מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּסְּתָו

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב-ברלין: דביר; [תרפ"ג 1923]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִִנֵּה שָׁב

גַּם הַסְּתָו,

וּבָרְחוֹב

וְעַל כָּל סְבָךְ

שֶׁלֶג טוֹב,

שֶׁלֶג רָךְ.


וּבִגְבֹר

מְאֹד הַקֹּר

יִשְׁרֹק חִישׁ

תַּחַת כַּף

רַגְלֵי אִישׁ

בָּחֳרִי אָף.


וּבָהָר

וְעַל הַכָּר

כְּחֹם הַיּוֹם

יִבְרֹק כְּעֵין

יַהֲלוֹם

וְאַבְנֵי חֵן.



שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

ממרחקי גלותי

מאת איתמר בן-אב"י (מכתבים)

(שנה לאחר אלנבי ובלפור)


ממרחקי גלותי, בניו-יורק רבתי, דורשים אנו לשלומך כתלנו היקר.

אנחנו–נעדרי ארץ-ישראל בעקב המלחמה העולמית.

אנחנו – ואתנו כל ישראל אשר לארצות-הברית בעמים.

שמונה שנים עברו מאז העליבוך ועודך עלוב; שנתים וחצי מאז נותקו מוסרותיך, ועודך כלוא.

הנה נא הגענו ליום גאולתנו, ועודך קודר; הנה נא שמענו את פעמי המשיח, ועודך חרש.

אכן מסביבך– אותן הסימטאות המובילות אליך, אותם הבתים החוסמים בעדך, אותם ההמונים המסתגפים לרגליך, כשרק תכול-השמים מעל פסגתך–כאלו כלום לא שונה בארץ עדיין, כאלו עוד נשארה תורגמה המושלת, כאלו גם היום יד הגולה השחורה בלבנו וקללת הדורות הזעומים על כתפינו.

אפס, הכל-כך אטמו אבניך שלא תשמענה יותר?

הכל-כך יבשו אזוביך, שלא תראינה יותר?

הן דף לדף מדורות ישראל לחש באזניך תקוות ושנה לשנה מקורות יהודה התיזה לעיניך בשורות.

הזדעזע-נא, איפוא, הכותל הישיש, נער-נא את עול התרדמה מעל ראשך השגיב, עשה-נא כנפים לימינך ולשמאלך והתרומם-נא לקראת מחרך.

כי לא עוד תדע ידי-אדם שתפגענה בך; לא עוד קולות אנוש שיעליבו אותך; לא עוד מבטי-איש שיבוזו לך.

כי גדול ונורא, רם ונשא, עצום ואיתן תשתרר להבא על כל סביבותיך.

מוצק כברזל על נדבכיך תעמוד, חופשי מכל עקה, בודד ולא גלמוד, וקסם יפעתך לכל עובר יזכיר את זהרו של שלמה ואת מרצו של הורדוס.

שור! הריהם שבים אליך היום–כל ירושלים כלה, כל יהודה העבריה, כל תפוצות ישראל.

זקן וטף, אנשים ונשים, וראשם מה נאה, ולבם מה בטוח, וידיהם מה אמיצות ולוהטות–מחנה כבד מאד. לא לבכות כאז, לא להתפלל רק, אלא ודוקא לשמוח ולעלוץ, גם לנדור נדר חדש לידך,– כי כאבותיהם לפנים כן גם הם בעתיד זוז לא יזוזו מאתך עד אחרונת הטפות לדמם הסוער.

**

והיה בראשית הימים לבנין יהודה, שתכלול בתוכה את כנען עד לצפונה של צור, את פלשת עד לירכה של סוכות, את עבר הירדן עד למדבר הפרתי הגדול – תשוב ירושלים להיות הבירה היחידה לביתנו הלאומי העברי.

בירה שלא היתה כמותה בכל המזרח ושלא תיבוש מעמיתות המערב– בירת החלום של ישעיהו ושל יחזקאל, בירת הגאון של עמוס ושל הלוי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.