מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ריח מלחמה

מאת: יוסף זליגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

לאה זליגר; ירושלים תר"ץ

סוגה:

שפת מקור: עברית

זה שנים אחדות מתלחשים בעלי סודות אודות מלחמה בין איטליה ואוסטריה, אך המתבונן בהליכות עולם לדעת את הדברים הנאמרים והנכתבים על הענין הזה פה ומעבר להררי אלף, יכיר, כי אם תחזק סערת הרוחות והצעקה למלחמה בממלכה אחת, תרפה בחברתה. התשוקה לצחצוח חרבות והמית קשתות פה ושם כבמאזנים. אם כף אחת יורדת, השניה עולה לעמתה.

לאַים על האזרחים צריכים, למען יסכימו לכל המסים הקשים, אשר ישימו עליהם. נחוץ להציג לפני כל יושבי הארץ שד בלהות, למען הוציא מהם את פרוטתם האחרונה על מקלעים ועל תותחים חדשים לבקרים, על ספינות מלחמה ועל כדורי אויר והכל לפי השלמות האחרונה בחרושת המעשה.

והכל בשביל מה? למען הציל את ארץ המולדת “מהאויב”. רוח מדי ומרד כי תעמר בארץ, אין טוב מלעשות מלחמה עם איזה שכן קרוב או רחוק, ואם לא תמיד מנצחים את האויב, הנצחון על האזרחים הנהו כמעט בטוח; כי מיד בפרֹץ מלחמה, ינהו כל העם אחרי מלכם ועוזריו.

ואך לא תמיד אפשר להלחם; לא מפני שהוא כנגד המוסר להוציא רבבות אדם להורג. במדינות אין המוסר בא בחשבון, כאשר הורה מקיאַבֵלי האיטלי הלכה למעשה. אבל לא תמיד יש עם מי להלחם ולא תמיד יש במה להלחם. בזמן שבית המקדש קים, אדם מקריב קרבן ומתכפר לו; בזמן שאין בית המקדש קים, אדם קורא פרק בזבחים ויוצא בו ידי חובתו. אם אפשר להלחם בממלכה אחרת מה טוב ומה נעים, ואם לא מסכסכים עם בעם ומפלגה במפלגה בתוך הממלכה, ואם אי אפשר, יוצאים בדבור על מלחמה. ומי יודע, מה קרה לממלכות ארֹפה, בתקות שלום ארֻכה כל כך, שלא היתה מלחמה הגונה זה ארבעים שנה, ואך גם המורא מפני המלחמה עושה נפלאות ולכן מדברים באין הרף על סכסוכים מעוררים חשש סכנה.

ממשלת איטליה צריכה מאד לריח מלחמה תמידי, כּי היא הענתה את יושבי הארץ ותער שנאה כבושה בעם. ואך המקריב קרבן באמת, פטור מאמירת “איזהו” ואיטליה הנלחמת עתה בטריפוליס איננה צריכה לריח מלחמה בטריסט. עתה צריכה אוסתריה יותר לאימת מלחמה בשביל הספינות הנפלאות, אשר היא בונה עתה וגם לה יש מדינים איך להעלים דברים, למען יקפצו עליהם העתונים בתור “מים גנובים” וימהרו להפתיע את העולם בשמועות מלחמה. הבה נקוה, כי נצא ידי חובתנו בריח מלחמה.1


  1. נדפס ביומון “בד–קול”, גליון ט“ו לבוב תרע”ב.  ↩

יוסף זליגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף זליגר
רקע
יוסף זליגר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף זליגר

  1. כדברך (שירה)
  2. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  3. יַחְדָו (שירה)
  4. הארנבת והשפן (מאמרים ומסות)
  5. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף זליגר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף זליגר

יצירה בהפתעה
רקע

מוכוחי הקונגרס הרביעי

מאת בנימין זאב הרצל (מאמרים ומסות)

ביום א', אחרי הצהרים.

הרצל (פותח את הישיבה): גבירותי ואדוני! כדי שלא לאבד את הזמן וכדי שתתנהלנה מועצותינו בדעה צלולה ומיושבת כראוי, הנני לבקש מכם, אחרי שהואלתם לקבל אותנו במחיאות כפים רועשות וממושכות – לחדל מהן להבא.

עתה יש לי להגיד לכם דבר, שאינו נוגע אל הנעשה פה באולם אלא מחוצה לו. לפני בית-הקונגרס שלנו מקהילים קהלות ונואמים ברחוב 1נאומים, שגם אי-אילו צירים שומעים אותם ומתיחסים אליהם באֹפנים שונים. הנני לבקש מכם – זרים אתם בעיר הזאת – להתרחק מגלויי-דעת כיוצא באלה כפי האפשר; בקונגרס ובועדים השונים יש לכם די עבודה.

ביום ב', אחרי הצהרים

(אחרי שבקרו צירים שונים את הדין-והחשבון של הועד הפועל)

הרצל: גם בשנה זו אין לנו להתאונן על בקֹרת יתרה על המדה. ואולי יש לתת טעם לדבר, מפני שבנוגע אל התוצאות והפעולות היוצאות ממעשינו עוד אנו זקוקים לבקש, כי תשאו פנינו, בעוד שלעתיד, אם נהיה מאושרים להראותכם את המפעל הנגמר, יש לשער, כי לא תחסר הבקֹרת.

ועתה רואה אני חובה לעצמי להשיב ראשונה על דברי הנואם המתנגד מר ד“ר בראַגין. חושב אני, כי נתחלפו לו במקצת המושגים של מעשה ותוצאה. לפי דעתו של הועד-הפועל עלינו לתת דין-וחשבון רק על מדת מעשינו, מה שנסינו לעשות ומה שעשינו, ולא על התוצאות שהשגנו; התוצאות האלה – כרוב התוצאות שבחיי-האדם – אינן תלויות ברצוננו אנו; שאלמלי השיג כל אדם את מבוקשו, אזי לא רב היה מספר המתאוננים. השאלה שעלינו להשיב עליה היא אפוא, לדעתי, אם עבדנו במדה מספיקה. כנראה, אין מר ד”ר בראַגין יודע, מה שנטל על הועד-הפועל לעשות במשך שנה אחת. האינכם מאמינים, כי כלכלת תנועה שכזו, תנועה הנפוצה כל כך, כשהיא לעצמה, מטלת חובות כבירות על ההנהגה שלנו? אל תשכחו, כי עלינו להשאר תמיד בקשר עם מורשינו שבכל העולם, כי עלינו לתת דין-וחשבון לעצמנו, אם באיזה מקום תחלש העבודה, וכי עלינו לדאוג לתקונה ולחזוקה; בקצור, לנהל את כל התנועה, וזה הוא דבר הכולל סך גדול של עבודות, שאי אפשר לתארו בשום אֹפן, אם ישימו לב רק אל הנאומים או לעבודת-ההנהלה של הועד-הפועל.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.