רקע
שמשון מלצר
אֶזְרַח הָעִיר הַזֹּאת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

רְאִיתִיךָ בְּקֶרֶן־רְחוֹב מְקֻפָּל וּמְכֻרְבַּל סְמַרְטוּטִים,

רָדוּם וּמוּנָד בִּזְרוֹעַ־עַרְסָל וּמוֹצֵץ אַחֲרוֹן לְשַׁד אֵם,

תַּחֲלֹץ לְךָ שָׁד לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת וְהַשָּׁמֶשׁ.

יְמִינָהּ תְּחַבְּקֶךָ, תְּנוֹדֵד, וּשְׂמֹאלָהּ שְׁלוּחָה לְעוֹבֵר וָשָׁב.

וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יַעֲמֹד אָדָם,

נִזְכָּר יַלְדוֹ רַעֲנָן הַיָּשֵׁן בְּעֶרֶשׂ לָבָן וְנָקִי,

אִשְׁתּוֹ הַמְחַכָּה לְשׁוּבוֹ בְּנָוֶה מְרֻוָּח –

וְזָרַק מִיל־הַכֹּפֶר לַכַּף הַתּוֹבַעַת, וּבָרָח…


רְאִיתִיךָ עָזוּב, לֹא־רָחוּץ וְיָבֵשׁ כְּכָפִיס וְיָחֵף,

מִתְרוֹצֵץ בִּרְחוֹבוֹת מוּאָרִים, שׁוֹקְקִים מֵאָדָם,

וּמַכְרִיז בְּנִגּוּן מְסֻלְסָל וּכְרוֹמָטִי־נוּגֶה:

“דָּבָר! עִתּוֹן עֶרֶב! בִּשְׁלשָׁה מִיל!”

“שְׂ־רוֹ־כֵי נַ־עֲ־לָ־יִם!” –

וְאַתָּה, בֶּן־שֵׁשׁ, בֶּן־שֶׁבַע וּבֶן־שְׁמוֹנֶה,

פָּטוּר מִלִּמּוּד וְעוֹזֵר לְפַרְנֵס מִשְׁפָּחָה רַבַּת יְלָדִים

וְאָב חוֹלֶה…


רְאִיתִיךָ נוֹשֵׂא עַל לִבְּךָ גּוּשֵׁי קֶרַח גְּדוֹלִים,

אֲרֻכִּים וּכְבֵדִים מִגֵּוְךָ,

נָשׂוֹא וְטָפוֹף בְּרַגְלַיִם דְּקִיקוֹת לַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית.

וְאַתָּה מְבֻגָּר, בֶּן־עֶשֶׂר,

וְשׁוֹכֵחַ וּמִתְבּוֹנֵן בַּחֲטִיפָה לְמִשְׂחַק יְלָדִים בַּחֶדֶר –

וּמְקַבֵּל נְזִיפַת הַמַּעֲבִיד בִּשְׁתִיקָה…


רְאִיתִיךָ יָתוֹם וְעָזוּב, לְלֹא יָד מַדְרִיכָה,

יָשֵׁן בְּאַרְגָּז מִבֶּרְלִין וּמוּבָל לַמִּשְׁטָרָה –

מָעֳמָד לְתֵל־כָּרֶם.


וְהֵן אַתָּה אֶזְרָח בָּעִיר הַזֹּאת,

כִּי בָּהּ רָאוּ עֵינֶיךָ אוֹר הַיּוֹם לָרִאשׁוֹנָה;

מֵאֲוִירָהּ מִלֵּאתָ רֵאָתְךָ

לִזְעוֹק אֶת זַעַקְךָ רִאשׁוֹן לַחֲלַל עוֹלָם חָדָשׁ;

בָּעִיר הַזֹּאת לָמְדוּ רַגְלֶיךָ לֶכֶת כֵּן וּדְלוֹג עַל מַדְרֵגוֹת,

שִׁמְשָׁהּ צִמֵּק גֵּוְךָ

וְגֶשֶׁם כִּי יָרַד הֵצִיף דַּלּוּת מְעוֹן אִמֶּךָ.


עַל־כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: תִּחְיֶה וְלֹא תֹאבַד! תִּגְדַּל, תֶּחֱזַק,

זְרוֹעוֹתֶיךָ – מְטִילֵי פְּלָדָה, רַגְלֶיךָ – גְּלִילֵי בַּרְזֶל,

חָזְךָ נוֹשֵׁם גְּבוּרָה, חֲרוֹן־אַפְּךָ – חַמְסִין לוֹהֵט.

וְטִהַרְתָּ הָעִיר הַזֹּאת מִטֻּמְאָתָהּ, טֻמְאַת הַבֶּצַע,

וּקְלוֹן פּוֹשֵׁט־הַיָּד תַּעֲבִיר מֵרְחוֹבוֹתֶיהָ;

שַׁאֲנַנֶּיהָ תַּחֲרִיד, וְהִזְכַּרְתָּם אֲשֶׁר בִּגְבַהּ לִבָּם שָׁכָחוּ,

וַאֲשֶׁר עוֹד לֹא שָׁמָעוּ – תַּשְׁמִיעַ לָמוֹ עֹז.

וּלְקוֹל דְּבָרְךָ־אֵימָה יַלְבִּינוּ פְּנֵיהֶם,

וּלְשֵׁמַע מוּסָרְךָ יְקוֹד – מִבּשֶׁת יַאְדִּימוּ.

וְטָהַר בַּיּוֹם הַהוּא לְבַב יוֹשֵׁב הָעִיר הַזֹּאת

כְּטֹהַר שְׁמֵי תְּכֶלְתָּהּ,

וְלֹא יִהְיֶה עוֹד יֶלֶד בָּהּ רָעֵב לְלֶחֶם וּמֻפְקָר לְגוֹרָלוֹ,

עָזוּב – וְאֵין אוֹסֵף, עָצוּר בְּחֵטְא – וְלֹא חֶטְאוֹ.


תל־אביב, תרצ"ו



המלצות קוראים
תגיות