גבוה, זקוף, עטוף גלימת־ים ירוקה, פסע לו גבר כבן חמשים במורד הרחוב המוביל לים. נשיבת־רוח קלה שחקה בשערותיו שהכסיפו ופניו השזופים, פני אדם בריא, הביעו קורת־רוח והנאה על השכימו לרחיצה בשעת־בוקר כה מוקדמת. עיניו נצמדו לים שהכחיל ושלח את גליו המתכרבלים כלפי החולות הצהובים, והוא חלף בצעדים מאוששים לאורך בתי־הקפה הסמוכים, שהיו שרויים עדיין בצנת־בוקר קלה, ומתוך תנועה נמרצת, שהיה בה עוד מן הגמישות, קפץ ודלג מן המדרכה לעבר מקפלות־המרגוע, שהקדימו לסדרן שורות-שורות. עם גשתו תר וחפש בעיניו אחרי דמותה של אותה אשה צעירה ונאה. רגילה היתה לשבת באמצע, בשורה הראשונה, וגם הוא נמנה על קהל מעריציה. הוא נהג להסתכל בה ארוכות, במאור־פניה השופעים חן עלומים והכרת קסמיה. הרגל זה של הסתכלות באשה נאה עדיין היה טבוע בו יפה. נפשו חמדה וערגה ליופי זה, לא פחות מאשר בימי עלומיו, אם כי לעתים קרובות באה המציאות וסטרה לו על פניו…
הוא מצא אותה. אלא שהפעם עקבה בעיניה אחרי מתעמל צעיר, בעל גוף מחוטב להפליא, שזוף כעין הארד וגמיש. היה זה ספורטאי כהלכה, אשר ידע גם פרק באקרובטיקה, והפליא בעיקר את עין המסתכלים בתרגיל הנועז, ש“קפיצת המות” שמו. בגמישות ועוז היה מריץ את עצמו כעשר פסיעות, מתעכב בבת־אחת, כדי לקבל את עוצם-התנופה, רוקע ברגליו הצמודות זו לזו, מתהפך באויר מתוך סבוב נאה, מרהיב עין, וחוזר ועומד הכן על רגליו.
בן החמשים הסתכל בו בצעיר בעין יפה, מהולה בקנאה קלה. אף הוא ידע בשעתו תרגיל זה… אף הוא היה בשעתו ספורטאי מובהק אלא שנטל השנים עשה את שלו. הגוף נסתרבל במקצת, נזדקן, איבד את גמישותו ואף את כושר פעולתו…
בינתים והספורטאי הצעיר, מלוטף מבטי נשים עורגות, עשה תנועה כמתבונן לחזור על אותו תרגיל נאה, ובשעה שהריץ את עצמו לקראת הקפיצה, לא הביט הספורטאי הותיק לעברו, אלא לעבר אותה אשה צעירה ונאה, לקלוט מעל פניה את רושם התפעלותה… כך היו מתפעלות בשעתו נשים צעירות, כשהיה מפגין בפניהן את יכלתו וחוסן גופו… ובשעה שקפץ הלה, קלט הספורטאי לשעבר את ברק עיניה, את רטט התפעלותה שעברה, ובעיניו הוא השתקפה בבואה רחוקה מעולפת-חן של אשה צעירה ומתפעלת, שנתרשמה בדיוק כך למראהו הוא לפני עשרים וחמש שנה!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.