דַּי לְהִסְתַּכֵּל בַּקּוֹפִים. מְכֹעָרִים הֵם. אוֹמְרִים שֶׁמּוֹצָאֵנוּ מֵהֶם, שֶׁהֵם דַּרְגַּת הַמַּעֲבָר מֵחַיָּה לְאָדָם. כַּמָּה זֶה מְכֹעָר וְרָחוֹק מִלְּהִתְקַבֵּל עַל הַלֵּב! מוּטָב שֶׁנִּרְאֶה מוֹצָאֵנוּ יָשָׁר מִן הַדֻּבִּים הַלָּלוּ. אוֹ מִן הַבַּרְדְּלָסִים שְׁכֵנֶיךָ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִמְּךָ, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, סֵמֶל יְהוּדָה.
מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מַרְבֶּה לָבוֹא אֵלֶיךָ וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ. וְהִנֵּה בָּאתִי גַּם עַכְשָׁו, עֶרֶב שַׁבָּת עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וַאֲנִי עוֹמֵד וּמֵצִיץ בְּעֵינֶיךָ, מִתְחַנֵּן לִידִידוּתְךָ – אַךְ אַתָּה אֵינְךָ נוֹתֵן דַּעְתְּךָ עָלַי. אַתָּה מַסִּיעַ אֶת מַבָּטְךָ מֵעָלַי – מִבְּלִי לִנְגּוֹעַ בִּי – אֶל עֵבֶר הַקִּיר הַתָּפֵל.
וּמַה פֶּלֶא. אַתָּה בַּסּוּגָר וַאֲנִי בַּחוּץ. מוֹטוֹת בַּרְזֶל חֲזָקִים בֵּינוֹתֵינוּ וְגֶדֶר בַּרְזֶל מִסָּבִיב לַסּוּגָר, בְּמֶרְחַק אַמָּה וָחֵצִי, סְיָג לִסְיָג. גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּשְׁלַח אֶת כַּפָּתְךָ פִּתְאֹם לְאָדָם לֹא־זָהִיר, לְיֶלֶד.
גְּזֵרָה שֶׁמָּא. אַף־עַל־פִּי שֶׁלַּאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין זֶה עוֹלֶה, כַּנִּרְאֶה, עַל דַּעְתְּךָ הַמַּלְכוּתִית. אֵין אַתָּה חוֹשֵׁב כְּלָל לָקוּם מֵעַל הַדַּרְגָּשׁ. אַף תָּמָר אֲחוֹתְךָ־כַּלָּה אֵינָהּ מוֹשֶׁכֶת אֶת לִבְּךָ. אַתָּה מֵסֵב עֵינֶיךָ הֵימֶנָּה, שֶׁלֹּא לִרְאוֹת בְּקַלְקָלָתָהּ, הֵיאַךְ הִיא מְלַקֶּקֶת אֶת מוֹטוֹת הַסּוּגָר. כְּאִלּוּ אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאַף הִיא בְּצַעַר עִמְּךָ, כְּאִלּוּ אֵינְךָ מֵבִין אֶת נִסְיוֹנוֹתֶיהָ לְשַׁעֲשֵׁעַ לִבְּךָ בַּגְּרָמִים הַמִּתְגַּלְגְּלִים. אַפַּתְיָה גְּמוּרָה יָרְדָה עָלֶיךָ. גַּם עָלֶיךָ.
וַחֲבָל. הֲרֵי לְפָנִים הָיִינוּ שְׁנֵינוּ, אֲנִי וְאַתָּה, עֵרִים יוֹתֵר. אֲנִי אָדָם יוֹתֵר. אַתָּה חַיָּה יוֹתֵר. מֶלֶךְ הַחַיּוֹת. וּפְגִישׁוֹת נָאוֹת הָיוּ בֵּינֵינוּ. פַּעַם נִפְגַּשְׁנוּ לֹא הַרְחֵק מִפֹּה, בַּשְּׁפֵלָה. אַתָּה (תָּעִיתָ? אוֹ גַּם אוֹתְךָ מָשַׁךְ כֹּחַ נִסְתָּר אֶל הַשְּׁפֵלָה הַזֹּאת?) בָּאתָ מִגְּאוֹן־הַיַּרְדֵּן. צָעִיר, שׁוֹאֵג. סָפֵק גּוּר, סָפֵק כְּפִיר. כְּהַיּוֹם הַזֶּה. אַף שִׁמְךָ כְּעַתָּה כֵּן אָז: גִּבּוֹר. וּשְׁמִי בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁמִי הַיּוֹם: שִׁמְשׁוֹן. בִּשְׁרִירַי גָּאָה הַדָּם. הָלַכְתִּי אָז אֵלֶיהָ, אֶל הָאִשָּׁה. וְאִם פְּלִשְׁתִּית! וְהַזְּרוֹעוֹת שֹׂרְגוּ לַחֲבוֹק אוֹתָהּ – שִׁסְּעוּ אוֹתְךָ.
הֲיֵשׁ עוֹד בְּלִבְּךָ עָלַי? הֵן מִלְחָמָה גְּלוּיָה נִלְחַמְנוּ. וּכְפֶשַׂע בֵּין נִצְחוֹנִי וְנִצְחוֹנְךָ. נִלְחַמְתָּ בְּכָבוֹד. כַּפְתּוֹרְךָ הִכָּה כְּהַלְמוּת עַל גַּבִּי. אַךְ שְׁרִירֵי זְרוֹעוֹתַי הֵם גָּבְרוּ עָלֶיךָ. מוֹת כָּבוֹד מַתָּ. וְשִׁמְךָ לִשְׁמִי צֵרַפְתִּי לְזִכָּרוֹן: שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר.
וּפַעַם נִפְגַּשְׁנוּ בְּרוֹמִי, בַּזִּירָה. לֹא מֵרְצוֹנֵנוּ. אוֹתְךָ הֵבִיאוּ קַלְגָּסִים מִלּוּב, אוֹתִי מִירוּשָׁלַיִם. בֵּינֵינוּ וּבֵין הַיּוֹשְׁבִים מִסָּבִיב הָיוּ גַּם אָז מוֹטוֹת בַּרְזֶל. גְּזֵרָה שֶׁמָּא! אֲבָל בֵּינִי וּבֵינְךָ לֹא הָיְתָה מְחִצָּה. נִלְחַמְנוּ כַּיָּאוּת. מַלְתָּעוֹת מוּל חֶרֶב, כַּמְתֹאָר. שְׁרִירִים מוּל שְׁרִירִים. אַתָּה נִצַּחְתַּנִי. בְּלֹעֲךָ שָׁאַג הָרָעָב. הֵם הִרְעִיבוּךָ, כַּמְסֻפָּר. וְאֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ וְלֹא־כְלוּם. עָלֶיךָ לֹא.
וּפַעַם הָיִיתִי אִישׁ צַדִּיק שׁוֹמֵר שַׁבָּת. נִשְׁאַרְתִּי בְּאַחַד הַמִּדְבָּרוֹת, וְאַתָּה שָׁמַרְתָּ עָלַי כָּל הַשַּׁבָּת. וְעִם צֵאת הַכּוֹכָבִים הִרְכַּנְתָּ רֹאשְׁךָ לְפָנַי: עֲלֵה עַל גַּבִּי, אֱחֹז בְּרַעְמָתִי וּרְכַב… וַהֲבֵאתַנִי אֶל הַשַּׁיָּרָה… מַה דַּעְתְּךָ עַל הַסִּלּוּף הַזֶּה? הֵן סוֹף הַסִּפּוּר בָּדוּי! מִי טָפַל עָלֶיךָ שֶׁקֶר? אַתָּה תָּמִיד אַרְיֵה הָיִיתָ. גַּם אָז עִלַּעְתָּ אֶת דָּמִי וְשִׁבַּרְתָּ עַצְמוֹתַי, וְהַשַּׁיָּרָה הִרְחִיקָה מְאֹד מְאֹד בְּדֶרֶךְ הַחוֹל! וְאֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ כְּלוּם. יְהוּדִי נוֹדֵד הָיִיתִי, מְיֻתָּר בַּשַּׁיָּרָה…
וְהִנֵּה נִפְגַּשְׁנוּ שׁוּב. וְכַמָּה אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁאֵין אַתָּה מֵצִיץ בִּי הֲצָצָה אַחַת. שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹאֵג לִקְרָאתִי. עָיֵף אַתָּה. אַף אַתָּה עָיֵף.
וְאוּלַי לְזֵכֶר הַפְּגִישָׁה הַהִיא, הָרִאשׁוֹנָה, לֹא הַרְחֵק מִפֹּה בַּשְּׁפֵלָה, נָקוּם שְׁנֵינוּ, וְאִם אַתָּה מֵעֵבֶר הַסּוּגָר מִזֶּה וַאֲנִי מֵעֵבֶר הַגָּדֵר מִזֶּה, וְנִשְׁאַג יַחַד שְׁאָגָה אַחַת, לְפָחוֹת שְׁאָגָה אַחַת לְמֶחָאָה!