רקע
שמשון מלצר
הָאַבְרֵךְ
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

לזכר מורי וידידי

ד"ר יהושע גוטסמן


 

א

הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ ר' לֵיבּ שָׂרָה’ס זְצוֹק"ל

(הוֹי, אָפְסוּ כְּמוֹתוֹ צַדִּיקִים יְקָרִים!),

כַּיָּדוּעַ, הָיָה מִתְעַסֵּק בְּעִקָּר

בְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים מִמֵּצַר וּמָצוֹק

וּבְפִרְנוּס לָמֶ“ד־וָא”ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים

בְּמַלְבּוּשׁ וּבְמִנְעָל וּבְלֶחֶם כִּכָּר.


אַף־עַל־פִּי שֶׁהַלָּלוּ כֻּלָּם, כַּנּוֹדָע,

חוֹטְבֵי־עֵץ הֵם אוֹ מַיִם לָעִיר שׁוֹאֲבִים

וְיוֹדְעִים גַּם מְעַט מִן הַמְעַט מְלָאכָה…

וְאוּלָם מִי יוֹדֵעַ דַּרְכָּם וְיוֹדַעַ

מִפְּנֵי־מָה עֲנִיִּים הֵם וְגַם רוֹעֲבִים?

לֹא בְּכָל מְלָאכָה שְׁרוּיָה הַבְּרָכָה!


וְהָיָה הָר' לֵיבּ מִטַּלְטֵל מֶרְחַקִּים,

מִפֻּנְדָּק לְפֻנְדָּק, מִיִּשּׁוּב אֶל יִשּׁוּב,

בַּעֲגָלָה עִם סוּסָה עֲלוּבָה וְדַקָּה,

וְקוֹבֵץ עַל הַיָּד וּמַכְנִיס בְּשַׂקִּים –

בִּשְׁבִיל לֹא לִצְטָרֵךְ לִסְפִירָה וְחִשּׁוּב

וְשֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִצְּדָקָה לִצְדָקָה.


וְאֵרַע פַּעַם (מֵילָא, אוֹתָם הַיָּמִים!)

שֶׁהֻצְרַךְ הָר' לֵיבּ לְמָאתַיִם אֲלָפ'

לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים – חֲבוּרָה שְׁלֵמָה!

וְהָיָה הַפָּרִיץ גּוֹי רָשָׁע, אִישׁ־דָּמִים,

וְאִיֵּם לַהֲרוֹג בַּמַּרְתֵּף שְׁבוּיָיו –

וְנָפְלָה עַל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ הָאֵימָה,


בְּמִקְצָת מֵאוֹתָהּ הָאֵימָה הַגְּדוֹלָה

שֶׁהָיָה הָר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ, זְכוּתוֹ,

מִתְמַסֵּר לָהּ בִּזְמַן שֶׁקּוֹרֵא אֶת ‘שְׁמַע’

ועוֹקֵד אֶת נַפְשׁוֹ כְּכִבְשָׂה לְעוֹלָה,

וּבִשְׁבִיל שֶׁהוּא לֹא יִתְפַּשֵּׁט מִמְּהוּתוֹ

הוּא נֶאֱחָז בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, בָּאֲדָמָה…


וְאָמַר הָר' לֵיבּ בְּלִבּוֹ: מֵהֵיכָן

אֲקַבֵּץ יָד־עַל־יָד סַךְ מָאתַיִם אֲלָפ'

מִיחִידִים, בִּירִידִים, בִּנְדִידָה מְרֻבָּה?

וְהַזְּמַן לְפִדְיוֹן הַשְּׁבוּיִים – הִנֵּה כָּאן,

הוּא מָחָר! וְגָדְלוּ עַד־מְאֹד יִסּוּרָיו.

אִם הַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ, הוֹי, אָנָה הוּא בָּא?


וְנָסַע הָר' לֵיבּ פֶּטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה

(וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁהָיְתָה לוֹ ‘קְפִיצָה’!)

וְנִכְנַס אֶל אַחַד הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים

וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הַשְּׁבוּיִים בַּטִּירָה,

וְכַמָּה הַשָּׁעָה דּוֹחֲקָה וּמְאִיצָה

וְכַמָּה רֻבָּלִים בְּפִדְיוֹן הֵם עוֹלִים.


וְעַל־כֵּן, הוּא אוֹמֵר, אִם רוֹצֶה הוּא, הַגְּבִיר,

לוֹ לִתֵּן אֶת הַסַּךְ הַדָּרוּשׁ בִּשְׁלֵמוּת

וּבְלֹא שְׁהִיּוֹת יְתֵרוֹת, עַל הַיָּד –

הוּא מוּכָן, הָר' לֵיבּ, לְהַבְטִיחַ לַגְּבִיר,

שֶׁיֵּשֵׁב בְּגַן־עֵדֶן אִתּוֹ בִּשְׁכֵנוּת,

בְּסָמוּךְ, אַף לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ מְעָט…


וְהַגְּבִיר גְּבִיר אַדִּיר! הוּא יָכוֹל! הוּא יָחִיד,

יְלָדָיו כְּבָר הִשִּׂיא וְהוּא בָּא בַּיָּמִים

וְחַיָּב לְהָכִין לוֹ לַדֶּרֶךְ צֵידָה…

וְנִדְאַג וְנִפְלַג בּוֹ הַלֵּב, בַּנָּגִיד,

בֵּין אִבּוּד הַיָּמִים וְאִבּוּד הַדָּמִים –

וְאֶת יוֹם הַמִּיתָה מִי נָבִיא וְיֵדַע?


וְהִסְכִּים! הוּא יִתֵּן! עוֹד הַיּוֹם יֶאֱסֹף

אֶת הוֹנוֹ מִמְּקוֹמוֹת פְּזוּרָיו הַשּׁוֹנִים

וְיַשְׁלִים אֶת מָאתַיִם הָאֶלֶף יַחְדָּו,

מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּמְזֻמָּן, מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בְּחוֹב,

וַאֲפִלּוּ בַּקֵּשׁ יְבַקֵּשׁ לוֹ קוֹנִים

וְיִמְכֹּר – וּבְזוֹל! – אֲחָדִים מִבָּתָּיו!


וְאוּלָם בַּקָּשָׁה הוּא רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ,

וּמִלְּבַד מְקוֹמוֹ בְּגַן־עֵדֶן כַּנַּ"ל…

בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לָמֶ“ד־וָא”ו,

וְיָדוּעַ גַּם־כֵּן, הָר' לֵיבּ, שֶׁלּוֹ יֵשׁ

נְגִיעָה אֲלֵיהֶם, אֶל הַפְּרָט, אֶל הַכְּלָל…

וְרוֹצֶה הוּא לִרְאוֹת רַק אֶחָד בְּעֵינָיו!


בַּתְּחִלָּה הָר' לֵיבּ מִשְׁתַּתֵּק. אַחַר־כָּךְ

הוּא אוֹמֵר לוֹ לַגְּבִיר בְּפֵרוּשׁ, בִּבְהִירוּת:

לֶהֱוֵי לָךְ יָדוּעַ, הִגְדַּלְתָּ לִשְׁאוֹל!

וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁגָּדוֹל גַּם הַסָּךְ,

וּגְדוֹלָה הַמִּצְוָה וּגְדוֹלָה הַמְּסִירוּת –

גַּם בָּזֶה לְסָרֵב לָךְ אֵינֶנִּי יָכוֹל.


תִּזְדָּרֵז וְתִסַּע לְאוֹדֵיסָה הָעִיר.

וּמִחוּצָה לָעִיר, בְּפַרְוַר כָּךְ־וָכָךְ,

בֵּין עֵצִים גְּבוֹהִים יֵשׁ בִּקְתָּה נְמוּכָה.

וְאֶשְׁנָב לַבִּקְתָּה קְטַנְטַן וּמֵאִיר

וּמֵטִיל אוֹר בָּהִיר עַל הַשֶּׁלֶג הַזָּךְ,

הַפָּרוּשׂ לְפָנָיו כְּמַפָּה שְׁטוּחָה.


וְהַשֶּׁלֶג עָמֹק, אַךְ עָבוֹר תַּעֲבֹר.

תִּכָּנֵס לַבִּקְתָּה וְתִמְצָא בָּהּ חַיָּט

הָעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, בְּמַחְטוֹ וּבְחוּט;

אַל תַּרְבֶּה דְבָרִים וּמִלֶּיךָ תָּבֹר.

אַךְ תֹּאמַר ‘עֶרֶב טוֹב’ – תְּסַפֵּר לוֹ מִיָּד

לָמָּה בָּאתָ אֵלָיו, וּבְיִידִישׁ פָּשׁוּט:


אִֵיךְ טוּא פָארִין פוּן וַויט, בִּין בַּאלָאדִין מִיט לַאסְט,

אוּנ אִיךְ וֵוייס נִיט וִויא לַאנְג אִיךְ וֶועל זַיין אוֹיף דֶעם טְרַאקְט,

אוּנ דִי הוֹיְזִין זִיךְ הָאבִּין צֶערִיסִין בַּייא מִיר;

טָא פַארְרִיכְט מִיר דִי הוֹיְזִין, אַזוֹי וִויא עֶס פַּאסְט,

אַז אִיךְ זָאל נִיט פַארקִילִין־זִיךְ פְרָאסְט וֶוענ עֶס פַּאקְט,

אוּנ זָאל קֶענִין בְּשָׁלוֹם בַּאטְרֶעטִין מַיין טִיר.


הוּא יִדְרשׁ כָּךְ־וָכָךְ, אַל תַּסְכִּים לוֹ מִיָּד.

רַק אֱמֹר: זֶה יָקָר וְצָרִיךְ לְהַפְחִית

(אַךְ לִ פְ נֵ י הַתְּפִירָה שֶׁיִּהְיֶה מְמֻקָּח!):

וְהָיָה אִם יַפְחִית מִן הַמְּחִיר, הַחַיָּט,

וּמִיָּד יְתַקֵּן – תְּתֻקַּן תִּקּוּן־בְּרִית

וְתִהְיֶה כְּתִינוֹק־שֶׁנּוֹלַד מְזֻכָּךְ – – –


אֵין צָרִיךְ לְסַפֵּר, שֶׁהַגְּבִיר נִתְלַהֵב!

הוּא זָכָה זְכִיָּה גְדוֹלָה וִיתֵרָה!

הוּא בִּקֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה – וְיוֹתֵר עוֹד מָצָא!

הוּא יִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מִדְּבָרִים־שֶׁבַּלֵּב,

מֵרְבָבִים בַּנְּשָׁמָה, מֵהִרְהוּר־עֲבֵרָה –

וּמִיָּד אוֹתוֹ בֹּקֶר לַדֶּרֶךְ יָצָא!


בַּלַּיְלָה, לְאוֹר כּוֹכָבִים בָּרָקִיעַ,

הַגְּבִיר לַפַּרְוָר שֶׁל אוֹדֵיסָה הִגִּיעַ.

הִנֵּה הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים, כַּעֲטֶרֶת,

תַּחְתָּם הַבִּקְתָּה הַקְּטַנָּה מִסְתַּתֶּרֶת.

הַשֶּׁלֶג סָבִיב כַּמַּפָּה הוּא לָטֹהַר,

אֶשְׁנָב קְטַנְטַן מֵעָלָיו מֵפִיץ זֹהַר.


הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר, אֶל הָאוֹר הוּא הוֹלֵךְ לוֹ,

בְּעֹמֶק הַשֶּׁלֶג נָתִיב הוּא דוֹרֵךְ לוֹ.

כָּל צַעַד וָצַעַד בָּעֹמֶק שָׁקוּעַ.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – הַמָּקוֹם לוֹ יָדוּעַ.

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר מְרֻגָּשׁ, אַךְ בָּטוּחַ,

הוֹלֵךְ וּמוֹצֵא אֶת הַפֶּתַח – פָּתוּחַ.


כְּאִלּוּ לֵיל־קַיִץ בַּחוּץ, לֹא לֵיל־חֹרֶף…

יוֹשֵׁב הַחַיָּט עַל שֻׁלְחָן, וְהָעֹרֶף

מֻפְנֶה אֶל הַפֶּתַח, לַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ.

רַגְלוֹ עַל שְׁרַפְרָף, הַשְּׁנִיָּה – עַל הַבֶּרֶךְ.

הַיָּד אֶת הַמַּחַט בְּבֶגֶד נוֹעֶצֶת,

וְתֵכֶף חוֹזְרָה וּלְמַעְלָה קוֹפֶצֶת.


בִּפְנִים הַקָּרָה מְלַהֶטֶת בְּלַהַט,

אוּלָם לַחַיָּט הִיא אֵינֶנָּה נוֹגַעַת.

תַּנּוּר אֵין בַּחֶדֶר, כִּירָה אֵין מֻסֶּקֶת,

מֵעַל הַמַּדָּף הַפְּתִילָה רַק דּוֹלֶקֶת.

וְזֶה הַחַיָּט – הוּא תּוֹפֵר לוֹ בְּנַחַת,

כְּאִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בָּרוֹם לוֹ זוֹרַחַת.


וּמוּל הַנִּכְנָס מִן הַחוּץ, מִכְּנֶגֶד,

יוֹשֵׁב לוֹ אַבְרֵךְ וּמַבִּיט אֶל הַבֶּגֶד;

מַבִּיט בְּעִיּוּן וְאֵינֶנּוּ גּוֹרֵעַ

עֵינוֹ מִן הַחוּט הַקּוֹפֵץ, מִתְנוֹעֵעַ;

מִיַּד הַחַיָּט הַיּוֹרְדָה וְתוֹקַעַת

הַמַּחַט בַּבֶּגֶד וּלְמַעְלָה נִרְתַּעַת…


פְּנֵי הָאַבְרֵךְ קְפוּאִים, בְּלֹא רֶתֶת.

אוּלָם אֲדֻמִּים הֵם כָּאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת.

וְאֵשׁ־בְּתוֹךְ־אֵשׁ הִיא עֵינוֹ הַיּוֹקֶדֶת,

זֵעָה מִמִּצְחוֹ מְבַצְבֶּצֶת, יוֹרֶדֶת,

טִפָּה מְגַלְגֶּלֶת טִפָּה וְדוֹחֶפֶת,

עוֹקֶפֶת לֶחְיוֹ, מִזְּקָנוֹ הִיא נוֹטֶפֶת.


רוֹאִים בַּעֲלִיל, כָּל חַיָּיו לוֹ מִנֶּגֶד

תְּלוּיִים בַּחַיָּט, בַּתְּפִירָה וּבַבֶּגֶד.

הַחוּט וְהַמַּחַט, כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת,

מוֹשְׁכִים מִתּוֹכוֹ אֶת נַפְשׁוֹ הַדּוֹאֶבֶת.

לַבֶּגֶד הַזֶּה, הַבָּלוּי, עִם הָרֶפֶשׁ,

נָתוּן הוּא כֻּלּוֹ, בְּכָל כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ…


וּפְנֵי הָאַבְרֵךְ, הַסּוֹמְקִים מֵרֹב יֶגַע,

אֵינָם מְנִיחִים לוֹ, לַגְּבִיר, אַף לְרֶגַע.

הָאוֹר הַזּוֹרֵחַ מֵהֶם וְהַלַּהַט

אֵינָם מַנִּיחִים לְהַסִּיחַ הַדַּעַת.

אֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לִגְרוֹעַ הָעַיִן,

כְּאִלּוּ מִלְּבַד הָאַבְרֵךְ פֹּה אִישׁ אָיִן.


פִּתְאֹם הַחַיָּט לוֹ קוֹל־רֶטֶן מַשְׁמִיעַ

(וְהוּא מִמְּקוֹמוֹ גַּם אֵינֶנּוּ מַרְתִּיעַ):

‘וָואס וִויל דָּא אַ יִיד?’ לְשֵׁם מָה כָּאן נִכְנַסְתָּ?

מֵשִׁיב לוֹ הַגְּבִיר: 'אִיךְ טוּא פָארִין… מִיט לַאסְטִין…

אִיךְ וֵויס נִיט וִוי לַאנְג…" וְגוֹמֵר כָּל הַזֶּמֶר,

כְּפִי שֶׁלִּמְּדוֹ הָר' לֵיבּ, עַד הַגֶּמֶר.


‘וֶועט קָאסְטִין אַ רוּבִּיל’ – מֵשִׁיב הַחַיָּט לוֹ.

אוֹמֵר לוֹ הַגְּבִיר, שֶׁיַּפְחִית בְּמִקְצָת לוֹ.

שֶׁאֵין זוֹ תְּפִירָה חֲדָשָׁה, רַק תִּקּוּן הוּא

וְרוּבִּיל שֶׁל כֶּסֶף מַטְבֵּעַ הָגוּן הוּא.

מֵשִׁיב הַחַיָּט לוֹ: 'אִיז אַכְצִיק קָאפֵּייקִין,

נָאר שְׁטֶעל דִיךְ אַוֶועק אוּן אִיךְ נֵייא דִיר צוּ תֵּכֶּף'.


כָּךְ־כָּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ, לַגְּבִיר, בִּלְשׁוֹן אָתָּה!

וְהוּא מֵאָחוֹר מַחֲזִיק בּוֹ לְמַטָּה,

מַפְשִׁיל אֶת שׁוּלֵי הַפַּרְוָה לוֹ לְמַעְלָה

וּכְבָר הוּא מוֹצֵא הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרַע לוֹ,

וּכְבָר הוּא תוֹפֵר כְּמַכְלִיב, וּבְטֶרֶם

הַגְּבִיר הִתְאוֹשֵׁשׁ – הוּא אִחָה אֶת הַפֶּרֶם!


הַגְּבִיר מְשַׁלֵּם פֵּ"א קוֹפֵּיקוֹת נְחשֶׁת,

חוֹגֵר הַחֲגוֹר עַל גַּבֵּי הַתִּלְבּשֶׁת,

אוֹמֵר ‘לַיְלָה טוֹב’ וְיוֹצֵא מִן הַחֶדֶר…

בַּחוּץ מְרַמְּזִים כּוֹכְבֵי־יָהּ בְּרֹב־הֶדֶר.

נִרְאֶה, הִתְגַּבְּרָה הַקָּרָה וּמְלַהֶטֶת,

עוֹבֵר בְּגַבּוֹ שֶׁל הַגְּבִיר כְּמִין רֶטֶט…


כָּל צַעַד קוֹדֵם עוֹד בַּשֶּׁלֶג שָׁקוּעַ,

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר בַּנָּתִיב הַטָּבוּעַ.

הַשֶּׁלֶג עָמֹק, הוּא בּוֹסֵס עַד הַבֶּרֶךְ,

מַגִּיעַ עַד אֶל הַמִּזְחֶלֶת בַּדֶּרֶךְ,

עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב בָּהּ וּכְבָר הִיא נוֹסַעַת.

עַזָּה הַקָּרָה וּמְלַהֶטֶת בְּלַהַט.


אֲבָל עוֹד יוֹתֵר מִן הַקֹּר מְלַהֶטֶת

נַפְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ, בְּקַדַּחַת רוֹטֶטֶת.

הִסְכִּים, הַחַיָּט! וּמִיָּד הוּא תָּפַר לוֹ!

כְּפִי שֶׁר' לֵיבּ לוֹ הִסְבִּיר וְאָמַר לוֹ..

הִסְכִּים, וְהַרְבֵּה לֹא עָמַד עַל הַמֶּקַח…

מָה רַב זֶה הַסּוֹד! מַה גָּדוֹל זֶה הַלֶּקַח!


וְזֶה הָאַבְרֵךְ הַמֻּפְלָא, שֶׁבְּסֹמֶק

לָהַט כָּל־כֻּלּוֹ וְהִבִּיט בְּרֹב־עֹמֶק

בְּכָל דְּקִירָה וּדְקִירָה שֶׁל הַמַּחַט…

הִנֵּה הֵן עֵינָיו… הֵן נוֹפֵל מַמָּשׁ פַּחַד!

וּמִי הוּא, אַבְרֵךְ זֶה? כֵּן, מִי הוּא וּמַה הוּא?

אַבְרֵךְ שְׁחוֹר־זָקָן… הֵן זֶה לֹא אֵלִיָּהוּ?


וּבַבֹּקֶר נֵעוֹר הוּא, הַגְּבִיר, עִם הַיּוֹם,

וּמוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ שֶׁשּׁוֹכֵב בְּמִטָּה,

וְנִזְכָּר לְשֵׁם מָה הוּא נָסַע לְאוֹדֵיס…

וְנִרְאֶה לוֹ כָּל זֶה כְּדִמְיוֹן, כַּחֲלוֹם,

כְּמַרְאָה שֶׁשָּׁכַח רֵאשִׁיתָהּ, אַחֲרִיתָהּ,

כְּמִין נֵס… אַךְ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם, זֶה הַנֵּס!


שֶׁהֲרֵי הוּא בִּקֵּשׁ מֵר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אֶחָד מִן הַלָּמֶ“ד־וּוָא”ו,

וְהַלָּמֶ“ד־וּוָא”ו הֲרֵי זֶה – הַחַיָּט…

וְהִנֵּה הוּא רָאָה רַק מֵעֹרֶף הָרֹאשׁ,

וְאוּלָם לַחֲלוּטִין לֹא רָאָה אֶת פָּנָיו,

לֹא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם, לֹא נָגַע בּוֹ בַּיָּד…


מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי זֶה הָאַבְרֵךְ!

כִּי פָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ הַלּוֹהֵט,

וְעֵינָיו הַדּוֹמוֹת לְמִין אֵשׁ־אוֹכְלָה־אֵשׁ,

הֵן הִסִּיחוּ, הִשְׁכִּיחוּ הַמָּה וְהָאֵיךְ…

גַּם עַכְשָׁו הוּא רוֹאֶה אֶת פָּנָיו וְרוֹעֵד

וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו בְּכָל נֶפֶשׁ וָיֵשׁ…


וְקוֹפֵץ הוּא, הַגְּבִיר, וְנוֹסֵעַ מִיָּד

לְאוֹתָהּ הַבִּקְתָּה בַּפַּרְוָר שֶׁל הָעִיר –

הוּא רוֹצֶה בַּשֵּׁנִית לִרְאוֹתָם, אֶת שְׁנֵיהֶם!

הוּא רוֹצֶה לִתֵּן יָד לְאוֹתוֹ הַחַיָּט…

הוּא יִמְצָא הַמָּקוֹם… הָעֵצִים הוּא יַכִּיר,

כַּעֲטֶרֶת סָבִיב… וּבִקְתָּה בֵּינֵיהֶם…


הוּא נוֹסֵעַ מִיָּד וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ –

וְאֵינֶנּוּ מוֹצֵא! אֵין בִּקְתָּה, אֵין עֵצִים…

הַפַּרְוָר כָּל־כֻּלּוֹ נִתְעַלֵּם מֵעֵינָיו!

הוּא מוֹסִיף וְחוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ, מִתְעַקֵּשׁ,

וְכָל־עוֹד הַסּוּסִים לְהַלֵּךְ חֲפֵצִים

הוּא סוֹבֵב וּמְחַפֵּשׂ – וּלְחִנָּם וְלַשָּׁוְא!


רַק בַּדֶּרֶךְ הָעִירָה פִּתְאֹם הוּא תּוֹפֵס,

שֶׁאֶתְמוֹל הוּא זָכָה וְהָלַךְ בְּבִטְחָה

כִּי ר' לֵיבּ מֵרָחוֹק צְעָדָיו לוֹ כּוֹנֵן –

מִצֵּאתוֹ מִבֵּיתוֹ עַד בּוֹאוֹ לְאוֹדֵיס,

עַד אוֹתָהּ הַבִּקְתָּה בֵּין עֵצִים, עַד פִּתְחָהּ…

וּלְאַחַר שֶׁהֵבִין – לְבָבוֹ הִתְרוֹנֵן!


אַךְ עֲדַיִן הָיָה לוֹ סָתוּם כְּחִידָה

הָאַבְרֵךְ הַלָּזֶה, הַלּוֹהֵט בְּיוֹם קֹר…

מִי וָמִי הוּא? וְגַם לְשֵׁם־מָה שָׁם יָשַׁב?

לוּ זָכָה וְנִפְגַּשׁ עוֹד פְּגִישָׁה יְחִידָה

עִם ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ… לוּ רָצָה לוֹ לֵאמוֹר,

מִי אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ שֶׁלָּהַט כְּשָׂרָף!…


לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב יָמִים וְשָׁנִים,

וְאָבוֹת נִסְתַּלְּקוּ וְזָקְנוּ הַבָּנִים

וְר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ אַף גַּם הוּא נִסְתַּלֵּק

וְעוֹלַם הַחֲסִידוּת נִתְפַּשֵּׁט, נִתְפַּלֵּג –

נִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם הַצַּדִּיק הַנּוֹדָע,

פְּאֵרָהּ שֶׁל טְשֶׁרְנוֹבִּיל, זִיוָהּ וְהוֹדָהּ,


הַמַּגִּיד הַמְפֻרְסָם הָר' מוֹטִיל זְצוֹק"ל.

הוּא צָעִיר וְיָהִיר. וְהַגְּבִיר – הֵן זֶה צְחוֹק,

הוּא דִבֵּר פֶּה־אֶל־פֶּה עִם ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ,

וְרָאָה לָמֶ“ד־וָא”ו – מִי יָבוֹא וְיִדְרשׁ,

שֶׁיִּסַּע אֶל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הֶחָדָשׁ?

וּבִפְרָט, הוּא יָשִׁישׁ וְתָשׁוּשׁ וְחַלָּשׁ!


וּבִפְרָט שֶׁבִּפְרָט, שֶׁאוֹתוֹ הַצַּדִּיק

בִּדְרָכָיו שֶׁל אָבִיו זַ"ל אֵינֶנּוּ מַחְזִיק!

הַמַּגִּיד ר' נַחוּם זַ"ל – כֻּלּוֹ צְנִיעוּת,

בְּדוֹמֶה לְר' לֵיבּ – בַּדְּרָכִים, בַּעֲנִיּוּת…

וְאוּלָם הַצָּעִיר – הוּא בָּעִיר, בְּטִירָה!

מִי יָבִין לְאוֹתָהּ צַדִּיקוּת צְעִירָה?


מִי יַגִּיד, מִי יֹאמַר, לְשֵׁם־מָה הוּא חַיָּב

מְשָׁרְתִים וּמַצְלִיף לְהַחְזִיק לְסוּסָיו?

וּמוֹשְׁכִים הַסּוּסִים מֶרְכָּבָה הֲדוּרָה,

הִלּוּכָם, מְסַפְּרִים, בְּהַדְרוּת, בִּגְבוּרָה,

לְמָשָׁל – שֶׁנּוֹסֵעַ אַחַד הַנְּסִיכִים!

וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבְּרִיּוֹת מְסִיחִים…


אַךְ רְאֵה, פִּרְסוּמוֹ מִתְפַּשֵּׁט כַּנָּהָר,

וְעוֹלִים לַטִּירָה, וְעוֹלִים אֶל הָהָר…

וְעוֹלִים עֲנִיִּים, וְעוֹלִים עֲשִׁירִים,

וְעוֹלִים זְקֵנִים בְּחֶבְרַת צְעִירִים,

וּמְסַפְּרִים עַל נִסִּים וּמַעֲשֵׂי נִפְלָאוֹת,

וִידִיעוֹת וּשְׁמוּעוֹת מוֹסִיפוֹת וּבָאוֹת…


וְאָמַר אָז הַגְּבִיר הַיָּשִׁישׁ בִּלְבָבוֹ:

אֶתְחַזֵּק וְאֶסַּע לַצַּדִּיק וְאָבוֹא,

וְאֶרְאֶנּוּ גַּם אָנִי – בְּטֶרֶם אָמוּת…

הָעוֹלָם כָּל־כֻּלּוֹ אֵינוֹ בָּא לְטָעוּת!

הֵן אוֹמֵר הָעוֹלָם: הוּא קָדוֹשׁ וְצַדִּיק!

וְאִם גַּם לֹא יוֹעִיל, הֲרֵי גַּם לֹא יַזִּיק…


וְהוּא קָם, הַיָּשִׁישׁ, וְנָסַע טְשֶׁרְנוֹבִּיל,

מְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן מְלַוֵּהוּ, מוֹבִיל.

וּמִפְּאַת זִקְנוּתוֹ מְפַנִּים לוֹ מַעֲבָר –

וְנִכְנַס אֶל ר' מוֹטִיל לַחֶדֶר יָשָׁר.

גַּם פִּתְקָה לֹא כָּתַב, כַּנָּהוּג בֵּין אֲנַ"שׁ –

הֵן הוּא בָּא רַק לִרְאוֹת, וְדָרוֹשׁ לֹא דָרַשׁ!


אַךְ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס אֶל הַחֶדֶר בִּפְנִים

וְרָאָה אֶת ר' מוֹטִיל פָּנִים־אֶל־פָּנִים –

הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו פַּחַד וְחִיל וּרְעָדָה,

וּבִרְכָּיו דָּא לְדָא, וְרַגְלוֹ מָעֲדָה,

וְהִרְגִּישׁ חֲלִישׁוּת גְּדוֹלָה שֶׁבַּלֵּב

וְנָפַל בִּמְקוֹמוֹ וְהִתְחִיל מִתְעַלֵּף…


הוּא הִכִּיר בְּר' מוֹטִיל אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ!


וּמִיָּד הַגַּבַּאי הִתְחִיל מַיִם שׁוֹפֵךְ,

וְרַבִּים מֵאֲנַ"שׁ נִדְחֲקוּ מִסָּבִיב,

הָעִקָּר, שֶׁהִצְלִיחוּ נַפְשׁוֹ לְהָשִׁיב.

וּלְאַחַר שֶׁנֵּעוֹר וְחָזְרָה לוֹ רוּחוֹ,

הָר' מוֹטִיל אָמַר לוֹ בְּטוּב חִיּוּכוֹ:


מַה נִּבְהַלְתָּ כָּל־כָּךְ, יְשִׁישִׁי הַיַּקִּיר,

וְהִלְבַּנְתָּ כֻּלְּךָ כְּמוֹ סִיד עַל הַקִּיר?


וֶוער אַ רֶבִּי וִויל וֶוערִין מוּז לֶערְנִין בַּייא זֵייא

וִויא אַזוֹי פַאר אַ יִידִין צוּא טוּעֶן אַ נֵייא,

וִויא אַזוֹי אַ פָּאר הוֹיְזִין מִיט פָאדִים אוּנ נָאדִיל

צוּא פַארְרִיכְטִין אוּן מַאכִין אַ תִּקּוּן הַגָּדוֹל…




וּלְסִיּוּם הַסִּפּוּר כָּךְ אָמַר הַמְחַבֵּר:

לֹא בָּדִיתִי מִלֵּב, לִי סִפֵּר הַמְסַפֵּר,

וְכָתַבְתִּי הַכֹּל רַק כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי.

וְלָכֵן, לְמָשָׁל, לְהַסְבִּיר לֹא יָדַעְתִּי,

מָה עִנְיַן הָעֲמִידָה עַל הַמֶּקַח… אָכֵן,

בְּוַדַּאי זֶה מֻסְבָּר לְיוֹדֵעַ הַחֵ"ן.


 

הערות וביאורי המשורר

אִיךְ טוּא פָארִין וְכוּ' – אֲנִי נוֹסֵעַ מִמֶּרְחַקִּים, וַאֲנִי מְעֻמָּס מַשָּׂא רַב, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן אֶהְיֶה בַּדְּרָכִים, וְהַמִּכְנָסַיִם נִקְרְעוּ אֶצְלִי. עַל־כֵּן תַּקֵּן לִי אֶת הַמִּכְנָסַיִם כַּיָּאֶה וְכַנָּאֶה, שֶׁלֹּא אֶצְטַנֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהַקֹּר מִתְגַּבֵּר, וְאוּכַל לָשׁוּב בְּשָׁלוֹם וְלַעֲבוֹר אֶת סַף בֵּיתִי. וּבְדֶרֶךְ שִׁיר: אֲנִי בָּא מִמֶּרְחָק, מְעֻמָּס בְּמַשָּׂא, / לֹא אֵדַע שְׁהוֹתִי בְּדַרְכֵי הַמְּדִינָה, / וְהִנֵּה נִתְקָרְעוּ מִכְנָסַי לִי פִּתְאֹם. / וְעַל־כֵּן קַח תַּקֵּן הַקְּרִיעָה הַגַּסָּה / וְאַל נָא תִּתְקְפֵנִי חָלִילָה צִנָּה / וְאוּכַל לַחֲזוֹר אֶל בֵּיתִי בְּשָׁלוֹם; וָואס וִויל דָא אַ יִיד – מָה רוֹצֶה כָּאן יְהוּדִי; וֶועט קָעסְטֶען אַ רוּבִּיל – יַעֲלֶה רֻבָּל; אִיז אַכְצִיק קָאפֵּייקִין וְכוּ' – יְהֵא שְׁמוֹנִים קוֹפֵּייקוֹת, אַךְ הִתְיַצֵּב כָּאן וַאֲנִי תּוֹפֵר לְךָ תֵּכֶף וּמִיָּד; וֶוער אַ רֶבִּי וְכוּ' – מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת לְרַבִּי חַיָּב לִלְמוֹד אֶצְלָם כֵּיצַד לִתְפּוֹר בִּשְׁבִיל יְהוּדִי תְּפִירָה כָּלְשֶׁהִי, כֵּיצַד לְאַחוֹת זוּג מִכְנָסַיִם בְּחוּט וּבְמַחַט וְלַעֲשׂוֹת הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל. וּבְדֶרֶךְ שִׁיר: הָרוֹצֶה לִהְיוֹת רַבִּי – מֵהֶם הוּא יִלְמַד / אֵיךְ בִּשְׁבִיל יְהוּדִי לְאַחוֹת אֶת הַבַּד; / וְכֵיצַד מִכְנָסַיִם בְּחוּט וּבְמַחַט – / בַּתִּקּוּן הַגָּדוֹל לְתַקֵּן אוֹתָם יָחַד.

המלצות קוראים
תגיות