שְׁלשָׁה שֶׁעוֹמְדִים בְּיַחַד

הֲֵרֵי אֲנִי נִדְחָק לְשָׁם,

שְׁלשָׁה שֶׁשּׂוֹחֲקִים בְּיַחַד

הַשְּׂחוֹק “שֶׁלֶה מֶלֶה וּבָם”.

קְלִיק–קְלַק–קְלָק! קְלִיק–קְלַק–קְלָק–

לִי אֱגוֹזִים מְלֹא הַשָּׂק.

הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת הַפְּעוּטִים

הֲרֵי שְׂחוֹקָם “זוּג וְנִפְרָד”,

וּתְמְהִים הֵם לִרְאוֹת, הַפְּעוּטִים,

לְהוֹן עוֹבֵר מִיַּד אֶל יָד.

קְלִיק–קְלַק–קְלָק! קְלִיק–קְלַק–קְלָק–

לִי אֱגוֹזִים מְלֹא הַשָּׂק.

יֵשׁ לָנוּ כִּפָּה שֶׁל שְׁקָצִים

תְּרֵיסַר אֱגוֹזִים בָּהּ שָׂם

כָּל נַעַר, וְאִם שְׁלֹשָׁה נִלְחָצִים

הֲרֵי “שֶׁלֶה מֶלֶה וּבָם”.

קְלִיק–קְלַק–קְלָק! קְלִיק–קְלַק–קְלָק–

לִי אֱגוֹזִים מְלֹא הַשָּׂק.

מִי זוֹכֶה? – הַמּוֹצִיא מִסְפָּרוֹ,

וְיֵשׁ יוֹשֵׁב עֲמָלוֹ לָרִיק,

אוֹ יַפְסִיד בְּהוֹסִיפוֹ עַל מִסְפָּרוֹ:

“שֶׁלֶה מֶלֶה בָּם טְשִׁיק!”

קְלִיק–קְלַק–קְלָק! קְלִיק–קְלַק–קְלָק–

לִי אֱגוֹזִים מְלֹא הַשָּׂק.