מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לתקופת השנה

מאת: יוסף זליגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

לאה זליגר; ירושלים תר"ץ

סוגה:

שפת מקור: עברית

עוד ימים מעטים ושנת תרע“ג תסֹב לרדת מהבימה להיות חלק מתולדה הנצחית, לעבר בלתי משתנה, ושנת תרע”ד תקח את מקומה. מטבע האדם לזכֹר בסוף כל תקופה בסקירה אחת אחורנית, את כל אשר עבר עליו בכל התקופה ההיא. סקירה כזאת לא גרמה עוד מעולם תרועת צהלה וקריאת הידד; אנחה עמֻקה היא המענה המצויה בחשבונות שנתיים כאלה. “כֹל ויהי אינו אלא צרה”. וכבר נעשה הדבר לנוסח תמידי המתאים בכל השנים והתקופות. התחנה של ראש השנה מכֻוֶנת לרגע של חלוף השנים ומסימת “תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה”, חֻברה לפני מאות שנים, ומאז ועד הנה לא קרה עוד אשר סיום שנה זה לא יהיה דבר בעתו.

ואך הפעם נרגיש יותר את הדבור “שנה וקללותיה” עמֹק עמֹק בלבותינו הפצועים. ולולי היה נוסח כזה מאז, היה עלינו לחבר עתה כזה. שנת מלחמה ומשבר היתה שנת תרע“ג לכל העמים וישראל הרך בכל הארצות לקח את חלקו בצרות כל העמים מלבד צרותיו המיֻחדות לו. הן עם לבדד ישכֹן בתלאותיו ובגוים לא יתחשב, איננו בחשבון, אע”פ שהוא נוטל בראש ביסורי שכניו. עלילת דם עומדת לה על מקומה בתֹקף עֹז בכל הארצות, אשר התאזרחה בהן מכבר. ועוד הלכה לכבֹש לה ארצות חדשות. את משפט בֵיליס הנחילה השנה החולפת לשנה הבאה ובעשרת ימי תשובה, בימים שבינונים תלוים ועומדים, נשואות עיני כל ישראל לאבינו שבשמים להציל את ביליס האֻמלל הנקי והצדיק מיד מי שתקיף ממנו, ממלתעות הכפירים המוסקלים.

השנאה הכבושה של אצילי פוּלן לעניי ישראל מאז בקעה הקליפה הדקה, אשר כסתה אותה ותלבש צורה של קונם בפולן הרוסית. במהומות בבלקן, אשר החריבו חלק גדול ממזרח ארֹפה, אבדו אלפי נפשות מאחינו, אשר התגוררו בארצות ההנה, והנשארים בהם נשבר מטה לחמם. זה דורות מבקשים הספרדים את היהודים לשוב לספרד, אבל תמיד דחו את הבקשה הזאת בגאוה לאֻמית ובוז לארץ, אשר הקיאה אותם, תחת כל העֹשר והברכה, אשר הביאו לה. רק בשנה הזאת נעתרו לרגלי החרבן בבלקן וסלוניקי, כרך גדול של ישראל, בידי היונים הרשעים ויואילו לשוב ממצרים למצרים. שנת התרע"ג היא ראשית גלות ספרד השניה, אשר בלי כל ספק תביא אחריה חרטה כגלות הראשונה.

ובגליציה נמשכת שנת המשבר הארֻכה כגלות עוד מהשנה שעברה. עמידת גלגלי המסחר וכל המבוכה הכרוכה בה עם השמטות הרבות, גם של סוחרים עשירים, אשר נחשבו תמיד כאיתנים ומצוקים, החלה עוד בתרע"ב. וכבר התחננו גם לפני שנה על המשבר: “תכלה שנה וקללותיה” אבל המשבר הנהו כעין “יומא אריכתא” שנה שניה של גליות. ולו יכֹלנו לאמר למצער עתה בכל פה גם את החלק השני של התחנה: “תחל שנה וברכותיה”. כי הלא בלבנו אנחנו יודעים, כי חלק מהמשבר הנהו תמידי הבא מעניות הנוראה בגליציה ולחץ המסים המשֻגע בלא חשבון והנטיה היתירה אחרי פזור ומותרות מעל לכחנו. רק נקֻדה אחת של אור נראתה בשנה העוברת והיא תגבֹרת השאיפה הציונית ליסד מושבות בארץ ישראל ולשוב אל אמנו הטובה המחכה עלינו.

גם לעתון הזה יש יחס עם שנת תרע“ג, היא השנה, אשר נפתלנו בה נפתולי אלהים לעורר בה את הנרדמים, את כתות החרדים בגליציה לחשֹב את דרכיהם ולערֹך את חייהם ביחיד ובצבור כצרכם, אבל לא יכֹלנו. אחרי הנסיון הקצר של יומון בשנת תרע”ב, נסינו במעוט כחותינו נסיון ארֹך בשבועון בשנה הזאת, התאמצנו להשביע רצון את קוראינו בכל המקצועות בישן ובחדש. וכפי אשר שמענו, עלה הדבר בידינו, שבאמת יש אלפי מכבשים ומעריצים ל“בת קול”, אבל לשלם דמי חתימה אין ממהרים. וגם על הקריאה הגדולה, אשר קראנו בגליון האחרון, נענו רק אחדים. אין לנו עוד עתה עצה אחרת כי אם לעמֹד. ולולי היה הדבר לפני ראש השנה, אז היינו אומרים, כי בבני דורנו יש רק החצי מהאֹפי אשר ציינו בו חז"ל את ישראל, שהם נתבעים ונותנים גם… וגם. שהלא לבצר את עמדת מחללי קֹדש בירושלם נתנה גליציה ביד רחבה בשנתנו זאת.

אולי עוד יפקחו אחינו את עיניהם להכיר את דורשי טובתם תחת לרגֹם אותם. ואז אולי יבֹא עוד גם נסיון שלישי אחרי שני הנסיונות ביומון ובשבועון. גם עתה כמקדם אין מגמתנו לֶהנות מהעבודה הזאת הנאה חומרית; גם שכר בטלה איננו דורשים. רק להקריב עוד קרבנות לא נוכל. אם יתחברו אלה הנשבעים שבעתים ביום, כי עתון נחוץ לקיום ישראל בטהרתו כאויר לנשימה וידאגו יחדו להוצאה, אז הננו נכונים לעבֹד הלאה חנם ולסבֹל את עֹל החותמים המעטים והסופרים הרבים כאשר עד הנה ואז תהיינה אולי עוד שנים ל“בת קול” אחרי שתי הראשונות המקֻטעות. עורי נא אחינו לקול השופר הקורא לכם: עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם! ודעו לכם, כי אם תוסיפו ללכת בדרככם להשליך את יהבכם רק על זרים, על גוים או על אחיכם המתבוללים, עוד מעט והנה גליציה נופלת אך מאחיותיה בֶּם ומֶר, אשר שם אחינו הפושעים למצער בעלי סדרים וטעם. אבל לפי דעת הכֹל היתה לעתון כתיבה טובה מחתימה, אבל אנחנו נברך את כל הנלוים אלינו ואת כל ישראל בכתיבה וחתימה טובה, תחל שנה וברכותיה! 1


  1. נדפס בשבועון “בת קול”, גליון ל“ד, לבוב תרע”ג.  ↩

יוסף זליגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף זליגר
רקע
יוסף זליגר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף זליגר

  1. כדברך (שירה)
  2. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  3. יַחְדָו (שירה)
  4. הארנבת והשפן (מאמרים ומסות)
  5. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף זליגר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף זליגר

יצירה בהפתעה
רקע

עברית וז'רגון

מאת יהודה ליב בנימין בן ישראל קצנלסון (מאמרים ומסות)

(נאום נשא באספה הכללית של חברת "מפיצי השכלה בפטרבורג ביום שלשים לירח מאַרט שנת 1906).

בשתי האספות הכלליות האחרונות של חברת “מפיצי השכלה” נסבו פני הדברים כך, עד שלא מצא “ועד החברה” ידים להצטדק ולנקות את עצמו מכל האשמות שטפל עליו “ועד-הבקורת”. ובהשתמשי עתה בהרשות, שנתן לי ראש האספה לדבר, חושב אנכי לנגוע רק בשאלת הז’רגון לבד. שאלה זו היתה “המסמר” של שתי האספות האחרונות, והיא תהיה בלי ספק “מסמר” האספה גם היום.

למן האספה האחרונה כבר עברו שני ירחים תמימים, הנני מרשה על כן לעצמי לחדש בזכרון החברים הנכבדים פרטים אחדים מריב-הדברים שנפל בענין זה בין “ועד החברה” ובין ראש המדברים של “ועד הבקורת”. ראש המדברים ה' ק' מאשים את הועד, שהוא איננו מתייחס אל הז’רגון בהכבוד והחבה הראוים לו. ה' ק‘, בבקרו את פנקסי הועד, מצא סמן של בוז להז’רגון בעובדה זו: אחד המדברים הגיש להועד ספר כתוב ז’רגונית בעניני שמירת הבריאות בבקשה לקנות ממנו מספר ידוע של אכסמפליאַרִים, כדי לשלחם אל כל המלמדים מחזיקי חדרים, והועד השיב את בקשת המחבר ריקם. צריך אני להעיר, כי הספר כשהוא לעצמו לא היה מן הנבחרים במינו, אולם מדרך כבוד לא מצא הועד לנכון לגלות להמחבר את חסרונותיו, ויבאר להמחבר את טעם מיאונו לתת לו תמיכה בזה, כי המלמדים אינם נזקקים לספרי ז’רגון, יען כי הם יוכלו קרוא ספרים כתובים עברית. ה’ ק' ראה את המציאה ונפל עליה לאמר: הלא יש מלמדים שאינם יודעים קרוא עברית. אולם ועד החברה מצדו לא יכול להבין, איך תמצא לומר, כי מורה עברית לא ידע קרוא עברית, אם איננו יודע עברית יעסוק במלאכה, יעסוק בפרקמטיה, אבל מה לו ולמלמדות? הועד לא ידע אז עדיין, כי יש בינינו אנשים, החולמים ומתגעגעים ליסד טפוס חדש של בתי-ספר: חדר בלי עברית ותלמוד-תורה בלי תלמוד ובלי תורה.

הנכם זוכרים, אדוני, כי ועד הבקורת הציע לפני האספה הכללית את החלטתו בתמונה זו: “לדרוש מאת ועד החברה, כי בפעולותיו העתידות יפנה להז’רגון מקום שוה עם השפה העברית והרוסית”. ועד החברה לא הסכים לתמונה זו ויודיע, כי נכון הוא לקבל החלטה זו רק אם ישנו מעט את תמונתה באופן זה: “לדרוש מאת ועד החברה, כי בפעולותיו להפיץ השכלה בישראל ישתמש גם בהשפה המדוברת”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.