מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ריח מלחמה

מאת: יוסף זליגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

לאה זליגר; ירושלים תר"ץ

סוגה:

שפת מקור: עברית

זה שנים אחדות מתלחשים בעלי סודות אודות מלחמה בין איטליה ואוסטריה, אך המתבונן בהליכות עולם לדעת את הדברים הנאמרים והנכתבים על הענין הזה פה ומעבר להררי אלף, יכיר, כי אם תחזק סערת הרוחות והצעקה למלחמה בממלכה אחת, תרפה בחברתה. התשוקה לצחצוח חרבות והמית קשתות פה ושם כבמאזנים. אם כף אחת יורדת, השניה עולה לעמתה.

לאַים על האזרחים צריכים, למען יסכימו לכל המסים הקשים, אשר ישימו עליהם. נחוץ להציג לפני כל יושבי הארץ שד בלהות, למען הוציא מהם את פרוטתם האחרונה על מקלעים ועל תותחים חדשים לבקרים, על ספינות מלחמה ועל כדורי אויר והכל לפי השלמות האחרונה בחרושת המעשה.

והכל בשביל מה? למען הציל את ארץ המולדת “מהאויב”. רוח מדי ומרד כי תעמר בארץ, אין טוב מלעשות מלחמה עם איזה שכן קרוב או רחוק, ואם לא תמיד מנצחים את האויב, הנצחון על האזרחים הנהו כמעט בטוח; כי מיד בפרֹץ מלחמה, ינהו כל העם אחרי מלכם ועוזריו.

ואך לא תמיד אפשר להלחם; לא מפני שהוא כנגד המוסר להוציא רבבות אדם להורג. במדינות אין המוסר בא בחשבון, כאשר הורה מקיאַבֵלי האיטלי הלכה למעשה. אבל לא תמיד יש עם מי להלחם ולא תמיד יש במה להלחם. בזמן שבית המקדש קים, אדם מקריב קרבן ומתכפר לו; בזמן שאין בית המקדש קים, אדם קורא פרק בזבחים ויוצא בו ידי חובתו. אם אפשר להלחם בממלכה אחרת מה טוב ומה נעים, ואם לא מסכסכים עם בעם ומפלגה במפלגה בתוך הממלכה, ואם אי אפשר, יוצאים בדבור על מלחמה. ומי יודע, מה קרה לממלכות ארֹפה, בתקות שלום ארֻכה כל כך, שלא היתה מלחמה הגונה זה ארבעים שנה, ואך גם המורא מפני המלחמה עושה נפלאות ולכן מדברים באין הרף על סכסוכים מעוררים חשש סכנה.

ממשלת איטליה צריכה מאד לריח מלחמה תמידי, כּי היא הענתה את יושבי הארץ ותער שנאה כבושה בעם. ואך המקריב קרבן באמת, פטור מאמירת “איזהו” ואיטליה הנלחמת עתה בטריפוליס איננה צריכה לריח מלחמה בטריסט. עתה צריכה אוסתריה יותר לאימת מלחמה בשביל הספינות הנפלאות, אשר היא בונה עתה וגם לה יש מדינים איך להעלים דברים, למען יקפצו עליהם העתונים בתור “מים גנובים” וימהרו להפתיע את העולם בשמועות מלחמה. הבה נקוה, כי נצא ידי חובתנו בריח מלחמה.1


  1. נדפס ביומון “בד–קול”, גליון ט“ו לבוב תרע”ב.  ↩

יוסף זליגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף זליגר
רקע
יוסף זליגר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף זליגר

  1. כדברך (שירה)
  2. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  3. יַחְדָו (שירה)
  4. הארנבת והשפן (מאמרים ומסות)
  5. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף זליגר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף זליגר

יצירה בהפתעה
רקע

ביבליוגרפיה

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

הפועל הצעיר. כלי מבטאה של הסתדרות הפועלים העברים בארץ-ישראל, סיון, התרס"ח. 9 No.

בראש הגליונות של “הפועל הצעיר” לא כתוב: “ירחון לציוניות”. ציוניות, אף על-פי כן, יש ויש בו הרבה יותר מב“יודישע צוקונפט”. ולא עוד אלא כשאתה קורא את “הפועל הצעיר”, ואגב הנך זוכר גם את המאמר: “אלגעמיינער ציוניזם” אשר ב“יודישע צוקונפט”, ואגב הנך זוכר גם את הציוניות של ה“פעדעריישען” האנגלית ושל ה“פעדעריישען” האמריקנית – יהמה לבבך…

כבכל הגליונות של “הפועל הצעיר” יש גם בנוּמר זה דברים שצריכים לגופם, דברים מאת אנשים היודעים את אשר לפניהם, דברים ש“הן” גדול בהם ושגם “לאו” שלהם הריהו “הן”. נוסף על זה יש כאן בפעם הזאת גם קצת דברי אמנות אמיתיים – דברים הנפגשים ב“הפ. הצ.” על-פי מצב העתון ותכונתו ומגמתו, לא לעתים קרובות.

כן, קצת דברי אמנות, ודוקא בצד הרבה דברי-הבאי שבהמשכים. הלאה, לאחר זה; “מירושלים החדשה” של איזה פֶּטשׁאנוֹבסקי בהמשׁכים, אבל מקודם – המכתב מכנרת שׁל ר' בנימין: “מן השעה הראשונה”.

הרבה אומר המכתב הזה בשיטיו ועוד יותר בבין-שיטיו.

זה עשרות בשנים אשר שאלת “לאן?” מנסרת בעולמנו בפנים שונים ובגוונים שונים. מה לעשות ולאן ללכת? האומה העברית ספינתה נטרפה, מקורי-פרנסתה נחרבו, מקורי-רוחה נידלדלו, האינטליגנט העברי אבד דרכו לגמרי - הוי, לאן?

שאלה היא, ושאלה שאין עליה תשובה אחת, כללית. שאלת-חיים היא, שאלה נוגעת בעצם-החיים – ולשאלות כאלה אין תשובות כלליות. כשם שאין תשובה ברורה ואחת לאותה שאלת-השאלות: מה הם חיינו בכלל? למה הם" לאן אנו הולכים ובשביל מה אנו הולכים; כשם שאין פתרונים גמורים גם לדברים ממדרגה יותר פחותה, מסוג יותר שימושי, אם רק נשאל עליהם באמת, כמו: שאלת עניים ועשירים, גוזלים ונגזלים, או שאלת הנישואין והקמת דורות בשביל האדם המשכיל. בזו האחרונה, לדוגמה, מצד אחד געגועים נסתרים והכרח של התאחדות-המינים, מצד שני אי-תדיריות-האהבה וסכסוכים נפשיים מפותלים – ובן-האדם השואל אינו חי ומתנהג לעולם אלא כפי שהוא יכול; מזימתו הוא תשכון עמו – ולא על פיה יקום דבר. אין תשובות מחוּורות לשאלות כמו אלה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.