רקע
שמשון מלצר
כְּשֶׁבָּא רַב נַחְמָן לִטְבֶרְיָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

כְּשֶׁבָּא לִטְבֶרְיָה, תִּבָּנֶה לִפְאֵר־יָהּ,

הַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁתָה מִבְּאֵר־יָהּ,

מִבְּאֵרוֹ שֶׁל הַבֶּעשׁ"ט, מִמְּקוֹר הַחֲסִידוּת –

הוּא לֹא בָּא לְבַדּוֹ וְלֹא בָּא בִּיחִידוּת,

אֶלָּא עִם חֲבוּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל אֲנַ"שׁ.

וְהַרְבֵּה לֹא חָקַר וְהַרְבֵּה לֹא דָּרַשׁ,

רַק שָׂכַר לוֹ חָצֵר וּמִיָּד הִשְׁתַּכֵּן כָּאן –

הֲלֹא הוּא הַצַּדִּיק רַ' נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.


וְיָשְׁבָה הַחֲבוּרָה בְּדֵלָה וּגְדוּרָה

בְּאוֹתָהּ הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה הַשְּׂכוּרָה

וְהָיְתָה שָׁם עוֹסֶקֶת בַּמֶּה שֶׁעָסְקָה…

וְאוּלָם כָּל הַיּוֹם לֹא חָדְלָה, לֹא פָּסְקָה

מִתְּחִנָּה־חֲנִינָה, מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה…

וְנִשְׁמַע קוֹל הָרֹן בְּסוֹף כָּל תְּהִלָּה

בְּכָל לַיְלָה וָלֵיל בַּשְּׁכוּנָה מִתְנַגֵּן כָּאן

בֶּחָצֵר שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.


וְאַחֵינוּ הַסַּ"ט, הֵם יָדְעוּ אַךְ מְעַט

עַל הָאִישׁ הַצַּדִּיק שֶׁהוֹאִיל וְחָמַד

לְשִׁבְתּוֹ הֶחָצֵר בְּאוֹתָהּ הַשְּׁכוּנָה…

וְהוֹאִיל וְהָיְתָה הַשָּׁנָה שְׁחוּנָה

וְהָיוּ הַבְּרִיּוֹת נְתוּנִים בְּצָרָה,

וְכָל לֵב מְדֹאָב וְכָל נֶפֶשׁ מָרָה,

מִי יָבוֹא לַחֲקוֹר וְדַעְתּוֹ מִי יִתֵּן כָּאן

עַל שִׁבְתּוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא?


אַךְ אַחַר שֶׁעָבְרָה הָרְבִיעָה וְגָבְרָה

סַכָּנַת הָרָעָב וְלֵב כֹּל הִיא שָׁבְרָה;

לֹא יָרְדָה טִפַּת־גֶּשֶׁם מִשְּׁמֵי הַמָּרוֹם

וְעָמַד הָעוֹלָם מְלֹהָט וְעָרֹם,

הָרָקִיעַ בַּרְזֶל מְלֻבָּן בַּשָּׁרָב,

הַקַּרְקַע מְסֻדָּק וּמֻסָּק וְנִשְׂרָף –

וְנָפְלוּ עַל כֻּלָּם הָאֵימָה וְהַפַּחַד,

יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמָעֵאל, וְאָדָם וָחַי יַחַד.


וְאַחֵינוּ עֲדַת וָתִיקִים, אַנְשֵׁי סַ"ט,

הִתְפַּלְּלוּ בִּנְעִימָה, כְּדַרְכָּם הַנֶּחְמָד,

וְהִרְבּוּ נְגִינָה וְרִנָּה לַבּוֹרֵא,

שֶׁיְּרַחֵם הָעוֹלָם וְיוֹרִיד הַיּוֹרֶה.

וּכְנֶגְדָּם, לְהַבְדִּיל, כָּל עֲדַת יִשְׁמָעֵאל

נִתְכַּנְּסָה בְּכָל יוֹם בַּמִּסְגָּד הִתְפַּלֵּל.

אַךְ אֵין אוֹת, אֵין סִימָן וְאֵין רוּחַ, אֵין גֶּשֶׁם,

רַק מַשַּׁב הַשָּׁרָב הָעוֹצֵר אֶת הַנֶּשֶׁם.


וּפִתְאֹם יוֹם אֶחָד, לֹא יָדוּעַ כֵּיצַד,

נִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה מִכָּל פֶּה כְּאֶחָד,

כִּי שׁוֹהֶה כָּאן בָּעִיר אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ,

וְאִם הוּא לִגְשָׁמִים יִתְפַּלֵּל וְיִדְרֹשׁ –

וְשָׁמַע אֱלֹהִים וִיקַבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ,

כְּשָׁמְעוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל בְּשַׁעְתּוֹ…

הֲלֹא זֶה הוּא הָאִישׁ הַצַּדִּיק הַשּׁוֹכֵן כָּאן

בֶּחָצֵר הַלָּזֹאת, רַ' נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.


וְהָלְכָה חֲבוּרָה חֲשׁוּבָה וּבְרוּרָה

אֶל אוֹתָהּ הֶחָצֵר הַגְּבוֹהָה הַגְּדוּרָה

וּבִקְשׁוּ מֵרַבֵּינוּ נַחְמָן הַקָּדוֹשׁ

שֶׁיּוֹאִיל לְבַקֵּשׁ, לְהַעְתִּיר וְלִדְרוֹשׁ…

כִּי אָכֵן וְאָכֵן, הֵם שָׁמְעוּ וְנוֹדַע,

הוּא יוֹדֵעַ תְּפִלַּת הַגְּשָׁמִים וְסוֹדָהּ.

תְּחִלָּה הוּא סֵרֵב… הָכֵיצַד יְסַכֵּן כָּאן?

עַנְוָתוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא!


וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁחָזְרוּ לְמָחָר

וְהִרְבּוּ לְהַפְצִיר, הוּא הֵבִין כִּי נִבְחַר

לִהְיוֹת פֶּה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל בִּטְבֶרְיָה.

הֶעֱבִיר מַבָּטוֹ עַל אַדְמַת הָעֶרְיָה

וְנֶאֱנַח אֲנָחָה הַשּׁוֹבֶרֶת הַגּוּף –

וְהֵבִינוּ שֶׁלֹּא יְסָרֵב לָהֶם שׁוּב.

וְאָמְנָם נַעֲנָה ר' נַחְמָן וְהוֹדִיעַ:

יִתְפַּלֵּל עִם אֲנַ"שׁ בִּמְעָרַת רַבִּי חִיָּא…


וּמִיָּד וְעָמְדָה כָּל הָעִיר עַל עָמְדָהּ,

כִּי כֻּלָּהּ, יְהוּדִים וְעַרְבִים, נִתְחַמְּדָה

לִרְאוֹתָם, אֶת רַבֵּינוּ נַחְמָן וַאֲנַ"שׁ,

אֵיךְ אוֹתָהּ הָעֵדָה לְצֵאתָהּ תִּתְכַּנַּשׁ

וְתֵרֵד לְאוֹתָהּ מְעָרָה יְעוּדָה

שֶׁל חִיָּא וּבָנָיו חִזְקִיָּה וִיהוּדָה…

וְעָמְדוּ כָּל־כֻּלָּם, אִישׁ, אִשָּׁה וְגַם נַעַר,

בְּסָמוּךְ לַחוֹמָה הַיְשָׁנָה, עִם הַשַּׁעַר.


וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים בִּפְלִיאָה וְתוֹהִים,

כִּי אוֹתָהּ חֲבוּרָה, הַבָּאִים וְנוֹהִים,

מְלֻבֶּשֶׁת כְּמוֹ בְּיוֹם־חֹרֶף גָּמוּר:

בְּרֹאשָׁם כּוֹבָעִים שֶׁל שׁוּעָל וְסַמּוּר,

וְהַגּוּף – הוּא עָטוּף בַּכַּפְתָּן הָרָחָב,

מִתְבַּדְּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל כָּל כָּנָף…

וּבְכַפְתּוֹרֵי־כֶּסֶף טָהוֹר מִסְתַּמֵּן כָּאן

כַּפְתָּנוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.


אַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּחִידָה אֵין פּוֹתֵר,

הַקָּהָל בְּעֵינָיו הָרַגְלַיִם עוֹטֵר:

עַל כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל – מַגָּף וּמַגָּף,

וְכָל זוּג בָּתֵּי־שׁוֹק יַחֲשׁוֹק אֶת בִּרְכָּיו…

וְהִבִּיט הַקָּהָל בְּרַגְלָיו – סַנְדָּלִים,

כָּרָאוּי לְשָׁרָב, חֲרִירִים וְקַלִּים…

וְהִבִּיט בְּרַגְלֵי הַהוֹלְכִים – מַגָּפַיִם

כְּבֵדִים וּגְבוֹהִים, לְבוֹסֵס בָּם בַּמַּיִם!


וְהִבִּיטָה תּוֹהָה עַל כָּל מַה שֶּׁרוֹאָה

מֵעַל גַּב הַחוֹמָה הַיְשָׁנָה הַגְּבוֹהָה

חֲבוּרַת עַרְבִיִּים, חֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר;

צָחֲקוּ זֶה לָזֶה וְהִרְבּוּ לְהָעִיר

חִדּוּדִין־חִדּוּדִין עַל הָעֹמֶס הָרָב

שֶׁעָמְסוּ עֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים בַּשָּׁרָב,

לָעֲגוּ לַסִּיעָה בִּיגִיעָה הִשְׂתָּרֵכָה –

וּבֵין כָּל הָעוֹמְדִים גַּם מֻחַמֶד הַפֶּחָה!


וּמֻחַמֶד הָאִישׁ, זֹאת רָאוּי לְהַדְגִּישׁ,

הוּא מוֹשֵׁל מֵישָׁרִים וּלְצֶדֶק רָגִישׁ,

בְּיָמָיו יָשְׁבָה בֶּטַח הָעִיר טְבֶרְיָה.

וְאוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת אַדְמַת הָעֶרְיָה,

וְאֶת אֵלֶּה בְּנֵי אִל־יַהוּד הַנְּעוּלִים

מַגָּפַיִם – רָאָה בָּזֶה מִין הִתּוּלִים,

וְאָמַר בְּרֻגְזָה וּבְכֹבֶד הַנֶּשֶׁם:

אִל־יַהוּד בְּטוּחִים שֶׁיּוֹרִידוּ הַגֶּשֶׁם…


הִסְתַּכְּלוּ, רְאוּ שָׁם, הִתְבּוֹנְנוּ בִּלְבוּשָׁם…

וְאוּלָם מַה יִּהְיֶה בְּאִם לֹא יְגֻשָּׁם?

אִם יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם עוֹדָם עֲצוּרִים,

לֹא תוֹעִיל תְּפִלָּתָם, גְּאֵיוֹנִים אֲרוּרִים?

אִם לַשָּׁוְא הִתְחַפְּשׂוּ, נִזְדָּרְזוּ אִל־יַהוּד

לַהֲפוֹךְ לְיוֹם־חֹרֶף יוֹם־חֹרֶב לָהוּט?

וְעַל־כֵּן נָא הַקְשִׁיבוּ, בְּנֵי עֲדַת אַלְלָה,

לְדִבְרֵי הָאֱמֶת שֶׁאֹמַר לָכֶם הָלְאָה:


הֵם יֵלְכוּ הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,

וּלְוַאי אֱלֹהִים הַתְּפִלָּה יְקַבֵּל!

וְהָיָה בְּשׁוּבָם מֵאוֹתָהּ מְעָרָה

רְטֻבִּים מִגְּשָׁמִים, רוֹעֲדִים מִקָּרָה –

וְנֵרֵד אֲלֵיהֶם, נְכַבְּדֵם כָּבוֹד רָב

וְנִשָּׂא כָּל אֶחָד מֵאִתָּם עַל הַגָּב,

עַד נָבִיא אֶת כֻּלָּם אֶל בֵּיתָם, הֶחָצֵרָה,

וּכְחוֹמָה מִסָּבִיב חַיֵּיהֶם נְבַצֵּרָה.


וְאוּלָם אִם הָאֵל יְסָרֵב לְקַבֵּל,

וְנֵדְעָה כִּי בַּעֲלֵי גַּאֲוָה יִשְׂרָאֵל.

וְנֵדְעָה כִּי הָיְתָה הַתְּפִלָּה לֵב וָלֵב,

וְעַל־כֵּן אֱלֹהִים לְקַבְּלָהּ מְסָרֵב.

וְהָיָה בְּשׁוּבָם מֵאוֹתָהּ מְעָרָה

וְנִמְשָׁךְ הַשָּׁרָב – תְּבוֹאֵם הַצָּרָה:

כִּי כֻּלָּנוּ נָבוֹאָה יַחְדָּו הֶחָצֵרָה

וּבְסַיִף בְּרֹאשׁ אֶת כֻּלָּם נְקַצֵּרָה!


וְרַבֵּינוּ נַחְמָן, עֶבֶד־אֵל הַנֶּאֱמָן,

לֹא שָׁהָה שָׁם הַרְבֵּה, וּבְהַגִּיעַ הַזְּמַן

וְעָלְתָה כָּל אוֹתָהּ חֲבוּרָה קְדוֹשָׁה

אֶל הָהָר, וְרַבֵּינוּ נַחְמָן בְּרֹאשָׁהּ.

נִכְנְסוּ לִמְעָרַת הַצַּדִּיק רַ' חִיָּא

וְשָׁהוּ שָׁם כַּמָּה שֶׁנִּדְרַשׁ לִשְׁהִיָּה –

וּמִנְחָה גְּדוֹלָה בַּמְּעָרָה הִתְפַּלָּלוּ…

בְּאוֹתָם הַיָּמִים! שַׂרְפֵי־קֹדֶשׁ הַלָּלוּ!


הֵם עָמְדוּ בִּתְפִלָּה בִּרְעָדָה וְחִילָה,

וְעִם זֶה – בְּתִקְוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּגִילָה!

אוּלָם אֵיךְ נְתָאֵר כָּאן פִּרְטֵי הַפְּרָטִים,

מִי הָאִישׁ שֶׁיֹּאמַר: אָנֹכִי יְדַעְתִּים?

לוּ זָכִינוּ, הָיִינוּ עִמָּם לִרְאוֹתָם,

הֵן אֶפְשָׁר שֶׁהָיִינוּ מַמָּשׁ כְּמוֹתָם…

אַךְ אוֹמְרִים, אַךְ אָמַר הַשַּׁ"ץ “מַשִּׁיב הָרוּחַ”

וְהִתְחִילָה הָרוּחַ לִנְשׁוֹב וְלָפוּחַ…


וְהִנֵּה עָב עוֹלָה כְּכַף־אִישׁ גְּדוֹלָה

וְעָבֵי עַבְעָבִים הִיא אַחְרֶיהָ דּוֹלָה,

וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתָם עֲדָרִים עֲדָרִים

בִּמְרוּצָה וּתְאוּצָה מֵאַחַר הֶהָרִים.

וּבָרָק מִתְבָּרֵק כְּנָחָשׁ מִתְעוֹפֵף

וְהָרַעַם מַרְעִים, מְהַדְהֵד, מְתוֹפֵף.

הַבּוֹרֵא אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פּוֹתֵחַ –

וְהַגֶּשֶׁם נִתָּךְ וְנִשְׁפָּךְ וְקוֹלֵחַ!


וּקְהַל יִשְׂרָאֵל עִם קְהַל יִשְׁמָעֵאל

מִשְׁתָּאֶה, מַחֲרִישׁ, מִשְׁתּוֹמֵם, מִתְפָּעֵל…

זַרְזִיפֵי הַגְּשָׁמִים עֲלֵיהֶם נִתָּזִים –

הֵם עוֹמְדִים דּוֹמְמִים בִּמְקוֹמָם, אֵין זָזִים…

הֵם עוֹמְדִים מַבִּיטִים בִּפְלִיאָה, בִּתְמִיהָה,

אֵיךְ עֲדַת הַקְּדוֹשִׁים מִן הָהָר מַגִּיעָה.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַגֶּשֶׁם נִשְׁפָּךְ וְקוֹלֵחַ,

הִיא נִרְאֵית מִתְקָרֶבֶת בְּנֹגַהּ זוֹרֵחַ.


וּלְפֶתַע פִּתְאֹם בַּחוֹמָה בַּמָּרוֹם

הַקָּהָל כָּל־כֻּלּוֹ הִתְחִיל נָע בַּמָּקוֹם.

כִּי מֻחַמֶד הַפֶּחָה נִתַּר וְקָפַץ

וְיָרַד וְלִקְרַאת הַבָּאִים הִתְחִיל רָץ.

וּמִיָּד כָּל גִּבּוֹר וְנִכְבָּד בָּעַרְבִים

נִזְדָּרְזוּ אַחֲרָיו, בְּרִיצָה מִתְעָרְבִים…

וְרָאָה כָּל הָעָם אֲלֵיהֶם אֵיךְ הִגִּיעוּ

וְלִפְנֵי הַיְּהוּדִים אֶת הַבֶּרֶךְ הִכְרִיעוּ.


וְהַפֶּחָה חָטַף וְחָבַק אֶת רַגְלָיו

שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן וּנְשָׂאוֹ בִּזְרוֹעָיו.

וְכָמוֹהוּ רָאוּ וְעָשׂוּ כָּל הַשְּׁאָר –

אַף אֶחָד מֵאֲנַ"שׁ מְהַלֵּךְ לֹא נִשְׁאָר.

וְנִשְּׂאוּ כָּל־כֻּלָּם כְּסִפְרֵי הַתּוֹרָה,

מַבְהִיקִים בַּגְּשָׁמִים, זוֹהֲרִים בָּאוֹרָה.

בַּמּוֹרָד, בַּבִּקְעָה, בַּמַּעֲלֶה וְגַם הֶרָה –

כָּךְ הֵשִׁיבוּ אוֹתָם הָעַרְבִים הֶחָצֵרָה.


וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל וְכָל עַם יִשְׁמָעֵאל

מִשְׁתָּאֶה, מִשְׁתּוֹמֵם, מִתְלַהֵב, מִתְפָּעֵל.

כִּי גָדוֹל זֶה הַיּוֹם וְנִכְבָּד מִיָּמִים,

בּוֹ נִקְדַּשׁ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּעַמִּים – –

וּמַה טּוֹב לוּ נִתַּן סִפּוּרֵנוּ לִגְמוֹר

בִּבְשׂוֹרָה עַל עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר!

כִּי בִּשְׁעַת הָרָצוֹן, עֵת אֵל בָּנוּ הִשְׁגִּיחַ,

מִשּׁוּם־מָה, בֶּאֱמֶת, לֹא יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ?


וּמְסַפְּרִים בִּטְבֶרְיָה, תִּבָּנֶה לִפְאֵר־יָהּ,

כִּי שָׁפַע אוֹתוֹ יוֹם חֶסֶד רַב מִבְּאֵר־יָהּ

וּבָשַׁל לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה אוֹתוֹ זְמָן…

וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁנִּשָּׂא רַ' נַחְמָן

בַּזְּרוֹעוֹת שֶׁל הַפֶּחָה – נִפְחַת לוֹ כַּפְתּוֹר

מֵעַל גַּב הַכַּפְתָּן… לְהֵיכָן? אֵין לִפְתּוֹר!

וּבְשֶׁל הַכַּפְתּוֹר הַלָּזֶה, כַּפְתּוֹר כֶּסֶף,

נִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁל עֶצֶב…


וְכֵיוָן שֶׁיָּרַד עָלָיו עֶצֶב מְעַט

בְּעֶטְיוֹ שֶׁל כַּפְתּוֹר יְחִידִי וְאֶחָד,

נִפְגְּמָה הִתְעָרוּת שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה,

נִתְעַכְּבָה הַגְּאֻלָּה הַהוֹלְכָה וּבָאָה…

כַּפְתּוֹר כֶּסֶף אֶחָד וְיָחִיד – הוּא פָּגַם…

וְהַגֶּשֶׁם יָרַד וְהָלַךְ אֶל הַיָּם…

וּלְוַאי בְּדוֹר זֶה אֶת הַפְּגָם נְתַקֵּן כָּאן –

תַּעֲמֹד לָנוּ זְכוּת רַ' נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא!


 

הערות וביאורי המשורר

אֲנַ“שׁ – אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּנּוּי לַחֲסִידִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם; הַסַּ”ט – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: סְפָרַדִּים טְהוֹרִים; יְגֻשָּׁם – יֵרֵד גֶּשֶׁם.

המלצות קוראים
תגיות