָהּ הוּבָא!

הַפָּרִיץ גָּמַר אֹמֶר מָחָר בַּחֲצוֹת

בְּעֵת נֶשֶׁף הַחֵשֶׁק אוֹרְחָיו לְרַצּוֹת

וְלִגְרוֹם תַּעֲנוּג לִידִידָיו הָרַבִּים:

בְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם הֵם יִהְיוּ מְסֻבִּים

מִסָּבִיב־מִסָּבִיב וְעוֹמְדִים בְּעִגּוּלָא –

יְסַיֵּם בְּ“חִדּוּשׁ” אֶת שִׂמְחַת הַהִלּוּלָא:


יָעֳלֶה וְיָלְבַּשׁ בְּעוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב

הַיְּהוּדִי מִן הַסֹּהַר, הַבּוֹר הָרָטֹב,

וְיוּבָא לָאוּלָם רִקּוּד־דֹּב שָׁם לִרְקוֹד!

אִם הוּא לֹא יְרַקֵּד – יִצְלְפוּהוּ בְּשׁוֹט,

יַרְקִידוּהוּ בְּכֹחַ עַד צֵאת נִשְׁמָתוֹ

וְיָשִׁיבוּ הַמֵּת אֶל בְּנֵי עֲדָתוֹ.

אֲבָל אִם יִשְׁתַּדֵּל וּלְשַׁעֲשֵׁעַ יַצְלִיחַ –

יִשָּׁמֵט לוֹ חוֹבוֹ וְחַיָּיו הוּא יַרְוִיחַ!


וְאוּלָם אֵיךְ יִרְקֹד, טוֹעֲנָה הָאִשָּׁה,

וַהֲרֵי הוּא אָסוּר שָׁם יָמִים כְּשִׁשָּׁה,

מְתֻשָּׁשׁ מִן הַפַּחַד, חוֹלֶה מִן הַצּוֹם…

בְּוַדַּאי יִתְעַלֵּף וְעֵינָיו יַעֲצֹם

וְיַשְׁאִיר אַלְמָנָה וִילָדִים יְתוֹמִים.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי מְרוֹמִים!

מִתְיַפְּחָה הָאִשָּׁה וּפוֹכֶרֶת יָדֶיהָ

וְעִמָּהּ בּוֹכִים יַחַד קְהַל יְלָדֶיהָ.


וְנִשְׁבַּר בּוֹ הַלֵּב, בְּאַרְיֵה הָאַבְרֵךְ,

וְאָמַר לָאִשָּׁה: שִׁכְחִי צַעֲרֵךְ,

וַהֲיִי מֻבְטָחָה הַבְטָחָה נֶאֱמָנָה,

בַּעֲלֵךְ לֹא יֻזַּק בּצִפֹּרֶן קְטַנָּה!

וּבְלִבּוֹ הוּא אָמַר: הָרוֹאֶה הִנֵּה טוֹב –

הוּא יִרְאֶה שֶׁאַרְיֵה יְרַקֵּד אֶת הַדֹּב!

וּמִיָּד הוּא נָטַל אֶת הַצְּרוֹר עַל הַכֶּתֶף,

בַּקְבּוּק יַ“שׁ, בֵּי”ת רֻבָּל, וְהָלַךְ לוֹ בְּחֶטֶף.


וּלְהֵיכָן הוּא הָלַךְ? אֶל חֲצַר הַפָּרִיץ!

הַשּׁוֹמֵר לִקְרָאתוֹ אֶת הַכֶּלֶב הֵרִיץ,

וְאוּלָם, כַּמְפֻרְסָם, גְּדוֹלָה לְגִימָה,

בִּרְאוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק – כְּבָשׁוֹ בִּנְהִימָה.

וּבִשְׂכַר בֵּי"ת רֻבָּל שֶׁלַּיָּד לוֹ הִרְצָה,

הַשּׁוֹמֵר לַהֲבִיאוֹ אֶל הַבּוֹר הוּא נִרְצָה,

לְדַבֵּר עִם הַלָּז, הַגּוֹסֵס שָׁם לָבֶטַח –

הוּא יַמְתִּין עַד יֵצֵא, הוּא יִשְׁמֹר לוֹ בַּפֶּתַח…


וְנֶחְפַּז אַרְיֵה־לֵיבּ וְנִכְנַס לַחֲפִירָה

וְלָחַשׁ לַמּוֹזֵג לְחִישָׁה מְהִירָה:

נַחֲלִיף בְּגָדֵינוּ! אֲנִי בְּשֶׁלְּךָ

וְאַתָּה בְּשֶׁלִּי – וְהַבַּיְתָה לְכָה!

וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר. וּבְעֶזְרַת אֵל עֶלְיוֹן

אֲרַקֵּד רִקּוּד דֹּב כַּיָּאֶה וּכְנָכוֹן.

וְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה: בִּגְדֵיהֶם הֵם הֶחְלִיפוּ.

הַמּוֹזֵג הִתְחַמֵּק. אַרְיֵה־לֵיבּ לוֹ חָלִיף הוּא!


וּבַלַּיְלָה הַהוּא, בְּחֶשְׁכַת זֶה הַבּוֹר,

נִשְׁתַּפְּכָה נְהָרָה מִגִּנְזֵי הַמָּאוֹר

וְנִכְנַס אֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוֹב,

לְלַמֵּד אֶת אַרְיֵה רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב.

הִסְתַּכֵּל נָא, בְּנִי, הוּא אָמַר בְּבַת־שְׂחוֹק,

אֲרַקֵּד לְפָנֶיךָ כַּדִּין וְכַחֹק.

וְאַתָּה הִתְבּוֹנֵן נָא הֵיטֵב וְיָדַעְתָּ

אֵימָתַי כַּף לְמַעְלָה וְרֶגֶל לְמַטָּה.


וּמִיָּד נִשְׁתַּפְּכָה בֶּחָלָל רַב־הָאוֹר

נְגִינָה עֲדִינָה חֲרִישִׁית שֶׁל כִּנּוֹר,

כִּנְגִינַת הַכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד הַמְשׁוֹרֵר…

וְאֵלִיָּהוּ רִקֵּד לְפָנָיו וְשׁוֹרֵר:

אִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה,

נְרַקֵּד בִּשְׁבִילָם הוֹפְּסָסָה, הוֹפְּסָסָה!

נְרַקֵּד, רִבּוֹנִי, הַגָּלוּת לְהַמְתִּיקָה,

עַד יוֹם בּוֹא הַגּוֹאֵל, הוֹי קַדִּישָׁא עַתִּיקָא!


וְאֵלִיָּהוּ שִׁנֵּס אֶת מָתְנָיו וְרָקַד

וְלִמֵּד אֶת אַרְיֵה הָרִקּוּד הָאֶחָד,

הוּא רִקּוּד הַגָּלוּת, רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב:

אֵיךְ הָרֹאשׁ לְהַרְכִּין וְהַגַּב אֵיךְ לָכֹף,

וְלָתֵת לְכָל גַּל וְנַחְשׁוֹל לַעֲבוֹר,

וְכָפוֹף עוֹד וְעוֹד, וְאוּלָם – אַל שָׁבוֹר!

וּלְהָרִים בְּכָל רֶגַע כַּפָּה־כַּפָּתַיִם

בִּתְפִלָּה לַמָּרוֹם, לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.


וּמִלְּבַד קַבָּלַת יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה

עוֹד לִמְּדָהוּ מִדָּה גְּדוֹלָה וְנָאוָה:

לְהוֹדוֹת עַל הַטּוֹב הַטָּבוּעַ בָּרָע,

לְבָרֵךְ הַתִּקְוָה הַטְּמוּנָה בַּצָּרָה,

הַמְּתִיקוּת שֶׁבַּמַּר, הַמּוֹצָא בַּמָּצוֹק –

הוּא לִמְּדָהוּ כֵּיצַד מְרַקְּדִין קוֹזַאצ’וֹק!

לְכַרְכֵּר וּלְפַזֵּז בְּכָל לֵב וּבְכָל אֶפֶשׁ,

לְהַלְהִיב אֶת הַגּוּף בְּכָל לַהַט הַנֶּפֶשׁ!


 

ג

וּבָעֶרֶב בַּהִלּוּלָא וכְטוֹב לִבָּם בַּיַּיִן,

לַעֲשׂוֹת חוּכָא־אִטְלוּלָא בְּשָׁעָה אַחַר חֲצוֹת –

הֶעֱלוּ מִבּוֹר הָאֹפֶל הַשָּׁחוֹר כִּשְׁחוֹר הָעַיִן

הַיְּהוּדִי (הוּא חַי עֲדַיִן!) לְשַׂחֵק בּוֹ וּלְהַצּוֹת.


הִלְבִּישׁוּהוּ, הֶחְגִּירוּהוּ עוֹר הַדֹּב וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת,

הֶעֱלוּהוּ, הֱבִיאוּהוּ לָאוּלָם מְלֵא־הָאוֹר.

וְעוֹמְדִים סָבִיב בְּעֹגֶל הַפְּרִיצִים כֻּלָּם, קוֹהֶלֶת

הַצּוֹחֶקֶת וְצוֹהֶלֶת, סוֹד הַפַּאנִים הַנָּאוֹר!


מוּכָנִים כֻּלָּם בְּיַחַד לְהָזִין אֶת הָעֵינַיִם

בִּיהוּדִי רוֹעֵד מִפַּחַד וְסוֹפֵג צְלִיפוֹת מִשּׁוֹט,

וְרוֹקֵד רִקּוּד שֶׁל עֶלֶג, פִּיק בִּרְכַּיִם, מֵיט יָדַיִם,

וְנוֹפֵל מִן הָרַגְלַיִם מִתְעַלֵּף, עָיֵף עַד־מוֹת.


וְאוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא! הַיְּהוּדִי רוֹקֵד בְּכֹחַ!

בִּתְנוּעוֹת יָפוֹת כָּאֵלֶּה! בְּקַלּוּת וְגַם בְּנוֹי!

אַךְ הִצְלִילוּ הַמְּצִלְתַּיִם בְּנִגּוּן הַדֹּב לִפְתּוֹחַ,

נִזְדָּרֵז רַגְלָיו לִשְׁלוֹחַ, לֹא הִשְׁמִיעַ גַּם קוֹל אוֹי!


אַדְּרַבָּא וּלְהֶפֶךְ! בַּחֲשַׁאי־בַּחֲשַׁאי, בְּשֶׁקֶט,

מְנַהֵם הוּא כְּמִין שֶׁפֶךְ סוֹד וָשִׂיחַ וּתְפִלָּה.

לִצְלִילֵי הַנְּחֻשְׁתַּיִם, עֵת רַגְלוֹ בְּעֹז דּוֹפֶקֶת,

כַּף אֶל כַּף דֻּבִּית סוֹפֶקֶת – הוּא לוֹחֵשׁ מִלָּה־מִלָּה:


הוֹי קַדִּישָׁא וְעַתִּיקָא. אַבָּא. אַבָּא בַּשָּׁמַיִם.

לִכְבוֹדְךָ אָרִים רַגְלַיִם. בִּמְסִירוּת. בְּאֵשׁ וִיקוֹד.

אֵלִיָּהוּ. מְבַשְּׂרֵנוּ. אֵשׁ קָדְשׁוֹ. רַגְלִי הִדְלִיקָה.

הוּא אָמַר לִי. לֵךְ הַמְתִּיקָה. הוּא לִמְּדַנִי. כָּךְ לִרְקוֹד.


אַבָּא. אַבָּא בָּרָקִיעַ. אֵל עֶלְיוֹן. יוֹשֵׁב־לְמַעְלָה.

הַאֻמְנָם עוֹד לֹא הִגִּיעָה עֵת אֱסוֹף וְעֵת כְּנוֹס?

הַאֲמִינָה. אֵין עוֹד כֹּחַ. לְכַרְכֵּר כָּךְ. הָלְאָה. הָלְאָה.

עַד מָתַי, אָבִי, אֶשְׁאָלָה, עוֹד תִּתְּנֵנוּ פֹּה לִרְמוֹס?


לָמָּה, אַבָּא, אַב הַחֶסֶד. אֻמָּתְךָ עוֹדְךָ אוֹנֵף בָּהּ?

כָּאַסְקֻפָּא הַנִּדְרֶסֶת. רְמוּסָה הִיא, נִדְרָסָה.

כָּל טָמֵא שׁוֹלֵחַ רֶגֶל. וּבוֹעֵט בָּהּ. וְעוֹלֵב בָּהּ.

וְשׁוֹלֵט בָּהּ. וְצוֹלֵף בָּהּ. וּמַרְקִיד בְּהוֹפְּסָסָה!


פִּיו לוֹחֵשׁ תְּפִלָּה־בְּשֶׁקֶט הַנִּשְׁמַעַת לֹא־נִשְׁמַעַת.

אַךְ רַגְלוֹ יוֹתֵר נִדְלֶקֶת עִם כָּל כֶּפֶף שֶׁיָּכֹף.

לִצְלִילֵי הַמְּצִלְתַּיִם הוּא רוֹקֵד, בּוֹעֵט בְּלַהַט,

טֶפֶף, שַׁעַט, טֶפֶף, שַׁעַט בָּרִקּוּד, רִקּוּד הַדֹּב.


כֹּף לִשְׂמֹאל וְכֹף יָמִינָה, וְרוֹקֵד, לוֹהֵט כָּל אֵבֶר,

עֵין פָּרִיץ מִיָּד הִבְחִינָה, חֵן וְטַעַם וְצוּרָה!

וּמַבִּיט סָבִיב בְּיַחַד בִּפְלִיאָה רַבָּה הַחֶבֶר,

וּפְנֵיהֶם חִבָּה וָסֵבֶר וּמְשַׁלְּשִׁים יַחְדָּו: הוּרָה!


הַחוֹבוֹת נִשְׁמוֹט נִשְׁמָטוּ. הַמְּזִיגָה חִנָּם נִתֶּנֶת.

יָד עַל כֶּתֶף לוֹ חָבָטוּ, מַעֲשֵׂה יָדִיד, פַּאן־בְּרַאט.

אַרְיֵה־לֵיבּ רֹאשׁוֹ מַרְכִּין הוּא בִּתְנוּעָה־שֶׁל־דֹּב חִנֶּנֶת.

בַּמְּהוּמָה הַמִּתְרוֹנֶנֶת הוּא נֶעְלָם… דַּרְכּוֹ יָרַט!


לַמּוֹזֵג רַק סָר לְרֶגַע, לְבַשְּׂרוֹ כִּי תַּם הַצַּעַר,

לְבַשְּׂרוֹ כִּי סָר הַנֶּגַע, בְּעֶזְרַת יוֹשֵׁב מָרוֹם.

שׁוּב יוֹצֵא הוּא אֶל הַדֶּרֶךְ וְרוֹאֶה שָׂדֶה וָיַעַר.

וְעָבִים צָפִים בְּנַהַר. וְצִפּוֹר טָסָה בָּרוֹם.


 

ד

כְּשֶׁבָּאוּ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ הַמַּלְאָךְ

וְסִפְּרוּ הַסִּפּוּר לַמַּהֲרָ"ן אַחַר־כָּךְ,

הִתְחַיֵּךְ הָאַבְרֵךְ בְּחִיּוּךְ דַּק וָמַר,

נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמֻקָּה וְאָמַר:

לְחִנָּם הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא טֶענְצֶע"ר חָזָק.

אָמְנָם כֵּן, הוּא לָמַד אֶת הַדֹּב, הַקּוֹזַאק,

וְאוּלָם הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי אֵי אַיֵּהוּ?

מִשּׁוּם מָה לֹא בִּקֵּשׁ, אֵלִיָּהוּ יְלַמְּדֵהוּ?


אִלּוּ לִי אֵלִיָּהוּ בְּשָׁם נִתְגַּלָּה –

וְהָיָה לִי מַרְאֶה גַּם רִקּוּד־הַכַּלָּה!

לִכְאוֹרָה זֶה רִקּוּד קַל־פָּשׁוּט וְשָׁקֵט,

שֶׁיּוֹדַעַת כָּל בַּת־יִשְׂרָאֵל לְרַקֵּד

בְּשָׁעָה שֶׁמּוּלֶכֶת כַּלָּה לַחֻפָּה:

לְיָמִין־בִּמְשֻׁפָּע וְלִשְׂמֹאל־בִּמְשֻׁפָּע,

הַפָּנִים לַפָּנִים וְהָרֶגֶל נִסֶּגֶת –

וּמִבְּלִי לְהָסֵב אֶת הָעַיִן מִנֶּגֶד.


אוּלָם זֶה הָרִקּוּד הַפָּשׁוּט וְהַקַּל

הוּא קָשֶׁה מִכֻּלָּם, עוֹד כָּבְדּוֹ לֹא נִשְׁקַל!

לוּ לִמְּדוֹ אֵלִיָּהוּ, וּתְפָסָהוּ כְּמוֹ,

וּקְלָטוֹ בְּנַפְשׁוֹ וּבְלָעוֹ בְּדָמוֹ –

וְיָדַע אָז לִרְקוֹד הַשְּׁלִישִׁיָּה כָּל־כֻּלָּהּ

וְהָיָה בְּכֹחוֹ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה:

לוּ לִלְמוֹד הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי הוּא הִצְלִיחַ,

וְהָיָה בּוֹ מַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ!


וְאָכֵן, אֵין זֶה פֶּלֶא, רֵעִי וְאִישִׁי,

שֶׁאַרְיֵה לֹא לָמַד הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי.

הָרִקּוּד הָרִאשׁוֹן, רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב –

בְּוַדַּאי, יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ־הַסֵּבֶל, לֵב טוֹב.

הָרִקּוּד הַשֵּׁנִי, הוּא רִקּוּד הַקּוֹזַאק –

אַף גַּם הוּא יֵשׁ בּוֹ סוֹד, כֻּלּוֹ דַּק מִן הַדַּק.

וְאוּלָם הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי הוּא עִקָּר הוּא –

הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם מַה גָּדוֹל וְנִכָּר הוּא!


בַּקּוֹזַאק וּבַדֹּב הָרוֹקֵד הַמְיֻמָּן

מְרַקֵּד מֵעַצְמוֹ לַמָּקוֹם וְלַזְּמָן.

וְאִלּוּ בָּרִקּוּד־שֶׁלִּפְנֵי־הַכַּלָּה –

הָרוֹקֵד סָג אָחוֹרָה בְּרֶגֶל קַלָּה

וּמַרְקִיד הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן מִתּוֹכוֹ –

מִקִּרְבּוֹ, מִנַּפְשׁוֹ, מִלִּבּוֹ, מִמֹּחוֹ!

וּלְרִקּוּד שֶׁכָּזֶה, הַיּוֹצֵר יֵשׁ מֵאַיִן,

צִפָּה אָז הַגּוֹאֵל וּמְצַפֶּה גַם עֲדַיִן!


בֵּין לִבְּךָ נוֹטֶה לִשְׁפּוֹלִי, אֶל הַסַּבָּא לֵיבּ זְצַלְלְהָ"ה,

בֵּין נוֹטֶה לִזְלַאטוֹפּוֹלִי, אֶל הַפֶּלֶא הַמַּהֲרָ"ן –

כָּךְ שָׁמַעְתִּי, כָּךְ סִפַּרְתִּי, וְאַתָּה מְסוֹר נָא הָלְאָה!

הֵן שְׁנֵיהֶם הֵם כְּבָר לְמַעְלָה וְהִשְׁלִים בֵּינָם הַזְּמָן.


 

הערות וביאורי המשורר

קוֹזַאצ’וֹק – רִקּוּד הַקּוֹזַאקִים; הָעֶלֶם הַמַּהֲרָ“ן – הַמּוֹרֶה הָרַבִּי רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלָב. בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק מִשְּׁפּוֹלִי כְּבָר הָיָה יָשִׁישׁ עֲדַיִן הָיָה ר' נַחְמָן צָעִיר בְּיוֹתֵר, וְהָיָה חוֹלֵק עַל דְּרָכָיו וּמִנְהָגָיו שֶׁל הַשְּׁפּוֹלָאִי; רַבִּי יַעְנְקֶל מְשַׁלֵּם – פִּתְגָּם עֲמָמִי: ר' יַעֲקֹב (יְהוּדִי) חַיָּב לְשַׁלֵּם בְּעַד כָּל דָּבָר; נַחַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת – יְרִידַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת, נְפִילָתָהּ לַקַּרְקַע: תְּפִיסָה – כֶּלֶא; גְּדוֹלָה לְגִימָה – וְהֶמְשֵׁךְ הַמַּאֲמָר: שֶׁמְּקָרֶבֶת רְחוֹקִין; קַדִּישָׁא עַתִּיקָא – קָדוֹשׁ וְקַדְמוֹן, כִּנּוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; אֶפֶשׁ – רָצוֹן; פַּאן־בְּרַאט – אָדוֹן־אָח (פּוֹלָנִית), יָדִיד וָרֵעַ; טֶענְצֶע”ר – רַקְדָן.

המלצות קוראים
תגיות