לְמִי תּוֹחִילִי כָּאן זֶה עִדָּנֵי עִדָּן

גֵּאָה וּמְתֻמֶּרֶת?

זֵאוּס הַגָּדוֹל וַדַּאי הָיָה דּוֹדֵךְ,

הָאֱלֹהִים הֶאֱהִילוּךְ וְהִלְּלוּ יָפְיֵךְ…

אוּלַי אַתְּ מְהַרְהֶרֶת

בְּאוֹתָם יְמֵי הַזֹּהַר בְּאַרְצֵךְ יָוָן?

לְמִי תּוֹחִילִי כָּאן זֶה עִדָּנֵי עִדָּן

גֵּאָה, קָרָה, שׁוֹתֶקֶת?

הֵן רַבּוֹת חִכִּית וְאִישׁ לֹא בָּא אֵלַיִךְ.

עַתָּה הִנֵּה הַכַּר מַדְשִׁיא כָּאן לְרַגְלַיִךְ,

עַיִן מִשְׁתַּקְשֶׁקֶת,

אִילָנוֹת מְלַבְלְבִים וּמִתְרוֹנֵן הַגָּן.

לְמִי תּוֹחִילִי כָּאן זֶה עִדָּנֵי עִדָּן

גֵּאָה – וּמְיַחֶלֶת?

יְמֵי הַזֹּהַר לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד לָנֶצַח.

אָבִיב אָבִיב וְשׁוֹשַׁנָּיו פּוֹרְחוֹת. מַה בֶּצַע

כִּי נֹאהַב נוֹבֶלֶת?

וְרַק אֲנִי, אֲנִי זְכַרְתִּיךָ עוֹד וָאָבוֹא לְכָאן.

לְמִי תּוֹחִילִי עוֹד בְּשֶׁקֶט זֶה הַגָּן?

לבוב תרצ"א

הערות וביאורי המשורר    🔗

שִׁירִים רִאשׁוֹנִים וְשׁוֹנִים: שְׁמוֹנַת הַשִּׁירִים הָרִאשׁוֹנִים וְכֵן הַסּוֹנֶטָה “מַלְכַּת שְׁבָא” הֵם דֻּגְמָה מֻעֶטֶת מִשִּׁירֵי הַנְּעוּרִים, וְהוּבְאוּ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר הַזֶּה לִהְיוֹת שָׂרִיד וָזֵכֶר לַ“תְּקוּפָה הַלִּירִית”, שֶׁהָיְתָה מְשֻׁפַּעַת בְּשִׁירִים הַרְבֵּה וְרֻבָּם נִכְתְּבוּ בְּיִידִישׁ. “הָאֵלִים הֶאֱלִיהוּךְ” נֶאֱמַר כְּמוּבָן בִּלְשׁוֹן סַגִּי־נְהוֹר, וּ“בוֹכִים אֵלִים” (בִּלְשׁוֹן רַבִּים) – עַל דֶּרֶךְ הַהַשְׁאָלָה הַפִּיּוּטִית. הַסּוֹנֶטָה “בְּדִידוּת” הִיא הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְתַּב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ נָקוּט בְּכָל הַסֵּפֶר הַכְּלָל: מֵיטַב הַשִּׁיר – אֲמִתּוֹ.