אוֹר עֵינַיִךְ הִבְהִיק לִי בְּאֹפֶל הַנֶּשֶׁף

כִּרְצָפִים לוֹחֲשׁוֹת בִּתְפִלַּת אַהֲבָה,

כִּרְצָפִים לוֹחֲשׁוֹת בַּעֲלוֹת לֶהָבָה –

תְּשׁוּקָה כָּל נִיצוֹץ, תַּאֲוָה בְּכָל רֶשֶׁף.

וְקוֹלֵךְ חֲרִישִׁי, מָאֳחָז בְּמוֹ אֶשֶׁף,

לִי הָמָה מִבֵּינוֹת לְחָרְבוֹת גַּאֲוָה:

אָנוֹכִי הָאִשָּׁה. אָנוֹכִי בַּת חַוָּה.

אֲנִי סוֹד הַחַיִּים. שְׁלַח יָד וְאַל תָּשֶׁב.

הערות וביאורי המשורר    🔗

שִׁירִים רִאשׁוֹנִים וְשׁוֹנִים: שְׁמוֹנַת הַשִּׁירִים הָרִאשׁוֹנִים וְכֵן הַסּוֹנֶטָה “מַלְכַּת שְׁבָא” הֵם דֻּגְמָה מֻעֶטֶת מִשִּׁירֵי הַנְּעוּרִים, וְהוּבְאוּ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר הַזֶּה לִהְיוֹת שָׂרִיד וָזֵכֶר לַ“תְּקוּפָה הַלִּירִית”, שֶׁהָיְתָה מְשֻׁפַּעַת בְּשִׁירִים הַרְבֵּה וְרֻבָּם נִכְתְּבוּ בְּיִידִישׁ. “הָאֵלִים הֶאֱלִיהוּךְ” נֶאֱמַר כְּמוּבָן בִּלְשׁוֹן סַגִּי־נְהוֹר, וּ“בוֹכִים אֵלִים” (בִּלְשׁוֹן רַבִּים) – עַל דֶּרֶךְ הַהַשְׁאָלָה הַפִּיּוּטִית. הַסּוֹנֶטָה “בְּדִידוּת” הִיא הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְתַּב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ נָקוּט בְּכָל הַסֵּפֶר הַכְּלָל: מֵיטַב הַשִּׁיר – אֲמִתּוֹ.