שִׁיר לַנְּתִיבוֹת אֲשֶׁר זָנַחְנוּ.

שִׁיר לַדּוּמִיּוֹת לֹא בָּאנוּ עַד חִקְרָן.

זַעֲקַת-תְּפִלָּה שֶׁלֹּא שָׁלַחְנוּ –

שִׁיר לַכֹּל שֶׁלֹא נִתַּן…

כִּי בָּרַחְנוּ – מְנַת-חֶלְקֵנוּ…

אִם פָּרַחְנוּ – מִי עָנָה?

אָבִינוּ מוֹלְקֵנוּ

הָסֵר מֵעָלֵינוּ

רָאשֵׁי-לַעֲנָה…

רָאשֵׁי-לַעֲנָה שֶׁנָּשָׂאנוּ בְּשֶׁקֶר

תַּחַת שְׁמֵי-עֲנָנָה, שֶׁהֻרְווּ לִגְדוֹלוֹת.

הוֹשַׁע-נָא, הוֹשַׁע-נָא, וּבָאנוּ עַד חֵקֶר

סוֹד זֶרַע חִטִּים וְעֵינָיו זְהֻבּוֹת…

שִׁיר לַיַּיִן לֹא שָׁתִינוּ.

שִׁיר לָרַכָּבוֹת חָלְפוּ בְּלֹא הֵעָצֵר.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁלֹא עָלִינוּ –

שִׁיר לַכֹּל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר…

מִנְהָרָה – מְנַת חֶלְקֵנוּ.

יָהֳרָה – קְלִפַּת-נָבוּב!

אָבִינוּ מַלְקֵנוּ,

סַמֵּן חֶלְקָתֵנוּ,

צַוֵּנוּ לָנוּב;

צַוֵּנוּ לָנוּב וְלִפְקֹחַ עֵינֵינוּ;

לִבֵּנוּ עָזוּב מֵעֲשׂוֹת הִלּוּלִים.

יִפְרֹץ נָא וֶזוּב-חֲמָתְךָ. עֲשׂוֹתֵנוּ

פְּשׁוּטֵי-אִילָנוֹת עֲלֵי מַיִם שְׁתוּלִים…

שִׁיר לַדֶּרֶךְ לֹא עָשִׂינוּ, שִׁיר לַיַּיִן לֹא שָׁתִינוּ.

שִׁיר לָרַכָּבוֹת חָלְפוּ בְּדוּמִיָּה בְּלֹא הֵעָצֵר.

זַעֲקוֹת-תְּפִלָּה בְּמַעֲלוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ –

שִׁיר לַכֹּל שֶׁלֹּא נִתַּן מֵעֵבֶר לַגָּדֵר…