רקע
שמשון מלצר
הַשִּׁטָּה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁתִילִים שָׁתַל סַלְעִי הַגַּנָּן בְּגַן בֵּיתֵנוּ בִּרְחוֹב אָבִיב שֶׁבְּהַר הַכַּרְמֶל, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה, מֵהֶם עֵצִים וּמֵהֶם שִׂיחִים וּמֵהֶם פְּרָחִים, מִלְּבַד שְׁתִילֵי עֵשֶׂב אֵין מִסְפָּר, שֶׁנִּשְׁתְּלוּ אֶחָד אֶחָד לִהְיוֹת דֶּשֶׁא מוֹרִיק כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

בַּכְּנִיסָה מִיָּמִין הַצַּפְצָפָה הַיָּפָה מְהַפֶּכֶת עַלְעָלֶיהָ הָרְעִידִים, מְגַלָּה יָרֹק וּמְכַסָּה כֶּסֶף וְחוֹזֶרֶת וּמְגַלָּה וּמְכַסָּה וּמִשְׁתַּעֲשַׁעַת כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה עִם הָרוּחַ הַבָּאָה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁמִּנֶּגֶד.

בַּפִּנָּה מִצַּד שְׂמֹאל מִתְרוֹמֶמֶת הָאִזְדָּרֶכֶת, גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה וְגֵאָה שֶׁהִקְדִּימָה אֶת שְׁאָר כָּל הָעֵצִים וּבַת בֵּי“ת הִיא כְּבַת חֵי”ת לְגֹדֶל.

בְּקֶרֶן צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית בְּרוֹשׁ יָרֹק־כֵּהֶה צוֹמֵחַ בּוֹדֵד וְיָהִיר, קְטַן־קוֹמָה לְפִי שָׁעָה אַךְ בָּטוּחַ בַּעֲתִידוֹ וְיוֹדֵעַ כֹּחוֹ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָרוּחַ. כְּבָר עַתָּה הוּא מְוַתֵּר עַל הַסְּמוֹכָה הַסְּמוּכָה לוֹ, וּכְבָר עַתָּה נִרְאִים כָּל הָאֳרָנִים שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ בַּחֶלְקָה כְּשׁוֹשְׁבִינִים שֶׁלּוֹ, שֶׁל הֶחָתָן הַדּוֹמֶה לְמֶלֶךְ.

לְאֹרֶךְ הַחֲזִית מְשַׂגְשֶׂגֶת “הַגָּדֵר הַחַיָּה”, פּוֹרֶצֶת וְעוֹלָה בְּקַלּוּת־רֹאשׁ וּמִסְתַּפֶּרֶת בְּשִׂמְחָה וְחוֹזֶרֶת וּמְגַדֶּלֶת פַּרְעוֹת־רֹאשָׁהּ בְּשׁוֹבְבוּת ובְשִׂמְחָה. וּלְאֹרֶךְ שְׁבִיל־הַכְּנִיסָה הִתְיַשְּׁבוּ שִׂיחִים מִשִּׂיחִים שׁוֹנִים, פְּרִיחָתָם סַסְגּוֹנִית וְשׁוֹפַעַת וְכָל מִין בְּעוֹנָתוֹ מִתְגַּבֵּר וּמַשְׁלִיט אֶת גּוֹנֵי פְּרִיחָתוֹ הַזּוֹהֶרֶת.

אַךְ יוֹתֵר מִלְּכָל שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הַצְּמָחִים נְתוּנָה־נְתוּנָה הֶמְיַת נַפְשִׁי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה לַשִּׁטָּה הַלְּבָנָה (עַל שׁוּם שֶׁעֲתִידָה הִיא לִפְרוֹחַ בְּלֹבֶן), שֶׁנִּשְׁתְּלָה אֶל מוּל חַלּוֹנִי. רַכָּה הִיא, דַּקָּה הִיא, נִזְקֶקֶת עַד הַיּוֹם לַכְּלוֹנָס הַסָּמוּךְ לָהּ, נִבְהֶלֶת מִכָּל רוּחַ מְצוּיָה – וְרוֹעֶדֶת, רוֹעֶדֶת… כְּקַרְנֶיהָ הַמְסֹעָפוֹת שֶׁל צְבִיָּה צְעִירָה וַחֲרֵדָה מִזְדַּקְּפִים חֲמֵשֶׁת עֳפָאֶיהָ כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֵלַי, אֶל מוּל חַלּוֹנִי וְשֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי, וְכָל שָׁעָה עֵינִי מַבִּיטָה אֵלֶיהָ בַּחֲרָדָה, שֶׁמָּא תַּעֲקֹר וְתִמָּלֵט מִן הַמָּקוֹם שֶׁהוֹעַדְתִּי לָהּ – מֵאֵין בָּהּ הַכֹּחַ לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂא הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עָלֶיהָ, הָרַכָּה, הַדַּקָּה, הָעֲנֻגָּה, שֶׁעוֹד לֹא הִסְפִּיקָה לִפְרוֹחַ בְּלֹבֶן.


 

א

בֵּית־אַבָּא עוֹמֵד לְיַד דֶּרֶךְ־הַמֶּלֶךְ. עֲבֹר אֶת גֶּשֶׁר־הָעֵץ שֶׁעַל תְּעָלַת מֵי־הַגֶּשֶׁם, וְאַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי דַּלְתוֹת־הַשַּׁעַר הָאֲדֻמּוֹת. פְּתַח וְהִכָּנֵס וַעֲבֹר אֶת הַמִּסְדְּרוֹן לְאָרְכּוֹ, וַהֲרֵי אַתָּה בֶּחָצֵר. שָׁם נִשְׁקֶפֶת לְעֵינֶיךָ הַגִּנָּה שֶׁלְּמַטָּה, עֲשׂוּיָה עֲרוּגוֹת־יָרָק קְטַנּוֹת, וּבַחֵלֶק הַיְמָנִי שֶׁלָּהּ – שִׁטָּה גְּדוֹלָה וְרַחֲבַת צַמֶּרֶת.

גִּנָּה זוֹ פֵּרוֹתֶיהָ מֻעָטִים, וְכָל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה בְּשָׁנָה שְׁלֵמָה אֶפְשָׁר לִקְנוֹת בִּפְרוּטוֹת מְעַטּוֹת. חֲשׁוּבָה מִפֵּרוֹתֶיהָ הַהֲנָאָה שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לִבְעָלֶיהָ: יֵשׁ לוֹ לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל גִּנָּה בָּעִיר, וַהֲרֵי הוּא מְחֻבָּר לַקַּרְקַּע בְּדוֹמֶה לַ“גּוֹיִים” הַשְּׁכֵנִים, יוֹדֵעַ אֵימָתַי זְמַן עִדּוּר וְאֵימָתַי זְמַן זְרִיעָה, אֵימָתַי זְמַן נִכּוּשׁ וְאֵימָתַי כָּל יָרָק מַבְשִׁיל, שָׂמֵחַ עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד בִּזְמַנּוֹ וּמִתְפַּלֵּל עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁנֶּעְצַר וְלֹא יָרַד בִּזְמַנּוֹ. אַף “צְנוֹנִיּוֹת שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ” מִגִּנָּה שֶׁעָמְלוּ בְּעִדּוּרָהּ וְיָגְעוּ בְּנִכּוּשָׁהּ טַעְמָן טוֹב מִשֶּׁל קְנוּיוֹת בַּשּׁוּק. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַיְרָקוֹת.

תְּחִלָּה הָיָה רֹב הַגִּנָּה עָשׂוּי עֲרוּגוֹת שֶׁל יָרָק וּמִעוּטָהּ תָּפוּס עַל־יְדֵי הַשִּׁטָּה. אַךְ שֶׁטַח הַיְרָקוֹת הָיָה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, שֶׁכֵּן הַשִּׁטָּה שָׁלְחָה אֶת נְטִישׁוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת הַרְחֵק־הַרְחֵק וְהֶאֱהִילָה עַל הָעֲרוּגוֹת, וְלֹא הָיוּ מַצְמִיחוֹת יָפֶה. נָטְלוּ כָּל שָׁנָה מִן הָעֲרוּגוֹת וְהוֹסִיפוּ לְכַר־הַדֶּשֶׁא שֶׁמִּתַּחַת לַשִּׁטָּה, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיְּרוּ אֶלָּא עֲרוּגוֹת מֻעָטוֹת זְרוּעוֹת פֶּטֶרְסִילְיָה וּבָצָל וּצְנוֹנִית. לֹא שֶׁיְּרָקוֹת אֵלֶּה חֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ מְצוּיִים טְרִיִּים בְּכָל שָׁעָה, וְלֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ לָבוֹא וּלְבַקֵּשׁ טוֹבָה מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' נָתָן שְׁכֵנֵנוּ.

שֶׁכֵּן הַיְחָסִים עִם רַ' נָתָן הִיקַאנְד שְׁכֵנֵנוּ מְקֻלְקָלִים הָיוּ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. וּבְשֶׁל מָה? גַּם כֵּן בְּשֶׁל אוֹתָהּ הַשִּׁטָּה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: גִּזְעָהּ שֶׁל הַשִּׁטָּה נָעוּץ הָיָה בְּקֶרֶן־זָוִית שֶׁל גִּנָּתֵנוּ, עַל־יַד הַגָּדֵר מַמָּשׁ, וַעֲנָפֶיהָ נִשָּׂאִים וְעוֹבְרִים מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וּמַגִּיעִים עַד לְגַג בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' נָתָן, הוּא הַגַּג הֶעָשׂוּי רַעֲפֵי־חֵמָר שְׂרוּפִים־אֲדֻמִּים. הָיָה ר' נָתָן טוֹעֵן שֶׁהַשִּׁטָּה גּוֹזֶלֶת אֶת אוֹר הַיּוֹם מֵחַדְרֵי בֵּיתוֹ, וְהָיָה כּוֹפֶה אֶת אַבָּא בְּדִין לְקַצֵּץ אוֹתוֹ חֵלֶק מִן הַצַּמֶּרֶת הַבּוֹלֵט לִרְשׁוּתוֹ. וְאַחֲרֵי קִצּוּץ הָעֲנָפִים בָּאָבִיב הָיָה בָּא מִמֵּילָא קִצּוּץ הַיְחָסִים בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁכֵנִים לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ. זֶה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: הֵיאַךְ יְהוּדִי מִתְאַכְזֵר וּמַכְרִיחַ אֶת שְׁכֵנוֹ לְקַצֵּץ מַחֲצִית הַצַּמֶּרֶת שֶׁל אִילַן־נוֹי? וְזֶה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְטוֹעֵן בְּקוֹל בְּאָזְנֵי שְׁאָר הַשְּׁכֵנִים: הֵיאַךְ יְהוּדִי מְגַדֵּל עֵץ, שֶׁיִּהְיֶה מַחֲשִׁיךְ מְאוֹרוֹ שֶׁל שְׁכֵנוֹ? לַבֹּקֶר זֶה יוֹצֵא לַגִּנָּה שֶׁלּוֹ וְזֶה לַגִּנָּה שֶׁלּוֹ, רוֹאִים זֶה אֶת זֶה וְאֵינָם אוֹמְרִים בֹּקֶר טוֹב! וְאֵימָתַי מַשְׁלִימִים בֵּינֵיהֶם? עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים! אוֹ שֶׁעוֹשִׂים שִׂמְחָה בְּבֵיתֵנוּ, וְאַבָּא הוֹלֵךְ אֶל רַ' נָתָן שְׁכֵנוֹ וּמְפַיְּסוֹ וּמַזְמִינוֹ לַשִּׂמְחָה, וְהוּא בָּא וּמְפָאֵר אֶת הַחֲגִיגָה בְּדִבְרֵי חָכְמָתוֹ וּבִזְקָנוֹ הַלָּבָן וּבִמְאוֹר פָּנָיו.

בֵּינְתַיִם הָיְתָה הַשִּׁטָּה גְּדֵלָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת רַק לְצַד גִּנָּתֵנוּ, וַעֲנָפֶיהָ הָאֲרֻכִּים מַטִּילִים צֵל עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ. לְמָקוֹם זֶה הָיוּ מִתְאַסְּפִים וּבָאִים יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים בִּימוֹת הַקַּיִץ בִּסְעֻדַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּל אֶחָד עִם פִּתּוֹ וְלִפְתּוֹ, וְשָׁם הָיִינוּ מְשַׂחֲקִים וְקוֹטְפִים פִּרְחֵי שִׁטָּה, לְהַתְקִין מֵהֶם “תֵּה” לַחֹרֶף. כֵּיצַד? נוֹטְלִים מוֹט אָרֹךְ וְקוֹבְעִים בְּסוֹפוֹ מַסְמֵר כָּפוּף כְּעֵין הַפֵ"א הַסּוֹפִית, וּבְמַכְשִׁיר זֶה קוֹטְפִים תִּפְרָחוֹת־תִּפְרָחוֹת מִפִּרְחֵי הַשִּׁטָּה וּמְיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּעֲלִיַּת הַגַּג, וַהֲרֵי תֵּה נוֹתֵן־רֵיחַ וְטָעִים לַחֵךְ, וְאַף לַשִּׁעוּל אֵין טוֹב הֵימֶנּוּ… וְיָדוּעַ שֶׁעָמֹק־עָמֹק בְּתוֹךְ הַגְּבִיעִים הַלְּבָנִים הַקְּטַנִּים יֵשׁ מִיץ מָתוֹק, וּבִזְכוּתוֹ הַפְּרָחִים נֶאֱכָלִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל קִרְבָּם, פְּרָט לַכּוֹתָרוֹת, שֶׁהֵן יְרֻקּוֹת וְדִינָן כְּדִין עֵשֶׂב מַמָּשׁ.

בְּצַמֶּרֶת הַשִּׁטָּה הָיוּ מְקַנְּנוֹת צִפֳּרִים רַבּוֹת. קוֹל צִפְצוּפָן הָיָה מֵעִיר אוֹתִי עִם הָנֵץ הַחַמָּה וְנוֹסֵךְ לְלִבִּי עֲלִיצוּת, שֶׁלֹּא סָרָה מִמֶּנִּי כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. כֵּיוָן שֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, מִיָּד אֲנִי רוֹאֶה בְּעַד הַחַלּוֹן אֶת הַשִּׁטָּה הַגְּדוֹלָה הַמּוֹרִיקָה בָּעַלְעָלִים הַסְּגַלְגַּלִּים שֶׁלָּהּ וּמַלְבִּינָה בְּשִׁפְעַת הַצִּיצִים הַצְּחוֹרִים, וּמִבֵּין הַבַּדִּים מְצִיצָה הַשֶּׁמֶשׁ וְצוֹחֶקֶת.


 

ב

בַּחֹרֶף הָעֲנָפִים מִתְכַּסִּים שֶׁלֶג, וְאוֹתָהּ שָׁעָה מְשׁוּלָה הַשִּׁטָּה לְעֵץ אַלְמֻגִּים לָבָן וְגָדוֹל שֶׁעָלָה דֶּרֶךְ־נֵס מִקַּרְקַע הַיָּם וּבָא וְעָמַד לוֹ כָּאן. עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים מְנַעְנְעִים אֶת הַזַּלְזַלִּים, וְשַׁבְרִירֵי גָּבִישׁ נִתָּזִים וּמִתְנַצְנְצִים בַּאֲוִיר הָעוֹלָם לְאוֹר שֶׁמֶשׁ הַחֹרֶף. הָעֲנָפִים הָאֲרֻכִּים מִתְכּוֹפְפִים מִכֹּבֶד הַמַּשָּׂא וְיוֹרְדִים וּמַגִּיעִים עַד שִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג הָעֶלְיוֹנָה, הַדַּקָּה וְהָרַכָּה, הַפְּרוּשָׂה כִּפְלוּמָה עַל פְּנֵי כָּל הַגִּנָּה.

אַךְ מִשֶּׁמַּגִּיעַ הָאָבִיב וְהַשְּׁלָגִים מַפְשִׁירִים, הָעֲנָפִים מִתְרוֹמְמִים אַט־אַט וְנִרְאִים כְּרֶשֶׁת שְׁחוֹרָה וּסְבוּכָה עַל פְּנֵי תְכֵלֶת הָרָקִיעַ וְאֹדֶם הָרְעָפִים שֶׁל גַּג בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' נָתָן שְׁכֵנֵנוּ. וְכָךְ עוֹמֶדֶת הַשִּׁטָּה בְּעֶרְיָתָהּ שָׁבוּעוֹת רַבִּים, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁשִּׂיחֵי הַלִּילָךְ כְּבָר הוֹצִיאוּ עָלִים גְּדוֹלִים דְּמוּיֵי לֵב, וְאַף בַּעֲרוּגַת הַפֶּטֶרְסִילְיָה שֶׁבַּגִּנָּה כְּבָר בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ עַלְעָלִים קְטַנְטַנִּים נוֹתְנֵי רֵיחַ. הַשִּׁטָּה מְאַחֶרֶת לְלַבְלֵב, אַךְ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הִיא תַּשִּׂיג וְתַסְפִּיק! מְשׁוּלָה הִיא לְבַעֲלַת־בַּיִת זְקֵנָה וּמְרֻבַּת־נִסָּיוֹן, שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּהֶלֶת מֵרִבּוּי הָעֲבוֹדָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְהַכֹּל יָפֶה עָשׂוּי בְּעִתּוֹ! בֹּקֶר אֶחָד – פִּטּוֹמִיּוֹת דִּבְקִיּוֹת מוֹפִיעוֹת עַל כָּל הָעֲנָפִים, וּמִתּוֹכָן פּוֹרְצִים וְיוֹצְאִים עַלְעָלִים רַכִּים, כְּתֻמִּים־יְרַקְרַקִּים, מְקֻפָּלִים וּמֻנָּחִים זֶה עַל־גַּבֵּי זֶה. עוֹד יוֹם וְיוֹמַיִם, וְהַפְּרָקִים מִתְרַחֲבִים, הָעַלְעָלִים מִתְיַצְּבִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַבַּדִּים, מִזֶּה וּמִזֶּה וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה, זוּגוֹת זוּגוֹת, וְאֶחָד פֶּרֶט בָּרֹאשׁ. כֻּלָּם פּוֹנִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וְכֻלָּם שׁוֹתִים מֵאוֹרָהּ הַמָּתוֹק, מִיּוֹם לְיוֹם נַעֲשֶׂה צִבְעָם רָווּי יוֹתֵר וְצִלָּם מַאֲפִיל עַל הַדֶּשֶׁא. מִסָּבִיב לַשֶּׁטַח הַמּוּצָל נִזְרַעַת שְׁעוּעִית מִשְּׁנֵי זַנִּים: לְבָנָה שֶׁפְּרִיחָתָהּ לְבָנָה וּשְׁחוֹרָה שֶׁפְּרִיחָתָהּ אֲדֻמָּה. מִתְפַּתֶּלֶת הַשְּׁעוּעִית וּמְטַפֶּסֶת עַל הַגָּדֵר וְעַל גִּבְעוֹלֵי הַתִּירָס וְהַחַמָּנִיּוֹת, וַהֲרֵי חוֹמָה חַיָּה וּפוֹרַחַת עוֹטֶרֶת אֶת הַכַּר הַמּוּצָל שֶׁמִּתַּחַת לַשִּׁטָּה, וַעֲנָפֶיהָ הָאֲרֻכִּים סוֹכְכִים מִלְמַעְלָה וּמַרְעִידִים אֶת עֲלֵיהֶם הַקְּטַנִּים. עָלִים אֵלֶּה כָּל גּוֹנֵי הַיָּרֹק לָהֶם, מִיָּרֹק שֶׁרֻבּוֹ כָּתֹם עַד הַיָּרֹק הַיָּרֹק הָרָווּי וְגָדוּשׁ. וּבֵינֵיהֶם מַזְהִירִים צִיצִים לְבָנִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לְפֶה קָטָן, שֶׁהַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ בּוֹלֶטֶת מֵעַל לַתַּחְתּוֹנָה… וְקִטְעֵי תְּכֵלֶת מְאַחִים אֶת הַקְּרָעִים שֶׁבֵּין הַלֹּבֶן וְהַיֶּרֶק…

בְּסֻכַּת פְּלָאִים זוֹ טוֹב הָיָה וְנָעִים לִשְׁכַּב פְּרַקְדָּן וּלְהַרְהֵר הִרְהוּרִים דִּמְיוֹנִיִּים עַל מַה שֶּׁהָיָה וְעַל מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת, אוֹ לִקְרוֹא סְפָרִים וּלְהִלָּווֹת אֶל הַגִּבּוֹרִים בְּדַרְכֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת. בְּצֵל סֻכָּה זוֹ בָּכִיתִי לְגוֹרָלָם שֶׁל אַמְנוֹן וְתָמָר, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים שֶׁיַּד־רֶשַׁע הִפְרִידָה בֵּינֵיהֶם, וְשָׁם עָלַץ לִבִּי כְּשֶׁבָּאוּ עוֹשֵׂי הָרָעָה עַל עָנְשָׁם וְלַיְשָׁרִים הָיָה אַךְ טוֹב, סֶלָה.


 

ג

כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִבֵּית־אַבָּא וְהָלַכְתִּי לִמְקוֹם־תּוֹרָה הָיִיתִי שׁוֹאֵל בְּמִכְתָּבַי עַל הַשִּׁטָּה, כְּמִי שֶׁשּׁוֹאֵל עַל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. שׁוֹאֵל הָיִיתִי אִם כְּבָר נִרְאוּ עָלִים שֶׁלָּהּ – בָּאָבִיב, וְאִם הִיא פּוֹרַחַת – בַּקַּיִץ, אִם נָשְׁרוּ עָלִים שֶׁלָּהּ – בַּסְּתָו, וְאִם כֻּסְּתָה שֶׁלֶג – בַּחֹרֶף, הַכֹּל לְפִי תְקוּפַת הַשָּׁנָה. וּכְשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה לִימֵי חַג, מִיָּד לְאַחַר שְׁאִילַת־שָׁלוֹם לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָיִיתִי מְמַהֵר אֶל הַגִּנָּה לִרְאוֹת אֶת הַשִּׁטָּה. בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הָיִיתִי מְבַלֶּה רֹב שְׁעוֹתַי בְּפִנַּת יִקְרַת זוֹ, שׁוֹכֵב עַל הַדֶּשֶׁא הָרַעֲנָן וּמִסְתַּכֵּל בֶּעָלִים הָרוֹטְטִים עָלַי מִלְמַעְלָה וּבַפְּרָחִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לְפֶה קָמוּץ וְשׁוֹמֵר סוֹד… בָּטוּחַ הָיִיתִי כִּי הַיָּמִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה בְּצֵל הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה לֹא יָסוּפוּ לְעוֹלָם. וְלֹא עָלָה כְּלָל עַל דַּעְתִּי, כִּי זְקֵנָה זוֹ קָרְבוּ יָמֶיהָ לָמוּת.


 

ד

קָשֶׁה הָיָה הַחֹרֶף אוֹתָהּ שָׁנָה, וּבְסוֹף טֵבֵת גָּבַר בְּיוֹתֵר. אַנְקוֹרִים קְטַנִּים נָפְלוּ קְפוּאִים וְגוּפוֹתֵיהֶם הָאֲפֹרִים שָׁקְעוּ בַּשֶּׁלֶג. עַל חוּטֵי הַטֶּלֶפוֹן הָעֲמוּסִים שֶׁלֶג עָמְדוּ סִיעוֹת־סִיעוֹת שֶׁל עוֹרְבִים וְצָרְחוּ אֵימָה, כְּקוֹרְאִים לְעֶזְרָה, וְרַבִּים מֵהֶם מֵתוּ בַּקֹּר וּבָרָעָב. בָּתֵּי־הַסֵּפֶר נִסְגְּרוּ, וּבַכְּרַךְ שֶׁהָיִיתִי שָׁם הִבְעִירוּ מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת בַּכִּכָּרוֹת וּבַשְּׁוָקִים, בִּשְׁבִיל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים וּבִשְׁבִיל הַפּוֹעֲלִים שֶׁעָסְקוּ בְּפִנּוּי הַשֶּׁלֶג, שֶׁיִּהְיוּ מִתְחַמְּמִים כְּנֶגֶד אוּרָן. אֲנָשִׁים רַבִּים נִקְפְּאוּ לָהֶם אָזְנֵיהֶם. בַּמַּחְסָנִים הַפְּרָטִיִּים אָזְלוּ הָעֵצִים וְהַפֶּחָמִים, וְלֹא הָיוּ נִמְכָּרִים אֶלָּא בְּמַחְסְנֵי הָעִירִיָּה וּלְפִי תוֹר. כַּמָּה מִצְרְכֵי מָזוֹן אָפְסוּ לְגַמְרֵי, בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בָּעִיר קָפְאוּ הַמַּיִם וְהַצִּנּוֹרוֹת נִתְבַּקְּעוּ. פַּחַד נָפַל עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְעַל אַרְבָּעִים רִבּוֹא תּוֹשָׁבֶיהָ.

אַךְ הַפַּחַד פַּחַד־שָׁוְא הָיָה. כִּשְׁבוּעַיִם נִמְשְׁכוּ יְמֵי הַקֹּר הַגָּדוֹל, וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ יָמִים יָפִים וּנְעִימִים. הַשֶּׁלֶג הִבְהִיק בְּאֶלֶף אַלְפֵי נִיצוֹצוֹת לְאוֹר שֶׁמֶשׁ הַחֹרֶף, שֶׁהִתְאַזְּרָה עֹז לִגְמוֹל טוֹבָה לַבְּרִיּוֹת וּלְפַיֵּס אֶת הָעוֹלָם. אִמָּהוֹת וְיַלְדֵיהֶן יָצְאוּ לְטַיֵּל בְּגַנֵּי הָעִיר, וְהַפַּארְק הַגָּדוֹל נִפְקַד גַּם הוּא עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים, שֶׁהִתְחִילוּ מְטַיְּלִים לָהֶם חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרוֹת הַמַּבְהִיקוֹת.

עָבַרְתִּי לְיַד הַחֲמָמָה. תְּרִיסֵי הָעֵץ הָיוּ מוּרָדִים מֵעַל גַּג הַזְּכוּכִית וּבִפְנִים נִרְאוּ עֲצִיצִים רַבִּים עֲרוּכִים עַל אִצְטַבָּאוֹת, כֻּלָּם מוֹרִיקִים וְחַיִּים, כְּאִלּוּ כָּלָא קוֹסֵם עוֹשֵׂה־פְּלָאִים מְעַט מִן הָאָבִיב בְּבִנְיַן־זְכוּכִית זֶה וְסָגַר עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לִבְרוֹחַ. עַל־יַד הַחֲמָמָה עָבַד גַּנָּן זָקֵן, גּוֹי אוֹהֵב שִׂיחָה, מַכָּרִי מִשֶּׁכְּבָר, שֶׁהָיִיתִי רָגִיל לִשְׁאוֹל אֶצְלוֹ עַל טִיבָם שֶׁל צְמָחִים שֶׁבַּגָּן. אַף עַתָּה נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ בִּדְבָרִים, וְשָׁאַלְתִּי אִם לֹא הִזִּיק הַקֹּר הַגָּדוֹל לַצְּמָחִים שֶׁבַּחֲמָמָה.

“לֹא, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר”, הֵשִׁיב הַזָּקֵן. “טוֹב לָהֶם, לַיַּחְסָנִים הַלָּלוּ, דּוֹאֲגִים לָהֶם כְּמוֹ לְתִינוֹקוֹת בַּעֲרִיסָתָם. אֲנָשִׁים חָסְרוּ לָהֶם עֵצִים לְהַסָּקָה, אַךְ הֵם לֹא חָסְרוּ לָהֶם. אֲבָל מַה יַּעֲשׂוּ אֵלֶּה, הַמִּסְכֵּנִים (וְהוּא רָמַז עַל קְבוּצַת עֵצִים עֲטוּפִים עֲטִיפַת קַשׁ עָבָה וּמְכֻסִּים שֶׁלֶג) – עֲצֵי־נוֹי יְקָרִים הֵם, וּמֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת הוּבָאוּ. מִי יוֹדֵעַ אִם יָכְלוּ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי קֹר עַז כָּזֶה. זוֹכֵר אֲנִי, לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיְתָה קָרָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ הַשָּׁנָה, וְאָז קָפְאוּ כֻּלָּם, כָּל הָעֵצִים הַמְיֻחָסִים. פָּשׁוּט, מֵתוּ מִקֹּר”.

“וְעֵצִים שֶׁלָּנוּ, אֲדוֹנִי הַגַּנָּן, אֵינָם מֵתִים מִקֹּר?”

“גַּם מִשֶּׁלָּנוּ מֵתִים, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, גַּם מִשֶּׁלָּנוּ. וּבְיִחוּד הָרַכִּים בְּיוֹתֵר וְהַזְּקֵנִים בְּיוֹתֵר. מֵתִים הֵם, מֵתִים…”

לְמִן אוֹתָהּ שִׂיחָה הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחִי הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁהַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה שֶׁלָּנוּ קָפְאָה בִּימוֹת הַקָּרָה. וְרַעְיוֹן זֶה הָיָה מַעֲצִיב אֶת רוּחִי כָּל פַּעַם שֶׁהִרְהַרְתִּי בְּבֵית־אַבָּא וּבַגִּנָּה. בַּחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַשִּׁטָּה הַגּוֹוַעַת… הִנֵּה הִיא מְשַׁוַּעַת בְּקוֹל גָּדוֹל, מְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה וְהַצָּלָה… אַךְ אֵין שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, וְרַק אֲנִי, אֲנִי לְבַדִּי שׁוֹמֵעַ, וְרַגְלַי כְּבֵדוֹת מִלָּרוּץ וְיָדַי קְצָרוֹת מִלְּהוֹשִׁיעַ… מִי כָּפַת אֶת יָדַי? מִי הִכְבִּיד אֶת רַגְלַי כְּעוֹפֶרֶת? הַצִּילוּ! הַצִּילוּ אֶת הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה מִמָּוֶת!


 

ה

בַּשָּׁנָה הַהִיא אֵחַר הָאָבִיב לָבוֹא. כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה לְחַג הַפֶּסַח עֲדַיִן הָיְתָה הַשִּׁטָּה עֲרֻמָּה, עֲנָפֶיהָ הַשְּׁחוֹרִים נִרְאוּ לִי כְּאֶצְבָּעוֹת גַּרְמִיּוֹת נְשׂוּאוֹת לַשָּׁמַיִם וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים. קְלִפָּתָהּ הַנֻּקְשָׁה, הַסְּדוּקָה מִזֹּקֶן, שָׁמְרָה עַל סוֹד הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים הַגֶּזַע. שֶׁמָּא כְּבָר הִתְחִילָה הַתְּנוּעָה הַסְּמוּיָה מִתַּחַת לַקְּלִפָּה הֶעָבָה וְסַמֵּי־הַחַיִּים זוֹרְמִים בְּאַלְפֵי צִנּוֹרוֹת מִנִּימֵי הַשָּׁרָשִׁים, הַחֲבוּיִים בְּעֹמֶק הָאֲדָמָה, וְעַד אֶל קְצוֹת הַזַּלְזַלִּים שֶׁבְּרָאשֵׁי הַצַּמֶּרֶת, וּבְעוֹד יָמִים מִסְפָּר תְּחַדֵּשׁ אֶת נְעוּרֶיהָ וְתַעֲדֶה יֶרֶק, וּבֵין בַּדֶּיהָ שׁוּב תְּקַנֵּנָּה צִפֳּרֵי־רֹן?

כָּךְ הָיְתָה לוֹחֶשֶׁת לִי הַתִּקְוָה. אַךְ קוֹל אַחֵר הָיָה לוֹחֵשׁ וְאוֹמֵר: הִנֵּה אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי שֶׁלֶד גָּדוֹל וְנוֹרָא. לְעוֹלָם לֹא יָקוּם עוֹד לִתְחִיָּה, לֹא יַעֲלֶה עָלִים וְלֹא יָצִיץ צִיץ. הַכֹּל מִסָּבִיב יוֹרִיק, הַשְּׁעוּעִית הַלְּבָנָה תְּלַבְלֵב בְּלֹבֶן, וְהַשְּׁחוֹרָה בְּאֹדֶם, הַחַמָּנִית תְּסוֹבֵב עֲטַרְתָּהּ כְּנֶגֶד הַחַמָּה, וְרַק הִיא, הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, זוֹ שֶׁהִיא זְכוּרָה לְךָ מִזְּמַן שֶׁאַתָּה זוֹכֵר אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ – הִיא תַּעֲמֹד יְבֵשָׁה וּמְבֻיָּשָׁה, אֲבֵלָה בֵּין הַכַּלּוֹת, בַּר־מִנָּן בֵּין הַחַיִּים. עֲרוּגוֹת הַיָּרָק תִּתְפַּשֵּׁטְנָה עַל פְּנֵי כָּל הַגִּנָּה כֻּלָּהּ, וְהַשָּׁלוֹם עִם רַ' נָתָן הַשָּׁכֵן לֹא יֻפְרַע עוֹד…

לִפְנֵי שׁוּבִי לִמְקוֹם לִמּוּדַי בִּקַּשְׁתִּי מֵאַבָּא שֶׁיִכְתֹּב לִי אִם הַשִּׁטָּה שָׁבָה לִתְחִיָּה. כָּל מִכְתָּב שֶׁקִּבַּלְתִּי גָּרַם לִי אַכְזָבָה נוֹסֶפֶת: אַבָּא לֹא הִזְכִּיר אֶת הַשִּׁטָּה. כְּבָר הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁאֵין כָּל תִּקְוָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן חִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה, צִפִּיתִי לְנֵס שֶׁיִּתְרַחֵשׁ. לְבַסּוֹף לֹא יָכֹלְתִּי לִמְשֹׁל בְּרוּחִי, וּבְמִכְתָּב אֶחָד בִּקַּשְׁתִּי מֵאַבָּא שֵׁנִית, שֶׁיּוֹדִיעֵנִי מֶה עָלְתָה לָהּ לַ“זְּקֵנָה”.

עָנָה אַבָּא: “… וַאֲשֶׁר לְעֵץ הַשִּׁטָּה שֶׁשָּׁאַלְתָּ, בְּנִי, שְׁתִיקָה כְּהוֹדָעָה דּוֹמָה. הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי קוֹצֵב גַּם לָעֵץ אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. וְאַל תִּדְאַג, בְּנִי יַקִּירִי, וְאַל תִּצְטַעֵר עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן הִנִּיחָה אַחֲרֶיהָ הַזְּקֵנָה יוֹרֵשׁ. הָעֵץ הַצָּעִיר שֶׁגָּדַל בְּצִלָּהּ גַּם הוּא יָפֶה וּכְבָר הוּא פּוֹרֵשׂ צֵל מִשֶּׁלּוֹ”.


 

ו

כְּשֶׁבָּאתִי לְחֻפְשַׁת הַקַּיִץ סִפֵּר לִי אַבָּא בְּדֶרֶךְ הִלּוּכֵנוּ מִתַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת אֵיךְ כָּרְתוּ אֶת הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, כָּל עָנָף לְחוּד, שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לְצַמֶּרֶת הָעֵץ הַצָּעִיר. עַתָּה יִגְדַּל בְּוַדַּאי מַהֵר, לְאַחַר שֶׁסָּר מִמֶּנּוּ צֵל הַ“זְּקֵנָה”. בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים לֹא יִהְיֶה נִכָּר כִּי חָסֵר מַשֶּׁהוּ בַּגִּנָּה. כָּל זֶה סִפֵּר לִי אַבָּא, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה מוּכָן לַמַּרְאֶה הֶחָדָשׁ.

וְאָמְנָם, הַשִּׁטָּה הַצְּעִירָה, שֶׁבְּחַיֵּי הַזְּקֵנָה לֹא נֶחְשְׁבָה כִּמְעַט לְעֵץ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהָיְתָה כְּחֵלֶק מִמֶּנָּה, הִתְבַּלְּטָה עַתָּה בַּחֲשִׁיבוּת יְתֵרָה וְהִזְדַּקְּפָה כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. צַמַּרְתָּהּ הָיְתָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר קֹדֶם־לָכֵן. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיְתָה מֻרְגֶּשֶׁת כָּאן רֵיקָנוּת הַלּוֹחֶצֶת עַל הַלֵּב… בֵּיתוֹ שֶׁל ר' נָתָן שְׁכֵנֵנוּ נִרְאָה עַתָּה גָּדוֹל יוֹתֵר וְקָרוֹב יוֹתֵר, וּכְמוֹ עָרֹם.

בַּפִּנָּה, סָמוּךְ לַגָּדֵר, בֵּין גִּבְעוֹלֵי תִירָס וּשְׁעוּעִית הַמְטַפֶּסֶת עֲלֵיהֶם, נֶחְבָּא גֹּדֶם הַשִּׁטָּה הַכְּרוּתָה, רָחָב כְּאוֹפַן הָעֲגָלָה. וְסָמוּךְ אֵלָיו פָּרַץ חֹטֶר דַּק חוּם־יְרַקְרַק, וְעַל בַּדָּיו הַדַּקִּים נִרְאוּ רוֹעֲדִים עַלְעָלִים עֲדִינִים, מִתְנַפְנְפִים בָּרוּחַ, מִתְהַפְּכִים וּמְגַלִּים אֶת צִדָּם הַתַּחְתּוֹן, הַשָּׂעִיר.

לִטַּפְתִּי בְּעֵינַי אֶת הָעַלְעָלִים הָרַכִּים הָאֵלֶּה וְהִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי הִנֵּה חֹטֶר זֶה הוּא צִיּוּן עַל קִבְרָהּ שֶׁל הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, זוֹ שֶׁבְּצִלָּהּ שִׂחַקְתִּי עִם חֲבֵרַי, קָרָאתִי אֶת הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים וְכָתַבְתִּי מִכְתָּבִים אֲרֻכִּים מְלֵאִים אַהֲבָה. עַתָּה הִנֵּה נִכְרְתָה וְאֵינֶנָּה עוֹד.

כָּךְ מֵתָה הַשִּׁטָּה הַזְּקֵנָה, שֶׁסּוֹכְכָה עַל יַלְדוּתִי וְעַל נְעוּרַי כְּסַבְתָּא טוֹבָה.


*

כְּקַרְנָיו שֶׁל צְבִי צָעִיר וְחָרֵד נִרְאִים לִי חֲמֵשֶׁת עֳפָאֶיהָ שֶׁל הַשִּׁטָּה שֶׁלְּמוּל חַלּוֹנִי וְשֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי. דּוֹמֶה, עוֹד מְעַט, בִּנְשׁוֹב רוּחַ הַסְּתָו הַקָּרָה מִן הַיָּם, הִיא תַּעֲקֹר מִמְּקוֹמָהּ שֶׁהוֹעַדְתִּי לָהּ וְתִמָּלֵט וְתָשׁוּב אֶל אֶרֶץ הַיַלְדוּת שֶׁמִּמֶּנָּה הֲבֵאתִיהָ, וְעִמָּהּ כָּל יְקַר זִכְרוֹנוֹתַי שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עַל קַרְנֶיהָ הַדַּקּוֹת…

וְאוּלַי? וְאוּלַי יַעֲמֹד בָּהּ הַכֹּחַ לִצְמוֹחַ, לִצְמוֹחַ וְלִפְרוֹחַ בְּלֹבֶן?


 

הערות וביאורי המשורר

הַשִּׁטָּה: הַכַּוָּנָה לְאַקַצְיָה שֶׁפְּרִיחָתָהּ לְבָנָה. שְׁמָהּ הַמַּדָּעִי הוּא Robinia, Pseudo accacia. הַגַּנָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים לָהּ בַּת־שִׁטָּה.

המלצות קוראים
תגיות