מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בֶּרֶ'לֶה אוֹמֵר

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב-ברלין: דביר; [תרפ"ג 1923]

סוגה:

שפת מקור: עברית

סָלוֹם! וַאֲמַלְתֶּם: מִי?

בֶּלֶּלֶה הַטָּטָן סְמִי.

כֵּן, לַבּוֹתַי, וּמִמֵּילָא

אָבִי דֵלְסוֹן וְאִמִי בֵּילָא –

הֲלֹא כֵן?


אָחוֹת יֵס לִי וְיֵס לִי אָח

דָּדוֹל, דָּדוֹל מְאֹד – הֶאָח!

בִּדְדֵי סְלָד לוֹ וְכַפְתּוֹלִים,

הַמִּתְנוֹצְצִים, הַדְּדוֹלִים,

וְהוּא חַיָּל!


וְהוּא מִתְהַלֵּךְ לוֹ בָּעִיל

בְּתֹף וַחֲצוֹצְרוֹת, בְּתֹף וּצְלִיל:

אַחַת, סְתַּיִם! אַחַת וְאַחַת!

בְּסָעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת

אֶהְיֶה סָל.


טַלִּית טָטָן לִי בָזֶה,

“מוֹדֶה” אֵדַע כְּבָל עַל פֶּה;

וְהִנֵה “דְּלַדְלִי” אָבִי עָשָׂה

לְהַכּוֹת בּוֹ הָמָן הָלָסָע:

הֵא לָךְ, הֵא!


יַעַן חָפֵץ לִתְלוֹת אֵת

מָלְדְּכַי וְאֶסְתֵּל עַל הָעֵץ.

וְאִלּוּ בָא עִם אִסְתּוֹ זֶלֶת

אַסְלִיכֶנוּ בְּעַד הַדֶּלֶת:

צֵא, אִיס לָע!


בְּסֻכּוֹת נוֹתֵן לִי כּל דּוֹד

לַב אֱגוֹזִים, לַבִּים מְאֹד,

וְאָבִי נוֹתֵן לִי “הוֹסַעְנָא”,

בְּפֶסַח אֶסְאַל “מַה נִסְתַּנָּה”;

הוֹי מַה טּוֹב!


מַצוֹת אֹכַל, מָלוֹל מָל!

אִמְלוּ: מָתַי פֶּסַח חָל,

וַאֲנִי אֶסְאַל “מַה נִסְתַּנָּה”,

אִמִי תִּסְמַע וְאָבִי יַעֲנֶה;

אַך זֶה חָג!


שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

הקדמה לתופש כנור ועוגב

מאת מאיר הלוי לטריס (שירה)

דבר אל הקורא

Und wer der Dichtung Stimme nicht vernimmt

Ist ein Barbar, er sei auch ewr er sei.

Goethe

כותבי תולדות דורות שנות קדם יספרו לנו, כי לעת מלחמה וריב בעיר גדולה לאלהים בארץ יון, עת אנשי הצבא מהרו לצאת לקראת נשק וישליכו נפשם מנגד להציל ארץ מולדתם מכף צורריהם אזי חכם אחד נודע בשערים, כי זר מעשהו בכל אשר פעל ועשה, בא בחביתו כי שם ביתו, ויגול אותה לפניו ברחובות קריה, באמרו כי בחלה נפשו להוציא עצמו מן הכלל ולטמון לבדו ידו בצלחת בעצלתים בלי עשות מאומה, עת בני עירו וארצו יצאו לקרב ביד רמה ובזרוע נטויה.

הנה כן גם אנכי עמדי אחי ועמי! כי אבוא היום בתוך קהל ועדה במעשה שעשועים קבוצת שירים וזמירות, עת המלחמה כבדה בין המון לאומים בשדה קטל, ועת גם במערכות החכמה גדולים חקרי לב ילחמו עם סעפים והבלי שוא. להרים מכשול מדרך עמי. אמנם השיבותי אל לבי: כי מה טוב ומה נעים להקריב גם מעדנים ופרי מגדים מזמרת ארץ אבותינו להשיב נפש, אחרי ערכה החכמה שלחנה לתת להם אבירים ויין הטוב אל קרואיה אנשי לבב. כי חכמים גדולים באמת – אשר לא ילכו שבי אסירים בנחֻשתי ידיעה אחת לבדה מבלתי יכולת לנטות ממנה ימין או שמאל – גם אל זמרת נבל והגיון בכנור יטו אזן. לא כאלה בני בלי שֵם הדשים מקרוב באו המתפרצים על חמדת לשוננו באמרם: נחנו בחכמה עמוקה רחבה מני ים נשנה תמיד, ומה לנו לנגינות שר בשירים בשפת עבר אשר כבדה מזקן ובקהל רפאים תניה? – המה יחשבו להתפאר בהתוליהם זו לענם, וחרפתם אל היקם תשיב, והיו גם יהיו ללעג ולקלס ולחרפת עולם, כי בז לשירי עבר בגאיה ובגודל לבב מבלתי יכולת לעשות תושיה, אומר לכל: חסרתי טעם!

ומלבד אלה בוזי מליצת לשוננו הקדושה, הנה תִפָּתַח הרעה הזאת לנו בדורנו גם ממקום אחר. כי הנה חדשים מקרוב באו שוחרי תושיה רבים ונכבדים אשר כל ישעם וכל חפצם במחקרי קדמוניות ישראל, ואין דֵי תורה בפינו ובלבבנו כעל כל הטוב אשר נמלאו המה החוקרים אנשי השם: שי"ר, יאָסט, צונץ, לוצאטו, קראחמאל, ריגייו, יעללינעק, גייגער, וועסעלי, גראָץ, מונק, כרמולי, קעמפף, דוקעס, פֿירסט;

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.