רקע
שמשון מלצר
גִּינֶנְדִּיל
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

נִשְׁכַּח נָא לְרֶגַע הַצַּעַר וּנְגָרֵשׁ הָעַצְבוּת מִן הַמֹּחַ,

נָשִׁיר וּנְסַפֵּר עַל גִּינֶנְדִּיל, כִּי רַבֵּנוּ צִוָּנוּ לִשְׂמוֹחַ!


 

א

בְּאַחַת הֶעָרִים שֶׁבְּפּוֹלִין, בַּמָּחוֹז שֶׁהָיָה אָז גַּלִיצְיֶה,

הָיָה גָּר יְהוּדִי עֲלוּב־נֶפֶשׁ, שֶׁנִּקְרָא בְּפִי־כֹל הָרַ' אִיצְיֶה.


וְהָיְתָה לְרַ' אִיצְיֶה שֶׁלָּנוּ, יִשְׁמְרֵנוּ הָאֵל, “אֵשֶׁת חַיִל”;

וְהָיָה “פֶּה קָדוֹשׁ” לַמִּרְשַׁעַת, שֶׁלֹּא נָח לֹא בַּיּוֹם, לֹא בַּלַּיִל.


אֵין צָרִיךְ עוֹד לוֹמַר כִּי עָלוּב זֶה, כְּלוֹמַר, הָרַ' אִיצְיֶה הַבַּעַל,

כָּל חַיָּיו לֹא הָיוּ כְּגַן־עֵדֶן… וְסוֹף סוֹף רִחֲמוּהוּ מִמַּעַל,


וְקָרְאוּ לוֹ לָבוֹא וְלָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה, בְּשַׁלְוָה וּבְשֶׁקֶט,

עֲטָרָה נְתוּנָה בְּרֹאשֵׁהוּ וְנֶהֱנֶה מִן הַזִּיו שֶׁמִּנֶּגֶד…


נִשְׁאֲרָה הָאִשָּׁה, הִיא גִּינֶנְדִּיל (זֶה שְׁמָהּ שֶׁל עֲקֶרֶת שִׁירֵנוּ),

אַלְמָנָה מִבַּעֲלָהּ הָרַ' אִיצְיֶה, אַלְמָנָה עֲלוּבָה, לֹא עָלֵינוּ!


נִשְׁאֲרָה גַּם נַעֲרָה מְבֻגֶּרֶת, נַעֲרָה שֶׁהִגִּיעָה לַפֶּרֶק,

וְדַוְקָא צְנוּעָה וּשְׁקֵטָה הִיא, לֹא פִּרְכּוּס וְלֹא כֹּחַל וָשֶׂרֶק



וְעִם זֶה יַעְלַת־חֵן וְנִלְבֶּבֶת… בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אֵשֶׁת־חַיִל!

וַהֲרֵיהִי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת, בֵּית־אִמָּהּ, וּבוֹכָה יוֹם וָלַיִל.


וְעַל מָה הִיא בּוֹכָה, הַבּוֹגֶרֶת, וְדִמְעָה עַל דִּמְעָה רַק מוֹחָה הִיא?

לִכְאוֹרָה עַל הָאָב כִּי אֵינֶנּוּ, בֶּאֱמֶת עַל עַצְמָהּ כָּךְ בּוֹכָה הִיא!


עַל חַיֶּיהָ וְעַל עֲלוּמֶיהָ, עַל רֹאשָׁהּ שֶׁיַּלְבִּין בְּבֵית־אִמָּא!

מִי יִשָּׂא לְאִשָּׁה בַּת־גִּינֶנְדִּיל, לוֹ חוֹתֶנֶת כָּזֹאת לְהָשִׂימָה?


 

ב

וְעַכְשָׁו נַעֲזֹב אֶת גִּינֶנְדִּיל וּבִתָּהּ שֶׁלַּפֶּרֶק הִגִּיעָה,

נַעֲזֹב אֶת הָעִיר וְהָאָרֶץ וְנִרְאֶה מֶה חָדָשׁ בָּרָקִיעַ!


וְאָכֵן, יֵשׁ חָדָשׁ בַּשָּׁמַיִם! הַשָּׂטָן, הוּא־הוּא מַלְאַךְ־הַמָּוֶת,

לְפָנָיו, כִּבְיָכוֹל, מִתְיַצֵּב הוּא, וְכֻלּוֹ הוּא תּוּגָה וְעַצָּבֶת…


כְּנָפָיו שְׁמוּטוֹת כְּלַפֵּי מַטָּה, דִּמְעָתוֹ עַל הַלֶּחִי שׁוֹטֶפֶת,

וַאֲפִלּוּ חֻדָּהּ שֶׁל הַחֶרֶב לֹא טִיף־דָּם, רַק טִיף־דֶּמַע נוֹטֶפֶת…


מַה קָּרָה? מָה אֵרַע? מָה רוֹצֶה הוּא? מָה הֶעֱצִיב אֶת רוּחוֹ הַנֶּעְכֶּרֶת?

הוּא מוֹאֵס בִּמְלַאכְתּוֹ הַמְשַׁעֲמֶמֶת וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִתְּנוּ לוֹ אַחֶרֶת!


רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – כָּךְ טוֹעֵן הוּא – מַה תַּכְלִית יֵשׁ וּמַה יֵּשׁ תּוֹעֶלֶת

בִּמְלַאכְתִּי הַלָּזֹאת שֶׁאֵין סוֹף לָהּ? לֶאֱרוֹב לְכָל חֵטְא וְאִוֶּלֶת,


לְהַכְשִׁיל הָאָדָם הַתּוֹלַעַת וְלִרְמוֹס אַחַר־כָּךְ בְּכַף־רֶגֶל?

יֵצֶר־לֵב־הָאָדָם הֵן אֶחָד הוּא עוֹד מִימוֹת הַנָּחָשׁ וְהָעֵגֶל!


הַנִּיחֵם, רִבּוֹנִי, וְיֶחְטָאוּ, הַנִּיחֵם, רִבּוֹנִי, וְיָשׁוּבוּ!

אִם כֻּלּוֹ הוּא זַכַּאי אוֹ חַיָּב הוּא – הָאָדָם, רִבּוֹנִי, מֶה חָשׁוּב הוּא?


מֵעָפָר עֲשִׂיתוֹ וְעָפָר הוּא, גַּם חַיָּיו גַּם מוֹתוֹ אֵין בָּם עֵרֶךְ…

מָה אִכְפַּת אִם הוּא טוֹב אוֹ אִם רַע הוּא,

אִם לְךָ אוֹ אִם לִי יִכְרַע בֶּרֶךְ?


וּמְחַיֵּךְ כִּבְיָכוֹל וְאוֹמֵר לוֹ: כֵּן דִּבַּרְתָּ, בְּנִי, אַף צָדַקְתָּ…

“אַל תָּדוּן חֲבֵרְךָ” הֵם אָמָרוּ, וְאַתָּה בְּצָרָה לֹא נָמַקְתָּ,


לֹא נִסִּיתָ לִהְיוֹת נוֹשֵׂא־סֵבֶל וּבָרַע לְהִלָּחֵם וּלְנַצֵּחַ…

וְעַל־כֵּן, הוֹי בְּנִי, שְׁמָעֵנִי: הִנְנִי מוֹרִידְךָ וּמְשַׁלֵּחַ


לָעוֹלָם הַשָּׁפָל שָׁם לְמַטָּה – וְהָיִיתָ אָדָם, וְסָבַלְתָּ…

וְהָיָה כִּי תָרִיד וְצָעַקְתָּ, וְשָׁמַעְתִּי אֲנִי וְהֹעַלְתָּ!


 

ג

וְהוּרַד הַבָּחוּר מִשָּׁמַיִם וְהֻפַּל מִגָּבְהֵי הָרָקִיעַ…

וְאֵרַע הַמִּקְרֶה שֶׁלְּעִירֵנוּ, לְעִירָהּ שֶׁל גִּינֶנְדִּיל, הִגִּיעַ.


לְהֵיכָן יִכָּנֵס כָּזֶה הֵלֶךְ, שֶׁאֵין אָח וְגוֹאֵל וְקָרוֹב לוֹ?

שֶׁכָּזֶה, שֶׁגַּלְמוּד וְעָזוּב הוּא, אֵין יָפֶה, כַּמּוּבָן, וְאֵין טוֹב לוֹ


אֶלָּא בֵּית־הַמִּדְרָשׁ! שָׁם פָּתוּחַ… וּבְכֵן, הוּא נִכְנָס וְעוֹמֵד הוּא.

אֵין פּוֹנֶה, אֵין שׁוֹאֵל… וּמַה יַּעַשׂ? נָטַל סֵפֶר, יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד הוּא…


וְרוֹאִים: יְהוּדִי נוֹטֵל סֵפֶר וְיוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בּוֹ בְּשֶׁקֶט,

מִתְחַמֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ לַהֵלֶךְ, הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית לוֹ נִדְלֶקֶת,


נִגָּשִׁים וְתוֹקְעִים לוֹ כַּפַּיִם, שׁוֹאֲלִים מֵהֵיכָן וּלְהֵיכָן הוּא…

וִיהוּדִים, מַה שֶּׁאֵין לָהֶם אָיִן, וְאוּלָם בְּחוּשׁ־רֵיחַ נֵחָנוּ!


וּמִיָּד מַרְגִּישִׁים הֵם בְּחוּשׁ זֶה, שֶׁהַהֵלֶךְ הַלָּה מִתְגַּעְגֵּעַ

לִמְנוּחָה, לְפִנָּה שֶׁשֶּׁלּוֹ הִיא… לֹא לָגוּר בָּא, אֶלָּא לְהִשְׁתַּקֵּעַ!


וְאִם כֵּן… וְאִם כֵּן מְשַׁדְּכִים לוֹ אֶת בִּתָּהּ הַצְּנוּעָה שֶׁל גִּינֶנְדִּיל!

לֹא אַלְמָן, לֹא גָּרוּשׁ הָאוֹרֵחַ, הוּא בָּחוּר, הֶחָתָן, וּשְׁמוֹ מֶנְדִּיל…


בֶּן־תּוֹרָה – וְתוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, הִיא מֵיטַב הַסְּחוֹרָה… וּבְלִי נֵדֶר,

יְצָרְפוּ לוֹ כַּמָּה יַלְדֵי־חֶמֶד, וְיִהְיֶה לוֹ “מַעֲמָד”, לֵאמוֹר: “חֵדֶר”!


וְאוֹתָהּ הַכַּלָּה הַמְדֻבֶּרֶת, לְאִמָּהּ הֲרֵי בַּת יְחִידָה הִיא.

וְחָמוֹת שֶׁכָּזֹאת הֵן הִיא אִמָּא, הֵן הִיא עֵזֶר בַּכֹּל וִידִידָה הִיא!


לֹא גְּבִירָה עֲשִׁירָה, אֲבָל בַּיִת, וּפִנָּה חֲמִימָה וְרֹב נַחַת…

וְהוֹלְכִים לַחֻפָּה, בְּמַזָּל טוֹב, בְּשָׁעָה הַטּוֹבָה וּמֻצְלַחַת!


וְחוֹזְרִים הֵם בְּיַחַד הַבַּיְתָה, הָאַבְרֵךְ וְאִשְׁתּוֹ – זֹאת הַפַּעַם.

וְחַיֵּי הָאָדָם נְעִימִים לוֹ, הוּא מוֹצֵא בָּהֶם נַחַת וָטַעַם!


הוּא מוֹצֵא בָּהֶם נַחַת וָנֹעַם וּמוֹדֶה לְאָבִיו בַּשָּׁמַיִם…

וְאוּלָם לֹא לָנֶצַח הַנַּחַת – הִתְקָרְבוּ וְהַטּוּ הָאָזְנַיִם!


 

ד

עוֹד יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה לֹא עָבָרוּ, אַךְ טָעַם מְעַט־קָט מִן הַטַּעַם,

וַחֲמַת הֶחָמוֹת בּוֹ עָלָתָה בְּאָלָה, בִּקְלָלָה וּבְזַעַם:


הוּא אֵינֶנּוּ אוֹכֵל, רַק בּוֹלֵעַ, הוּא שׂוֹרֵף כְּמוֹ אֵשׁ הַדּוֹלֶקֶת…

שֶׁכָּזֶה מִי יוּכַל לְסַפֵּק לוֹ בְּכָל יוֹם סְעֻדָּה הַמַּסְפֶּקֶת?


וְרֵיחוֹ – כָּךְ טוֹעֶנֶת גִּינֶנְדִּיל אֶל עַצְמָהּ בְּקוֹל רָם וְנֶאֱנַחַת –

הוּא מַמָּשׁ כְּרֵיחָהּ שֶׁל הַזֶּפֶת שֶׁבִּשְׁאוֹל־תַּחְתִּיּוֹת הִיא רוֹתַחַת…


וְעִֵינָיו, הוֹי אֵלִי בַּשָּׁמַיִם, רַק גָּפְרִית יֵשׁ בָּהֶן וְשַׁלְהֶבֶת,

הֵן נוֹקְבוֹת וְיוֹרְדוֹת חַדְרֵי בֶּטֶן כְּעֵינֵי הַמְמֻנֶּה עַל הַמָּוֶת…


רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מְצִיאָה זוֹ – מֵהֵיכָן, מֵהֵיכָן זֶה לָקַחְתָּ?

וְאִם כְּבָר מְצָאתָהּ, אֶשְׁאָלֶךָ: לָמָּה לִּי מַתָּנָה זוֹ שָׁלַחְתָּ?


הוֹי יְהִי נָא רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֱלֹהִים הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא בָּא וְהִגִּיעַ וְנָפַל לִי יָשָׁר לַיָּדַיִם,


כֵּן לְפֶתַע יָקוּם וְיֵלֵךְ לוֹ, אוֹ הָרוּחַ פִּתְאֹם יִשָּׂאֶנּוּ,

אוֹ תִּפְצֶה נָא הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְהַשְּׁאוֹל בְּחַיָּיו תִּבְלָעֶנּוּ!


כָּךְ בְּקוֹל וּבְנִגּוּן הִיא אוֹמֶרֶת וּמְזַמְרֶרֶת בְּבֶכִי, גִּינֶנְדִּיל,

וְשׁוֹמֵעַ, מִסְכֵּן, וּבוֹלֵעַ הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר כְּמַר מֶנְדִּיל.


הוּא שׁוֹמֵעַ, מִסְכֵּן, וְיוֹדֵעַ, כִּי גִּינֶנְדִּיל צוֹדֶקֶת, צוֹדֶקֶת…

הֵן אָמְנָם הוּא אָדָם, אַךְ בָּעֹמֶק – הֲלֹא אֵשׁ גֵּיהִנּוֹם בּוֹ דּוֹלֶקֶת…


וּמוּכָן הוּא לָקוּם וְלִבְרוֹחַ עִם כָּל רוּחַ קַלָּה שֶׁנּוֹשֶׁבֶת…

וְאוּלָם הָאִשָּׁה, בַּת גִּינֶנְדִּיל, הִיא דַּוְקָא אֶת בַּעֲלָהּ הִיא אוֹהֶבֶת!


כַּנִּרְאֶה הִיא אֵינֶנָּה מַרְגֶּשֶׁת אֶת הָאֵשׁ, הַגָּפְרִית וְהַזֶּפֶת –

הִיא תַּמָּה וּטְהוֹרָה! רַק בּוֹכָה הִיא, וּבִכְיָה שֶׁנַּפְשׁוֹ הִיא טוֹרֶפֶת!


וּבִשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַנֶּפֶשׁ מִטֵּרוּף – הוּא בַּבַּיִת אוֹרֵחַ;

הוּא עוֹקֵר אֶת רַגְלָיו מִן הַחֶדֶר וְאֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הוּא בּוֹרֵחַ!


 

ה

וּבְבֵית־הַמִּדְרָשׁ בַּצָּהֳרַיִם הוּא יוֹשֵׁב בְּפִנָּה וּמְעַיֵּן הוּא;

וְאָדָם אֵין בְּאֹהֶל הַקֹּדֶשׁ, הַשַּׁדְּכָן בְּוַדַּאי שֶׁאֵינֶנּוּ…


רַק בְּקֶרֶן־זָוִית הָאַחֶרֶת, בְּפִנָּה אֲפֵלָה וְנִדַּחַת,

שָׁם יוֹשֵׁב יְחִידִי בָּחוּר־חֶמֶד, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּרֹב נַחַת.


וְיוֹשֵׁב הַשָּׂטָן כְּמַר מֶנְדִּיל וּמַבִּיט אֶל אוֹתוֹ בָּחוּר־חֶמֶד…

וּמַרְגִּישׁ הוּא: נַפְשׁוֹ מִתְגַּעְגַּעַת לְאָדָם, לְמִלָּה מְנַחֶמֶת…


וְאוֹתוֹ הַבָּחוּר מִצִּדּוֹ גַּם לְרַ' מֶנְדִּיל נַפְשׁוֹ בּוֹ נִמְשֶׁכֶת;

וְאִם נֶפֶשׁ אֶל נֶפֶשׁ נִכְמַהַת – הֵן הָרֶגֶל מִמֵּילָא הוֹלֶכֶת!


וְיוֹשְׁבִים הֵם הַשְּׁנַיִם בְּיַחַד, וְשׁוֹפֵךְ אֶת לִבּוֹ הָרַ' מֶנְדִּיל,

וּמְסַפֵּר רֹב־הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחֲמַת חֲמוֹתוֹ, הִיא גִּינֶנְדִּיל.


וְכִי מָה הוּא בִּקֵּשׁ? מָה הִבְטִיחוּ? שְׁלוֹם־בַּיִת, שַׁלְוָה רַק וָשֶׁקֶט!

וְהִנֵּה, מַה קִּבֵּל וּמַה יֵּשׁ לוֹ? גֵּיהִנּוֹם! אֵשׁ־שֶׁל־מַטָּה דּוֹלֶקֶת!


אִלּוּלֵא זוֹ אִשְׁתּוֹ הָאֻמְלֶלֶת, הַכִּבְשָׂה הַתַּמָּה, הָאוֹהֶבֶת,

וְהָיָה מִיָּד קָם וּבוֹרֵחַ עִם כָּל רוּחַ קַלָּה הַנּוֹשֶׁבֶת…


וְאוֹתוֹ הֶחָבֵר בֶּן־הַחֶמֶד (נִקְרָאֶנּוּ בְּשֵׁם יְשַׁעְיָהוּ)

אֶת דִּבְרֵי הַתְּלוּנָה וְהַצַּעַר בְּרָצוֹן וּבְאֵלֶם שָׁמַע הוּא.


אַחַר־כָּךְ נִחֲמוֹ בְּרֹב דַּעַת, בִּזְהִירוּת, כְּחוֹבֵשׁ אֶת הַפֶּצַע;

הֲרֵי לֹא לְעוֹלָם הַחוֹתֶנֶת… וּבְרִיחָה – מַה טּוֹבָה בָּהּ, מַה בֶּצַע?


הָאִשָּׁה הֲלֹא הִיא אֵשֶׁת־חַיִל וִיקָרָה מִפְּנִינִים, וְתַמָּה הִיא;

אַל תִּתֵּן אֶת לִבְּךָ לַחוֹתֶנֶת! לְקוֹלָהּ אַל תִּשְׁמָעָה, כִּי מַה הִיא?


בְּקִצּוּר, הוּא חִזֵּק לְבָבוֹ בּוֹ, מֵרֹב סֵבֶל לְבַל יִתְפַּקֵּעַ…

וְהָיָה כַּצֳּרִי לוֹ לַנֶּפֶשׁ, כְּרוֹפֵא לוֹ, כְּאָח לוֹ וָרֵעַ!


 

ו

וְאוּלָם לֹא הוֹעִיל גַּם הָרֵעַ, הַיְדִידוּת הַטּוֹבָה לֹא הוֹעִילָה,

כִּי גִּינֶנְדִּיל עַל מֶנְדִּיל שֶׁלָּנוּ חֲתִתָּהּ כְּדֵי כָּךְ הִיא הִפִּילָה –


שֶׁהוּא קָץ בְּחַיָּיו עֲלֵי אָרֶץ, בְּחַיֵּי הָאָדָם טוֹבֵי־טַעַם;

וְכָל־כָּךְ הַמְּרִירוּת נִתְגַּבְּרָה בּוֹ וְכָל־כָּךְ נִתְגַּבֵּר בּוֹ הַזַּעַם,


שֶׁעָמַד וְהִתְרִיס כְּלַפֵּי מַעְלָה: מָה רַבָּה בָּעוֹלָם הָעַצָּבֶת!

מִי יִתֵּן לִי מוֹתִי זֶה הָרֶגַע, כִּי טוֹב־טוֹב מֵחַיַּי לִי הַמָּוֶת!


אֲבָל מִי זֶה יָמִית, מִי יוֹשִׁיעַ, אִם הַמָּוֶת, לֵאמוֹר, הָרַ' מֶנְדִּיל,

מִתְעַנֶּה תַּחַת יַד הַחוֹתֶנֶת, הָאִשָּׁה הַמְאֹרֶרֶת גִּינֶנְדִּיל?


אָז נָשָׂא אֶת עֵינָיו לָרָקִיעַ וְאָמַר בַּאֲנָחָה הַשּׁוֹבֶרֶת

חֲצִי גּוּף וְעִמּוֹ חֲצִי נֶפֶשׁ, בִּכְמִיהָה הָעוֹלָה וְגוֹבֶרֶת:


הֲשִׁיבֵנִי, אָבִי בַּשָּׁמַיִם, לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן, כִּי עָיַפְתִּי…

אֲוַתֵּר עַל יְדִיד וְעַל רֵעַ, אֲוַתֵּר עַל אִשָּׁה שֶׁאָהַבְתִּי.


עַל פְּנֵי אֲדָמָה לֹא אָגוּרָה, לֹא אֶהְיֶה עוֹד אָדָם וְלֹא מֶנְדִּיל…

וְרַק זֹאת, הוֹי אָבִי, נָא עֲשֵׂה לִי – הַצִּילֵנִי מִיָּד מִגִּינֶנְדִּיל!


הֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ, אָשׁוּבָה, בַּתַּפְקִיד הַקָּדוּם אֶעֱמֹדָה,

אֶעֱבֹד בִּמְסִירוּת כְּמִקֹּדֶם, לֹא אֶלְעַג עוֹד, אָבִי, לֹא אֶמְרֹדָה!


וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבֵּן הַחוֹזֵר בּוֹ,

וְשָׁמַע הַשָּׂטָן עַל הָאָרֶץ אֶת הַקּוֹל שֶׁמִּמַּעַל דּוֹבֵר בּוֹ:


רִחַמְתִּיךָ, בְּנִי, רִחַמְתִּיךָ, לֹא אוֹסִיף הוֹרִידְךָ עוֹד מֵעָתָּה!

אַךְ זָכוֹר וְשָׁמוֹר, אַל תִּשְׁכָּחָה, וְנָתוֹן אֶל הַלֵּב, וְיָדַעְתָּ –


כִּי לֹא קַל לָאָדָם עַל הָאָרֶץ… אִם מַרְבִּית כָּל־יָמָיו הֵם עַצָּבֶת –

לִפְעָמִים גַּם בְּךָ יִמְצָא יֶשַׁע, וּמְנוּחָה וּמַרְפֵּא לוֹ בַּמָּוֶת!


 

ז


וְלִפְנֵי שֶׁחָזַר הָרַ' מֶנְדִּיל לַעֲבוֹד כְּמִקֹּדֶם בַּחֶרֶב,

הוּא קָרָא לְרֵעוֹ יְשַׁעְיָהוּ בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, לִפְנוֹת עֶרֶב,


הוֹצִיאוֹ חוּץ לָעִיר, אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּין שִׁפּוֹן וְכֻסֶּמֶת,

אֶל מָקוֹם שֶׁנּוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ וְנִדְמֶה הַנְּשִׁימָה מְבֻשֶּׂמֶת,


וּבְזֶה הַלָּשׁוֹן הוּא אָמַר לוֹ: יְדִידִי, לֶהֱוֵי לָךְ יָדוּעַ,

לֹא אָדָם אָנֹכִי וְלֹא מֶנְדִּיל לְגִינֶנְדִּיל מִרְשַׁעַת כָּנוּעַ,


רַק מַלְאָךְ אָנֹכִי… וְאֵיזֶהוּ? אַל תִּירָא, הַט לִי אֹזֶן קַשָּׁבֶת!

אָנֹכִי הַמֵּסִית וּמַדִּיחַ, הַשָּׂטָן וְגַם מַלְאַךְ־הַמָּוֶת!


וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה שָׁם… וְהֻכְרַחְתִּי לָרֶדֶת לְמַטָּה…

וְיוֹמִי הִנֵּה בָּא וְהִגִּיעַ, לִמְלַאכְתִּי שׁוֹב אָשׁוּבָה מֵעָתָּה…


וְאַתָּה, שֶׁהָיִיתָ לִי רֵעַ, וּבְלֵב נֶאֱמָן לִי עָזַרְתָּ,

וּבְרַע לִי אַתָּה נִחַמְתָּנִי, וּבְצַר לִי עִמִּי הִצְטָעַרְתָּ,


הִנְנִי לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ חֶסֶד וְטוֹבָה עַל טוֹבָה אֶגְמְלֶךָ,

לְהָסִיר מִמְּךָ עֹל פַּת־הַלֶּחֶם וְדַאֲגַת פַּרְנָסָה מֵעָלֶיךָ;


הִתְחַפֵּשׂ כְּרוֹפֵא עוֹשֵׂה־פֶלֶא, הַמְרַפֵּא גַּם גּוֹוֵעַ אֲפִלּוּ…

וְהָיָה כִּי יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ, יִקְרְאוּ לְגוֹסֵס וְיַבְהִילוּ –


וְהָלַכְתָּ וּבָאתָ הַחַדְרָה… וְהָיָה כִּי תַבִּיט וְתִרְאֵנִי,

כִּי בְּצַד הַמִּטָּה אֶעֱמֹדָה, אוֹ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ הִנֵּנִי –


יֵשׁ תִּקְוָה לַחוֹלֶה, כִּי יִחְיֶה עוֹד! קַח שָׂכָר, כִּי רַפֵּא תְּרַפְּאֶנּוּ!

מֵי וְרָדִים וּנְרָדִים אוֹ כָּל עֵשֶׂב, כָּל תְּרוּפָה מְדֻמָּה כִּי תַשְׁקֶנּוּ –


הוּא יָקוּם מֵחָלְיוֹ זֶה וְיֶחִי – בִּזְכוּתְךָ אֶסְתַּלֵּקָה, הָרֵעַ!

וְאוֹתְךָ תְּפָאֵר כָּל הָאָרֶץ כְּרוֹפֵא כֹּל־יָכוֹל, כֹּל־יוֹדֵעַ…


וְאוּלָם אִם כְּבָר תִּמְצָאֵנִי עֵת נִצָּב אָנֹכִי עִם הַחֶרֶב

לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה – וְיָדַעְתָּ: מוֹת יָמוּת הַחוֹלֶה! וְאָז הֶרֶף…


אַל תְּנַס לְרַפְּאוֹ… לֹא אָסוּר עוֹד! כִּי אַכֶּנּוּ בְּנֵטֶף־הָרֶצַח!

וְהָיָה זֶה לְאוֹת בֵּינוֹתֵינוּ – וְשָׁלוֹם, יְדִידִי עַד לָנֶצַח!


כָּךְ דִּבֵּר בֵּין שִׁפּוֹן וְכֻסֶּמֶת הַמַּלְאָךְ־הַשָּׂטָן, הוּא הַמָּוֶת.

וּפִתְאֹם הִתְעוֹפֵף וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָלָה לַמָּרוֹם בְּשַׁלְהָבֶת!


 

ח

וְכִדְבַר הַמַּלְאָךְ כֵּן הָיָה לוֹ: הַבָּחוּר הַיָּקָר יְשַׁעְיָהוּ

נִתְפַּרְסֵם כְּרוֹפֵא עוֹשֵׂה־פֶלֶא וּכְאַחַד הַקְּדוֹשִׁים כֵּן נוֹדַע הוּא!


פִּרְסוּמוֹ נִתְפַּשֵּׁט בְּלִי הֶרֶף, בְּעִירוֹ, בַּמְּדִינָה, בַּמַּמְלֶכֶת!

לֹא חָדַל מִנִּי בֹקֶר עַד לַיְלָה מֵחוֹלֶה אֶל חוֹלֶה רַק לָלֶכֶת!


וְ“לָלֶכֶת” לְשׁוֹן־אֲמִירָה הִיא – כִּי נָסוֹעַ נָסַע בְּמִרְכֶּבֶת!

מִמָּקוֹם אֶל מָקוֹם! הוּא נִכְנָס לוֹ – וְאֵינֶנּוּ רוֹצֶה גַּם לָשֶׁבֶת,


רַק עוֹמֵד וּמַבִּיט מִן הַפֶּתַח, וְרוֹמֵז: זֶה יָמוּת… וְזֶה יֶחִי…

כָּאן מַשְׁאִיר הוּא אַחֲרָיו אֶת הַצַּעַר, הַיֵּאוּשׁ, הַדִּמְעָה וְהַבֶּכִי,


וּבְכָאן שָׂכָר רַב מְקַבֵּל הוּא וְתִקְוָה חֲדָשָׁה שָׁם נוֹשָׁבֶת!

בְּקִצּוּר, הוּא הָיָה כְּמִין מֶלֶךְ, הַמּוֹלֵךְ עַל חַיִּים וְעַל מָוֶת!


וְאֵרַע הַדָּבָר, שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמּוֹלֵךְ עַל אוֹתָהּ הַמַּמְלֶכֶת,

אִישׁ יָשִׁישׁ וְרוֹפֵף וּתְשׁוּשׁ־כֹּחַ, שֶׁכֻּלּוֹ כְּמוֹ עֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת,


נֶחֱלָה, וְנָפַל, לֹא עָלֵינוּ, לַמִּשְׁכָּב, רַק בְּקשִׁי נוֹשֵׁם עוֹד,

וְאֵינֶנּוּ אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה מָה, מְעַט מַיִם אֵינֶנּוּ טוֹעֵם עוֹד!


בְּאַחַת, הוּא גּוֹסֵס וְגוֹוֵעַ, עוֹד מְעַט וְאֵינֶנּוּ, חָלִילָה!

אֵין צָרִיךְ לְסַפֵּר, שֶׁמִּרְכֶּבֶת נִשְׁלְחָה בִּדְחִיפוּת וְהִבְהִילָה


אֶת רוֹפְאֵנוּ כְּמַר יְשַׁעְיָהוּ, כִּי שִׁמְעוֹ לֶחָצֵר גַּם הִגִּיעַ!

הַתִּקְוָה הֵן אָמְנָם הִיא מֻעֶטֶת, אַךְ אוּלַי עוֹד יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ!


הוּא הוּבָא הָאַרְמוֹנָה לַמֶּלֶךְ – וּמִיָּד הוּא רוֹאֶה, בְּעֵין־הֶרֶף:

הַשָּׂטָן, הוּא־הוּא מַלְאַךְ־הַמָּוֶת, הוּא עוֹמֵד בַּמְּרַאֲשׁוֹת עִם הַחֶרֶב!


הוּא אֵחֵר הַמּוֹעֵד! וְהַמֶּלֶךְ – הוֹי הַמֶּלֶךְ יִישַׁן לוֹ הַמָּוֶת!

וְאוּלָם בְּפִתְאֹם וּבְפֶתַע כַּבָּרָק נִצְנְצָה בּוֹ מַחְשָׁבֶת –


וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא בְּכָל כֹּחַ, קוֹל אֵימָה וּפְחָדִים: הָרַ' מֶנְדִּיל!

הִמָּלֵט! הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ! הַחוֹתֶנֶת הוֹלֶכֶת! גִּינֶנְדִּיל!!!


אָחֲזָה חֲרָדָה אֶת הַמָּוֶת, וּמִיָּד נִסְתַּלֵּק לוֹ – וַיֵּלֶךְ!

וְהַמֶּלֶךְ פָּקַח הָעֵינַיִם וְהַרְבֵּה עוֹד שָׁנִים חַי הַמֶּלֶךְ!

המלצות קוראים
תגיות