בִּקְלוֹיז הַחַיָּטִים הֲמֻלָּה וּרְנָנָה:

בִּקְלוֹיז הַחַיָּטִים “הַחֶבְרָה הַלְּבָנָה”,

וְהַַשַּׁמָּשׁ אֵינֶנּוּ – לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם

מְרַקְּדִים, וּמְקַפְּצִים וּ“מְהַפְּכִים הָעוֹלָם”.

הָאֶחָד צוֹרֵחַ בְּקוֹל כְּבַת היַּעֲנָה,

הַשֵּׁנִי מִתְחַבֵּט בְּשַׁרְבִיטֵי “הוֹשַׁעְנָה”,

זֶה מְסַלְסֵל בְּ“כֶתֶר” וְזֶה עוֹנֶה “בָּרוּךְ”,

פֹּה שְׁנַיִם יָדוּנוּ לְמִי חֹטֶם אָרֹךְ.

מְטֻלְטֶלֶת הַשָּׁעוֹן כְּבָר תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה,

– “תֶּן כָּבוֹד לַתּוֹרָה” – קוֹל בָּא מִן הַבִּימָה,

יִשׂרָאֵל “בַּעַל קוֹרֵא” וְהַסֶּדְרָה הוּא “מַעֲבִיר”.

גַּל אָבָק וְ“שֵׁמוֹת” מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר.

הַשּׁוֹפָר הַנּוֹשָׁן, הַמָּלֵא לוֹ בְקִיעִים,

יִמָּצֵא וּ“שְׁקָצִים” בּוֹ תוֹקְעִים וּמְרִיעִים,

וְקוֹל צָרוּד וּמְרֻסָּק יִתְפָּרֵץ מִמֶּנּוּ,

הַחֶבְרָה מְרִיעָה – וְהַַשַּׁמָּשׁ אֵינֶנּוּ.