מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הן יצאנו בסך

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֵן יָצָאנוּ בַּסָּךְ / רחל המשוררת

הֵן יָצָאנוּ בַּסָּךְ

עַלִיזִים, עַזִים, לִנְתִיבָה רְחוֹקָה

הֵן יָצָאנוּ בַּסָּךְ

לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַמַּלְכָּה.

וּבָזֶה אַחַר זֶה

עָיְפוּ, כָּשְלוּ, כָּרְעוּ בַּדְרָכִים:

וּבָזֶה אַחַר זֶה

נִפְרְדוּ מֵעָלַי לִנְצָחִים.

כִּי תֵלֵךְ גַם אַתָּה –

וְנוֹתַרְתִּי בְּאֶרֶץ רַבָּה לְבַדִּי;

כִּי תֵלֵךְ גַם אַתָּה –

מִי בַּצַר לִי יָסֹךְ בַּעֲדִי?

כִּי יַכְזִיב אֶת מֵימָיו

מַעְיָנִי הַיָחִיד בְּנִבְכֵי אֲדָמָה,

כִּי יַכְזִיב אֶת מֵימָיו –

וְגָוֹעַ אֶגְוַע בַּצָמָא.

תרפ"ג

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

אם-חורגת

מאת אהרן ליבושיצקי (פרוזה)


א.

בספר הנולדים היא כתובה בשם “מרים”; אביה קורא לה “מִירֶלֶה”, אמה חורגתה – “מֶרֶה”, והחנוניות ותגרניות השוק מוסיפות עוד כנוי משלהן: “מִירֶלֶה הַחִוֶּרֶת”. כי היה היתה מירלה בעלת פנים חִורים מאד, בלי כל טפת דם, בלי כל רגש חיים, בלי כל אות התלהבות והתרגשות של בת-חוה. ובכל זאת היתה נערה יפהפיה, וחורתה הוסיפה לה איזו לוית-חן מיוחדת. קומתה היתה ממוצעת, שערותיה – שחורות ועבות נופלות על שכמה העגול והרחב; עיניה – שחרחרות, אך עצלות מאד וכאלו ישנות תמיד.

גם להתיפות ולהתקשט ככל חברותיה לא אהבה מירלה כלל; ובדבר הזה היתה לה לעזר לא-מעט גם אמה חורגתה – חייֶלֶה “אשת-חיל”, – אשר היתה מתאמצת בכל כחה ויכלתה למנוע ממירלה שמלות מיותרות ועדיים רבים, שאינם נחוצים כלל, ואוי אוי היה למירלה במצוא אותה האם מסתכלת במראָה יותר מדי או מסלסלת בשערותיה במדה נפרזה.

ולמירלה לא היה כמעט פנאי להתעסק הרבה בחיצוניותה: ביתם היה בית-משתה, כמעט הגדול בכל העיר. פרנסה – תודות לאל – לא תחסר; הדלת לא תסָּגר כל היום. זה יוצא וזה בא; מי לתת שלום לבַכְּחוס ומי לעשות שם מסחר וקנין, לדבר עם “רֵע טוב”, לגמור עסק מסוכסך, למכור לחיילה “מציאות”, ועוד כאלה… וכל העמל והטרח הרב הזה נפלו על שכם חיילה בתחלה, כי היה היה אישה רבי נחמן חלש בגופו, וכמעט קצת חולה מדי יום, “ואף זבוב קטן –לשון חיילה – היה לו למשא כבד”, בהיותו מפונק מאד עוד מימי ילדותו ככל “הבנים היחידים” אצל בעלי-הבתים הנכבדים.

חיילה נסתה אמנם להרגיל את אישה ל“פרנסה”, ולא פעם ולא שתים היה שומע רבי נחמן את קול חרפות “פלוניתו” וגדופותיה וקללותיה, והוא מצדו גם נוכח לדעת כי הצדק אתה ויחלט לתקן עותתו. ימים אחדים עמד אצל שלחן-המכירה וימד וימכר ויקח כסף וידם כעבד נאמן לפני אשתו. אך עשן הטַּבַּק, שהיה ממלא מן עלות השחר עד חצות הלילה, ולעתים קרובות גם כל הלילה, את כל פנות הבית, הפילו למשכב. והרבה הרבה רובלי-כסף הוציאה חיילה מכיסה לרופאים וסמי-הרפואות, והרבה הרבה טפות דם יצאו מגרונו של רבי נחמן.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.