מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּעֲרֹב הַיּוֹם

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב-ברלין: דביר; [תרפ"ג 1923]

סוגה:

שפת מקור: עברית

פְּנֵי לְהָבִים

לֶעָבִים

עַל גְּבוּל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ.

הַנְּחָלִים

בַּצְּלָלִים,

בַּיַּעַר – הָאָמֶשׁ.


נִרְדָּמָה

הַקָּמָה,

הַמִּגְרָשׁ הַיָּרוֹק;


הֶחָסִיל

בַּשָּׁתִיל

כְּבָר עָמַד מִשָּׁרֹק.


הַדְּרוֹרִים

הַשּׁחוֹרִים

עוֹד טָסִים כְּחִצִּים;

יִבְרֹקוּ,

יִשְׁרֹקוּ

וְנִרְאִים כְּנִצִּים.


יָגִילוּ –

יַשְׂמְאִילוּ,

יֵימִינוּ – וְנֶעְלָמִים,


יֵרָאוּ

וְנִבְלָעוּ

בַּסַּפִּיר, בַּרַָמִים.

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

צעירות או ילדות

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

בועידה השניה לשפה ולתרבות העברית, שהיתה בווינא, הרצו שנים, תחילה פרישמן ואחריו אני, דברים שונים על הספרות העברית ותקנתה. הוא אמר: “רומנים”, ואני אמרתי: “כנוּס”. מה, כמדומה, יש מקום לדרוש כאן סמוכים וגזרות שוות? מר אמר חדא ומר אמר חדא. אבל לדעת המפרשים בעתונים יש ויש. "פרישמן – הסיק “מפרש” אחד בעתונו בימי הועידה – הוא מִכַּת “הרעבים”, שבטנם הומיה תמיד ומעיהם חלילים חלילים, ולפיכך הוא תובע “רומנים”, ואני, הדורש “כנוס”, איני אלא מכת “השבעים”, שמטפחים על כרסם ואומרים: שישו בני מעי! - - - פירוש אחר: “פרישמן דואג לסופרים, ואני – כל דאגתי לספרים וארונותיהם”.

כך העלו בשעתם המפרשים במצודת שכלם. אני נתעצלתי מהשיב על הדברים האלה בשעתם. עתה, מקץ שלשה ירחים אחרי כל המעשה, נזכר פרישמן מה שנזכר, ובפיליטונו “התחיה” (ב“הצפירה”) העלה שוב את הגרה ההיא והוא לועס בה במין מרירות מיוחדת. לאחר שהוא חוזר על הרבה מן הדברים הישנים שלו ומשביחם, ולאחר שהוא מסרס קצת וגורע קצת בדברים שלי ופוגמם, הכל כדרך ש“אנחנו”, הסופרים המנוסים, נוהגים לעשות – הוא יוצא, בודק ומוצא, כי למפרע “רעש האולם” ו“נערכו האובציות” שלא לפי מדת היושר; שהרי הוא בדרשה שלו – כך הוא כותב – “בא לחדש דבר ולברוא דבר ולהוליד דבר, שהוא בעצמו אינו יודע עדין לקבוע את צורתו בהחלט”; ומהו אותו הדבר מחוסר הצורה שבא לחדשו ולבראו ולהולידו? הוא – כך הוא כותב עוד – “הראה באצבע”, באצבע ממש, על דבר חדש ומחודש, “על המעמד הנורא בשוק הספרים שלנו”, והוא “העיד וחזר והעיד, כי השעה היא השעה האחרונה, וכי יש לעשות איזה מעשה (איזה, איזה, מר פרישמן?) תיכף ומיד, ובלבד שנוכל למשוך בחוזק יד”, כלומר, על-ידי קוזקים ואנשי חיל, “את בנינו לבית המדרש שלנו”; ועוד הראה גם על זה, “כי אם רק יש איזו אפשרות למשוך אותם”, אזי אין זה בחוזק יד, על ידי קוזקים ואנשי חיל, אלא רק "על-ידי הספרות היפה ", וממילא יוצא מזה, כי בעיקרם של דברים “לא ספרים נחוצים לנו כל-כך”, כלומר, ספרות היפה אינה ספרים, אלא מה נחוץ לנו? רומנים שבעל-פה? – לא, “לנו נחוצים סופרים יוצרים, סופרים מחדשים”, “ועוד ועוד הראה או נסה להראות”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.