מִכָּל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים הַנַּעֲשִׂים בַּמְּדִינָה הַלָּזֹאת

נִזְדַּמֵּן לִי רַק זֶה הָאֶחָד וְיָחִיד בְּכָל יוֹם לַחֲזוֹת:

הָכֵיצַד מְכִינִים לִכְבוֹדְךָ, הַשָּׁתִיל הַדַּקִּיק הֶעָדִין,

אֶת מְקוֹם־הַצְּמִיחָה הַמַּסְפִּיק לַעֲלוֹת וְלִצְמוֹחַ כַּדִּין.

בְּתוֹךְ מִדְרָכוֹת זְפוּתוֹת וּגְמוּרוֹת וְדוֹמֶה – אֵין לִנְגּוֹעַ,

נִסְמְנוּ מַעְגָּלִים־מַעְגָּלִים, כְּצִיּוּר שֶׁל מַסְלוּל שֶׁיִּנּוֹעַ

בּוֹ לִוְיָן הַנִּשְׁלָח לְסוֹבֵב מִסָּבִיב לַכַּדּוּר שֶׁל אַרְצֵנוּ…

וְאוּלָם בִּמְהֵרָה נִתְבָּרֵר, כִּי מַעְגָּל מִסְתּוֹרִי זֶה אֵינֶנּוּ

אֶלָּא הַסִּימָן שֶׁלְּפִיו תֵּחָתֵךְ מִין עוּגָה מִן הַזֶּפֶת

וְתָשׁוּב שִׁכְבַת־חוֹל וְחָצָץ וְתִהְיֶה מִתַּחְתֶּיהָ נֶחְשֶׂפֶת.

וּלְאַחַר שֶׁפֻּנּוּ הֶחָצָץ וְהַחוֹל וְנֶחְשַׂף שָׁם הַסֶּלַע

(הַתַּשְׁתִּית הַגְּלוּיָה בַּשְּׁכָבוֹת לְצַד דֶּרֶךְ עוֹלָה הַכַּרְמֶלָה),

עוֹד הִכּוּ בְּמַכּוֹשׁ וּבְדֶקֶר, הַרְבֵּה אֶת הַבּוֹר הֶעֱמִיקוּ,

וּמָדְדוּ בְּסַרְגֵּל עַד לְעֹמֶק נָכוֹן לְהַגִּיעַ הִסְפִּיקוּ,

וְסִלְּקוּ אֶת טַרְשֵׁי הַחֻלְיָה שֶׁסָּבִיב לַמַּעְגָּל נֶעֱרָמוּ –

נִגְמְרוּ חֲפִירָה וַחֲצִיבָה וּפִנּוּי וְנִקּוּי אַף הֵם תַּמּוּ.

אֲדָמָה דְּשֵׁנָה אָז הוּבָאָה, מַבְהֶקֶת בִּבְרַק שַׁחְרוֹרִית,

וְסַלִּים בְּמִסְפָּר וּבְסֵדֶר הִקְפִּידוּ לַבּוֹר לְהוֹרִיד,

לְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁבִילְךָ, הַדַּרְדַּק הַדַּקִּיק־הֶעָדִין, הַשָּׁתִיל,

מַצָּע רַךְ אֶת נִימֵי שָׁרָשֶׁיךָ רַכּוֹת לְהַכּוֹת וּלְהָטִיל,

וְלִסְפּוֹג מִתּוֹכוֹ שֶׁפַע מַיִם מִמֵּי הַגְּשָׁמִים הָרַבִּים

וּמִמֵּי הַבְּאֵרוֹת שֶׁיַּשְׁקֶךָ צִנּוֹר מִמְּקוֹר מַשְׁאַבִּים.

אַחַר־כָּךְ עוֹד פָּרְשׂוּ מַצַּע חוֹל, הַמַּבְהִיק מוּל הָאוֹר כְּזָהָב,

וְעָרְכוּ מֵעָלָיו בַּמַּעְגָּל, בְּטַבַּעַת חֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו,

חָמֵשׁ אֲבָנִים יְצוּקוֹת, לְשָׂפָה מִסָּבִיב לוֹ לַבּוֹר

(וְחִבְּרוּן בְּמוֹ מֶלֶט נוֹזֵל לְאַחְדוּת מוּצָקָה, בַּל תִּשְׁבֹּר).

וּלְמַעַן שָׁמוֹר עַל אַדְמַת מִחְיָתְךָ הַשְּׁחוֹרָה וְנָאוָה

בַּל תָּפוּץ, בַּל תִּיבַשׁ, וְתִהְיֶה גַּם בַּקַּיִץ לַחָה וְרָוָה,

עוֹד כִּסּוּהָ חָצָץ הַמַּבְהִיק בְּלָבְנוֹ מוּל הַיָּם הַחָרְפִּי

(לְמָשָׁל הִצְטַיְּדָה אַדְמָתְךָ לְמָגֵן בְּמִין שֶׁלֶד עָרְפִּי…),

וּלְמַעַן עָלֶיךָ הָגֵן מִפְּגִיעָה הַבָּאָה מֵרָחוֹק

עוֹד הֵכִינוּ גְּדֵרָה שֶׁל בַּרְזֶל צְבוּעָה בְּלָבָן וְיָרֹק.

וּלְבַסּוֹף, לְאַחַר שֶׁהַכֹּל לִקְרָאתְךָ כְּבָר הוּכַן וְסֻדַּר,

הֱבִיאוּךָ, שָׁתִיל עֲדַנְדַּן, כְּחָתָן מְקֻשָּׁט וּמְהֻדָּר,

וּשְׁתָלוּךָ בַּלֵּב, בַּמֶּרְכָּז שֶׁל אוֹתוֹ מַעֲגַל הַגִּדּוּל,

וּסְגָרוּךָ בְּתוֹךְ הַגְּדֵרָה, לִשְׁמִירָה זְהִירָה וּלְבִדּוּל.

וּלְמַעַן תַּעֲמֹד בְּאֵיתָן, לֹא תִירָא מִמַּשָּׁב וּמֵרוּחַ,

עוֹד הוֹסִיפוּ לְךָ כְּשׁוֹשְׁבִין כְּלוֹנָס מְעֻבָּה וּבָטוּחַ,

וּקְשָׁרוּךָ אֵלָיו בְּחַבְלֵי אַהֲבָה, כַּהֲדַס לַלּוּלָב

(וְשֶׁלֹּא לְהַכְאִיב לִבְשָׂרְךָ מְקוֹם־הַקֶּשֶׁר בְּגֶמִי עֻלָּף).

וְעַתָּה תַּעֲמֹד מְקֻשָּׁר וּבַדֶּיךָ בְּלִי שׁוּם עַלְעָל,

דַּקִּיקִים עַד כְּדֵי רַחֲמִים, שְׁלוּחִים לַשָּׁמַיִם מֵעָל,

וְנִרְאִים כְּמִין כְּתָב־מִסְתּוֹרִין עַל רִקְעוֹ שֶׁל אֲפוֹר הָרָקִיעַ,

כְּחִידָה חֲתוּמָה וּסְתוּמָה שֶׁקָּשֶׁה לְפִשְׁרָהּ לְהַגִּיעַ.

לֹא סִימָן שֶׁל עָלֶה אוֹ שֶׁל פֶּרַח… מִנַּיִן אֵדַע אֶת שִׁמְךָ?

עַלְוָתְךָ, פְּרִיחָתְךָ, רֵיחֲךָ, סְגוּרִים וּצְרוּרִים עוֹד עִמְּךָ.

אַךְ לְמַעַן הַשֵּׁם, בְּבוֹא עֵת – הִתְעוֹרֵר, הִתְעַלְעֵל, הִתְלַבְלֵב!

וְאַל־נָא תִּשָּׁאֵר, חַס־חָלִילָה, שָׁלוּךְ, מְנֻשָּׁל, מִתְעַלֵּף…

כִּי עָשׂוּ בִּשְׁבִילְךָ אֶת הַכֹּל, וְרִפְּדוּךָ עָמָל וְאַהֲבָה.

וְאַתָּה אַל תִּהְיֶה כְּמַכְזִיב. הוֹי, שָׂנֵאתִי מְאֹד אַכְזָבָה!

הַךְ הַשֹּׁרֶשׁ וּסְפֹג הַלְּשַׁד, הִתָּפַח וְהוֹצֵא פִּקְעִיּוֹת

וְעָלִים וּפְרָחִים, וֶהֱיֵה שֶׁהֻטַּל פֹּה עָלֶיךָ לִהְיוֹת!

הֱיֵה עֵץ רַב־מִדּוֹת וּרְחַב־צֵל, הַסּוֹכֵךְ עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים,

עַל סָבוֹת וְסָבִים, עַל זוּגוֹת צְמוּדִים בְּהִלּוּךְ אֲהָבִים.

לֹא לַשָּׁוְא פֹּה עָדְרוּ וְגָדְרוּ, לֹא חִנָּם טִפּוֹת גֶּשֶׁם נִקְווֹת –

עַל גַּבֵּי זַלְזַלֶּיךָ דַּקִּים כְּעָלִים תְּלוּיוֹת הַתִּקְווֹת!

מֵעַתָּה מוֹרָשֵׁי לְבָבִי כָּל־כֻּלָּם הֵם אֵלֶיךָ כָּלִים –

אַל תַּכְזִיב, אַל תַּכְאִיב! הַפְרִיחֵן, הַחְלִיפֵן, הַתִּקְווֹת, בְּעָלִים!

עוֹד בְּזֶה הָאָבִיב הוֹצִיאֵם, עַלְעַלֶּיךָ וְלוּ גַּם קְטַנִּים,

שֶׁיִּהְיוּ נִרְעָדִים עִם כָּל רוּחַ קַלָּה יְרֻקִּים־רַעֲנַנִּים,

וְאִם יֵשׁ בְּךָ כֹּחַ לִפְרוֹחַ – גַּלֵּה פְּרִיחָתְךָ וְנֵדַע

מַה טִּבְעָהּ וְצִבְעָהּ וְרֵיחָהּ וְנַכִּיר סוּג וּמִין וְעֵדָה.

וַעֲלֵה וּצְמַח! אַט לְאַט, וְאוּלָם בְּהֶתְמֵד, בְּלִי הֶרֶף.

וְעַבֵּה גִּזְעֲךָ וַחֲזַק, וּלְעַג לִסְעָרָה וּלְשֶׁרֶב.

וּפַתַּח מִסְעָפְךָ כִּמְנִיפָה רְחָבָה וּכְגַג לַמִּדְרֶכֶת,

לְהָצֵל עַל בִּתִּי עֵת תִּהְיֶה עִם בְּנָהּ הַקָּטָן מְהַלֶּכֶת.

וְאוּלַי אֶתְהַלֵּךְ גַּם אֲנִי, וּבְצִלְּךָ הָרַעֲנָן נִפָּגֵשָׁה…

הוֹ אַל־נָא תִּבָּהֵל, יַקִּירִי, כִּי בִּתִּי עוֹד קְטַנָּה הִיא, בַּת תֵּשַׁע.

יֵשׁ שָׁהוּת! אַךְ גַּם אַל תִּתְעַצֵּל… כִּי הָצֵל, הִסְתָּעֵף, הַרְבּוֹת יֶרֶק,

זֶה סָעִיף יְחִידִי, יַקִּירִי, הָעוֹמֵד אֶצְלְךָ עַל הַפֶּרֶק.

הר הכרמל, שבט תשי"ח