מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נחל ארנון

מאת: יוסף אריכא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: סלע; תש"א

סוגה:

שפת מקור: עברית

ההרים עודם מעורפלים. אך הנה מחויר המזרח, הפסגות מתכתרות בזרי ארגמן, והשמש, גדולה וכמרטטת בשוליה, מגיחה מחיק הרי־מואב ומטילה על פני המים רצועה ארוכה ומתנוצצת כעין הכסף. הסביבה מתבהרת, מתנערת מצעיף העלטה, מבליטה את שרטוטיה. המים שקטים, ללא קמט וזיע־גלים; כיריעת משי כחולה פרושה לרגלי ההרים הקודרים…

ושקט מסביב ודממה. דממה שרויה בצינת בוקר.

סמוך לחרטומה של הספינונת הריני עומד וצופה למים הלובשים גוון ופושטים גוון, שולח מבטי לסביבה, ותר אחרי אחיזה בנוף שומם ונהדר זה הכומס בחובו משהו מושך ומרתק, משהו המרעיד את הלב לקראת הסתום והמחפה על מראות והדים רחוקים, רחוקים…

הרים קרחים. צוקי סלעים. שממה. לכאורה אין לראות נפש חיה בכל הסביבה החשופה. אך מה נעימה היא ההפתעה, כשהעין נתקלת לפתע־פתאום באילה שחרדה מרבצה. והרי היא דולגת ומקפצת בגמישות וחן מצוק אחד למשנהו, מתיזה חלוקי אבנים מתחת לפרסותיה ונעלמת… ותוהה העין מתוך כיסופים עזים לראות ולהתחקות אחרי אילת־חן, החולפת בשבילי חייה כאן בשממה…

שגב ויופי לנחל ארנון.

הוד והדר לחופיו!…

נחל ארנון… יופי גלום בתוך הוד מאיים; יופי הזועק בבראשיתו הפראית והנוסכת חן לאין שיעור. הכניסה לארנון מובילה בין הרים נישאים, בנויים אבן-חול אדמדמה כשחם; אבן הדומה לגזית מלוטשה, כאילו יד נעלמה, לטפנית, טפלה בה בחיבה, מרקה ולטשה אותה עד לבלי השאיר בה שמץ אבקיק וחיספוס; והיא מגוידת בעורקים מגוונים, המוסיפים לה נוי מיוחד ומשוים פה ושם לסלעים מראה שטיחים מרהיבי־עין.

קירות־סלע נישאים ועליהם גושים מגובבים, בעלי צורות שונות הנותנות להוזה מעוף לחזות מגדלים גוטיים, מסגדים מזרחיים, חומות ומבצרים מימי קדם, פתחי כוכים ומערות. ומי שמחונן בטביעת־עין ובדמיון – רואה גם פסלים מחוטבים: צורת אשה הגוחנת על עריסה; ענק זועף המאיים להטיל גוש סלע; אריה העומד לזנק מראש צוק, ודמויות מדמויות שונות…

למטה זורם לו הנחל בערוציו העקלקלים ומימיו מלחכים את קירות הסלעים התלולים, ההולכים הלוך והתנשא, הלוך וצר, עדי כסותם לגמרי את עין השמש. רק רצועת תכלת־רקיע מכחילה שבעתיים מתוך האפלולית…

הריני חוצה לאטי את המים הזורמים בערוץ המתפתל בין הקירות הנאדרים הללו, נושא עיני כחולם לצוקיהם הכבירים הנשקפים מעל ומהלכים אימה. הזרם הולך וגובר ומשמיע סאון מים ניתכים, מהדדים. אני מתקרב בתוך השטף המתגעש ולפתע מופיע לעיני בכל הדרו מפל הארנון המזנק וניתך בשצף קצף על גבי הסלעים ושם את הנחל כמרקחה.

ובתוך הרעש האדיר והבלתי פוסק, רעם המים הניתכים סילונות־סילונות ומתנפצים תוך קצף מבעבע ושלל צבעים מפזזים – ראשי מסתחרר קמעה, ומבטי מלפפים את הקירות המוצקים ואת פסת התכלת מעל, המכחילה מאוד בתוך האפלולית…

יוסף אריכא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אריכא
רקע
יוסף אריכא

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אריכא

  1. אדם ובהמתו (פרוזה)
  2. בסנוורים (פרוזה)
  3. יום ולילה (פרוזה)
  4. לשון שסועה (פרוזה)
  5. אימהות (פרוזה)

לכל יצירות יוסף אריכא בסוגה פרוזה

לכל יצירות יוסף אריכא

יצירה בהפתעה
רקע

על ז. שניאור, ג. שופמן וי. ד. ברקוביץ

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

(בנשף ה“יובל המשולש” שנערך בת“א למלאת 25 שנה ליצירתם, אב תרפ”ז)


דוקא בשעת משבר קשה זו בארץ, יש מן הצורך להזכיר באופן חגיגי את השירה ואת הספרות העברית. כל זמן שהשירה מלאה את עמל החיים, יש טעם לחיים ויש יסוד ותקוה לפרי-עמלם. ונשף ספרותי חגיגי זה הנהו התחלה: בקוים אחדים קצרים אנסה להגדיר את חתני-היובל.

לפי המדרש “יש נביא המתנבא בלשון ראיה ויש נביא המתנבא בלשון שמיעה” – כך גם בין המשוררים והאמנים. יש מי שכחו יפה בחוש הראיה, ויש מי שכחו יפה בחוש השמיעה או באחד משאר חמשת החושים. שניאור נתברך במדה יפה בכל חמשת חושיו. שירתו מלאה ציורי עין ואזן, ציורי טעם וריח והרגשת שרירי התנועה, ובזה הוא עולה על כל חבריו, וסימן יפה הוא לעם, שחזר לתחית כל חושיו במלואם.

ג. שופמן מתיחד בראיה חדה המרחיקה ראות יותר משאר הסופרים-האמנים שלנו. משל למה הדבר דומה? לנערים המסתכלים בעוף הפורח באויר. קצרי-ראות שבהם רואים את נפתולי תנועות העוף באויר השמים עד מרחק ידוע, ומגבול זה ולמעלה העוף נעלם מעיניהם, שאר החברים מרחיקי הראות ממשיכים להתבונן ולראות את נדנודי העוף, ובהתרומם העוף למעלה, ישאר רק אחד, שכח ראיתו יפה לראות באויר, באותה השעה הוא מספר לחברו את אשר הוא לבדו רואה. וכן הוא שופמן. את אשר כולם רואים אינו מתאר ורק מה שנעלם באויר החיים עינו תופסת והוא מתאר.

י. ד. ברקוביץ מחונן במדה ברוכה וגדושה בלשון רוח חיי העם. הוא מן הראשונים, שהכשיר את לשונו להיות שפת החיים על כל דקות הבעתה ולשד רעננותה; רק הוא היה מסוגל לתת בטוי עברי ליצירותיו הקלסיות העממיות של שלום-עליכם.

שלשה אלה היוצרים ביחד עם חבריהם, בני תקופתם, הצעידו קדימה את ספרותנו במשך 25 שנים, הרבה יותר ממה שנתפתחה ספרות זו במשך מאות שנים מימי חתום חזון שירתנו בתקופת ספרד. ועוד מעלה גדולה אחת לבעלי היובל: הם, המחדשים והיוצרים, מתיחסים בכבוד רב אל אלה שקדמו להם, כי רק מי שיוצר בעצמו יודע להעריך את עמלם ויצירתם של הדורות הקודמים ולכבדם כבוד-אב. יצירותיהם של חתני היובל שלנו הם דינרי זהב טהור נאמנים וכנים הם לעצמם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.