רקע
יוסף מיוחס
ילדי ערב: ספר שני - אגדות הנביאים

 

א: יֶשׁוּע    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מוּסָה עֶבֶד אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל יֶשׁוּע, הוּא יְהוֹשֻׁעַ מְשָׁרֵת מוּסָה, לֵאמֹר: מוּסָה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה קוּם אַתָּה וְכָל הַעָם הַזֶּה, עַם אִשְֹרָאִיל, וּלְכוּ אַרְצָה כַנְעָאן וְאַרְצָה דַמֶּשֶֹק וְהִלָּחֲמוּ בָהֶן, כִּי לָכֶם אֶתְּנֵן. וַיִּקְרָא יֶשׁוּע אֶת-בְּנֵי אִשְׂרָאִיל וַיַּגֵּד לָהֶם אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי כִּי הַגִבּוֹרִים אַנְשֵׁי הַמִּדּוֹת הַמְעַטִּים אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם בִּלְכֹד מוּסָה אֶת-יְרִיחוֹ מִתְעַתְּדִים לָֹשוּב אֶל הַעִיר לְהִלָּחֵם בָּנוּ. וְעַתָּה הִכּוֹנוּ לָצֵאת לִקְרָאתָם לַמִּלְחָמָה, רַק חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ, כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ וְהוּא יַנְחִילֵנוּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ מִדַּמֶּשֶֹק צָפוֹנָה-מִזְרָחָה וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע דָּרוֹמָה-מַעֲרָבָה. וַיַּעֲנוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֹּאמֵרוּ: כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶֹה וְאֶל כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מוּסָה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ.

וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל עִם גִּבּוֹרֵי יְרִיחוֹ אַנְשֵׁי הַמִּדּוֹת בִּגְבוּרָה גְדוֹלָה חֲמִשָׁה יָמִים.

וַיְהִי בַיוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיַּרְא יֶשׁוּע וְהִנֵּה רַד הַיּוֹם מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ לֵאמֹר: עוֹד מְעַט וּבָא הַלַּיְלָה, וְאַתָּה הֲלֹא צִוִּיתָנוּ לֵאמֹר: שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וְלֹא תַעֲשֹוּ בוֹ כָל-מְלָאכָה, וְאֵיכָכָה נִשְׁבֹּת וְאוֹיְבֵינוּ עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ? אִם תִּשְׁבֹּת מִלְחַמְתֵּנוּ יוֹם שָׁלֵם, וְשָׁבוּ אוֹיְבֵינוּ לְהִתְעוֹדֵד אַחֲרֵי הַחֲלִישֵׁנוּ אוֹתָם, וְאוּלַי יָבֹא לָהֶם גַּם עֵזֶר מִן הַחוּץ וְהָיִינוּ בְכָל-רָע. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל יֶשׁוּע: אַל תִּירָא, יֶשׁוּע, אָנֹכִי מָגֵן לָכֶם. הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה לַֹשֶּמֶשׁ וְעָמַד בַּחֲצִי הַשָׁמַיִם וְלֹא יְמַהֵר לָבֹא כְיוֹם תָּמִים עַד יִקּוֹם אִשְֹרָאִיל אֶת-אוֹיְבָיו, וִידַעְתֶּם כִּי אַלְלַהּ נִלְחָם לָכֶם.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר אָמַר אַלְלַהּ כֵּן הָיָה, וַתַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָצָה לָבֹא כְיוֹם תָּמִים. וַיּוֹסֶף יֶשׁוּע וְכָל-עַמּוֹ עִמּוֹ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵיהֶם עַד כַּלּוֹתָם. וְאַחַר פָּנוּ צָפוֹנָה-מִזְרָחָה וְדָרוֹמָה-מַעֲרָבָה וַיִּלָּחֲמוּ עִם כָּל-הָעַמִּים הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מֵעוֹלָם. וַיַּכּוּ שְׁלֹשִים מְלָכִים וְגַם לָכְדוּ שְׁלֹשִים מִבְצָרִים חֲזָקִים וַיִּירְשׁוּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. וַיְחַלֵּק יֶשׁוּע אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל בֵּין שִׁבְטֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֵּשְׁבוּ בָהּ יָמִים רַבִּים.

 

ב: סָמוּאִיל    🔗

וַיָּמָת יֶשׁוּע עֶבֶד אַלְלַהּ בֶּן מֵאָה וְעֶשֶֹר שָׁנִים וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בְנֵי אִשְֹרָאִיל בְּהַר אֶפְרַיִם אֲשֶׁר בְּנַחֲלָתוֹ. וְגַם כָּל-הַדּוֹר הַהוּא וְכָל-רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתֵיהֶם וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָׁה זוּלָתִי עֻבַיְדָּה בַת זָאד, אֲשֶׁר כִּנּוּ אוֹתָהּ גַּם בְּשֵׁם “אֵם שַׁמְעוּן” וְגַם בְּשֵׁם “הַזְּקֵנָה”, כְּכֹל אֲשֶׁר נוֹסִיף לְסַפֵּר.

וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל בְּאַלְלַהּ לֵאמֹר: מִי יָקוּם לָנוּ אַחֲרֵי רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים הַנְּבִיאִים וְאַחֲרֵי יֶשׁוּע לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָעָם לְהִלָּחֵם אֶת-מִלְחֲמוֹתֵינוּ וְלָצֵאת וְלָבֹא לְפָנֵינוּ? וַיַּעַן אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: הִנֵּה עֻבַיְדָּה בַת זָאד הָרָה וְיוֹלֶדֶת בֵּן, הוּא יַעֲמֹד בְּרֹאשְׁכֶם, וְהוּא יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם וְגַם יִשְׁפֹּּט אֶת-מִשְׁפְּטֵיכֶם בְּכֹל אֲשֶׁר עָשֹוּ רָאשֵׁי הַשְׁבָטִים עַד הַיּוֹם.

וְעֻבַיְדָּה בָּאָה בַיָּמִים, וְאַלְלַהּ בֵּרַךְ בִּטְנָהּ אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ עֲקָרָה. וְעַל כֵּן שָׁמְרוּ עָלֶיהָ בְנֵי אִשְֹרָאִיל מִכָּל-מִשְׁמָר וְלֹא נְתָנוּהָ לָצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתָהּ כָל-יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ לַעֲשֹוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, כִּי פָחֲדוּ פֶּן תַּפִּיל הָאִשָּׁה פְרִי בִטְנָהּ. וַיְהִי כִי מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וַתִּקְרָא אֶת-שֵׁם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ שַׁמְעוּן, כִּי שָׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹלִי וְגַם רָאָה בְּעָנְיִי וַיִּתֵּן לִי בֵן לְעֶת-זִקְנָתִי. וּבְנֵי אִשְֹרָאִיל קָרְאוּ לוֹ סָמוּאִיל לֵאמֹר: “הוֹדוּ לַיְיָ” כִּי טוֹב! וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא כִּנוּ אֶת עֻבַיְדָּה “אֵם שַׁמְעוּן”1 וְאֶת-סָמוּאִיל גַם בְּשֵׁם “בֶּן הַזְּקֵנָה”.

וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַתְּבִיאֵהוּ הָאֵם בֵּיתָה עֵלִי הַכֹּהֵן בַּיָמִים הָהֵם. וַיְלַמְּדֵהוּ עֵלִי תוֹרָה וָדַעַת וַיֶּחְכַּם הַנַּעַר מִכָּל-הַנְּעַרִים בְּנֵי גִילוֹ, וַיִּנָּחֲמוּ בוֹ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אַחֲרֵי קְדוֹשֵׁיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְשׁוֹפְטֵיהֶם, בַּחֲזוֹתָם בּוֹ חָזוּת הַכֹּל, כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיְהִי כִי מָלְאוּ לסָמוּאִיל עֶשְֹרִים שָׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל מַלְאַךְ אַלְלַהּ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: סָמוּאִיל, סָמוּאִיל! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ! הִנֵּה שַֹמְתִּיךָ לְנָבִיא עַל עַמִּי אִשְׂרָאִיל, וּלְֹשוֹפֵט לָהֶם נְתַתִּיךָ.

וַיִּבָּהֵל סָמוּאִיל לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיַּגֵּד הַדָּבָר לְעֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֵלִי: אַל תִּירָא, בְּנִי! הַלַּיְלָה בְטֶרֶם תַּעֲלֶה עַל מִשְׁכָּבְךָ רְחַץ אֶת-בְּשָׁרְךָ בְּמַיִם קָרִים טְהוֹרִים וְטָהָרְתָּ. וְּכְשָׁמְעֲךָ אֶת-הַקּוֹל קוֹרֵא שֵׁנִית, עֲנֵה: דַּבֵּר, אַלְלַהּ, כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ. וַיַּעַשֹ סָמוּאִיל כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ עֵלִי. וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁב גַּ’בְּרָאִיל בַּלַּיְלָה וַיְדַבֵּר שֵׁנִית אֶל סָמוּאִיל כְכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו בָּרִאשׁוֹנָה, וַיִּשְׁתַּחוּ סָמוּאִיל לְקוֹל הַמַּלְאָךְ. וַיֵּדַע עֵלִי כִי נָבִיא וְשׁוֹפֵט סָמוּאִיל לְאַלְלַהּ לְמִן הַיּוֹם הַהוּא, וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: צֵא, בְּנִי, אֶל הָעָם וְדַבֵּר דְּבָרֶיךָ בְּאָזְנֵיהֶם וְיָדְעוּ כֻלָּם כִּי נְבִיא אַלְלַהּ אַתָּה בְתוֹכָם וִיכַבְּדוּךָ. וַיַּעַשֹ סָמוּאִיל כְכֹל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ עֵלִי, וַיַּאֲמֵן הָעָם בְּסָמוּאִיל, אַף כִּי צָעִיר לְיָמִים הוּא מְאֹד, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן יֶשׁ נָבִיא בְתוֹכֵנוּ, וְגַם בִּצְעִירִים חָכְמָה וּנְבוּאָה, אִם רְצוֹן אַלְלַהּ בָּזֶה. וַיִּשְׁפֹּט סָמוּאִיל אֶת-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מֵאָז וַיְהִי דְבָרוֹ אֲלֵיהֶם כְּדִבְרֵי הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים.

וַיְהִי כִּי זָקֵן סָמוּאִיל וְלֹא יָכֹל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי הָעָם, וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי אִשֹרָאִיל אוֹתוֹ לָשִֹים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ כְּכֹל-הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, לְמַעַן הַצִּילָם מִיַּד הָעֲמָלֵקִים, אֲשֶׁר בְּהַכִּירָם אֶת-זִקְנַת סָמוּאִיל הִתְנַפְּלוּ עַל בְּנֵי אִשֹרָאִיל, וְגַם שָׁבוּ אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּשְׁמַע סָמוּאִיל בְּקוֹלָם וַיַּמְלֵךְ עֲלֵיהֶם אֶת-“טָלוּת”, הוּא שָׁאוּל.

 

ג: טָלוּת    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא אַלְלַהּ אֵל סָמוּאִיל בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: סָמוּאִיל! הִנֵּה זָקַנְתָּ וְשַֹבְתָּ וְלֹא תוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי בְנֵי אִשֹרָאִיל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עַד כֹּה. וְלָכֵן שִֹימָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ לְשָׁפְטָם כְּכָל-הַגּוֹיִם. וַיָּשֶֹם אַלְלַהּ לְסָמוּאִיל אוֹתוֹת אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם יִבְחַר בַּמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ, וְגַם נָתַן בְּיָדוֹ שֵׁבֶט מִגַּן-עֶדְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר נָתַתִּי בְּיָדְךָ, הוּא יִמְלֹךְ.

וְטָלוּת, הוּא שָׁאוּל, אִישׁ מִצְרִי יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְהוּא עָנִי מְאֹד וּמְלַאכְתּוֹ שׁוֹאֵב מַיִם מִיאוֹר מִצְרַיִם לְמָכְרָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאבַד חֲמוֹר לְטָלוּת, וַיֵּצֵא לְבַקְּשׁוֹ וַיָּבֹא עַד אֶרֶץ כַּנְעָאן, כִּי שָׁמַע כִּי שָׁם הָ“רוֹאֶה”, הוּא סָמוּאִיל. וַיְהִי בְהַגִּיעַ טָלוּת בַּיתָה סָמוּאִיל וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: הַאַתָּה זֶה אֲדוֹנִי הָרוֹאֶה? וַיֹּאמַר: אָנִי! וַיְסַפֵּר טָלוּת לְסָמוּאִיל עַל דְּבַר חֲמוֹרוֹ הָאוֹבֵד, וְגַם בִּקְשָׁהוּ לֵאמֹר: אָנָא, אֲדוֹנִי הָרוֹאֶה, עֲשֵֹה-נָא חֶסֶד עִם עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ לְמַעַן יָשׁוּב אֵלַי חֲמוֹרִי, וְלֹא אָמוּת בְּרָעָב, כִּי מְקוֹר לַחְמִי הוּא, כִּי בוֹ אֲנִי מוֹכֵר מָיִם. וַיַּעַשֹ סָמוּאִיל כֵּן. וַיַּרְא סָמוּאִיל אֶת-טָלוּת וְהִנֵּה תָאֳרוֹ כְתֹאַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר עַל-אֹדוֹתָיו דִבֵּר אַלְלַהּ עִמּוֹ, וְכִי גָבוֹהַּ הוּא מִכָּל-בְּנֵי הָאָדָם, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָכֵן הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אַלְלַהּ לְפָנַי לִמְשֹׁחַ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ עַל אִשֹרָאִיל. וַיָּמָד סָמוּאִיל אֶת-טָלוּת בַּשֵּׁבֶט אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלְלַהּ מִגַּן-עֶדְנוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הַשֵּׁבֶט, וַיֹּאמַר: אָכֵן לֹא עַל חִנָּם קֹרָא לוֹ טָלוּת, כִּי כִשְׁמוֹ כֵן הוּא2. וַיִּשְֹמַח סָמוּאִיל בְּטָלוּת מְאֹד וַיֹּאמַר: חֲמוֹרְךָ כְּבָר נִמְצָא, וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתֶךָ, וְעַתָּה לְמִי כָל-חֶמְדַּת אִשְֹרָאִיל? הֲלֹא לְךָ וּלְכָל-בֵּית אָבִיךָ. רְאֵה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמִּי אִשְֹרָאִיל וּבְיָדְךָ יוֹשִׁיעַ אַלְלַהּ אוֹתָם מִכַּף כָּל-אוֹיְבֵיהֶם.

וַיִּתְפַּלֵא טָלוּת לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי הָרוֹאֶה, מִי אֲנִי וּמָה אָנִי כִּי אָבֹא לִמְלֹךְ עַל אִשְֹרָאִיל?! הֲלֹא שׁוֹאֵב מַיִם עָנִי אָנִי, הַלְהָתֵל בִּי אַתָּה אוֹמֵר?! וַיַּעַן סָמוּאִיל וַיֹּאמַר: הָס, טָלוּת! כִּי דְבַר אַלְלַהּ הוּא!

וַיֵּצֵא סָמוּאִיל אֶל הָעָם, וַיּוֹדִיעֵם עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הִמְלִיךְ עֲלֵיהֶם, וְגַם הִצִּיג אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם, וַיֹּאמַר: זֶה לָכֶם הָאוֹת כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ, בְּהַצִּילוֹ אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אַלְלַהּ מִידֵי הָעֲמָלֵקִים אֲשֶׁר שָׁבוּהוּ. וַיִּשְׂמְחוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֹּאמֵרוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ! יְחִי הַמֶּלֶךְ!

אֲבָל אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל עָנוּ וַיֹּאמֵרוּ: מַה-יוֹשִיעֵנוּ זֶה, וְהוּא אִישׁ זָר לָנוּ וְגַם שָׁמְעוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ בִלְתִּי הַיּוֹם? וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה בְ“סֵפֶר קָדְשׁוֹ” לֵאמֹר: “לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו”, וְזֶה הֵן לֹא מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה הוּא וּמַה-לָּנוּ וְלוֹ?! – וַאֲחֵרִים קָרְאוּ וַיֹּאמֵרוּ: הֲשׁוֹאֵב מַיִם זֶה מִדַּלַת הָעָם יִמְלֹךְ עָלֵינוּ? לֹא! לֹא נִתֵּן! וַיִּבְזוּהוּ וְגַם פָּנוּ לוֹ עֹרֶף, וַיְהִי טָלוּת כְּמַחֲרִישׁ.

 

ד: מִלְחֶמֶת טָלוּת וְגָ’לוּת    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר סָמוּאִיל אֶל טָלוּת: שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי אַלְלַהּ אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה.

כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: פָּקַדְתִּי אֶת-אֲשֶׁר עָשָׂה גָּ’לוּת מֶלֶךְ עֲמָלֵק לְאִשְֹרָאִיל, אֲשֶׁר גָּזַל מֵהֶם אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אַלְלַהּ, וְגַם שָׂם לָהֶם מַעֲצוֹרִים בְּדַרְכָּם בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם. וְעַתָּה צֵא לַמִּלְחָמָה עָלָיו וְהַחֲרַמְתָּ אוֹתוֹ וְאֶת-עַמּוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אַלְלַהּ מִשִּׁבְיוֹ. וַיַּעַן טָלוּת וַיֹּאמַר: כֹּה אֶעֱשֶֹה כַאֲשֶׁר דִּבָּרְתָּ. וַיְשַׁמַּע טָלוּת אֶת-הָעָם וַיִּפְקְדֵם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִים וַעֲשֶֹרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וְגָ’לוּת אָז בִּירוּשָׁלָיִם. וַיָּבֹא טָלוּת וְכָל-עַמּוֹ עַד הַיַּרְדֵּן. וַיְהִי כִּי גָדַל הַחֹם מְאֹד וַיִּצְמָא הָעָם לְמַיִם, וַיֹּאמֶר טָלוּת אֶל הָעָם: הִנֵּה הַיַּרְדֵן לְפָנֵינוּ, וְעַתָּה בְזֹאת תִּבָּחֵנוּ: כָּל-אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו וְלָקַח מַיִם בְּכַף יָדוֹ פַּעַם אַחַת וּלְקָקָם, וּמָצָא לוֹ, וְהָיָה זֶה לְאוֹת, כִּי גִבּוֹר חַיִל הוּא הַיּוֹדֵעַ לִסְבֹּל כָּל-תְּלָאָה בַמִּלְחָמָה וְלֹא יִסּוֹג אָחוֹר מִפְּנֵי הָאוֹיֵב. וְכָל-אֲשֶׁר יִתְנַפֵּל עַל הַמַּיִם וְשָׁתָה מֵהֶם לִרְוָיָה, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי קְצַר-רוּחַ וּרְפֵה-כֹחַ הוּא וְלֹא יַעֲמֹד בְּיוֹם מַסָּה לְעֵת מִלְחָמָה. וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְּקִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְהַנִשְׁאָרִים שָׁתוּ לִרְוָיָה. וַיְהִיוּ לָהֶם הַמַּיִם אֲשֶׁר שָׁתוּ לִמְאֵרָה בְקִרְבָּם, כִּי אַחֲרֵי שְׁתוֹתָם אוֹתָם בָּעֲרוּ הַמַּיִם בְּקִרְבָּם כָּאֵשׁ. וַיִּגְבַּר עֲלֵיהֶם צְמָאָם מִבָּרִאשׁוֹנָה וְגַם שִֹפְתוֹתֵיהֶם שָׁחֲרוּ עַד לִמְאֹד, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין לִבֵּנוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה, לֹא נֵלֵךְ! וַיָּשׁוּבוּ כֻלָּם עַל עֲקֵבָם, וְרַק שְׁלשׁ מֵאוֹת הַמְלַקְּקִים הָלְכוּ עִם טָלוּת לַמִּלְחָמָה עַל גָּ’לוּת.

וּבַיָמִים הָהֶם הָיָה אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ יַּשָׁה, וְהוּא מִשֵׁבֶט יְהוּדָה וְלוֹ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים, וְשֵׁם הַצָּעִיר דָאוּד וְהוּא רוֹעֵה צֹאן. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָאוּד אֶל אָבִיו: אָבִי! חִצַּי לֹא הֶחְטִיאוּ מֵעוֹדִי אֶת-הַמַּטָּרָה וּלְעוֹלָם לֹא יַחֲטִיאוּ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָבִיו: עֲלֵה וְהַצְלַח, בְּנִי, כִּי בְחִצֶּיךָ עֶזְרָתֶךָ, כִּי אַלְלַהּ עִמָּךָ. וַיּוֹסֵף דָאוּד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו: אָבִי! עָבַרְתִּי הַיּוֹם בֵּין הֶהָרִים לִרְעוֹת אֶת-הַצֹּאן, וַיִּפְגְּשֵׁנִי הָאַרְיֵה וְלֹא יָרֵאתִי מִפָּנָיו, וָאֶתְנַפֵּל עָלָיו וָאַחֲזִיק בִּזְקָנוֹ וָאַכְרִיעֵהוּ. וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: אָכֵן גִּבּוֹר חַיִל אַתָּה, בְּנִי, וְלִבִּי יִשְֹמַח בְּקִרְבִּי, כִּי תַּשְׂכִּיל וְגַם תַּצְלִיחַ בְּכָל-מַעֲשֶֹיךָ. וַיֹּאמֶר דָאוּד אֶל אָבִיו בַשְּׁלִישִׁית: בְּהִתְהַלְּכִי הַיּוֹם בֵּין הֶהָרִים הֲרִימוֹתִי קוֹלִי אֶל אַלְלַהּ אֵל עֶלְיוֹן בִּתְפִלָּה, וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל הֶהָרִים מִתְפַּלְּלִים מֵאַחֲרַי גַם הֵם. וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: הֲטִיבוֹתָ לַעֲשֹוֹת, בְּנִי, לִֹשְפֹּךְ שִֹיחֲךָ לִפְנֵי אַלְלַהּ “הָרַחְמָן וְהָרַחוּם”, כִּי כֵן נָאֶה וְכֵן יָאֶה לְ“בֶן-מַאֲמִינִים” כָּמוֹךָ. וְהָיָה הֵד הֶהָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעתָּ לְךָ לְאוֹת, כִּי נְבִיא אַלְלַהּ תִּהְיֶה מֵעַתָּה, וְגַם “נְעִים זְמִירוֹת” יִקְרְאוּ לְךָ, כִּי רוּחַ הַשִּׁירָה תָנוּחַ גַּם הִיא עָלֶיךָ וְשַׁרְתָּ שִׁירֵי תוֹדָה וְהַלֵּל לְאַלְלַהּ, אֲשֶׁר לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.

 

ה: דָאוּד וְגָ’לוּת    🔗

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִתְרָאֶה טָלוּת פָּנִים אֶת-גָּ’לוּת בִשְֹדֵה-הַמַּעֲרָכָה, וַיֹּאמֶר גָּ’לוּת אֶל טָלוּת: לָמָּה תֵצְאוּ כֻלְּכֶם לַמִּלְחָמָה? בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי. וְהָיָה אִם יוּכַל לִי וְהִכַּנִי, וְהָיִינוּ אֲנַחְנוּ הָעֲמָלֵקִים עֲבָדִים לְאִשְֹרָאִיל, וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּיתִיו, וִהְיִיתֶם אַתֶּם בְּנֵי אִשְֹרָאִיל לָנוּ לַעֲבָדִים.

וְגָ’לוּת אִישׁ אֵיתָן וְחָסוֹן מְאֹד וְלוֹ שֵׁם בַּגִּבּוֹרִים. גָּבְהוֹ כָאַלּוֹן, קוֹבַע נְחֹשֶת עַל רֹאשׁוֹ, שׁלֹשִים רוֹטוֹל3 מִשְׁקָלוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְֹקַשִֹּים הוּא לָבוּשׁ, שְׁמוֹנִים רוֹטוֹל מִשְׁקָלוֹ, וְקֶשֶׁת נְחֹשֶׁת וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו, מִשְׁקָלָם שׁלֹשִים רוֹטוֹל, וְכֻלּוֹ מַפִּיל אֵימָה וָפַחַד עַל כָּל-סְבִיבוֹתָיו, וַיִּשְׁמַע טָלוּת וְכָל-אִשְֹרָאִיל אֶת-דִּבְרֵי גָּ’לוּת, וַיֵּחַתּוּ מִפָּנָיו מְאֹד מְאֹד.

וְשַׁמְעוּן, הוּא סָמוּאִיל, בִּשְֹדֵה הַמַּעֲרָכָה, כִּי כֵן דֶּרֶךְ בְּנֵי אִשְֹרָאִיל לָקַחַת עִמָּם נָבִיא וְכֹהֵן בְּצֵאתָם לַמִּלְחָמָה לְמַעַן יִתְפַּלְּלוּ לִתְשׁוּעָתָם. וַיִּגַּשׁ טָלוּת אֶל סָמוּאִיל וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הַעְתֵּר-נָא אֲדוֹנִי, אֶל אַלְלַהּ לְמַעַן יִשְׁלַח לָנוּ אִישׁ אֲשֶׁר כֹּחַ בּוֹ לָצֵאת אֶל הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַגִּבּוֹר הָעֲמָלֵקִי הַזֶּה אֲשֶׁר פַּחְדּוֹ נָפַל עַל כֻּלָּנוּ. וַיֹּאמֶר לוֹ סָמוּאִיל: אַל תִּירָא! כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ.

וְיַשָּׁה אֲבִי דָאוּד בֵּין הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת טָלוּת, וַיִּפֶן אֵלָיו סָמוּאִיל וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הֲיֵשׁ לְךָ בָּנִים, וּמַה-מִּסְפָּרָם? וַיַּעַן יַשָּׁה וַיֹּאמַר: שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים לִי, אַחַד עָשָׂר מֵהֶם בַּמַּעֲרָכָה, וְהַקָּטָן אֵינֶנּוּ, כִּי רוֹעֶה הוּא אֶת-הַצֹּאן בָּעֵמֶק לֹא הַרְחֵק מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו סָמוּאִיל: הֲבִיאֵם-נָא אֵלַי וּרְאִיתִים. וַיָּבֵא יַשָּׁה אוֹתָם לִפְנֵי הַנָּבִיא. וְכֻלָּם יְפֵי-תֹאַר וִיפֵי-מַרְאֶה וּפְנֵי גִבּוֹרִים פְּנֵיהֶם. אֲבָל סָמוּאִיל קָרָא וְאָמָר: לֹא בְאֵלֶּה חָפָצְתִּי! הָבֵא-נָא אֶת-הַקָּטָן. וַיְהִי כַהֲבִיאוֹ אוֹתוֹ, וַיַּרְא אוֹתוֹ סָמוּאִיל וְהִנֵּה הוּא כֻלּוֹ אַדְמוֹנִי וִיפֵה-עֵינַיִם מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד. וַיֹּאמֶר סָמוּאִיל אֵלָיו: לֵךְ, בְּנִי, כִּי שְׁלָחֲךָ אַלְלַהּ וְנִלְחַמְתָּ עִם גָּ’לוּת הָעֲמָלֵקִי הָרָשָׁע הַזֶּה וְיָכָלְתָּ לוֹ, וַהֲסִירוֹתָ חֶרְפָּה מֵעַל אִשְֹרָאִיל. וַיִּשְׁתַּחוּ דָאוּד לִפְנֵי הַנָּבִיא.

וְדָאוּד בְּלְכְתּוֹ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי סָמוּאִיל רָאָה בְדַרְכּוֹ שָׁלֹשׁ אֲבָנִים חֲלָקוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וַיִּגַּשׁ אֲלֵיהֶן לְקָחְתָּן, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה כָל-אַחַת מֵהֶן קוֹרֵאת לֵאמֹר: דָאוּד! קְחָה-נָא אוֹתִי, כִּי בִי אַתָּה מוֹשִׁיעַ אֶת-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מִכַּף אוֹיְבָיו, וְהוּא לֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דָּבָר. וַיִּקַּח דָאוּד אֶת-שְׁלֹשׁ הָאֲבָנִים, וַיִּתֵּן אוֹתָן בְּיַלְקוּט הָרוֹעִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיְהִי כְעָמְדּוֹ לִפְנֵי טָלוּת בִּשְֹדֵה הַמַּעֲרָכָה כִדְבַר סָמוּאִיל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו טָלוּת: בְּנִי! הֲיָכֹל אַתָּה לָצֵאת בַּמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הָעֲמָלֵקִי הַזֶּה, לְהִלָּחֵם בּוֹ, וְאַתָּה הֲלֹא נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעוּרָיו? וַיַּעַן דָאוּד וַיֹּאמַר: אַל תִּירָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי גַם אֶת-הָאֲרִי וְאֶת-הַדֹּב הִכָּה עַבְדְּךָ לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם בְּהִתְנַפְּלָם עַל צֹאנִי לְטָרְפָן, וְהִכִּיתִים וַהֲמִתִּים, וְהָיָה הָעֲמָלֵקִי הַזֶּה כְאַחַד מֵהֶם, כִּי אַלְלַהּ עִמִּי. וַיִּשְׁתּוֹמֵם טָלוּת עַל דִּבְרֵי הַנַּעַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֵךְ! וְאַלְלַהּ עִמָּךְ. וַיַּלְבִּישֵׁהוּ מַדִּים וְשִׁרְיוֹן קַשְֹקָשִּׂים, וַיִּתֶּן קוֹבַע נְחֹשֶׁת בְּרֹאשׁוֹ, וְחֶרֶב שְׁנוּנָה חָגַר לוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל סוּס שָׁחוֹר וַיִּשְׁלָחֵהוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם יָכוֹל תּוּכַל וְהָרַגְתָּ אֶת-גָּ’לוּת, וְנָתַתִּי לְךָ אֶת-בִּתִּי לְאִשָּׁה, וְגַם עַד חֲצִי מַלְכוּתִי אֶתֵּן לָךְ. וַיְהִי כִרְאוֹת גַּ’לוּת אֶת-דָאוּד וְהִנֵּה הוּא צָעִיר לְיָמִים מְאֹד וַיִּבְזֵהוּ לְמַרְאֵה עָיִן, וְגַם קִלְּלָהוּ בֵאלֹהָיו, אֲבָל לִבּוֹ מֵת בְּקִרְבּוֹ, כִּי אַלְלַהּ הִבְהִילוֹ מִפְּנֵי עֵינֵי הַנַּעַר הַבּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידֵי אֵשׁ. וַיֹּאמֶר דָאוּד אֶל גָּ’לוּת: אַתָּה בָא אֵלַי בְחֶרֶב, בַּחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם אַלְלַהּ “הָרַחְמָן וְהָרַחוּם” אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ, וְהִכִּיתִיךָ וַהֲמִתִּיךָ וְגַם אֶתֵּן בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ לְאָכְלָה, וְיָדַעְתָּ כִּי יֵשׁ אַלְלַהּ לְאִשְֹרָאִיל. וַיָּשֶֹם דָאוּד יָדוֹ בְיַלְקוּטוֹ וַיּוֹצֵא אֶת-שְֹלֹשׁ הָאֲבָנִים הַחֲלָקוֹת וְהַחַדּוֹת אֲשֶׁר לָקַח מֵהַנַּחַל בְּדַרְכּוֹ, וַיְקַלְּעֵן כֻּלָּן יַחַד בְּכַף הַקֶּלַע וַיּוֹר בָּהֶן בְּכָל-כֹּחוֹ. וַיַּךְ אֶת-גָּ’לוּת, וַתִּטְבַּעְנָה הָאֲבָנִים בְּמִצְחוֹ, וַתֵּצֶאנָה מֵאֲחוֹרֵי גֻלְגָּלְתּוֹ. וַיִּפֹּל גָּ’לוּת עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיְמַהֵר דָאוּד אֵלָיו וַיִּכְרֹת רֹאשׁוֹ בְחַרְבּוֹ. וַיִּרְאוּ הָעֲמָלֵקִים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנוּסוּ לְכָל-עֵבֶר. וּבְנֵי אִשֹרָאִיל רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם עַד כַּלּוֹתָם.

וַיִּקַח דָאוּד אֶת-רֹאשׁ גָּ’לוּת, וְגַם חוֹתָמוֹ לָקַח מִיָּדוֹ, וַיְבִיאֵם אֶל טָלוּת. וַיִּתְקַע טָלוּת אֶת-רֹאשׁ גָּ’לוּת בְּרֹאשׁ חֲנִיתוֹ וְאֶת-חוֹתַם גָּ’לוּת לָבַשׁ בְּאֶצְבָּעוֹ, וַתִּגְדַּל הַשִֹמְחָה בְמַחֲנֵה אִשְֹרָאִיל, וַיֵּצֵא שֵׁם הַנַּעַר לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת בִּגְבוּרָתוֹ בְכָל-תְּפוּצוֹת בְּנֵי אִשְֹרָאִיל – וְהוּא בֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה בָּעֵת הַהִיא.

 

ו: יְמֵי טָלוּת הָאַחֲרוֹנִים    🔗

וַיַּעַבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, וַיָּבֹא דָאוּד אֶל טָלוּת וַיֹּאמֶר לוֹ: הָבָה לִי בִּתְּךָ לְאִשָׁה כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנִי. ויֹּאמֶר טָלוּת: אָמְנָם הִבְטַחְתִּיךָ וְגַם נָתוֹן אֶתְּנֶנָּה לְךָ, אֲבָל לֹא בְחִנָּם אֶתְּנֶנָּה, כִּי אִם בְּמֹהַר וּמַתָּן רַב כָּרָאוּי לְבַת מְלָכִים. ויֹּאמֶר דָאוּד: אֲבָל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַאֵין דַּי לְךָ בְּרֹאשׁ גָּ’לוּת וּבְחוֹתָמוֹ אֲשֶׁר הֵבֵאתִי לְךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹאֵל מִמֶּנִי גַם מֹהַר וּמַתָּן? וַיֹּאמְרוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל: אָכֵן צָדַק דָאוּד בִּדְבָרָיו, וְדַי לְךָ כִּי יִדְרשׁ מֵעִמְּךָ אֶת-בִּתְּךָ וְלֹא יִדְרשׁ גַּם חֲצִי מַלְכוּתְךָ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתּוֹ. ויַּרְא טָלוּת כִּי בְנֵי אִשְֹרָאִיל עִם דָאוּד וַיִּירָא מִפְּנֵיהֶם וַיֹּאמַר: אֲבָל הִנֵּה עוֹד לֹא תַמּוּ אוֹיְבֵינוּ הָעֲמָלֵקִים מִן הָאָרֶץ, וְעַתָּה לֵךְ וְהָרַגְתָּ אֶת-שָׂרֵיהֶם וְאֶת-רָאשֵׁי שׁבְטֵיהֶם מָאתַיִם אִישׁ בְּמִסְפָּר, וְהֵבֵאתָ לִי אֶת-רָאשֵׁיהֶם וְאַחַר אֶתֵּן לְךָ אֶת-בִּתִּי לְאִשָׁה. כִּי אָמַר טָלוּת בְּלִבּוֹ: יֵלֵךְ דָאוּד אֶל הָעֲמָלְקִים וְיִפֹּל בַּמִּלְחָמָה. ויַּעַשֹ דָאוּד כִּדְבַר טָלוּת, וַיַּהֲרֹג בְּעֶזְרַת אַלְלַהּ אֶת-שָׂרֵי הָעֲמָלְקִים וּגְדוֹלֵיהֶם וַיַּחֲרֹז אֶת-רָאשֵׁיהֶם בְּחוּטֵי בַרְזֶל, מָאתַיִם בְּמִסְפָּר, וַיְבִיאֵם אֶל טָלוּת. וַיִּתֵּן טָלוּת אֶת בִּתּוֹ לְדָאוּד לְאִשָׁה, אֲבָל בְּלִבּוֹ שָׂנֵא אוֹתוֹ מְאֹד מִיִרְאָתוֹ אוֹתוֹ, כִּי אָמָר: הוּא יִירַשׁ כִּסְאִי, כִּי אַלְלַהּ עִמְּוֹ וְגַם בְּנֵי אִשְֹרָאִיל עִמּוֹ, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ, וַיִּשְׁמֹר הַדָּבָר בְּלִבּוֹ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הַחֵלָּה רוּחַ רָעָה לְבַעֵת אֶת-טָלוּת בְּקִנְאָתוֹ בְדָאוּד.

וַיְהִי הַיּוֹם וְטָלוּת יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ כְדֶרֶךְ הַמְּלָכִים בַּיָמִים הָהֵם. ויָּבֹא דָאוּד לְבַקְרוֹ. ותָּנַח פִּתְאֹם רוּחַ רָעָה עַל טָלוּת, וַיּוֹר בַחֲנִיתוֹ בְדָאוּד וּבַקִיר, וַיֵּט דָאוּד הַצִּדָּה, וַתִּתָּקַע הַחֲנִית בַּקִיר, וְדָאוּד נִצַּל בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא מִמָּוֶת. אָז יִקְצֹף דָאוּד מְאֹד, וּבְאַפּוֹ כִי עַז אִיֵּם עַל חוֹתְנוֹ, עַל טָלוּת, לְהָרְגוֹ נֶפֶשׁ, וְגַם הֵרִים אֶת-הַמַּקֵּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְהַכּוֹתוֹ. ויַּרְא טָלוּת כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵעִם דָאוּד, וַיֶּחֱרַד לְנַפְשׁוֹ מְאֹד וַיִּקְרָא: אֲבָל, דָאוּד, זְכֹר כִּי אֲנִי חוֹתָנְךָ וְאַל נָא תִשְׁלַח יָדְךָ בִי לַהֲמִיתֵנִי, כִּי רַק לְנַסּוֹת חֲנִיתִי עָשִֹיתִי אֲשֶׁר עָשִֹיתִי, לָדַעַת הֲתִתָּקַע בַּקִיר אִם אָיִן. וַיִּקְרָא דָאוּד וַיֹּאמַר: הַלְרַמּוֹתֵנִי אַתָּה אוֹמֵר, וְאַתָּה הֲלֹא מֶלֶךְ אשראי לאתה, וְאַךְ לֶאֱמֶת וְצֶדֶק מְלָכִים יָשֹרוּ וְלֹא לְֹשֶקֶר וּלְמִרְמָה! הֲלֹא יָדַעְתָּ אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ בְּסֵפֶר קָדְשׁוֹ לֵאמֹר: כּוֹרֶה שׁחַת בָּהּ ייפֹּל, אוֹ הֲלֹא שׁמַעְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּאָמְרָם! הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ? וַיַּעַן טָלוּת וַיֹּאמַר: אֲבָל, דָאוּד, זְכָר-נָא וְאַל תִּשְׁכַּח אֶת-אֲשֶׁר אָמַר הַבִּיל לְקַבִּיל בְּקוּמוֹ עָלָיו לְהָרְגוֹ: גַם אִם תִּשְׁלַח אַתָּה יָדְךָ לִפְגֹעַ בִּי לַהֲמִיתֵנִי, יָדִי אֲנִי לֹא תִהְיֶה בְךָ, כִּי שׁוֹפֵךְ הָאָדָם עֲוֹנוֹ גָדוֹל מִנְּשֹׂא! אָז שַׁקַט רוּחַ דָאוּד בְּקִרְבּוֹ וַיֹּאמַר: לֹא אֶהֱרָגְךָ, אַךְ לֹא לְמַעַנְךָ אֲנִי עוֹשֶֹה זֹאת, כִּי אִם לְמַעַן בִּתְּךָ, אִשְׁתִּי הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְנַפְשָׁה. ויַּעַזְבֵהוּ לְנַפְשׁוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וְטָלוּת לֹא חָדַל גַּם אַחֲרֵי זֹאת מֵחֲרשׁ בְּלִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת עַל דָאוּד לְהָרְגוֹ נָפֶשׁ, וְגַם חִפֵּשֹ דְּרָכִים לְבַצֵּע זְמָמוֹ, וַיִּגִּיעוּ הַדְּבַרִים עַד אָזְנֵי בִתּוֹ אֵשֶׁת דָאוּד, וַתַּעֲמֹד בִּתּוֹ עַל הַמִּשְׁמָר לְהַצִיל אֶת-נֶפֶשׁ בַּעֲלָהּ אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ מְאֹד, וְגַם הִצְלִיחָה.

 

ז: עָרְמַת דָּאוּד    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַשׂ טָלוּת מִשְׁתֶּה לְכָל-שָׂרֵי הַמְּלוּכָה עַד אַרְבַּעַת אֲלָפִים בְּמִסְפָּר, וַיִּקְרָא גַם אֶת-דָּאוּד חֲתָנוֹ בְתוֹכָם.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַמִּשְׁתֶּה, בְּצֵאת הַקְּרוּאִים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ, וַיֹּאמֶר טָלוּת אֶל דָּאוּד בִּידִידוּת שָׁוְא לֵאמֹר: לִינָה פֹה הַלַּיְלָה בָאַרְמוֹנִי כִּי עָיֵף אַתָּה. וְגַם גֶּשֶׁם בַּחוּץ, וְלָמָּה יַכְּךָ הַקֹּר וְהֵבֵאתָ עָלֶיךָ רָעָה. וַיֵאוֹת דָּאוּד לְדִבְרֵי טָלוּת, וַיְהִי כִי יָדַע כִּי לֵב טָלוּת אֵינֶנּוּ עִמּוֹ, וְכִי אוֹרֵב הוּא לוֹ גַם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, וַיָּשֶׂם אֶל הָעָרְמָה פָנָיו. וַיִּקַּח נֹאד וַיְמַלֵּא אוֹתוֹ יַיִן אָדֹם וַיְשִׂימֵהוּ בַמִּטָּה אֲשֶׁר הוּכְנָה לְמַעֲנוֹ, וַיְכַסֵּהוּ בַשְׂמִיכָה, וַיֵּחָבֵא בְאַחַת מִפִּנּוֹת הַחֶדֶר מֵאֲחוֹרֵי אָרוֹן גָּבוֹהַּ, לִרְאוֹת מַה-יַּעֲשֶׂה טָלוּת.

וַיְהִי בַחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיָּבֹא טָלוּת אֶל הַחֶדֶר כְּמִתְגַּנֵּב וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ בַּחֹשֶׁךְ עַד מִטַּת דָּאוּד, וַיַּךְ בְּחַרְבּוֹ בַמִּטָּה מַכָּה אַחַת בְּכָל-כֹּחַ זְרוֹעוֹ. וַיַּחְתֹּךְ אֶת-הַשְּׂמִיכָה וְאֶת-הַנֹּאד אֲשֶׁר מִתַּחְתֶּיהָ לִשְׁנַיִם, וַיִּשָׁפֵךְ הַיַּיִן הָאָדֹם אֲשֶׁר בַּנֹּאד בַּמִּטָּה וּמִסְּבִיבָהּ. וַיִּשְׂמַח טָלוּת מְאֹד, כִּי אָמָר: אָכֵן הַפַּעַם הָרַגְתִּי אֶת-שְׂנוּא נַפְשִׁי וְלֹא אִירָא עוֹד. אֲבָל מַה-נִּבְהַל טָלוּת בַּבֹּקֶר וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בְּשָׁמְעוֹ כִי דָאוּד חַי וְכִי הוּא נִמְלַט מֵאַרְמוֹנוֹ וְכָל-רַע לֹא קָרָהוּ!

אָז גָּדַל פַּחַד טָלוּת מְאֹד וַיּוֹסֶף שׁוֹמְרִים עַל שׁוֹמְרָיו, וְגַם שָׁלַח אוֹרְבִים רַבִּים בְּכָל-תְּפוּצוֹת מַמְלַכְתּוֹ לְמַעַן רְדֹף אַחֲרֵי דָאוּד לְתָפְשׂוֹ. וַיּוֹצֵא לַטֶּבַח אֶת-כָּל-יְדִידֵי דָאוּד וּמְקֹרָבָיו עַד מֵאוֹת וְעַד אֲלָפִים בְּמִסְְפָּר, כִּי לֹא יָדְעָה נַפְשׁוֹ מָנוֹחַ וּפַחְדּוֹ לֹא רָפָה מִמֶּנּוּ רָגַע.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ טָלוּת אֶל קֶבֶר סָמוּאִיל, וַיִּקְרָא בְקוֹל בּוֹכִים לֵאמֹר: סָמוּאִיל, סָמוּאִיל! הוֹדִיעֵנִי נָא וְאֵדְעָה מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתִי? וְאִם חָטָאתִי בְרָדְפִי אַחֲרֵי דָאוּד, וּבְהַפְרִיעִי לַטֶּבַח אֶת-יְדִידָיו, בַּמָּה אֲכַפְּרָה פְנֵי אַלְלַהּ הָרַחְמָן וְהָרַחוּם?! כִּי לָמָּה לִי חַיִּים, וּמְנוּחַת נַפְשִׁי נִגְזְלָה מִמֶּנִּי?!

וַיַּעַן סָמוּאִיל מִתּוֹךְ קִבְרוֹ וַיֹּאמַר: אָכֵן חָטָאתָ, טָלוּת, וְחַטָּאתְךָ כְבֵדָה מִנְּשׂוֹא. וְרַק דֶּרֶךְ אַחַת לְפָנֶיךּ לְכַפֵּר עַל עֲוֹנְךָ, הִיא דֶרֶךְ “מִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׂ”4. וְעַתָּה צֵא נָא אַתָּה וְכָל בָּנֶיךָ אִתְּךָ וְנִלְחַמְתֶּם בְּאוֹיְבֵי אַלְלַהּ וּבִמְחַלְּלֵי שְׁמוֹ, עַד נָפְלְכֶם אֶחָד אֶחָד בִּשְׂדוֹת הַמַּעֲרָכָה, בְּחָרֶפְכֶם אֶת-נַפְשְׁכֶם לִכְבוֹד אַלְלַהּ. וְהָיְתָה זֹאת כַּפָּרָתְךָ וְכַפָּרַת בָּנֶיךָ, אֲשֶׁר הָיוּ בְעֵצָה אַחַת עִמְּךָ לִרְדֹּף אַחֲרֵי דָאוּד עֶבֶד אַלְלַהּ, זוּלָתִי יוֹנָתָן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ אֲשֶׁר הָיָה בִידִידֵי דָאוּד וּבְיוֹעֲצָיו וְלֹא יָמוּת. וַיִּשְׁמַע טָלוּת בְּקוֹל סָמוּאִיל, וַיֵּצֵא לְמִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ לִקְרַאת אוֹיְבֵי אַלְלַהּ הָעֲמָלֵקִים וְיֶתֶר עַמֵּי הָאָרֶץ הַכּוֹפְרִים, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם אֶחָד אֵחָד בַּמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּמְלֹך דָּאוּד תַּחַת טָלוּת.

 

ח: מְלוּכַת דָּאוּד    🔗

וְדָאוּד בֶּן יַשָּׁה בֶן עוֹקֵד מִמִּשְׁפַּחַת אִבְּרָהִים “יְדִיד אַלְלַהּ”, וְהוּא בֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְמָלְכוֹ. וַיְהִי דָאוּד אַמִּיץ לֵב בַּגִּבּוֹרִים, וְגַם גָּדַל בְּחָכְמָתוֹ, בִתְבוּנַת לִבּוֹ וּבְנֹעַם מְלִיצָתוֹ, אֲשֶׁר שׁוֹבְבָה לְבָבוֹת בְּיָפְיָהּ. הוּא מָלַךְ בְּחֶבְרוֹן וְכַעֲבֹר שָׁנָה יָצָא לְמִּלְחָמָה עַל אֲרָצוֹת רַבּוֹת וַיִּכְבְּשֵׁן. הוּא לָכַד אֶת-פְּלֶשֶׁת וְאֶת-דַּמֶּשֶׂק, אֶת-עַמּוֹן וְאֶת-אַחְלָב, אֶת-נְצִיבִין וְאֶת-חֲמָת, אֶת-עַנְתָּב וְאֶת-עֵבֶר-היַּרְדֵּן, מַמְלְכוֹת הַגִּבּוֹרִים אַנְשֵׁי הַמִּדּוֹת.

וַיְהִי דָאוּד גַּם מֵיטִיב בְּכִנוֹר מֵאֵין כָּמוֹהוּ וַיֵּדַע לִבְחֹר מַנְגִּינוֹת לְפִי רוּחַ שׁוֹמְעָיו. וַיִּתֵּן גַּם בְּשִׁיר קוֹלוֹ, וְקוֹלוֹ עָרֵב וְנָעִים לָאֹזֶן מְאֹד, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ בְנֵי דוֹרוֹ בְשֵׁם “נְעִים זְמִירוֹת”. וּמִדֵּי פָתַח פִּיו בְּשִׁירָה נָהֲרוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים לְהִתְעַנֵּג עַל נְעִימוּת קוֹלוֹ. וְלֹא רַק מִבְּנֵי הָאָדָם בָּאוּ, כִּי גַם בְּהֵמוֹת, חַיוֹת וְעוֹפוֹת, וְגַם רוּחוֹת וְשֵׁדִים בָּאוּ מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת. וַיַּאֲזִינוּ בְדוּמִיָּה אֶל צְלִילֵי שִׁירָתוֹ הַמְּתוּקָה, אֲשֶׁר בָּאָה בְנַפְשָׁם כְּיַיִן יָשָׁן לְהַשְׁקִיט לִבָּם וְלִנְסֹךְ עָלָיו רוּחַ תְּנוּמָה נְעִימָה. גַּם רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם וּמֵימֵי הַנְּהָרוֹת נָדַּמוּ כְהִשָּׁמַע קוֹל דָּאוּד בְּשִׁירוֹ. וְכָל-הַבְּרִיאָה כֻלָּה אֲשֶׁר מִסְּבִיבוֹ כְמוֹ הִתְעֹורְרָה לִתְפִלָּה יַחַד עִם דָּאוּד בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשׁוֹ בִזְמִירוֹתָיו לִפְנֵי אַלְלַהּ יוֹצֵר הַכֹּל.

וַיְהִי קוֹל דָּאוּד גַּם מַרְפֵּא לְחוֹלֵי קַדַּחַת מְסֻכָּנִים, כִּי בְשָׁמְעָם אוֹתוֹ שָׁר, הֵזִיעוּ בַהֲמוֹן לִבָּם וַיֵּרָפֵאוּ.

וּלְדָאוּד שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב אֲשֶׁר בְּשֵׁם “שַׁרְשֶׁרֶת אֱמֶת” קָרְאוּ לָהּ, כִּי עַל יָדָהּ יָדַע דָּאוּד אֶת-הָאֱמֶת בְכָל-דָּבָר, וְגַם הוֹצִיא מִשְׁפָּט לַאֲשׁוּרוֹ. וְהַשַׁרְשֶׁרֶת תְּלוּיָה לוֹ מֵעַל לְכִסְאוֹ, וְהָיָה מִדֵּי בָאוּ אֵלָיו שְׁנֵי בַעֲלֵי רִיב לְמִשְׁפָּט, וְהִגִּישָׁם הַמֶּלֶךְ אֶל הַשַּׁרְשֶׁרֶת, וְאָמַר לְאִישׁ מֵהֶם: שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בַּשַּׁרְשֶׁרֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר הִשְׁתַּלְשְׁלָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת עָדָיו וְנָגְעָה יָדוֹ בְקָצֶהָ, הוּא הַצַּדִיק; לֹא כֵן הָרָשָׁע, כִּי בְהוֹשִׁיטוֹ יָדוֹ הִתְכַּוְּצָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְהִתְרוֹמְמָה מַעְלָה מַעְלָה עַד סִפּוּן הַחֶדֶר וְלֹא יָכֹל לְהַשִּׂיגָהּ. וְגַם זֹאת לַשַּׁרְשֶׁרֶת: כִּי בִנְגֹעַ בָּהּ יַד חוֹלֶה, וְנִרְפָּא הַחוֹלֶה מִמַּחֲלָתוֹ; וְאִם יַד “כּוֹפֵר” נָגְעָה בָהּ וְשָׁבָה רוּחַ אֱמוּנָתוֹ בְקִרְבּוֹ וְהָיָה חֶלְקוֹ בֵין הַ“מַּאֲמִינִים”.

וְהָיָה כִי פָחַד דָּאוּד תָּמִיד פֶּן לֹא מִלֵּא חוֹבָתוֹ לְאַלְלַהּ וּלְעַמּוֹ וַיִּתְנַכֵּר פַּעַם בְּפַעַם וַיֵּצֵא אֶל הָרְחוֹב וַיִּשְׁאַל אֶת-הָעוֹבְרִים לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם אֶת-דָּאוּד הַמֶּלֶךְ מִקָּרוֹב, וּמָה הוּא בעֵינֵיכֶם? וַיַּגֶּד-לוֹ אִישׁ אִישׁ אֶת-אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, כִּי לֹא יָדְעוּ כִּי דָאוּד הַמֶּלֶךְ הוּא, כִּי לֹא הִכִּירוּהוּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא דָאוּד אֶל הָרְחוֹב כְּדַרְכּוֹ וְהוּא מִתְנַכֵּר, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים לִקְרָאתוֹ, וְלֹא יָדַע כִּי גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ הוּא, כִּי אַלְלַהּ שְׁלָחוֹ. וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מָה הַמֶּלֶךְ דָאוּד וּמַעֲשָׂיו בְעֵינֶיךָ? וַיַּעַן גַּ’בְּרָאִיל וַיֹּאמַר: אָמְנָם מֶלֶךְ צַדִּיק תָּמִים הוּא, אֲבָל רְאֵה זֶה מָצָאתִי בוֹ רָע, כִּי יֵהָנֶה מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, כִּי אוֹצַר הַמְּלוּכָה אַךְ לְתוֹעֶלֶת הָעָם הוּא, וְלֹא לְתוֹעֶלֶת הַפְּרָט, וְאַף כִּי הוּא מֶלֶךְ. וַיִּתְחַלְחַל דָּאוּד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיֹאמַר: אוֹיָה לִי כִי חָטָאתִי, וְחַטָּאתִי כְבֵדָה מִנְּשׂוֹא, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי! וְעַתָּה רַק בְּזֵעַת אַפִּי אֹכַל לַחְמִי לֹא, אוֹסִיף לִשְׁלֹחַ יָדִי בְאוֹצַר הָעָם לְטוֹבָתִי וְלַהֲנָאָתִי, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה דָאוּד לִמְתַקֵּן חֲרָבוֹת וּרְמָחִים וְכָל-כְּלֵי עֲבוֹדָה בַשָּׂדֶה. וְרַק שָׁעוֹת מִסְפָּר עָשָׂה אֶת-מְלַאכְתּוֹ עַד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ, וְאֶת-יֶתֶר זְמַנּוֹ הִקְדִּישׁ לְטוֹבַת עַמּוֹ.

 

ט: דָאוּד ואוּרִיָּה    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם ודָאוּד יוֹשֵׁב בְּבֵית הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ וּמִתְפַּלֵּל כְּדַרְכּוֹ. וַתַּעַל מַחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ לֵאמֹר: הַחִנָּם מוֹדֶה אָנֹכִי לְאַלְלַהּ וּמִתְהַלֵּךְ בִּדְרָכָיו? הֲלֹא אֶת-כָּל-מַאֲוַיֵּי לִבִּי נָתַן לִי אַלְלַהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם הוֹסִיף לִי עַל מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי, הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתִי, וְגַם נָשִׁים וּבָנִים לָרֹב לִי, וּמְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת עַד אֵין מִסְפָּר עוֹמְדִים לְפָנַי לְשָׁרְתֵנִי וּלְמַלֵּא רְצוֹנִי, וְגַם עַד כִּסֵּא הַמְּלוּכָה הִגַּעְתִּי אַחֲרֵי הֱיוֹתִי אַחַד רוֹעֵי הַצֹּאן, וּמַה לִי עוֹד? וְלָכֵן אָנָּא אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים! שָׂא נָא יָדְךָ וּפְגַע בִּי, בְּחָנֵנִי נָא וְנַסֵּנִי עַל יְדֵי יִסּוּרִים כְּכָל-אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִם יֶתֶר עֲבָדֶיךָ הַצַּדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְהָיָה אִם אוּכַל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיָדַעְתָּ אַתָּה, וְיָדַעְתִּי גַם אֲנִי כִּי חָסִיד תָּמִים אֲנִי בֶאֱמֶת, וְכִי “בֶן עוֹלָם הַבָּא” אֲנִי, וְשָׁקַט לְבָבִי מִפַּחַד תָּמִיד הַמֵּעִיק עָלַי. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ, וַיַּעַן וַיֹּאמַר: עָשׂה אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיךָ, דָּאוּד עַבְדִּי.

וַיְהִי הַיּוֹם וְדָאוּד שׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם לִפְנֵי אַלְלַהּ כְּדַרְכּוֹ. וַיַּרְא וְהִנֵּה יוֹנָה בָאָה דֶרֶךְ חַלּוֹן בֵּית הַתְּפִלָּה וְהַיּוֹנָה יָפָה עַד לְהַפְלִיא: נוֹצוֹתֶיהָ זָהָב טָהוֹר, וּכְנָפֶיהָ אַבְנֵי חֵן, צִבְעֵי צְבָעִים רִקְמָתָן, מַקּוֹרָהּ בָּרֶקֶת, וְרַגְלֶיהָ אֹדֶם. וַיִּשְׁתּוֹמֵם דָּאוּד לַמַּרְאֶה וַיַּנַח סִפְרוֹ מִיָּדוֹ, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: אָכֵן רַק “צִפּוֹר גַּן-עֵדֶן” הִיא זֹאת, כִּי אֵין עַל עָפָר מָשְׁלָהּ. וַיְהִי כִי שָׁלַח יָדוֹ לְתָפְשָׂהּ וַתָּעָף הַיּוֹנה הַחוּצָה דֶרֶךְ הַחַלּוֹן. וַיָּרָץ דָּאוּד עַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַיּוֹנָה עָפָה לָהּ אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מִמּוּל אַרְמוֹנוֹ וַתֵּשֶׁב לָהּ עַל אַחַד הָעֵצִים. וּמִתַּחַת לָעֵץ אִשָּׁה צְעִירָה וְהִיא מִתְרַחֶצֶת, וְהָאִשָּׁה יָפָה עַד מְאֹד, אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי. וַיִּתְפַּלֵּא דָּאוּד עַל הַמַּרְאֶה וְלֹא יָכֹל לָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְלִגְרֹעַ עֵינָיו מִן הָאִשָּׁה. וַיְהִי כִי נִפְגְּשׁוּ עֵינֵי הָאִשָּׁה בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּבָּהֵל מְאֹד, וַתּוֹרֶד רֹאשָׁהּ אַרְצָה מִבֹּשֶׁת, וְגַם כִּסְּתָה פָנֶיהָ הַמְּאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ בִּשְׂעָרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת כַּלַּיִל. וַיַּחְמֹד דָּאוּד יָפְיָהּ בְּלִבּוֹ. וַיִּשְׁאַל לִשְׁמָהּ, וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר: בַּת-שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי עַבְדְּךּ וּשְׁכֵנְךָ הִיא. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ מֵעֵינָיו, וְכָל-מַעְיָנָיו בְּבַת-שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה.

וְאוּרִיָּה אָז בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, כִּי שָׁמָּה שְׁלָחוֹ דָאוּד עִם יוֹאָב שַׂר צְבָאוֹ לְהִלָּחֵם בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן. וַיִּשְׁלַח דָּאוּד אֶל יוֹאָב לֵאמֹר: נָתֹן תִּתֵּן אֶת-אוּרִיָּה הַחִתִּי אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה וְהֻכָּה וָמֵת, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִּי. וַיַּעַשׂ יוֹאָב כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן אֶת-אוּרִיָּה בֶן חַנָּה אֶל מוּל פְּנֵי הָאוֹיֵב וְהַדֶּגֶל בְּיָדוֹ, וַיַּכֵּהוּ הָאוֹיֵב וַיָּמֹת. וַיִּשְׁמַע דָּאוּד וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת-בַּת-שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה וַיִּשָׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. וּלְדָאוּד אָז תֵּשַׁע וְתִשְׁעִים נָשִׁים. וְלֹא יָדַע דָּאוּד כִּי מֵאֵת אַלְלַהּ הָיָה הַדָּבַר לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת, הֲיִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם אָיִן. וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה בְתוֹרַת קָדְשׁוֹ לֵאמֹר: לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ!

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁלַח אַלְלַהּ לְדָאוּד שְׁנֵי מַלְאָכִים בִּדְמוּת שְׁנֵי בְנֵי אָדָם. וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל דָאוּד וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר: לְהִשָּׁפֵט לְפָנֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בָּאנוּ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: וּמָה הַדָּבָר? וַיַּעַן הָאֶחָד וַיֹּאמַר: אָחִי זֶה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֲשָׁקַנִי. תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע כְּבָשׂוֹת לוֹ, וְלִי רַק כִּבְשָׂה אַחַת, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אוֹרְחִים אֶתְמוֹל בַּצָּהֳרַיִם וַתָּחָס עֵינוֹ עַל כִּבְשׂוֹתָיו וַיֵּלֵךְ וַיִּקַּח אֶת-כִּבְשָׂתִי אֲנִי הַיְחִידָה בְחֶזְקַת הַיָּד וַיִּשְׁחָטֶנָּה וַיַּגִּישֶׁנָּה לְאוֹרְחָיו לְאָכְלָה. וַיִּחַר אַף דָּאוּד בָּאִישׁ וַיֹּאמַר: אֲבָל אָשֵׁם אַתָּה מְאֹד, וּנְבָלָה עָשִׂיתָ וְאַחַת דָּתְךָ לָמוּת, כִּי גָזָלְתָּ! וַיִּצְחַק הָאִישׁ לְמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ. וַיִּגְעַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: רָשָׁע! הֲגָזַלְתָּ וְגַם צְחָקְתָּ?! דַּע כִּי אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֶשְׁנֶה, בֶּן מָוֶת אַתָּה וּמוֹת תָּמוּת!

אָז קָרְאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן צָדַקְתָּ, אֲדוֹני, אַתָּה שֶׁקֶר וּמִשְׁפָּטְךָ אֱמֶת, תִּשְׁמַעְנָה אָזְנֶיךָ מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ: אַתָּה חָרַצְתָּ מִשְׁפָּטְךָ עַל נַפְשֶׁךָ! – וּבְדַבְּרָם יָצְאוּ הַחוּצָה וַיָּעוּפוּ לְעֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה. וַָיֶבן דָּאוּד כִּי מַלְאֲכֵי מָרוֹם הֵם אֲשֶׁר שְׁלָחָם אֵלָיו אַלְלַהּ בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן הוֹדִיעַ לוֹ עֲוֹנוֹ בְּהָרְגוֹ אֶת-אוּרִיָּה הַצַּדִּיק וּבְגָזְלוֹ אֶת-אִשְׁתּוֹ יְחִידָתוֹ.

וַיִּתְעַצֵּב דָּאוּד אֶל לִבּוֹ מְאֹד עַל אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וּבְכָל-הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֶחֶם לַחַץ אָכַל וּמַיִם בִּמְשׂוֹרָה שָׁתָה, וְעַל הָאָרֶץ יָשֵׁן, וּבִגְדֵי נְזִירוּת לָבַשׂ, בִּגְדֵי שַׂק גַּסִּים, וַיֶּרֶב לְהִתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וּלְבַקֵּשׂ סְלִיחָתוֹ. גַּם לֹא הֵעֵז לְהָרִים עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה מֵרֹב כְּלִמָּתוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ הָרָע. וַיַּרְא אַלְלַהּ בְּעָנְיוֹ, וַיָּבֶן כִּי נִחַם דָּאוּד עַל מַעֲשֵׂהוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-מַלְאָכוֹ אֶת-גַּ’בּרָאִיל וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּחִנָּתֶךָ, סָלַחְתִּי לְךָ עֲוֹנֶךָ. וְעַתָּה קוּם וָלֵךְ אֶל קֶבֶר אוּרִיָּה וְשָׁאַלְתָּ גַּם מֵעִמּוֹ סְלִיחָה, עַל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ, כִּי חֵטְא הָאָדָם לְרֵעֵהוּ לֹא יְכֻפַּר לָאִישׁ בִּלְתִּי אִם בְּרַצּוֹתוֹ אֶת-אֲשֶׁר חָטָא לוֹ. וַיַּעַשׂ דָּאוּד כִּדְבַר גַּ’בְּרָאִיל וַיַּעֲמֹד עַל קֶבֶר אוּרִיָּה וַיִּקְרָא: אוּרִיָּה! אוּרִיָּה! עֲשַׁקְתִּיךָ וְגַם רְצַחְתִּיךָ וְגַם לָקַחְתִּי אֶת-אִשְׁתְּךָ יְחִידָתְךָ מִמְּךָ, וְעַתָּה סְלַח נָא לִי כְגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וַיְהִי כִי לֹא שָׁמַע כָּל-מַעֲנֶה וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיּוֹסֶף לִבְכּוֹת. אָז שָׁמָע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִִן הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר: דָּאוּד! אַל תּוֹסֵף לִבְכּוֹת, הִנֵּה יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בֹא יָבֹא, יוֹם עֵמֶק הֶחָרוּץ, אֲשֶׁר בּוֹ יַעַבְרוּ כָל-הַמֵּתִים לְפָנַי לְמִשְׁפָּט. וְעָבַר גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי וְדִבַּרְתִּי אֲנִי עַל לִבּוֹ לְטוֹבָתֶךָ, וְגַם אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק נָאֶה בְגַן-עֵדֶן חֵלֶף הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ, וְסָר כַּעֲסוֹ מֵעָלֶיךָ וְחַטָּאתְךָ יְכַפֵּר. אָז נָחָה דַעַת דָּאוּד, וַיּוֹדֶה לְאַלְלַהּ עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמּוֹ, וַתָּסַר מֵעָלָיו הָרוּחַ הָרָעָה. וּלְעֵת מוֹעֵד יָלְדָה לוֹ בַת-שֶׁבַע אַלְמְנַת אוּרִיָּה בֵן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֻׂלַיִמָאן, הוּא שְׁלֹמֹה, כִּי אַלְלַהּ הִשְׁלִים עִמּוֹ.

 

י: דִּבְרֵי יְמֵי דָאוּד הָאַחֲרוֹנִים    🔗

וַיּוֹסֶף דָּאוּד לִמְלֹךְ עַל אִשְׂרָאִיל אַחֲרֵי הִוָּלֵד לוֹ שֻׂלֵימָאן בְּנוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וַיִּגְדַּל שֻׂלַיְמָאן, וַיִּיף וַיֶּחְכַּם מְאֹד, וַיֶאֱהָבֵהוּ דָאוּד מִכָּל-בָּנָיו. וַיְהִי דְבָרוֹ לְבַת-שֶׁבַע אֵם שֻׂלַיְמָאן לֵאמֹר: שֻׂלַיְמָאן בְּנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, כִּי רַק לוֹ נָאוָה הַמְּלוּכָה, כִּי חָלַק לוֹ אַלְלַהּ מֵרוּחוֹ שְׁכֶם אֶחָד עַל כָּל-יֶתֶר אֶחָיו. וַתִּשְׁמֹר בַּת-שֶׁבַע הַדָּבָר בְּלִבָּהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֶל דָּאוּד לְמִשְׁפָּט, הָאֶחָד אִכָּר וְהַשֵּׁנִי רוֹעֶה. וַיֹּאמֶר הָאִכָּר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שְׁפָט-נָא בֵינִי וּבֵין הָרוֹעֶה הַזֶּה. הִנֵּה אָנֹכִי זָרַעְתִּי שָׂדִי תְבוּאָה, וַיְהִי כִי גָדַל הַצֶּמַח וַיִּשָּׂא פִרְיוֹ, וַיָבֹא זֶה אֶל שָׂדִי עַל צֹאנוֹ וְעַל בְּקָרוֹ וַיְבַעֵר בּוֹ, וַתְּלַחֵכְנָה הַצֹּאן אֶת-כָּל-פְּרִי עֲמָלִי. וַיַּעַן דָּאוּד וַיֹּאמֶר לָרוֹעֶה: אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אוֹמֵר הָאִכָּר, חָטָאתָ מְאֹד, וְעַתָּה תְנָה-נָא מִקְנְךָ וּבְקָרְךָ לָאִישׁ תַּחַת הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ.

וַיִּשְַׁׁמע שֻׂלַיְמָאן הַיֶּלֶד, וְהוּא עוֹמֵד בַּחֲדַר אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֶל אָבִיו: אָבִי! דָּבָר לִי אֵלֶיךָ. וַיִּקְרָא דָאוּד לְכָל-הַנִּצָּבִים עָלָיו: צְאוּ! וַיְהִי כְצֵאתָם וַיֹּאמֶר שֻׂלַיְמָאן: אָבִי! מִשְׁפָּט קָשֶׁה חָרַצְתָּ בְּתִתְּךָ אֶת-הַמִּקְנֶה לִצְמִיתוּת לְבַעַל הַשָּׂדֶה. כִּי מַה-יַּעֲשֶׂה הָרוֹעֶה הַדַּל מִבְּלִי מִקְנֵהוּ, וְאֵיכָכָה יְכַלְכֵּל אֶת-בְּנֵי בֵיתֹו וְלֹא הִשְׁאַרְתָּ בְיָדוֹ מְאוּמָה?! וְעַתָּה אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בְּבִנְךָ הַצָּעִיר בְּשֻׂלַיְמָאן, וַעֲשֵׂה נָא זֹאת אָבִי וּתְבָרֶכְךָ נֶפֶשׁ שְׁנֵיהֶם. תְּנָה-נָא אֶת-הַמִּקְנֶה וְאֶת-הַבָּקָר לָאִכָּר לְשָׁנָה שְׁלֵמָה, וְהָיוּ חֲלָבָם וְצַמְרָם וּשְׁגַר בִּטְנָם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת לָאִכָּר חֵלֶף הַנֶּזֶק אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לוֹ, וּבַשָׁנָה הַבָּאָה כָעֵת חַיָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּצְמַח תְּבוּאַת שָׂדֵהוּ יָשִׁיב אֶת-הַמִּקְנֶה וְאֵת-הַבָּקָר לִבְעָלָיו, לְמַעַן יוֹסִיף לְכַלְכֵּל אֶת-נֶפֶשׁ יְלָדָיו, וְהָיָה הָרוֹעֶה שָׂמֵחַ, וְהָאִכָּר לֹא יֶחְסַר דָּבָר.

וַיֹּאמֶר דָּאוּד: צָדַקְתָּ, בְּנִי, צָדַקְתָּ, יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר יָעָצְתָּ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מָשַׁח דָּאוּד אֶת-בְּנוֹ אֶת-שֻׂלַיְמָאן לְמֶלֶךְ עַל אִשְׂרָאִיל תַּחְתָּיו, כִּי רָאָה כִי חָכְמַת אַלְלַהּ בְּלֵב בְּנוֹ, וְכִי הוּא זָקֵן מְאֹד וְלֹא יוּכַל עוֹד לִשְׁפֹּט אֶת-אִשְׂרָאִיל בְּחָכְמָה, בְּצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים כַּאֲשֶׁר עָשָׂה.ֵ

וַיְהִי כִי שָׁמְעוּ בְנֵי אִשְׂרָאִיל אֶת-הַדָּבָר, וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: מַה-יוֹשִׁיעֵנוּ נַעַר קָטָן זֶה וְהוּא בֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה?! הַחֲסַר אִשְׂרָאִיל אֲנָשִׁים בָּאִים בַּיָּמִים נְבוֹנִים וַחֲכָמִים כִּי נַמְלִיךְ עָלֵינוּ יָלֶד?!

וַיַּעַן דָּאוּד וַיֹּאמַר: לָכֵן יַעֲשֶׂה אַלְלַהּ לָכֶם אוֹת: יִקַּח-נָא אִישׁ אִישׁ, מֵאֵלֶּה הָרְאוּיִים לִמְלוּכָה, לְפִי דַעְתְּכֶם, מַטֶּה, וְגַם בְּנִי שֻׂלַיְמָאן יִקַּח מַטֵּהוּ, וְכָתַב כָּל-אֶחָד מֵהֶם שְׁמוֹ עַל הַמַּטֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֶת-כָּל-הַמַּטּוֹת בֶּחָדֶר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר מַטֵּהוּ יִפְרַח בַּבֹּקֶר הוּא יִמְלֹךְ, כִּי רַק לוֹ נָאוָה הַמְּלוּכָה, כִּי אַלְלַהּ בָּחַר בּוֹ. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי אִשְׂרָאִיל, וַיְהִי מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה פָרַח מַטֵּה שֻׂלַיְמָאן בֶּן דָּאוּד וַיּוֹצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ. וַיִּרְאוּ בְנֵי אִשְׂרָאִיל וַיֹּאמֵרוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ שֻׂלַיְמָאן בֶּן דָּאוּד, יחִי הַמֶּלֶךְ!

וַתִּגְדַּל שִׂמְחַת דָּאוּד מְאֹד.

וַיְהִי כִי קָרְבוּ יְמֵי דָאוּד לָמוּת, וַיִּקְרָא אֶת-שֻׂלַיְמָאן בְּנוֹ וַיְבָרְכֵהוּ, וַיְצַוֵּהוּ לָלֶכֶת בְּדַַרְכֵי אַלְלַהּ הָרַחְמָן וְהָרַחוּם לְטוּב לוֹ וּלְעַמּוֹ כָל-הַיָּמִים.

וַיָּמָת דָּאוּד זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ כָל-בֵּית אִשְׂרָאִיל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בְּבֵית לֶחֶם עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי קָבְרוּ אוֹתוֹ בְעִיר עַנְתָּב, וְשָׁם קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים בְּנֵי הַסְּבִיבָה אֲשֶׁר בְּעַנְתָּב לָבֹא פַּעַם בַּשָּׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר דָּאוּד וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד נַפְשׁוֹ, וּכְתֹם הַתְּפִלָּה יַעֲנוּ כֻלָּם וְיֹאמְרוּ שֶׁבַע פְּעָמִים: אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ. כָּכָה יַעֲשׂוּ חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם לְעֵת תְּפִלּוֹת חֻקָּם.

 

יא: מְלוּכַת שֻׂלַיְמָאן    🔗

וַיָּמָת דָּאוּד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שֹֻלַיְמָאן בְּנוֹ, בֶּן בַּת-שֶׁבַע, וְהוּא הַצָּעִיר בֵּין תִּשְׁעָה עָשָׂר אֶחָיו. הוּא הָיָה צָעִיר בְּשָׁנִים וְאוּלָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה חָכָם כָּמוֹהוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד.

וַיֵּצֵא לְשֹֻלַיְמָאן שֵׁם גַם בֵּין הַ“מַּאֲמִינִים”, כִּי שְׁנֵי “מַאֲמִינִים גְּדוֹלִים” וּשְׁנֵי “כוֹפְרִים גְּדוֹלִים” הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם, שֵׁם הַמַּאֲמִינִים: שֹֻלַיְמָאן בֶּן דָאוּד וְאַלְאִסְכַּנְדַּר בַּעַל הַקַּרְנַיִם, וְשֵׁם הַכּוֹפְרִים: נִמְרוֹד בֶּן כַּנְעָאן וְשָׂדָאד בֶּן עָאד.

וַיַּעַשֹ שֹֻלַיְמָאן אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אַלְלַהּ וּבְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם, וַיִּשְׁפֹּט אֶת-עַמּוֹ בְצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים, וַיֶאֱהַב אֶת-הָעֲנִיִּים מְאֹד וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם פַּעַם בְּפַעַם לְמַעַן הַכִּיר אֶת-מַעֲשֵֹיהֶם מִקָּרוֹב, וּלְמַעַן דַּעַת צָרְכֵיהֶם וּמַחֲסוֹרֵיהֶם. וַיְהִי שֹֻלַיְמָאן גַּם שְׁפַל-רוּחַ וְעָנָו מְאֹד, וְלֹא יָדְעָה נַפְשׁוֹ גַאֲוָה. לֶחֶם שְֹעוֹרִים אָכַל מֵעוֹדוֹ, וְאַדֶּרֶת נְזִירִים, אַדֶּרֶת שֵֹעָר גַּסָּה, לָבַשׁ כְּמִשְׁפַּט הַנְּזִירִים בַּיָמִים הָהֵם. בַּעֲמַל כַּפָּיו אָכַל לַחְמוֹ כְדָאוּד אָבִיו, בַּעֲשֹׂותוֹ סַלֵּי נְצָרִים וְסַלֵּי חוֹרִי, וַיִּמְכְּרֵם בִּמְחִיר מִצְעָר, וַיִּמְצָא מֵהֶם לַחְמוֹ. וַיְהִי שֹֻלַיְמָאן מַשְֹכִּיל בְּכָל-דְּרָכָיו וְאַלְלַהּ עִמּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא גַּ’בְּרָאִיל אֶל שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: לֵךְ אֶל מְקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי וּמָצָאתָ שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה אֲשֶׁר זֶה עַתָּה מֵת עָלֶיהָ אִישָׁהּ. וְהָאִשָּׁה נִכְבָּדָה מְאֹד וְיִרְאַת אֱלֹהִים מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְלָהּ עֲשָׁרָה יְלָדִים קְטַנִּים וְכֻלָּם נְמַקִּים בְּרָעָב וּבְעֹנִי. וְרָאִיתָ אוֹתָם וְרִחַמְתָּם, וְהַאֲכַלְתָּ אוֹתָם, וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם וְגַם הַלְבֵּשׁ תַּלְבִּישֵׁם מַחֲלָצוֹת מֵאֲשֶׁר לְךָ, כִּי כֵן רְצוֹן אַלְלַהּ.

וַיִּקְרָא שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: אֲהָהּ אֲדוֹנִי הַמַּלְאָךְ! אֵיכָכָה אוּכַל וְעָשִֹיתִי זֹאת וְאָנֹכִי אִישׁ עָנִי כַאֲשֶׁר יָדָעְתָּ?! הִנֵּה דָאוּד אָבִי כִלְכֵּל נַפְשׁוֹ מִיגִיעַ כַּפָּיו, בְּתַקְּנוֹ חֲרָבוֹת וּרְמָחִים וּכְלֵי מַחֲרֵשָׁה, וְלִי לֹא הִשְׁאִיר מְאוּמָה אַחֲרָיו. כִּי עַתָּה צִוִּיתוֹ לֵאמֹר: אַל תִּגַּע בְּאוֹצַר הָעָם, כִּי לָעָם הוּא, וַאֲנִי גַם אֲנִי הִנְנִי הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי אָבִי, וּבְזֵעַת אַפִּי אֹכַל לַחְמִי בַּעֲשׂוֹתִי סַלִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וּבְאוֹצַר הָעָם לֹא אֶשְׁלַח יָדִי, כִּי קָדושׁ הוּא בְעֵינָי.

וַיַּעַן גַּ’בְּרָאִיל וַיֹּאמַר: אָכֵן הֵיטַבְתָּ עֲשֹה, שֹֻלַיְמָאן, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אָבִיךָ הַטּוֹב, וּלְנַסּוֹתְךָ בָּאתִי הֲלוֹם לָדַעַת, הֲתִשְׁמֹר מִצְוַת אָבִיךָ אֲשֶׁר צִוְּךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ בְּשֵׁם אַלְלַהּ לֵאמֹר: שְׁמֹר אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִֹשְמֹר חֻקּוֹתָיו, מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדוֹתָיו, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מוּסָה – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – לְמַעַן תַּשְֹכִּיל בְּכָל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה וּבְכָל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה. וְעַתָּה יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּאתָ אַחֲרֵי מִצְוַת אָבִיךָ, לָכֵן כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: שְׁאַל מִמֶּנִי אֶת-אֲשֶׁר תִּשְׁאַל וְאֶתְּנָה לְךָ.

וַַיַּעַן שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: יִסְלַח נָא אַלְלַהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר חָטָאתִי לְפָנָיו עַד הַיּוֹם, וְנָתַן-נָא לִי לֵב חָכָם וְשׁוֹמֵעַ לִֹשְפֹּט אֶת-עַמּוֹ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לָרָע, כִּי צָעִיר לְיָמִים אֲנִי וְלֹא אֵדַע עוֹד צֵאת וָבֹא.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי גַּ’בְּרָאִיל, כִּי שָׁאַל שֹֻלַיְמָאן חָכְמָה וְלֹא עשֶׁר וְכָבוֹד, וַיֹּאמֶר לוֹ בְשֵׁם אֱלֹהָיו: עָשִֹיתִי כִדְבָרֶיךָ. הִנְנִי סוֹלֵחַ לְךָ וְנָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ. וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לְךָ, גַּם עֹשֶר גַּם כָּבוֹד, וְגַם מַמְלָכָה אַדִּירָה וַחֲזָקָה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל-יָמֶיךָ. אַתָּה תִמְשֹׁל בִּבְנֵי הָאָדָם, וְגַם שֵׁדֵי-שַׁחַת וְחַיוֹת הַמִּדְבָּר, עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְרוּחוֹת הַיָּם כֻּלָּם יִכָּנְעוּ לְךָ וְלִפְקֻדּוֹתֶיךָ. וַיִּשְׁתַּחוּ שֹֻלַיְמָאן לִפְנֵי גַּ’בְּרָאִיל.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שֵׁם שֹֻלַיְמָאן לִתְהִלָּה בְכָל-הָאָרֶץ, וַיְהִי לְמוֹשֵׁל בַּכֹּל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, בְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְגַם כֹּחוֹת הַטֶּבַע נִשְׁמְעוּ לוֹ, וַיַּעַמְדוּ לְשָׁרְתוֹ כָל-הַיָּמִים.

 

יב: עֹשֶׁר שֹֻלַיְמָאן    🔗

וַיְהִי שֹֻלַיְמָאן גַּם עָֹשִיר גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא הָיָה קֵץ לְעָשְׁרוֹ. וַיִּבֶן לוֹ אַרְמְנוֹת רַבִּים וְיָפִים וַיִּטַּע לוֹ כְרָמִים. וַיַּעַשֹ לוֹ גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וַיִּטַּע בָּהֶם עֲצֵי כָל-פְּרִי, וּבְרֵכוֹת מַיִם עָשָׂה, לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן הַגַּנִּים. וַיִּקַּח לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת נָשִׁים בְּנוֹת מְלָכִים, וְאֶלֶף פִּלַּגְשִׁים אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהֶן לְיֹפִי. וַיִּקֶן לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְשָׂרִים וְשָׂרוֹת, וְכָל-אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינָיו לֹא אָצַל מֵהֶן.

וַיְהִי לֶחֶם שֹֻלַיְמָאן לְיוֹם אֶחָד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כֹּר סֹלֶת, וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים כֹּר קֶמַח, חֲמִשִּׁים אֶלֶף צֹאן וְעֶשְֹרִים אֶלֶף בָּקָר בְּרִיאִים, מִלְּבַד בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים. וּמִדֵּי הָסֵב שֹֻלַיְמָאן אֶל שֻׁלְחָנוֹ יַחַד עִם כָּל-בְּנֵי בֵיתוֹ, עָמְדוּ מְשָׁרְתִים לְמֵאוֹת לְשָׁרְתָם, וּבִידֵי כֻלָּם אַגְּנוֹת זָהָב מְלֵאִים אַבְקוֹת-מֹר מְפִיצוֹת רֵיחַ עֲדָנִים, וְדוּדֵי זָהָב מְלֵאִים מֵי וְרָדִים. ולַהֲקוֹת לַהֲקוֹת צִפֳּרֵי-חֵן קְטַנּוֹת רְקוּמוֹת-כְּנָפַיִם דָּאוּ טָסוּ אֶל הַדּוּדִים וַתִּטְבֹּלְנָה בְמֵימֵיהֶם הַמְבֻשָּׂמִים, וְאַחַר הִתְפַּלְֹּשוּ בְאַבְקוֹת הַמֹּר, וּבְרַחֲפָן מֵעַל רָאשֵׁי הַמְסֻבִּים מִסָּבִיב לַֹשֻּלְחָנוֹת הִזּוּ בְכַנְפֵיהֶן רְסִיסֵי מֵי וְרָדִים וְאַבְקַת מֹר אֲשֶׁר בִּשְֹּמוּ אֶת-רוּחַ הַיּוֹם, וַיְהִי כְרוּחַ גַּן אַלְלַהּ. כָּכָה תַעֲשֶֹינָה הַצִּפֳּרִים כָּל-הַיָּמִים.

וַיַּעַשֹ לוֹ שֹֻלַיְמָאן חַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם מֵאָה פַרְסָא אָרְכּוֹ, וְהַחַיִל מְעֹרָב מִכָּל-הַיְצוּרִים: הָרֶבַע מִבְּנֵי הָאָדָם הַגִּבּוֹרִים, וְהָרֶבַע מֵחַיְתוֹ יַעַר, הָרֶבַע הַשְּׁלִישִׁי מִשֵּׁדֵי שַׁחַת, וְהָרֶבַע הָרְבִיעִי מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר זֶה תַפְקִידָם: לְהָצֵל בְּכַנְפֵיהֶם עַל שֹֻלַיְמָאן וְעַל אַנְשֵׁי חֵילוֹ מִפְּנֵי חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט בְּצֵאתָם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיהֶם. וְשַֹר צְבָאוֹ אָסָף בֶּן בְּרֶכְיָהוּ, וְהוּא חָכָם וְנָבוֹן וּמְלֵא רוּחַ גְּבוּרָה.

וַיְהִי כִי גָדַל שֹֻלַיְמָאן מְאֹד בְּעֹשֶר וּבִנְכָסִים וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וַיֹּאמַר: אַלְלַהּ אֱלֹהֵי חַסְדִּי! קָטֹנְתִּי מִכָּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִם עַבְדְּךָ בְּתִתְּךָ לִי כֹּל, כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמוֹנִי לְפָנָי. וְעַתָּה עִם לְבָבִי לְהֵיטִיב גַּם עִם אֲחֵרִים כְּכָל-אֲשֶׁר הֱטִיבוֹתָ אַתָּה עִמָּדִי, תְּנָה-נָא לִי לְהאֲכִיל אֶת-כָּל-יְצוּרֵי תֵבֵל וּלְהַשְׁקוֹתָם שָׁנָה שְׁלֵמָה, לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ. וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: הִקְשֵׁיתָ לִֹשְאוֹל, שֻׂלַיְמָאן, כִּי לֹא תוּכָל, כִּי לֹא אֵל אִישׁ לְכַלְכֵּל עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. וַיָּשֶׁב שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: אֲבָל אֱלֹהֵי חַסְדִּי! אִם לֹא שָׁנָה שְׁלֵמָה, אֶעֱשֶֹה-נָא זֹאת חֹדֶשׁ יָמִים, וַיֹּאמַר: לֹא תוּכָל. וַיָּשֶׁב שֹֻלַיְמָאן בַּשְּׁלִישִׁית וַיֹּאמַר: אֶעֱשֶֹה-נָא זֹאת רַק שָׁבוּעַ. וַיֹּאמַר: גַּם זֹאת תִּבַָּצֵר מִמֶּךָּ. וַיִּקְרָא שֻּׂלַיִמָאן בָּרְבִיעִית: אֲבָל אַל-נָא יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדְּךָ וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם, אוּלַי אֶעֱשֶֹה זֹאת רַק יוֹם אֶחָד? וַיַּעָתֵר לוֹ אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: עֲשֵֹה כִלְבָבְךָ, כִּי חָפֵץ אַלְלַהּ לְהַרְאוֹת אֶת-שֹֻלַיְמָאן עַד כַּמָּה חַלָּשׁ וּרְפֵה-כֹחַ הוּא הָאָדָם קְרוּץ הַחֹמֶר.

אָז יִקְרָא שֹֻלַיְמָאן לְכָל-מְשָׁרְתָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ מִבְּנֵי הָאָדָם וּמִן הַשֵּׁדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: לְכוּ שׁוּטוּ בָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וְהָבִיאוּ לִי בָקָר וָצֹאן וְעוֹפוֹת כְּכָל-אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם, גַּם מִירַק הָאֲדָמָה וּמִפְּרִי הָעֵץ הָבִיאוּ אַל תַּמְעִיטוּ, כִּי קָרֹא קָרָאתִי הַיּוֹם אֶת-כָּל-יְצוּרֵי תֵבֵל לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנִי. וַיְמַהֲרוּ כֻלָּם וַיֵּצֵאוּ, וַיָּבִיאוּ אֶת-אֲשֶׁר הֵבִיאוּ וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים וַיָּכִינוּ מַטְעַמִּים, וַיַּעַרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת לְמֵאוֹת לָאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. וַיְהִי כִי רָאָה שֹֻלַיְמָאן כִּי הַכֹּל מוּכָן לִסְעֻדָּה, וַיִּקְרָא אֶת הַלִּוְיָתָן אֲשֶׁר בְּמֵימֵי הַיָּם לָבֹא רִאשׁוֹנָה לֶאֱכֹל. וַיַּעַשֹ הַלִּוְיָתָן כִּדְבַר שֹֻלַיְמָאן. וַיְהִי כְבֹאוֹ וַיִּבְלַע אֶת-כָּל-הַמַּאֲכָלִים אֲשֶׁר הֵכִין שֹֻלַיְמָאן פַּעַם אַחַת וְלֹא יָסָף, וְאַחַר קָרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, צַוֵּה וְיָבִיאוּ לִי עוֹד מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה, כִּי טֶרֶם שָׂבָעְתִּי. וַיִּבָּהֵל שֹֻלַיְמָאן לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיִּקְרָא: הַאֻמְנָם?! וַיַּעַן הַלִּוְיָתָן וַיֹּאמַר: הֲזֹאת תְּשׁוּבָתְךָ לְאוֹרְחֲךָ אֲשֶׁר קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ לְכַלְכְּלוֹ? הַאוֹמֵר אַתָּה לְהַרְעִיבֵנִי וַאֲנִי הִנֵּה הַסְכֵּן הִסְכַּנְתִי לֶאֱכֹל שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם וְכָל-פַּעַם עַל אַחַת שָׁלשׁ מֵאֲשֶׁר נָתַתָּ לִי עַתָּה. וְיָד אַלְלַהּ לֹא קָצְרָה, וְאַתָּה מָה כִי תַלִּין עָלָי?

וַיֵּבושׁ שֹֻלַיְמָאן לְדִבְרֵי הַלִּוְיָתָן, וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָׁמַיְמָה וַיִּקְרָא: אָכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אַלְלַהּ וְאֵין כְּמַעֲשֶֹיךָ. אַתָּה הוּא הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל-חָי, וְאַתָּה לְבַדְּךָ זָן וּמְכַלְכֵּל אֶת-כֻּלָּם. וְאַתָּה פוֹתֵחַ אֶת-יָדֶיךָ וּמַשְֹבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן, וְאֵין אַחֵר זוּלָתְךָ יָכוֹל לַעֲשֹוֹת זֹאת כָּמוֹךָ. וַיִּשְׁתַּחוּ שֹֻלַיְמָאן לִפְנֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם!

 

יג: שֹֻלַיְמָאן וְהָאִשָּׁה הַצִּידוֹנִית    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא שֹֻלַיְמָאן כְּדַרְכּוֹ לַעֲבֹר בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ לִרְאוֹת אֶת-עַמּוֹ וּלְהִתְחַקּוֹת עַל הֲלִיכוֹתָיו וְעַל צְרָכָיו. וַיְהִי כְהַגִּיעוֹ לְצִידוֹן וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה צִידוֹנִית יָפָה לְהַלֵּל, וַיֵּלֶךְ לִבּוֹ אַחֲרֶיהָ, וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה עַל נָשָׁיו. וּמֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ לֹא אָצַל מִמֶּנָּה כָל-אֲשֶׁר שָׁאֲלָה מִמֶּנוּ, וְגַם בָּנָה לָהּ הֵיכָל מְפֹאָר עַל יַד אַרְמוֹנוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא שֹֻלַיְמָאן וְהִנֵּה אִשְׁתּוֹ הַצִּידוֹנִית עֲצוּבַת רוּחַ מְאֹד, וְהִיא בוֹכָה בְכִי תַמְרוּרִים. וַיִּשְׁאָלֶנָּה לֵאמֹר: מַה-לָּךְ? וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: זָכֹר זָכַרְתִּי אֶת-אָבִי מַחְמַדִּי, וַתֵּכֶל נַפְשִׁי אֵלָיו, וְעַל כֵּן אָנֹכִי בוֹכָה. וַיֵּצֶר לְשֹֻלַיְמָאן מְאֹד וַיֹּאמַר: אֲבָל לָמָּה תִבְכִּי, אִשְׁתִּי, וְלָמָּה יֵרַע לְבָבְךְ? קוּמִי וּלְכִי לָךְ לְבֵית אָבִיךְ וְיָשַׁבְתְּ שָׁם יָמִים אוֹ עָשֹׂור עַד אֲשֶׁר יִשְׁקוֹט רוּחֵךְ וְאַחַר תָּשׁוּבִי. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אֵיכָכָה אֵלֵךְ, וְנַפְשִׁי קְשׁוּרָה גַם בְּנַפְשְׁךָ וּמִבַּלְעָדֶיךָ גַּם אַתָּה אֵין לִי חַיִים? וְעַתָּה זֹאת עֲשֵֹה לְהַרְגִּיעֵנִי, צַוֵּה וְיִפְסְלוּ לְמַעֲנִי פֶסֶל תְּמוּנַת אָבִי, וְהָיָה הַפֶּסֶל לְנֶגֶד עֵינַי כָל-הַיָּמִים, וּמִדֵּי יִרְבּוּ גַעְגּוּעַי לְאָבִי וְהִבַּטְתִּי בְפִסְלוֹ וְרָוַח לִי. וַיַּעַשֹ שֹֻלַיְמָאן כִּדְבַר אִשְׁתּוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע כִּי רֶשֶׁת פָּרְשָׂה הָאִשָּׁה לְרַגְלָיו לְלָכְדּוֹ בָהּ. כִּי לֹא אֶל אָבִיהָ נִכְסְפָה הָאִשָּׁה הַצִּידוֹנִית, כִּי אִם אֵל פֶּסֶל אֱלֹהֶיהָ. וַתִּשְׁתַּחוּ הָאִשָּׁה לִפְנֵי הַפֶּסֶל, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד שֹֻלַיְמָאן בְּאַרְמוֹנָהּ, יוֹם יוֹם אַרְבָּעִים יוֹם. וְגַם אֶת-שֹֻלַיְמָאן הַמֶּלֶךְ קָרְאָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת עִמָּהּ לְפָנָיו. וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ עַל מַעֲשֵֹה שֹֻלַיְמָאן וַיִּשָּׁבַע לִנְקוֹם בּוֹ נִקְמָתוֹ.

וּלְשֹֻלַיְמָאן חוֹתַם פְּלָאִים, וְהוּא מְשֻׁבָּץ אֶבֶן יְקָרָה לֹא יְסֻלֶּה עֶרְכָּהּ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וְשֵׁם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם חָרוּת בָּהּ. וַיְהִי הַחוֹתָם לְשֹֻלַיְמָאן כָּאוּרִים וְכַתֻּמִּים, כִּי עַל פִּיהוּ יָדַע שֹֻלַיְמָאן תַּעֲלוּמוֹת, וְעַל פִּיהוּ גִלָּה סִתְרֵי מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, וְעַל כֵּן נִזְהַר מְאֹד הַמֶּלֶךְ בְּחוֹתָמוֹ, וְלֹא הֱסִירוֹ מֵעַל אֶצְבָּעוֹ רֶגַע, זוּלָתִי בְעֵת שֵׁנָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁכַּח שֹֻלַיְמָאן אֶת-חוֹתָמוֹ בַחֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ בְקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ כִּי דָבָר נָחוּץ לוֹ. וַתָּבֹא הַמְשָׁרֶתֶת לְהֵיטִיב אֶת-הַחֶדֶר, וַתֵּרֶא אֶת-הַחוֹתָם וַתִּקָּחֵהוּּ לְשָׁמְרוֹ עַד שׁוּב הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כְצֵאתָהּ וְהִנֵּה “עַפְרִית”, הוּא אַשְׁמְדַאי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, לִקְרָאתָהּ בִּדְמוּת שֹֻלַיְמָאן, וְהִיא לֹא יָדָעָה. וַתְּמַהֵר וַתִּתֵּן אֶת-הַחוֹתָם בְּיָדוֹ. וַיֵּלֶךְ עַפְרִית לַחֲדַר מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן, וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ וַיִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם כְּמִנְהַג שֹֻלַיְמָאן יוֹם יוֹם. וַיְהִי כְשׁוּב שֹֻלַיְמָאן מִדַּרְכּוֹ, וַיַּרְא אֶת-אֲשֶׁר נַעֲשָׁה וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיְנַס לְהָסֵב אֵלָיו אֶת-עֵינֵי בְנֵי בֵיתוֹ, שָׂרָיו וַעֲבָדָיו וּלְהַעֲמִידָם עַל הָאֱמֶת, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁעָה אֵלָיו וְלֹא חָפֵץ לְהַכִּירוֹ וְגַם חָשְׁבוּ אוֹתוֹ לִמְשֻׁגָּע. וַיָּבֶן שֹֻלַיְמָאן, כִּי סָרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעָלָיו, וְכִי עַפְרִית מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים יָרַשׁ אֶת-כִּסְאוֹ בִדְבַר אַלְלַהּ. וַיֶּחֱרַד שֹֻלַיְמָאן חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיָּשֶֹם אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, וַיִּתְהַלֵּךְ תּוֹעֶה יָמִים וְלֵילוֹת. וַיִּלְבַּשׁ שַֹק וָאֵפֶר, וַיְגַדֵּל פֶּרַע, לֶחֶם יָבֵשׁ אָכַל וּמַיִם בִּמְשֹוּרָה שָׁתָה, וַיְכַל יָמָיו בְּצוֹם וּבְכִי, בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לְמַעַן יָשִׁיב אוֹתוֹ אַלְלַהּ עַל כַּנּוֹ כְבָרִאשׁוֹנָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרֶא אֵלָיו מַלְאַךְ אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חָטָאתָ, שֹֻלַיְמָאן, וְחַטָּאתְךָ כָבְדָה מִנְּשֹׂוא. לָקַחְתָּ לְךָ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְאֶת-פִּי אַלְלַהּ לֹא שָׁמָרְתָּ. וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה בְּ“סֵפֶר קָדְשׁוֹ” לֵאמֹר: לֹא תָבֹאוּ בָהֵם, וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם, לְכָל יַטּוּ לִבְּכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם. וְעַתָּה אַרְבָּעִים יוֹם כָּרַעְתָּ בֶּרֶךְ לִפְנֵי פֶסֶל אֱלֹהֵי אִשְׁתְּךָ בַּת צִידוֹן. וְלָכֵן אַרְבָּעִים יוֹם תֵּתַע בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לְכַפֵּר עֲוֹנְךָ. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹע תִּשְׁמַע בְּקוֹל אַלְלַהּ הָרַחְמָן וְלֹא תָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְסָלַח לְךָ עֲוֹנְךָ וֶהֱשִׁיבְךָ עַל כַּנְּךָ כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. וַיָּבֶן שֹֻלַיְמָאן כִּי הֵרַע לַעֲשֹׂות, וַיֹּאמֶר: חָטָאתִי, וְאַתָּה אֱלֹהֵי אָבִי סְלַח-נָא לַעֲוֹנִי כְגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וַיַּעַן אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: סָלַחְתִּי כִדְבָרֶיךָ.

וַיִּשְׁמַע עַפְרִית מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים כִּי סָלַח אַלְלַהּ לַעֲוֹן עַבְדּוֹ שֹֻלַיְמָאן, וַיְּמַהֵר וַיַּעֲזֹב אֶת-כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וַיִּבְרַח הַיָּמָּה, וַיָּטֶל שָׁם אֶת-חוֹתַם שֹֻלַיְמָאן אֲשֶׁר הָיָה בְיָדוֹ, וַיְמַן אַלְלַהּ דָּג גָּדוֹל וַיִּבְלַע אֶת-הַחוֹתָם.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וְשֹֻלַיְמָאן יָשֵׁן וַיָּבֹא אֵלָיו מַלְאַךְ אַלְלַהּ שֵׁנִית בַּחֲלוֹמוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שֹֻלַיְמָאן! קוּם וְהָלַכְתָּ הַיָּמָּה, וּפָרַשְֹתָּ לְךָ חַכָּה וְצַדְתָּ דָּגִים וְאָכַלְתָּ, וּבְכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא יָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ פָּנֶיךָ הַטּוֹבִים אֲשֶׁר כָּחֲשׁוּ מֵרָעָב, וְהוֹד מֶלֶךְ וַהֲדָרוֹ יִנָּתְנוּ לְךָ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וַיִּיקַץ שֹֻלַיְמָאן מִשְּׁנָתוֹ וְהִנֵּה חֲלוֹם, וַיִּפָּעֵם לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ, וַיְמַהֵר הַיָּמָּה וַיִּפְרשׁ חַכָּתוֹ וַיָּצָד דָּג גָּדוֹל. וּבְקָרְעוֹ אוֹתוֹ לִצְלוֹתוֹ, וְהִנֵּה חוֹתָם בְּבִטְנוֹ. וַיְהִי בְהִתְבּוֹנְנוֹ אֵלָיו וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְהַכִּיר כִּי חוֹתָמוֹ הוּא, כִּי שֵׁם אַלְלַהּ חָרוּת בּוֹ, וַתִּגְדַּל שִֹמְחָתוֹ מְאֹד. וַיִמַהֵר וַיַּרְכֵּב אֶת-הַחוֹתָם בְּאֶצְבָּעוֹ וַתְּהִי רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, רוּחַ גְּבוּרָה תַחַת רוּחַ כֵּהָה, וּפָנָיו לֹא הָיוּ עוֹד. וַיֹּאכַל מִן הַדָּג אֲשֶׁר צָלָה בַחֲצִיר שָׂדֶה יָבֵשׁ אֲשֶׁר לָקַט בְּיָדוֹ וּבְכֹחַ אֲכִילָתוֹ הָלַךְ עַד הַגִּיעוּ עַד הֵיכָלוֹ, וְאִישׁ לֹא יָדַע בְּבֹאוֹ, כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ. וַיְמַהֵר וַיִּרְחַץ וַיְחַלֵּף בְּגָדָיו הַקְּרוּעִים וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת, וְגַם כִּתְרוֹ, כֶּתֶר הַזָּהָב, שָׂם עַל רָאשׁוֹ וַיָּשָׁב לִמְלֹך.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא כִתֵּת אֶת-פֶּסֶל הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לְאִשְתּוֹ, וְאוֹתָהּ שָׁלַח בֵּיתָה אָבִיהָ, וְלֹא יָסַף לִרְאוֹתָהּ עוֹד עַד עוֹלָם.

 

יד: שֹֻלַיְמָאן וּבֻלְקַיְשֹ    🔗

וַיַּעַבְרוּ יָמִים רַבִּים, וַיְהִי הַיּוֹם וְשֹֻלַיְמָאן יוֹֹשֵב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְהִנֵּה קַוֵּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נָפְלוּ עַל פָּנָיו דֶּרֶךְ אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹנוֹ, וַיָּרֶם שֹֻלַיְמָאן אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה הַיּוֹנָה, אֲשֶׁר הָפְקְדָה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ עַל הַחַלּוֹן הַהוּא לְהָצֵל עָלָיו בִּכְנָפֶיהָ מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ, אֵינֶנָּה. כִּי כֵן צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-הַצִּפֳּרִים לַעֲמֹד כָּל-אַחַת מֵהֶן בְּחַלּוֹן אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹנוֹ בְשָׁעוֹת קְבוּעוֹת בַּיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְמַחְסֶה בִכְנָפֶיהָ מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְחֻמָּהּ. וַיִּחַר אַף הַמֶּלֶךְ עַל הַיּוֹנָה עַל הֵעָדְרָהּ וְאֶת-פִּיו לֹא שָׁאָלָה. וַיִּשְׁאַל אֶת-נֶשֶׁר הַיָּם הַמְפַקֵּד עַל הַצִּפֳּרִים לֵאמֹר: אַיֵּה הַיּוֹנָה וְאָנָה הָלָכָה? וַיַּעַן הַנֶּשֶׁר בִּרְעָדָה וַיֹּאמַר: לֹא אֵדַע, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא שָׁאֲלָה הַיּוֹנָה אֶת-פִּי בְלֶכְתָּהּ. וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ לַעֲנוֹשׁ אֶת-הַיּוֹנָה קָשֶׁה בְשׁוּבָהּ, לִמְרֹט אֶת-נוֹצָתָהּ מֵעָלֶיהָ וּלְהַצִּיגָהּ לִפְנֵי הַגְּמָלִים בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם לַעֲשֹוֹת בָּהּ כִּרְצוֹנָן.

וַיְהִי כְשׁוּב הַיּוֹנָה אֶל מְקוֹם כְּהֻנָּתָהּ כְּדַרְכָּהּ, וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ נֶשֶׁר הַיָּם וַיּוֹדִיעֶהָ אֶת-דְּבַר הַמֶּלֶךְ. וַתֶּחֱרַד הַיּוֹנָה חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַתְּמַהֵר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּרֹאשׁ כָּפוּף וּבִכְנָפַיִם מֻשְׁפָּלוֹת. וַיִּשְׁאָלֶהָ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: הֲיָדַעַתְּ כִּי בַת-מָוֶת אַתְּ, כִּי הִנַּחַתְּ אֶת-מְקוֹמֵךְ וְאֶת-פִּי לֹא שָׁאָלְתְּ?! וַתַּעַן הַיּוֹנָה וַתּאֹמַר: אַל-נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי לַעֲשֹוֹת רְצוֹן אַלְלַהּ הָלַכְתִּי, וְהוּא שְׁלָחַנִי אַרְצָה שְׁבָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן לֵאמֹר: לְכִי וּמִהַרְתְּ אֶל אַרְמוֹן הַמַּלְכָּה שָׁם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר תִּרְאִי בְעֵינַיִךְ תִּשְׁמְרִי בְלִבֵּךְ, וְשַׁבְתְּ וְסִפַּרְתְּ הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן, וְאָמַרְתְּ לוֹ כִּי אֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ וּפְקֻדָּתִי שָׁמְרָה רוּחֵךְ. וַיִּתְפַּלֵּא שֹֻלַיְמָאן לְדִבְרֵי הַיּוֹנָה, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: סָלַחְתִּי כִדְבָרָיִךְ. וְעַתָּה הַגִּידִי-נָא אֶת-אֲשֶׁר רָאִית. ותַּעַן הַיּוֹנָה וַתֹּאמַר: בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר בִּשְׁבָא הָיִיתִי, וָאֵרֵא וְהִנֵּה שָׁם מַלְכָּה אֲשֶׁר בְּשֵׁם “בֻּלְקַיְשׁ” תִּקָּרֵא, וְהִיא יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַחַמָּה, אֵין בְּכָל-מַלְכוּתְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִשָּׁה יָפָה כָמוֹהָ. וְהִיא מוֹשֶלֶת מֶמְשָׁלָה בְלִי מְצָרִים עַל עַם גָּדוֹל וְנוֹרָא, עַל עַם עָשִׁיר בְּכֶסֶף, בְּזָהָב וּבַעֲבֻדָּה, וְעַל אֶרֶץ רַחֲבַת-יָדַיִם מְלֵאָה כָל-בִּרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעָל וְכָל-בִּרְכוֹת אֶרֶץ מִתָּחַת. וְכִסֵּא לָהּ אֲשֶׁר הָדָר לוֹ וְיֹפִי לוֹ, וְהוּא יָפֶה וְנֶהְדָּר מִכִּסְאֲךָ אָתָּה. וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנָהּ וּמוֹשַב עֲבָדֶיהָ הָרַבִּים, וּמַעֲמַד מְשָׁרְתֶיהָ הֲדוּרֵי הַפָּנִים, אֵין לְתָאֵר בְּמִלִּים, כִּי תִקְצַר לְֹשוֹנִי. אֲבָל אֲהָהּ! כֻּלָּם עוֹבְדֵי אֱלִילִים הֵמָּה, כִּי טַחוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, וְאָזְנָם כָּבְדָה מִשְּׁמוֹעַ אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, כִּי אֵין לָהֶם לֹא נְבִיא אֱמֶת וְלֹא מַטִּיף מוּסָר. וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֹּה אָמַר אֵלַי אַלְלַהּ: לְכִי וְגָלִית אֶת-אֹזֶן שֹֻלַיְמָאן אֲדוֹנְךָ וְחָשׁ שֹֻלַיְמָאן לְעֶזְרָתָם, לְהַצִּילָם מִסִּכְלוּתָם וּמֵאִִוַּלְתָּם וְקָרָא אוֹתָם לַעֲבוֹד אֶת-אַלְלַהּ, אֶת-אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם, וֶהֱשִׁיבָם אֶל דֶּרֶךְ אֱמֶת. וְהָיְתָה זֹאת לָךְ וּלְמַלְכֵּךָ לְמַזְכֶּרֶת חֶסֶד לְפָנָי.

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי עָשִֹיתִי אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ וּפְקֻדָּתוֹ שָׁמְרָה רוּחִי. וְאַתָּה עֲשֵֹה כְחָכְמָתְךָ וְהִצַּלְתָּ אֶת-הָעָם הַהוּא מִתּוֹעָה, לְמַעַן תִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אַלְלַהּ.

וַיַּעַן שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמֶר לַיּוֹנָה: שָׁמַעְתִּי אֶת-דְּבָרֶיךָ. אָמְנָם הֱטִיבוֹת אֲשֶׁר עָשִֹית לִֹשְמוֹעַ בְּקוֹל אַלְלַהּ, יְבָרְכֵךָ אַלְלַהּ, יוֹנָתִי הַטּוֹבָה, וּמֵעַתָּה יִקָּרֵא שְׁמֵךָ “יוֹנַת-הַבְּרָכָה”, כִּי לִבְרָכָה שְׁלָחֵךָ אַלְלַהּ אַרְצָה תֵימָן, וְלִבְרָכָה אֲשִֹימֵךָ גַּם אָנֹכִי מֵעַתָּה בְּהַפְקִידִי אוֹתֵךָ עַל חֵפֶשׂ מְקוֹרוֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּמִדְבָּרוֹת וַאֲשֶׁר בְּכָל-מְקוֹמוֹת חֹרֶב וְצִיָּה, לִהְיוֹת לְמִחְיָה לְכָל-הָאֹרְחוֹת הָעוֹבְרוֹת בָּהֶם, וִיבָרְכוּךָ רַבִּים.

וְעַתָּה לְכִי הַלַּיְלָה וְנַחְתְּ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, וּמָחָר בַּבֹּקֶר תָּסוּרִי אֵלַי שֵׁנִית, לִֹשְמוֹעַ אֶת-אֲשֶׁר אֲצַוֵּךְ.

מִכְתַּב שֹֻלַיְמָאן לְבֻלְקַיְשׂ.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַתָּבֹא הַיּוֹנָה אֶל הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן כְּכָל-אֲשֶׁר צִוָּה וַתִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו אָרְצָה. וַיֹּאמֶר שֹֻלַיְמָאן לַיּוֹנָה: כָּתַבְתִּי מִכְתָּב לְמַלְכַּת שְׁבָא, הִנֵּה הוּא לְפָנַיִךְ, שָׂאִיהוּ אֵלֶיהָ, וְהֵבֵאת לִי תְשוּבָה.

וְזֶה דְבַר הַמִּכְתָּב:

בְּשֵׁם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהַרַחוּם.

מִמֶּנִּי שֹֻלַיְמָאן אִבְּן דָּאוּד “מֶלֶךְ הַמַּאֲמִינִים” מוֹשֵל בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן עַל הַיָּם וְעַל הַיַּבָּשָׁה, עַל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל עוֹף הַשָּׁמַיִם, עַל כָּל-אֵיתָנֵי הַטֶּבַע וְעַל שֵׁדֵי-שַׁחַת, לְבֻלְקַיְשֹ מַלְכַּת שְׁבָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַז בִּטְנִי, כִּי מַלְכָּה גְדוֹלָה כָּמוֹךְ, הַמּוֹשֶלֶת עַל עַם חָזָק וְעַל אֶרֶץ בְּרוּכָה, תִּתְהוֹלְלוּ אַתְּ וְעַמֵּךְ בָּאֱלִילִים, וְלִפְנֵיהֶם אַתֶּם סוֹגְדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים.

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם אִם לֹא יְדַעְתֶּם, כִּי יֵשׁ אֱלֹהֵי אֱמֶת בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַיָּם וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה, וַאֲשֶׁר מִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ, יְצוּרֵי תֵבֵל, וְרַק הוּא לְבַדּוֹ אֶחָד וּמְיֻחָד בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת אֵין עוֹד.

הֲלֹא הִגִּיעוּ לְאָזְנֵיכֶם דִּבְרֵי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים וְחוֹזָיו הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר קָרְאוּ אֶת-בְּנֵי הָאָדָם בְּנֵי תְמוּתָה הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לְהַאֲמִין בֵּאלֹהֵי הָאֱמֶת לְטוֹב לָהֶם, וְלַעֲזוֹב אֶת-אֱלִילֵי הַשֶּׁקֶר אֲשֶׁר אֵין מוֹעִיל בָּם. וְאַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם! וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אַתֶּם הוֹלְכִים אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, מַעֲשֵֹי יָדַי אָדָם, כִּי טַחוּ עֵינֵיכֶם מֵרְאוֹת וְלִבּוֹתֵיכֶם מֵהַשְֹכִּיל.

וְלָכֵן דְּעוּ כִּי לֹא טוֹבָה דֶרֶךְ הַכְּפִירָה וְהָאִוֶּלֶת, אֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים עָלֶיהָ. וְאַתֶּם עֲשֹוּ זֹאת אֵפוֹא וִחְיוּ: חוּשׁוּ בוֹאוּ אֵלַי, אַתְּ וְשָׂרֵי הַמְּלוּכָה וּמוֹרֵי עַמֵּךְ וְמְאַשְּׁרָיו, וּשְׁמַעְתֶּם מִפִּי דְבַר אֱמֶת, וְתוֹרַת אֱמֶת אֲלַמֶּדְכֶם, תּוֹרַת אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וּנְבִיאֵי קָדְשׁוֹ. וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִֹיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָיו, חֻקּוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הַמַּאֲמִינִים עוֹשִֹים, וִהְיִיתֶם מְאֻשָּׁרִים כָּל-יְמֵיכֶם, וְגַם אָנֹכִי וְעַמִּי הַטּוֹב, לִצְדָקָה תֵחָשֶׁב לָנוּ בַּהֲשִׁיבֵנוּ אֶתְכֶם אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, דֶרֶךְ הָאֱמוּנָה בָּאֵל הָאֶחָד.

דְּעוּ כִּי טוֹבָה לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם אִם תִּשְׁמָעוּ, וְרָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם אִם לֹא תִשְׁמָעוּ, רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם!

וְאַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים יִשְׁפֹּט שָׁלוֹם לְכֻלָּנוּ, וְאַתְּ, בֻּלְקַיְשֹ הַמַּלְכָּה, שָׁלוֹם, וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם.

אֲנִי הַמְחַכֶּה לִתְשׁוּבָתֵךָ הַקְּרוֹבָה

שֹֻלַיִמָאן אִבְּן דָאוּד מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם.

וַתֵּדֶא הַיּוֹנָה אַרְצָה שְׁבָא כְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בְּפִיהָ מִכְתַּב הַמֶּלֶךְ, וְעַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר מַלְכוּת אֲשֶׁר שָׁם עָלָיו הַמֶּלֶךְ. וּמַחֲנֵה צִפֳּרִים רַב וְעָצוּם הָלְכוּ עִמָּהּ לְלַוֹּתָהּ בְּדַרְכָּהּ. וַיְהִי כְבֹא הַצִפֳּרִים אַרְצָה תֵימָן וַתָּעֹפְנָה כֻלָּן אֶל אַרְמוֹן בֻּלְקַיְשֹ, הַיּוֹנָה וְכָל הַמַּחֲנֶה עִמָּהּ.

וְהָאַרְמוֹן גָּדוֹל עַד מְאֹד, וְיָפֶה עַד מְאֹד, וּבוֹ שִׁבְעָה שְׁעָרִים כְמִסְפַּר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת כְּמִסְפַּר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ כָּל-יוֹם דֶּרֶךְ חַלּוֹן אַחֵר, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית השָּׁנָה, כִּי כֵן כֻּוְּנוּ הַחַלּוֹנוֹת לִזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ יוֹם יוֹם, חַלוֹן לַיּוֹם חַלּוֹן לַיּוֹם, עַל פִּי תְקוּפַת הָאָרֶץ בְּמַהֲלָכָהּ מִסָּבִיב לַֹשָּמֶשׁ.

וַתַּחְדֹּר הַיּוֹנָה וַתָּבֹא בְעַד הַחַלּוֹן אֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ בַּיוֹם הַהוּא, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ שׁוֹכֶבֶת עַל מִטַּת מַלְכוּתָהּ, מִטַּת שֵׁן מְצֻפָּה כֻלָּהּ זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת, וְהִיא יְשֵׁנָה אֶת-שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם כְּדַרְכָּהּ יוֹם יוֹם. וַתָּטֶל אֶת-מִכְתַּב שֹֻלַיְמָאן עַל חָזֶהָ מִמּוּל לִבָּהּ, וַתֵּשֶׁב לָהּ עַל מִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן עַד הֵקִיצָה הַמַּלְכָּה. וַיְהִי בַהֲקִיצָהּ וַתִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמִּכְתָּב אֲשֶׁר עַל לִבָּהּ. וַתָּעָף הַיּוֹנָה מִמְּקוֹמָה כְּרֶגַע, וַתִּסְתּוֹבֵב מִסָּבִיב לְמִטַּת הַמַּלְכָּה, וְגַם הִשְׁתַּחְוְתָה לִפְנֵי הַמַּלְכָּה בְרֹאשׁ כָּפוּף וּבִכְנָפַיִם מֻשְׁפָּלוֹת. וַתָּבֶן הַמַּלְכָּה כִּי יּוֹנָה שְׁלוּחָה הִיא וְכִי הִיא הֵבִיאָה אֶת-הַמִּכְתָּב אֵלֶיהָ. וַתִפְתַּח אֶת-הַמִּכְתָּב וַתִּקְרָאֵהוּ, וְהִנֵּה הוּא מִכְתָּב מִשֹֻלַיְמָאן מֶלֶךְ אִשְֹרָאִיל, אֲשֶׁר שֵׁמַע פָּרָשַׁת גְדֻלָּתוֹ הִגִיעַ לְאָזְנֶיהָ. וַתְּמַהֵר וַתִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת-אַנְשֵׁי בֵיתָהּ וְרוֹאֵי פָנֶיהָ, וַתְּסַפֵּר לָהֶם אֶת-דְּבַר הַמִּכְתָּב וְגַם שָׁאֲלָה בַעֲצָתָם כְּדָת מַה-לַּעֲנוֹת? וַיּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: שָׂרָתֵנוּ הַמַּלְכָּה לְעוֹלָם תִּחְיִי, אָנוּ עֲבַדַיִךְ וְאַתְּ מַלְכָּתֵנוּ, מוֹצָא שְֹפָתַיִךְ נִשְׁמֹר וְכָל-אֲשֶׁר תְּצַוִּינוּ נַעֲשֶֹה.

וַתֹּאמֵר בֻּלְקַיִשֹ: שָׂמַחְתִּי לְדִבְרֵיכֶם מְאֹד, וְעַתָּה זֹאת אֶעֱשֶֹה: שָׁלֹחַ אֶשְׁלַח לְשֹֻלַיְמָאן מַלְאָכִים, וּמַשְֹאוֹת אֶשָּׂא מֵאֵת פָּנַי אֵלָיו, וְגַם שְׁאֵלוֹת וְחִידוֹת אָשִֹים בְּפִי הַמַּלְאָכִים אֵלָיו. וְהָיָה אִם יִפְתֹּר שֹֻלַיְמָאן אֶת-הַחִידוֹת וְאֶת-הַשְּׁאֵלוֹת כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי, וְיָדַעְתִּי כִי נְבִיא אַלְלַהּ הוּא, וְהָלַכְתִּי אֵלָיו וְגַם אַתֶּם תָּבֹאוּ עִמִּי וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו תּוֹרָה וְשָׁמַרְנוּ וְעָשִֹינוּ; וְאִם אָיִן – וְיָדַעְתִּי כִי אַךְ תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ לְהִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עֵָלֵינוּ, וְיָצָאנוּ עָלָיו לַמִּלְחָמָה, וְהֶרְאֵינוּ לוֹ נַחַת זְרוֹעֵנוּ.

וְזֶה דְבַר הַמַּשְֹאוֹת אֲשֶׁר שָׁלְחָה הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ לְשֹֻלַיְמָאן: חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנִים זָהָב וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנִים כֶּסֶף, חֲמִשָּׁה רוֹטָל מִשְׁקַל הַלְּבֵנָה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת חַרְבוֹת-פִּיפּיּוֹת מְצֻפּוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, וּשְׁנַיִם כְּתָרִים זָהָב מְשֻׁבָּצִים אַבְנֵי-חֵן אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כְמוֹהֶן לְגֹדֶל וּלְיֹפִי, וּפְנִינָה אַחַת גְּדוֹלָה וִיקָרָה בְתוֹךְ קֻפְסַת יַהֲלֹם סְגוּרָה, וּנְטִיפוֹת-תֵימָן אֲשֶׁר אֵינָן נְקוּבוֹת, נְטִיפוֹת צִבְעוֹנִים רַבּוֹת מְאֹד לַעֲשֹוֹת לוֹ מֵהֶן מַחֲרֹזֶת, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת לְהַלֵּל, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נְעָרִים אֲשֶׁר יִפְעָה לָהֶם כִּנְעָרוֹת, וְהַנְּעָרוֹת לְבוּשׁוֹת הָדָר כִּנְעָרִים, וְהַנְּעָרִים לְבוּשִׁים הָדָר כִּנְעָרוֹת. וַתְּצַו הַמַּלְכָּה עַל הַנְּעָרִים לְחַקּוֹת אֶת-קוֹל הַנְּעָרוֹת בְּדַבְּרָן, וְלַנְּעָרוֹת אָמְרָה לְחַקּוֹת אֶת-קוֹל הַנְּעָרִים בְּדַבְּרָם לְמַעַן יִקְשֶׁה עַל שֹֻלַיְמָאן לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם. וַתִּתֵּן אֶת-הַכֹּל בְּיַד אַל-מֻנְזֵר בֶּן עֻמָר שָׁלִישָׁהּ, אֲשֶׁר מִנְּתָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ הַמַּלְאָכִים, וְגַם מִכְתָּב כָּתְבָה לְשֹֻלַיְמָאן עַל יָדוֹ וַתִּשַׁלְּחֵם.

וְזֶה דְבַר הַמִּכְתָּב:

מִמֶּנִי בֻּלְקַיְשֹ מַלְכַּת שְׁבָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, בַּת הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲהוּבַת הַיָּרֵחַ, אֲשֶׁר עַמָּהּ לֹא יֵחַת מִפְּנֵי כֹל. וְאַרְצָהּ גַּן אֱלִילִים, אֶל שֹֻלַיְמָאן מֶלֶךְ הַמַּאֲמִינִים, שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

הִנְּנִי שׁוֹלַחַת לְךָ אֶת-עַבְדִּי, אֶת-אַל-מֻנְזֵר בֶּן עֻמָר, לְבַקֶּרְךָ בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם עַמִּי וְאַרְצִי וְלִמְסֹר לְךָ בְּרָכָה וּמַשְֹּאֵת לִהְיוֹת לְךָ לְמַזְכֶּרֶת וּלְאוֹת כִּי נְכוֹנִים אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ לָבֹא עִמְּךָ בִּבְרִית יְדִידוּת לִֹשְמֹעַ מַה-בְּפִיךָ וּלְהַאֲמִין בֵּאלֹהֶיךָ, וְרַק בְּזֹאת תִּבָּחֵן, בְּהַבְדִּילְךָ בֵּין הַנְּעָרִים וּבֵין הַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלַחַת אֵלֶיךָ, וּבְהַגִּידְךָ מַה בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה הַסְּגוּרָה בְטֶרֶם תִּפְתְּחֶנָּה וּבְנָקְבְּךָ אֶת-הַנְּטִיפוֹת הַשְׁלוּחוֹת בְּיָדֶיךָ אַתָּה, בְּלִי עֶזְרַת בְּנֵי אָדָם וְשֵׁדִים, לַעֲשֹוֹת לְךָ מַחֲרֹזֶת.

וְאַתָּה שָׁלוֹם וּמַלְכוּתְךָ שָׁלוֹם

מִמֶּנִי בֻּלְקַיְשֹ מַלְכַּת שְׁבָא.

וּבְתֵת הַמַּלְכָּה אֶת-מִכְתָּבָהּ בְּיַד אַל-מֻנְזֵר שָׁלִישָׁהּ רֹאשׁ הַמַלְאָכִים הוֹסִיפָה לֵאמֹר: כְּבוֹאֲךָ אֶל שֹֻלַיְמָאן וְנָתַתָּ לוֹ אֶת-מִכְתָּבִי וְרָאִיתָ אִם יַבִּיט עָלֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְיָדַעְתָּ כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא, וּבָאתָ עִמּוֹ בִדְבָרִים, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-אֲשֶׁר יַגִּיד לְךָ, לְהָבִיא דְבָרָיו אֵלַי בְשׁוּבְךָ, אַל תַּפֵּל דָּבָר. וְאִם מַבַּט זַעַם יִהְיֶה מַבָּטוֹ אֵלֶיךָ, וְיָדַעְתָּ כִּי מֶלֶךְ יָהִיר הוּא, וְהָפַכְתָּ לוֹ עֹרֶף וּמִהַרְתָּ לָֹשוּב, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

וַיִּשְׁתַּחוּ אַל-מֻנְזֵר לַמַּלְכָּה וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ הוּא וְכָל-הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר עִמּוֹ, וְהַיּוֹנָה וְלַהֲקַת הַצִּפֳּרִים הוֹלְכוֹת לִפְנֵיהֶם לְהוֹרוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ.

וַיְהִי כְהַקְרֵיבָם לָבֹא אַרְצָה כַנְעָאן, וַתְּמַהֵר הַיּוֹנָה לָלֶכֶת אֶל שֹֻלַיְמָאן יוֹמַיִם לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים, וַתְּסַפֵּר לְשֹֻלַיְמָאן אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ עִם בֻּלְקַיְש, וְגַם הוֹדִיעָה אוֹתוֹ אֶת-דְּבַר הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ וְאֶת-הַמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֵלָיו הַמַּלְכָּה. וַיִּשְֹמַח הַמֶּלֶךְ מְאֹד לְדִבְרֵי הַיּוֹנָה.

אָז יְצַוֶּה הֶַמֶּלֶךְ לַֹשֵּדִים לֵאמֹר: קְחוּ לִבְנֵי כֶסֶף וְלִבְנֵי זָהָב, וְרַצְּפוּ בָהֶן דֶּרֶךְ שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת אָרְכָּהּ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבָּהּ, לַעֲבֹר בָּהּ מַלְאֲכֵי הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ וְכָל-הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. וַיַּעֲשֹוּ הַשֵּׁדִים אֶת-מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וַיְרַצְּפוּ אֶת-הַדֶּרֶךְ לְבֵנִים לְבֵנִים, אַחַת זָהָב וְאַחַת כָּסֶף, וּבֵין שְׁתֵּי הַלְּבֵנִים הִשְׁאִירוּ מָקוֹם פָּנוּי כְּגֹדֶל לְבֵנָה, כְּמִכְסַת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר שָׁלְחָה בֻלְקַיְשֹ הַמַּלְכָּה וַאֲשֶׁר יָדַע שֹֻלַיְמָאן אֶת מִסְפָּרָן בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ. וַיִּצַו גַם עַל מְפַקֵּד הַחַיִל לֵאמֹר: קַדֵּם תְּקַדֵּם אֶת-פְּנֵי מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשֹ בְּהוֹד וְהָדָר וְהַעֲמַדְתָּ מִסָּבִיב לְאַרְמוֹנִי אֶת-כָּל-הַצָּבָא, וּפָקַדְתָּ עַל שׁוֹמְרֵי סוּסַי וְעַל הַמְפַקְּדִים עַל הַחַיּוֹת וְעַל הָעוֹפוֹת וְעַל כָּל-יֶתֶר חֵילוֹת הַטֶּבַע, וּבָאוּ גַם הֵם וְהֵבִיאוּ אִתָּם אֶת-הַסּוּסִים, אֶת-הַחַיּוֹת וְאֶת-הָעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם וְצָבְאוּ מִסָּבִיב לַחַיִל, וְרָאוּ כָל-הַבָּאִים וְנוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי בִרְכַּת אַלְלַהּ עָלֵינוּ וְיָרְאוּ מִפָּנֵינוּ וְשָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, דֶּרֶךְ הָאֱלִילוּת וְהָאִוֶּלֶת, וְעָבְדוּ אֶת-אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשָׁה אֶת-הַשָׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה שֹֻלַיְמָאן.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָבְרוּ מַלְאֲכֵי בֻלְקַיִשֹ אֶת-רְחוֹב הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וַיִּרְאוּ אֶת-הַחֲלָלִים אֲשֶׁר בֵּין הַלְּבֵנִים וַיִּירְאוּ מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יַחְשֹׁד הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן בָּנוּ כִי גָנַבְנוּ אֶת-הַלְּבֵנִים, וַיְּמַהֲרוּ וַיְרַצְּפוּ אֶת-הַחֲלָלִים בַּלְּבֵנִים, בְּלִבְנֵי הָּזָּהָב וְהַכֶּסֶף אֲשֶׁר הֵבִיאוּ עִמָּם מַתָּנָה לְשֹֻלַיְמָאן, עַד הַגִּיעָם בֵּיתָה הַמֶּלֶךְ; וַיְהִי כְבֹאָם וַיִּרְאוּ אֶת-כָּל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן וְאֶת-הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, כִּסֵא הַשֵּׁן, הַמְצֻפֶּה זָהָב מוּפָז וְכֶתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ וּלְפָנָיו מְשָׁרְתָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ וְכֻלָּם לְבוּשִׁים הָדָר, וּמָגִנֵּיהֶם מָגִנֵּי זָהָב שָׁחוּט בִּידֵיהֶם, וַיִּתְפַּלְּאוּ מְאֹד עַל גְּדֻלַּת הַמֶּלֶךְ וְעַל כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְעַל תִּפְאֶרֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ כֻלָּם בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד לִפְנֵי שֹֻלַיְמָאן אַרְצָה וַיִּשְּׁקוּ עֲפַר רַגְלָיו.

וַיּוֹֹשֶט אַל-מֻנְזַר לְשֹֻלַיְמָאן הַמֶּלֶךְ אֶת-מִכְתַּב בֻּלְקַיְשֹ וְאֶת-הַמַּתָּנוֹת, וַיִּקְרָא שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: אָכֵן יֵשׁ לִי רָב, וּבְכָל-זֹאת לֹא אֶמָּנַע מִקַּבֵּל בְּרָצוֹן אֶת-אֲשֶׁר שָׁלְחָה לִי הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ, לְמַעַן כַּבְּדָהּ. וּבְרוּכָה גַם בְּרוּכָה תִהְיֶה עַל הַפְּנִינָה אֲשֶׁר בַּקֻּפְסָה הַסְּגוּרָה, כִּי טוֹבָה הִיא בְעֵינַי מְאֹד, וְגַם עַל הַנְּטִיפוֹת הַנִּפְלָאוֹת, נְטִיפוֹת תֵימָן הַמְגֻוָּנוֹת שָׁחוֹר וְלָבָן, אוֹדֶה וּבְיָדִי אֲנַקְּבֵן וְעָשִֹיתִי לִי מֵהֵן מַחֲרֹזֶת אֲשֶׁר בְּשֵׁם “מַחֲרֹזֶת בֻּלְקַיְשֹ” אֶקְרָאֶנָּה וְהָיְתָה לְֹשַעֲשׁוּעִים בְּיָדִי בְעִתּוֹת מְנוּחָתִי. וְאֵל הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת צִוָּה שֹֻלַיְמָאן וַיִּרְחֲצוּ יְדֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לְעֵינָיו מִתּוֹךְ כִּיּוֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִבְרֵכַת הַשַּׁיִשׁ הַמְגֻוָּן הַמְלֵאָה לָהּ וְרָדִים אֲשֶׁר בָּאוּלָם, לְהָשִׁיב רוּחָם מֵחֹם הַיּוֹם וּמֵעֲמַל הַדָּרֶךְ. וַיְהִי כְרָחְצָם וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵלֶּה יוֹצְקִים אֶת-מֵי הַוְּרָדִים עַל יְדֵיהֶם וְרוֹחֲצִים, וְאֵלֶּה חוֹפְנִים אֶת-הַמַּיִם בְכַפּוֹת הַיָּדַיִם וְרוֹחֲצִים. וַיַּעֲמִידֵם שֹֻלַיְמָאן אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת נִפְרָדוֹת, כִּי כֵן אָמְרָה לוֹ רוּחַ נְבוּאָתוֹ לֵאמֹר: הַיּוֹצְקִים מַיִם עַל יְדֵיהֶם הֵם נְעָרִים, וְהַחוֹפְנוֹת בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם לְרָחְצָה, הֵן נְעָרוֹת. וַיִּתְפַּלְּאוּ מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשֹ עַל חָכְמַת שֹֻלַיְמָאן מְאֹד מְאֹד. וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם בְּתִמָּהוֹן וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן נְבִיא אֱלֹהִים אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ שֹֻלַיְמָאן בְּעֵינֵינוּ. רַבּוֹת שָׁמַעְנוּ בְאַרְצֵנוּ עַל חָכְמָתְךָ וְלֹא הֶאֱמַנּוּ, וְהִנֵּה בָאנוּ הֲלוֹם וּבְעֵינֵינוּ רָאִינוּ, כִּי לֹא הֻגַּד לָנוּ גַם הַחֵצִי, הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְנוּ. אַשְׁרֵי אֲנָשֶּׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד, הַשּׁוֹמְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ. יְהִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֱלֹהֵינוּ בָרוּךְ!

וַיִּקְּדוּ כֻלָּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי אֱלֹהֵי שֹֻלַיְמָאן.

* *

*

וַיֵּשְׁבוּ מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשֹ בְּאַרְמוֹן שֹֻלַיְמָאן יָמִים אֲחָדִים, וַיְכַבְּדֵם שֹֻלַיְמָאן מְאֹד. וְאַחַר שָׁבוּ אֶל בֻּלְקַיְשֹ וַיְסַפְּרוּ לָהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר רָאוּ, אֶת-כְּבוֹד עֹשֶר הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן, וְאֶת-כָּל-בֵּית נְכֹאתוֹ וְאוֹצְרוֹתָיו, וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְנָשָׁיו וּפִלַּגְשָׁיו וְאֶת-פָּרָשַׁת חָכְמָתוֹ וּתְבוּנַת לִבּוֹ, וְאֶת-אֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם אֶת-כָּל-שְׁאֵלוֹתֵיהֶם וְחִידוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר שָׂמָה הַמַּלְכָּה בְפִיהֶם. וַתִּשְׁתַּחוּ בֻּלְקַיְשֹ וַתֹּאמַר: אָכֵן אֵין כְּשֹֻלַיְמָאן מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנָבִיא גָדוֹל בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵין כֵּאֱלֹהֵי שֹֻלַיְמָאן. וַתְּמַהֵר הַמַּלְכָּה וַתַּעַל אֶל שֹֻלַיְמָאן יְרוּשָׁלָיְמָה, וַתִּתְיַהֵד הִיא וְכָל עַמָּהּ אִתָּהּ.

וַיַּרְא שֹֻלַיְמָאן אֶת-בֻּלְקַיִשֹ וְהִנֵּה הִיא חֲכָמָה וְיָפָה מֵאֵין כָּמוֹהָ. וַיַּחְמֹד חָכְמָתָהּ וְיָפְיָהּ בְּלִבּוֹ, וַיִּשָׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה עַל נָשָׁיו וַיֶּאֱהָבֶנָּה מִכָּל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מָלַךְ שֹֻלַיְמָאן גַּם עַל תֵימָן הַיָפָה וְהָעֲשִׁירָה, וַיִּגְדַּל עָשְׁרוֹ עַל אַחַת שֶׁבַע וְאַלְלַהּ עִמּוֹ.

 

טו: דִּבְרֵי יְמֵי שֹֻלַיְמָאן הָאַחֲרוֹנִים    🔗

וַיְהִי כִי מָלְאוּ לְשֹֻלַיְמָאן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וַיָּבֹא אֵלָיו עַזְרָאִיל מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּאַחַד הַיָּמִים לְבַקְּרוֹ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ שֹֻלַיְמָאן לֵאמֹר: מַה-לְּךָ פֹּה? וַיַּעַן עַזְרָאִיל וַיֹּאמַר: בִּדְבַר אַלְלַהּ שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: צַוֵּה לְבֵיתְךָ כִּי קָרוֹב יוֹם פְּקֻדָּתֶךָ. וַיּוֹסֶף שֹֻלַיְמָאן לִֹשְאֹל: וּמָתַי יוֹם פְּקֻדָּתִי וְאֵדָעֵהוּ? וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמַר: הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִצְמַח עֵץ חֲרוּבִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּכְרַע שָׁם לִתְפִלָּה, בְּ“בֵית מִקְדַּשׁ” אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ בְּיָדֶיךָ, הוּא יוֹם פְּקֻדָּתֶךָ. כִּי מִדֵּי הִתְפַּלֵּל שֹֻלַיְמָאן בְּבֵית אַלְלַהּ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, צָמַח עֵץ בִּמְקוֹם תְּפִלָּתו, וְהִגִּיד הָעֵץ לְשֹֻלַיְמָאן שְׁמוֹ וְגַם אֶת-תּוֹעַלְתּוֹ וְרָעָתוֹ לִיצוּרֵי תֵבֵל יְגַלֶּה הָעֵץ לְשֹֻלַיְמָאן, וְרָשַׁם שֹֻלַיְמָאן אֶת-הַדְּבָרִים עַל סֵפֶר לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי הָאָדָם אַחֲרָיו. וְאַחַר יְצַוֶּה שֹֻלַיְמָאן וְהֶעְתִּיק אֶת-הָעֵץ מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ אֶל הַגַּן אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ. כֹּה יַעֲשֶֹה שֹֻלַיְמָאן יוֹם יוֹם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא שֹֻלַיְמָאן וְהִנֵּה צָמַח עֵץ חֲרוּבִים בִּמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ, וַיֵּדַע כִּי הִגִּיעָה שְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם כִּדְבַר עַזְרָאִיל אֵלָיו. וַיְמַהֵר וַיָּבֹא אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבוֹ, וַיְצַו לְהָבִיא לוֹ תַּכְרִיכִים לַעֲטֹף בָּהֶם גּוּפָתוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ וַיִּטְבֹּל בַּמַיִם וַיִּטַּהֵר; וְגַם קָרָא אֶל אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם לְכַפֵּר לוֹ עֲוֹנוֹתָיו וְחַטֹּאתָיו אֲשֶׁר חָטָא בִימֵי חַיָּיו. וְאַחַר אָסַף אֶת-בָּנָיו כֻלָּם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אָנֹכִי נֶאֱסָף אֶל אֲבוֹתַי, וְאַתֶּם, בָּנַי, שִׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וּלְכוּ בִדְרָכָיו כָל-הַיָּמִים לְטוֹב לָכֶם. עֲשֹוּ חֶסֶד וּצְדָקָה בָאָרֶץ; וּמִצְוַת “הַכְנָסַת אוֹרְחִים” תִּהְיֶה תָמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם, וְאַל תִּשְׁכָּחוּהָ רֶגַע. כִּי כָל-הַמַּכְנִיס אוֹרֵחַ בְּבֵיתוֹ בָעוֹלָם הַזֶּה, יִזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ שֶׁל אַלְלַהּ בָּעוֹלָם הַבָּא בְּגַן-עֶדְנוֹ יַחַד עִם כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים מַכְנִיסֵי הָאוֹרְחִים.

וַיִּשׁכַּב שֹֻלַיְמָאן עִם אֲבוֹתָיו, וּצְחוֹק קַל רִחֵף עַל שִֹפְתוֹתָיו.

וַיִּקְבְּרוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אֶת-שֹֻלַיְמָאן בִּטְבֶרְיָה. וְיֵשׁ קוֹבְעִים מְקוֹם קְבוּרָתוֹ בְּבֵית לָחֶם. וַאֲחֵרִים קוֹבְעִים אוֹתוֹ בְקֶבֶר אָבִיו דָּאוּד אֲשֶׁר עַל יַד “בֵּית מִקְדַּשׁ” אַלְלַהּ בִּירוּשָׁלָיִם, וְרַק אַלְלַהּ לְבַדוֹ יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת רַק לוֹ לְבַדּוֹ הִיא.

 

טז: אַלחַ’צְ’ר    🔗

וְאַלחַ’צְ’ר, הוּא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אַחַד הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מֵעוֹלָם, וּשְׁמוֹ נִשָּׂא בְפִי כֹל כַּעֲרָבִים-מֻשְׂלִמִים וְכַעֲרָבִים-נוֹצְרִים בְּכָל-עֵת, אִם בִּשְׁעַת שִֹמְחָה וְאִם בְּעֵת צָרָה, וְהוּא הַנִּקְרָא בְפִיהֶם אַלחַ’צְ’ר, לֵאמֹר: “הַיָּרֹק”, בִּהְיוֹתוֹ בְעֵינֵיהֶם סֵמֶל הָרַעֲנַנוּת אֲשֶׁר לֹא תִבֹּל וּכְסֵמֶל חַיֵּי הַנֵּצַח אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ מָוֶת. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר מָצָא אֶת-“מַעְיַן הַמַּיִם הַחַיִּים”, אֲשֶׁר כָּל-הַזּוֹכֶה לִֹשְתּוֹת מִמֵּימָיו מִן הַחַי וּמִן הַצּוֹמֵחַ יִפְרַח וָחַי לְעוֹלָם, וְהָיָה מַרְאֵהוּ רַעֲנָן וּמְלֵא לְֹשַד עֲלוּמִים לֹא יֶחְדָּל, וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוּ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ הַיָּרֹק לֹא יִבֹּל.

וּמַעְיַן הַמַּיִם הַחַיִים מְקוֹמוֹ, לְפִי דִבְרֵי יוֹדְעֵי דָבָר, בֵּין שְׁנֵי הַיַּמִּים, הַיָּם הַתִּיכוֹן מִזֶּה וְיַם סוּף מִזֶּה, וְרַבִּים מֵהַקַּדְמוֹנִים הִתְאַמְּצוּ לְגַלּוֹת מְקוֹמוֹ וְלֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדָם, זוּלָתִי אַלחַ’צְ’ר אֲשֶׁר מְצָאָהוּ וְגַם הִשְֹכִּיל לִֹשְתּוֹת מִמֵּימָיו, וְלָכֵן זָכָה לְחַיֵּי נֶצַח, וּבְכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ אֶת-שְׁמוֹ שָׁם הוּא, וּבְכֹחַ חַיֵּי הַנֵּצַח הַנְּטוּעִים בּוֹ הוּא מַאֲצִיל חַיִּים לְכָל-הַדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ בֶאֱמֶת.

גַּם אַלֶּכְסַנְדֵּר “בַּעַל הַקְּרָנַיִם”, הוּא אַלֶּכְסַנְדֵּר הַגָּדוֹל, הִצְלִיחַ לִמְצוֹא אֶת-מְקוֹם הַמַּעְיָן בְּלֶכְתּוֹ לְמַסָּעָיו לְהִלָּחֵם אֶת-מִלְחֲמוֹתָיו. אֲבָל הוּא לֹא הִשְֹכִּיל עֲשֹוֹת דָּבָר בְּעִתּוֹ וְלֹא שָׁתָה מִן הַמַּיִם, וְעַל כֵּן גַּם הוּא מֵת כְּמוֹת כָּל-הָאָדָם. וְרַק הַדָּגִים הַמְלוּחִים אֲשֶׁר לָקַח עִמּוֹ צֵידָה לְדַרְכּוֹ לוֹ וּלְחֵילוֹ, הֵם שָׁבוּ לִתְחִיָּה וַיִמָּלְטוּ מִבֵּין יְדֵיהֶם. כִּי בְשֶׁבֶת אַלֶּכְסַנְדֵּר בְּאַחַד הַיָּמִים עִם אַנְשֵׁי צְבָאוֹ עַל שְֹפַת הַמַּעְיָן לָנוּחַ מֵעֲמַל דַּרְכָּם וְלֶאֱכֹל אֶת-אֲרוּחָתָם, דָּגִים מְלוּחִים וְלֶחֶם, וַיִּרְחֲצוּ אֶת-הַדָּגִים בְּמֵי הַמַּעְיָן, וַיָּשׁוּבוּ הַדָּגִים לִתְחִיָּה, וַיִּחָלְצוּ מִבֵּין יְדֵי רוֹחֲצֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיְמָה לִחְיוֹת חַיֵּי נְצָחִים. וְלֹא הֵבִין אַלֶּכְסַנְדֵּר כִּי מַעְיַן חַיִּים הוּא הַמַּעְיָן אֲשֶׁר יָשַׁב עַל יָדוֹ וַיֵּשְׁתְּ מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר הֵבִיא אִתּוֹ בְכַדֵּי חֶרֶס וּבְנֹאדוֹת עוֹר.

וְעַל אֹדוֹת יַחַשׂ מִשְׁפַּחַת אַלְחַ’צְ’ר נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַסּוֹפְרִים יוֹדְעֵי הָעִתִּים. מֵהֶם אוֹמְרִים: כִּי הוּא מִבְּנֵי אַרְפַּכְשָׁד בֶּן שֵׁם בֶּן נוּח עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּמֵהֶם אוֹמְרִים: לֹא! כִּי הוּא מִבְּנֵי עוּץ. הוּא עֵשָׂו בֶּן אִשְֹחָק בֶּן אִבְּרָהִים יְדִיד אַלְלַהּ. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: כִּי הוּא רַק מִמִּשְׁפַּחַת פַרְעַוְן מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר בִּימֵי מוּסָה “כֵּלִים אַלְלַהּ”5 וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת.

וְעַבְּד אַל חַאפֵט' אַבּוּ אַל קַאסֶם אוֹמֵר, שֶׁאַלְחַ’צְ’ר הוּא בֶן מְלָכִים, וְשֵׁם אָבִיו עַאמֶל מֶלֶךְ עֲרָב, וְשֵׁם אִמּוֹ פָארֶשֹ אֲלִהָה. וְהִיא יָלְדָה אוֹתוֹ בִמְעָרָה בְּבָרְחָהּ מִפְּנֵי בַעֳלָהּ הַמֶּלֶךְ מִסִּבָּה נַעֲלָמָה. וַיְהִי בְצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה בְעֵת לִדְתָּהּ, וַתְּבַקֵּשׁ מֵאֵת רוֹעֵה הַצֹּאן אֲשֶׁר יָשַׁב עִמָּהּ בַּמְּעָרָה, לָחוּס עַל הַיֶּלֶד וּלְאַמְּצוֹ לוֹ כְבֵן. וַיַּעַשֹ הָרוֹעֶה כִדְבַר הָאִשָּׁה וַיֵּינֶק אֶת-הַיֶּלֶד בַּחֲלֵב עֵז מֵעִזָּיו. וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּיף וַיְהִי חָסֹן כָּאַלּוֹן, גּוּפוֹ בָרִיא, וְקוֹמָתוֹ גְבוֹהָה, עֵינָיו יָפוֹת וְנֶחְמָדוֹת, וּפָנָיו מְלֵאִים וְרַעֲנַנִּים, וּשְֹעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ לָבָן כְּזָקֵן הַנּוֹתֵן יִרְאַת כְּבוֹדוֹ עַל פְּנֵי כֹל. שְׂפָתוֹ צֶחָה וְנִמְלָצָה עַד מְאֹד וְהוּא מְמַהֵר לְדַבֵּר רָמוֹת וְנִשְֹגָּבוֹת בַּעֲרָבִית, כִּי רוּחַ אַלְלַהּ נוֹסְסָה בוֹ וְהוּא בֶן עֶשְֹרִים, וַיֶּאֱהָבוּהוּ וַיַּחְמְדוּהוּ כָל-רוֹאָיו. וַיְהִי אַלְחַ’צְ’ר גַּם מֵיטִיב לִכְתֹּב כְּתִיבָה יָפָה עַד לְהַלֵּל אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיּוֹצֵא מֶלֶךְ עֲרָב כְּרוּז לֵאמֹר: מִי הַאִישׁ הַיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר צַחוֹת וְלִכְתֹּב צַחוֹת בַּשָּׂפָה הָעֲרָבִית וַאֲשֶׁר כְּתָב יָדוֹ יָפֶה וּמְהֻדָּר, יָסוּר אֶל אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה וְהָיָה לְמַזְכִּיר הַמֶּלֶךְ, וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ תִהְיֶה שְׁלֵמָה מֵעִם אוֹצַר הַמְּלוּכָה וְכָבוֹד גָּדוֹל יִנָּתֵן לוֹ.

וַיְהִי כִי שָׁמַע הָרוֹעֶה אוֹמֵן אַלְחַ’צְ’ר אֶת-הַכְּרוּז, וַיּוֹדַע לַמַּלְכוּת אֶת-דְּבַר אַלְחַ’צְ’ר וְאֶת-אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלְלַהּ מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה וְאֶת-אֲשֶׁר חֲנָנוֹ בִיפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ בְכָל הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאוֹ. וּבְהַעֲמִידָם אוֹתוֹ לְנִסָּיוֹן מָצְאוּ בוֹ עֶשֶֹר יָדוֹת עַל כָּל-אֲשֶׁר אָמַר הָרוֹעֶה וְעַל כָּל-יֶתֶר הַבָּאִים לִכְרוּז הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי אַלְחַ’צְ’ר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ לְמַזְכִּיר וַיֶּאֱהָבֵהוּ הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְכָל-הָאָרֶץ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּתְגַּלְגֵּל שִֹיחָה בֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין אַלְחַ’צְ’ר עַל אֹדוֹת מוֹצָאוֹ וְיַחַשֹ אֲבוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ הַשִֹּיחָה נוֹדַע לַמֶּלֶךְ כִּי אַלְחַ’צְ’ר הוּא בְנוֹ, בֶּן אִשְׁתּוֹ פָארֶשֹ-אֲלִהָה אֲשֶׁר בָּרְחָה מִמֶּנוּ וְהוּא לֹא מְצָאָהּ. וַיִּתְעַצֵּב מְאֹד אֶל לִבּוֹ עַל אִשְׁתּוֹ כִי אֵינֶנָּה, וּכְנֶגֶד זֶה גָדְלָה שִֹמְחָתוֹ עַל הַבֵּן הַיַּקִּיר אֲשֶׁר מָצָא מִבְּלִי מֵשִֹים וְגַם הוֹדִיעַ הַדָּבָר לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו וּלְבָאֵי בֵית הַמַּלְכוּת. וַיְהִי כִי זָקֵן הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְלֹא יָכֹל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי עַמּוֹ וַיַּמְלֵךְ אֶת-בְּנוֹ אֶת-אַלְחַ’צְ’ר תַּחְתָּיו בְחַיָּיו, וַיְהִי אַלְחַ’צְ’ר לְמֶלֶךְ עַל עֲרָב.

וְאַלְחַ’צְ’ר צַדִּיק תָּמִים וִישַׁר דֶּרֶךְ, וַיִּשְׁפֹּט אֶת-עַמּוֹ בְצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים, וְגַם יָדוֹ קָשְׁתָה עַל כָּל-גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְשָׂרֶיהָ אֲשֶׁר לֹא הָלְכוּ בְדֶרֶךְ הַצֶּדֶק, וְגַם עִוְּתוּ אֶת-הַיְשָׁרָה. וַיְהִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לָהֶם כָּל-הַיָּמִים, אַךְ תַּחַת זֹאת גָּדְלָה חִבַּת הָעָם וְאַהֲבָתוֹ אֵלָיו בִּגְלַל יָשְׁרוֹ וְטוּב לִבּוֹ וְאַהֲבָתוֹ אֶת-הַצֶּדֶק.

וַתַּעֲבֹרְנָה שְׁנוֹת מִסְפָּר. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל אַלְחַ’צְ’ר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַלְחַ’צְ’ר, אַלְחַ’צְ’ר! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: הַנַּח אֶת-הַמְּלוּכָה וְהַחֲזֵק בַּנְּבוּאָה, כִּי נָבִיא נְתַתִּיךָ לְעַמְּךָ מֵעַתָּה!

וַיֵּעוֹר אַלְחַ’צְ’ר מִשְּׁנָתוֹ וְרוּחוֹ נִפְעָמָה בְקִרְבּוֹ מְאֹד. וַיְסַפֵּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְגַם הוֹדִיעָהוּ לֵאמֹר: אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֶשְׁנֶה לִמְשֹׁךְ יָדִי מִדִּבְרֵי הַמְּלוּכָה הַמְיַגְּעִים. וַיֵּאוֹת לוֹ אָבִיו וַיִּמְסֹר אֶת-הַמְּלוּכָה לַאֲחִי אַלְחַ’צְ’ר הַצָּעִיר מִמֶּנוּ, וְאַלְחַ’צְ’ר נָסַע לְמַסָּעָיו בְעָרֵי עֲרָב וּבְמִּדְבְּרוֹתֶיהָ. וּבְכָל-מְקוֹם בּוֹאוֹ נָשָׂא מִדַּבְּרוֹתָיו אֶל הָעָם, וְגַם חָזָה לָהֶם חֶזְיוֹנוֹת רָמִים וְנִשְֹגָּבִים לַהֲשִׁיבָם אֶל הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר. וַיַּפְלִיאוּ דְבָרָיו אֶת-כָּל שׁוֹמְעָיו וַיֵּעָנוּ לוֹ לְכָל-אֲשֶׁר הִגִּיד לָהֶם.

וַיְהִי כְעָבְרוֹ בָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה, וַיַּגִּיעַ עַד “מַעְיַן הַמַּיִם הַחַיִּים” כָּאָמוּר, וַיֵּשְׁתְּ מִמֵּימָיו לִרְוָיָּה, וַיִּזְכֶּה לִחְיוֹת חַיי עַד. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בָאָרֶץ, וְגַם הָיָה לִבְרָכָה בְפִי כָל-הָאָדָם בְּכָל-עֵת וּבְכָל שָׁעָה. בְּשָׂרוֹ אָמְנָם נֶעֱלָם מֵעֵינֵי הַבְּרוּאִים, אֲבָל רוּחוֹ עוֹמֶדֶת בְּלֶב-כֹּל וְאֵין אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַכִּיר בִּמְצִיאוּתוֹ וּבְעֶזְרָתוֹ.

וְסַפֵּר יְסַפֵּר עָלִי אִבְּן אֲבִי טָאלֵב, אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַחֲ’לִיפִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ עֲרָב בִּימֵי מֻחַמָּד “נַבִּי אַלְלַהּ וּשְׁלִיחוֹ”, לֵאמֹר:

בְּיוֹם פְּקֹד אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת אֶת-רוּחַ הַנָּבִיא מֻחַמָּד, שָׁמַעְתִּי בְאָזְנַי קוֹל קוֹרֵא בַחֲדַר הַנָּבִיא לֵאמֹר:

“שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”, בְּנֵי הַבַּיִת, מֵאֵת אַלְחַ’צְ’ר נְבִיא אַלְלַהּ הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. כֹּה אָמַר אַלְלַהּ! מֻחַמָּד עַבְדִּי מֵת, וְאַתֶּם אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם עַל הִלָּקְחוֹ מֵעֲלֵיכֶם, כִּי כֵן רְצוֹן אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, וְכֵן גְּזֵרָתוֹ. אֵין אָדָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָמוּת, זוּלָתִי אַלְחַ’צְ’ר אֲשֶׁר פִּיו הוּא הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, וַאֲשֶׁר רַק אֶת-קוֹלוֹ אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְאוֹתוֹ אֵינְכֶם רוֹאִים. וְעַתָּה לְכוּ בְדַרְכֵי אַלְלַהּ וְשִׁמְעוּ בְקוֹל נְבִיאָיו לְכָל-אֲשֶׁר יְצַוּוּ אֶתְכֶם לַעֲשֹוֹת, לְמַעַן תִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו. כִּי אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְהוּא יָחִיד וּמְיֻחָד בְּעוֹלָמוֹ וְאֵין זוּלָתוֹ. כָּל-בְּנֵי הָאָדָם וּנְבִיאֵיהֶם אִתָּם הֵם “קְרוּצֵי חֹמֶר” וְעַל כֵּן הֵם “בְּנֵי חֲלוֹף”. דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְנָבִיא עוֹבֵר וְנָבִיא בָא, וְאַלְלַהּ לְעוֹלָם עוֹמֵד וְהוּא לְבַדּוֹ חַי וְקַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

וְעַתָּה הִנָּחֲמוּ וְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת-הַדִּין בְּאַהֲבָה. כִּי כָל-הַמְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל אַלְלַהּ נִקְרָא “כּוֹפֵר” וְלֹא נָאוֶה לְ“מַאֲמִינִים” כְּמוֹכֶם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי “הַכּוֹפְרִים”, כִּי הַכּוֹפְרִים יוֹרְשִׁים גֵּיהִנּוֹם, וְהַמַּאֲמִינִים יִירְשׁוּ גַן-עֵדֶן.

וְעָלִי אִבְּן אֲבִי טַאלֵב מוֹסִיף לֵאמֹר: אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִבֵּר אַלְחַ’צְ’ר בְּקוֹל גָדוֹל וְלֹא יָסַף, וְכָל אֲשֶׁר נִמְצָא אָז בַּחֲדַר הַנָּבִיא שְׁמָעָם. כָּל-תְּמוּנָה לֹא רָאוּ עֵינֵיהֶם, זוּלָתִי קוֹלוֹ שָׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם.

* *

*

וַיְהִי כִי אָהֲבוּ בְנֵי הָאָדָם אֶת-אַלְחַ’צְ’ר מְאֹד מְאֹד, וַיְכַנּוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁמוֹת מִשֵּׁמוֹת שׁוֹנִים לְפִי לְֹשוֹנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת. וַיִּקְרָאוּ לוֹ הַיְּהוּדִים בְּשֵׁם “אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא” אוֹ “הַתִּשְׁבִּי” וְהָעֲרָבִים יִקְרְאוּ לוֹ אַלְחַ’צְ’ר, כָּאָמוּר, וּפִי הַנּוֹצְרִים הַמִּזְרָחִיִּים בְּשֵׁם מַר גִּ’רְיֵס אוֹ מַר אֶלְיַאס יִקָּבֶנּוּ.

גַּם מַצֵּבוֹת רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת הֵקִימוּ לוֹ בְנֵי הָאָרֶץ לְדָתֵיהֶם וַאֲלֵיהֶן הֵם נוֹהֲרִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּכָל-עֵת וּבְכָל-שָׁעָה וְקָרְאוּ אֶל הַנָּבִיא לְעֶזְרָה, וְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם אֶת-רַחֲמֵי אַלְלַהּ. וְהַמְפֻרְסָמוֹת בְּמַצֵּבוֹת אֵלֶּה הֵן: מַצֶּבֶת “בְּרֵכוֹת שְׁלֹמֹה” הַקְּרוֹבָה לְבֵית לֶחֶם וּמַצֶּבֶת “מְעָרַת הַר הַכַּרְמֶל” אֲשֶׁר עַל יַד חֵיפָה. מִלְּבַד בָּתֵּי-תְפִלָּה רַבִּים, יְהוּדִים, עֲרָבִים וְנוֹצְרִים, הַנִּקְרָאִים גַּם הֵם עַל שֵׁם הַנָּבִיא.

הוּא, אַלְחַ’צְ’ר, אוֹכֵל, לְפִי דִבְרֵי הָעֲרָבִים, רַק פַּעֲמַיִם בַּשָׁבוּעַ, וּמְשַׁבֵּר צָמְאוֹ רַק מִמֵּימֵי “בְאֵר זַמְזָם”6 הַקָּדושׁ אֲשֶׁר בְּמַכָּה הָעִיר, וּבְכָל-יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הוּא יוֹם תְּפִלַּת הַמֻּשְֹלִמִים בְּ“רָב עָם” בְּמִסְגְּדֵי קָדְשָׁם, מִתְפַּלֵּל אַלְחַ’צְ’ר גַּם הוּא עִמָּהֶם, פַּעַם בְּמִסְגֵּד מַכָּה הַקְּדושָׁה, וּפַעַם בְּמִסְגֵּד “מָדִינָה”, פַּעַם בְּמִסְגֵּד עֻמָר בִּירוּשָׁלַיִם, וּפַעַם בְּקֻבָּה וּבַטּוּר. עַל כֵּן יִנְהֲרוּ הַמֻּשְֹלִמִים בְּכָל-יוֹם שִׁשִּׁי אֶל בָּתֵּי מִסְגְּדֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל יַחַד עִם אַלְחַ’צְ’ר, בְּחָשְׁבָם כִּי הַמִּסְגֵּד אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ בוֹ שָׁם יִתְפַּלֵּל גַּם אַלְחַ’צְ’ר, וְאֶת-הַטְּבִילָה שֶׁלִּפְנֵי הַתְּפִלָּה יְקַיְמֶנָּה אַלְחַ’צְ’ר תָּמִיד בְּמֵי הַשִּׁלֹּחַ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם.

אֶל שְׁתֵּי הַמַּצֵּבוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עַל שֵׁם אַלְחַ’צְ’ר, עַל יַד בְּרַכוֹת שְׁלֹמֹה וְהַר הַכַּרְמֶל, יָבִיאוּ בְנֵי הָאָרֶץ כָּל-חוֹלֶה לְרַפְּאוֹ וְאַף כִּי חוֹלֵי-עֲצַבִּים וְרוּחַ. אֶת-חוֹלֵי הָרוּחַ יַנִּיחוּ שָׁם וְשָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים אֲשֶׁר בַּכְּנֵסִיּוֹת עַל יַד הַמַּצֵּבוֹת וְרִפְּאוּ אוֹתָם עַל פִּי דַרְכָּם בְּצוֹמוֹת וּבְסִגּוּפִים, בְּמַכּוֹת וּבְמַהֲלֻמּוֹת וּבַפְּסוּקִים מִכִּתְבֵי קָדְשָׁם, אִם מֻשְֹּלִמִי – מִן הַקּוֹרָאן, וְאִם נוֹצְרִי – מִן הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה.

וְלָמָּה נִפְלוּ הַמַּצֵּבוֹת הָאֵלֶה לִקְדֻשָׁה יְתֵרָה מִיֶּתֶר הַמַּצֵּבוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ? מִפְּנֵי מַעֲשִֹים שֶׁהָיוּ, וְזֶה הַדָּבָר;

א. מַצֶּבֶת בְּרֵכוֹת שְׁלֹמֹה    🔗

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים – כָּכָה מְסַפֵּר שֵׁיְךְ נִכְבָּד מִ“בֵּית גַ’אלָה”, הִיא “גִילֹה” אֲשֶׁר בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶֹש – הָיָה כֹהֵן יְוָנִי עוֹמֵד בְּרֹאשׁ כְּנֵסִיַּת אַלְחַ’צְ’ר אֲשֶׁר עַל יַד בְּרֵכוֹת שְׁלֹמֹה. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַכֹּהֵן מִתְפַּלֵּל כְּדַרְכּוֹ וּבְיָדוֹ כוֹס “הַיַּיִן הַקָּדוֹשׁ וְהַלֶּחֶם הַקָּדוֹשׁ”. וַיִּגַּשׁ הַכֹּהֵן אֶל אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים לָתֵת לוֹ מְנָתוֹ בְּפִיו, כַּף קְטַנָּה שֶׁל יַיִן מְעֹרָב בְּפֵרוֹרֵי לֶחֶם קֹדֶֹש, וַתִּכָּשֵׁל יָדוֹ וַיִּשָׁפֵךְ כָּל-הַיַּיִן אֲשֶׁר בַּכּוֹס עַל רֶגֶל הַכֹּהֵן וַתִּנָּקֵב הָרֶגֶל נֶקֶב מְפֻלָֹּש, וַיִּגַּע הַיַיִן בְּטַבְלַת הָאֶבֶן אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרֶגֶל וַיִּכְתְּמֶנָּה כֶתֶם עָמֹק אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לְהִמָּחוֹת, וַיָּמָת הַכֹּהֵן מִפִּצְעוֹ אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר אִישׁ חוֹלֶה עֲצַבִּים אֶל הַכְּנֵסִיָּה לְהִתְפַּלֵּל, וַיִּכְרַע מִבְּלִי מֵשִֹים עַל הָאֶבֶן הַכְּתוּמָה בְיֵין-הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁאַל אֶת אַלְלַהּ לְרַפֵּא אוֹתוֹ מֵחָלְיוֹ. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ, וּלְתִמְהוֹן הַחוֹלֶה עַצְמוֹ וְכָל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ נִרְפָּא הַחוֹלֶה כְרֶגַע מֵחָלְיוֹ הַכָּבֵד, וַיָקָם וַיַּעֲמֹד עַל רַגְלָיו וְהוּא בָרִיא בְגוּפוֹ וְשָׁלֵם בְּרוּחוֹ כַּאֲשֶׁר לִפְנֵי חָלְיוֹ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שֵׁם “הָאֶבֶן הַקְּדוֹשָׁה” אֲשֶׁר בַּכְּנֵסִיָּה לִתְהִלָּה בָאָרֶץ. וַיִּנְהֲרוּ אֵלֶיהָ כָל-הַחַלָֹּשִים בְּגוּפָם וּבְרוּחָם, וְכֻלָּם נִרְפְּאוּ מִמַּחֲלָתָם אַחֲרֵי כָרְעָם בֶּרֶךְ עַל אֶבֶן הַקֹּדֶֹש, כִּי יַד אַלְחַ’צְ’ר נְבִיא אַלְלַהּ אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה עִמָּם לְרַפְּאָם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּגַּע שֵׁמַע הָאֶבֶן עַד אָזְנֵי קֵיסָר הַמֻּסְקוֹבִים7, וַיְמַהֵר הַקֵּיסָר וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים מֵאֵת פָּנָיו אַרְצָה פְלֶֹשֶת, וּבְרֹאשׁ חֶבֶר הַמַּלְאָכִים אֶחָד מִשָּׂרֵי צְבָאוֹ, וַיִּכְתֹּב מִכְתָּב אֶל כֹּהֵן הַכְּנֵסִיָּה לֵאמֹר: כְּבֹא הַמַּלְאָכִים אֵלֶיךָ מַהֲרָה וּמְסֹר בְּיָדָם אֶת-הָאֶבֶן הַמְרַפְּאָה חוֹלִים מֵחָלְיָם, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִּי.

וַיְהִי כְהַגִּיעַ הַמַּלְאָכִים אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וַיְמַהֵר הַכֹּהֵן לַעֲשֹוֹת אֶת-דְּבַר הַקֵּיסָר וַיִּמְסֹר אֶת-הָאֶבֶן בִּידֵי שַֹר הַצָּבָא אֲשֶׁר הוֹבִילָהּ לְיָפוֹ לְהוֹרִידָהּ הַיָּמָּה אֶל הָאֳנִיָּה הַמְיֻחֶדֶת אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ לְקַחְתָּהּ. וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹן כֻּלָּם בִּרְאוֹתָם כִּי הַסִּירָה אֲשֶׁר שָׂמוּ בָהּ אֶת-הָאֶבֶן לְהוֹלִיכָהּ מִן הַחוֹף עַד הָאֳנִיָה לֹא נִשְׁמְעָה לַסַּפָּנִים וְלַמַּלָּחִים, וּבְכָל-עֲמָלָם לֹא הִצְלִיחוּ לְהַתִּיקָהּ מֵעַל הַחוֹף וְלֹא מָשָׁה מִמְּקוֹמָהּ, כְּאִילוּ יַד נַעֲלָמָה עָצְרָה בָהּ בְכָל-כֹּחָהּ.

וַיָּבִינוּ הָאֲנָשִׁים כִּי יַד “מַר גִ’רְיֵס” הוּא אַלחַ’צְ’ר אֲשֶׁר הַכְּנֵסִיָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ הָיְתָה בָזֶה, וְכִי אֵין רְצוֹן הַנָּבִיא לָתֵת לְהַעֲבִיר אֶת-הַאֶבֶן אֲשֶׁר רִפְּאָה חוֹלִים וַאֲשֶׁר שְׁמוֹ וְשֵׁם הַכְּנֵסִיָּה נִקְרְאוּ עָלֶיהָ – לְמָקוֹם אַחֵר. וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹדִיעוּ אֶת-הַדָּבַר לַקֵּיסָר, וַיְצַו לַהֲשִׁיבָהּ מַהֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת עוֹדֶנָּה בַכְּנֵסִיָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכָל-הָבָּא אֶל הַכְּנֵסִיָּה לְבַקְּרָהּ וּלְהִתְפַּלֵּל בָּהּ, רָאֹה יִרְאֶנָּה בְעֵינָיו, וּפִי כֻלָּם יִקָּבֶנָּה בְשֵׁם “אֶבֶן הַחַיִּים”.

ב. מַצֶּבֶת הַר הַכַּרְמֶל    🔗

וְעַל אֹדוֹת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת מְסַפֵּר שֵׁיְךְ אֶחָד מִנִכְבַּדֵּי הַמָּקוֹם לֵאמֹר:

בְּעֵינַי רָאִיתִי צְעִירָה אַחַת אֲשֶׁר נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ, וְהִיא בַת יְחִידָה לְהוֹרִים עֲשִׁירִים מְאֹד. ויְבִיאוּהָ הַהוֹרִים לִפְנֵי כָל-הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים בָּאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, כִּי לֹא חָסוּ עַל כֶּסֶף לְרַפְּאָהּ, אַךְ כָּל-עֲמָלָם עָלָה בַתֹּהוּ, וַיְשִׁיבוּהָ הַהוֹרִים לִמְקוֹם מושָׁבָם וַיֵּלְכוּ קְדוֹרַנִּית כָּל-הַיָּמִים עַל בִּתָּם הַיָּפָה וְהַיִחִידָה וְעַל מַחֲלָתָהּ הַקָּשָׁה אֲשֶׁר מֵאֲנָה הֵרָפֵא.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר הֵלֶךְ זָקֵן אֶל בֵית הוֹרֵי הַצְּעִירָה אֲשֶׁר לֹא הִכִּירוּהוּ מִתְּמוֹל שִׁלְֹשוֹם, וְהוּא כְבֶן תִּשְׁעִים וּנְשֹוּא פָנִים מְאֹד. וַיְכַבְּדוּהוּ כָבוֹד גָּדוֹל, וְגַם הֶאֱכִילוּהוּ וְהִשְׁקוּהוּ כְיַד הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כְשֹוֹחֲחָם עִמּוֹ אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה, וַיִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַל בִּתָּם הָאֻמְּלָלָה, וַיִּשְׁפְּכוּ מְרִי שִֹיחָם אֶל חֵיק הַזָּקֵן. וַיִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי הַזָּקֵן עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם: אִם בְּקוֹלִי תִשְׁמְעוּ נַסּוּ וְהָבִיאוּ אֶת-בִּתְּכֶם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בְּמוֹרַד הַר הַכַּרְמֶל אֲשֶׁר בְּשֵׁם “מְעָרַת אַלְחַ’צְ’ר” תִּקָּרֵא, וְהַנִּיחוּהָ שָׁם יוֹמַיִם לְבַדָּהּ וְאַל יֵשֶׁב אִישׁ עִמָּהּ, וְעָלְתָה לָהּ אֲרוּכָה מִמַּחֲלָתָהּ.

וְלֹא אֶחֱרוּ הַהוֹרִים לַעֲשֹוֹת כִּדְבַר הַזָּקֵן. וַיְהִי בְלֶכְתּוֹ וַיּוֹבִילוּ אֶת-בִּתָּם אֶל הַמְּעָרָה וַיַּנִּיחוּהָ שָׁם לְבַדָּה יוֹמַיִם כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ. וַיְהִי בַיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיָּשִׁוּבוּ לְבַקְרָהּ, וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹנָם בִּרְאוֹתָם אֶת-בִּתָּם, וְהִנֵה הִיא יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה לִקְרָאתָם וְהִיא שְׁפוּיָה וּצְלוּלַת דַּעַת כַּאֲשֶׁר מִלְּפָנִים. וְכִרְאוֹתָהּ אֶת-הוֹרֶיהָ שָׂמְחָה לִקְרָאתָם מְאֹד, וְגַם נָפְלָה עַל צַוְּארֵי שְׁנֵיהֶם וַתְּחַבְּקֵם וַתִּשָּׁקֵם וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: יָשֹׁן יָשַׁנְתִּי בַמְּעָרָה אַחֲרֵי הֲבִיאֲכֶם אוֹתִי שָׁמָּה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִי מְאֹד. וַיְהִי בַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וָאֵרָא וְהִנֵּה אוֹר גָּדוֹל כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים נָגַע פִּתְאֹם בְּאַשְׁמֻרוֹת עֵינַי וָאִיקָץ. וָאֵרָא וְהִנֵּה לְפָנַי אִישׁ שֵֹיבָה וּנְשֹוּא פָנִים וּמַרְאֵהוּ כְמַלְאַךְ יְיָ, וַיִּקְרָא הָאִישׁ אֵלַי בְקוֹל מָלֵא רֹךְ וְחִבָּה לֵאמֹר: אַל תִּירְאִי, בִתִּי! אֲנִי אַלְחַ’צְ’ר, נְבִיא אַלְלַהּ, בָּאתִי עָדַיִךְ לְבַשְֹּרֵךְ, כִּי לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לְהִתְעַנּוֹת. הָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר בִּעֲתָה אוֹתָךְ עַד כֹּה תָּסוּר מֵעָלַיִךְ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִכּוֹן בְקִרְבֵּךְ מֵעַתָּה, וְהָיִית כַּאֲשֶׁר הָיִית בְּרִיאָה בְגוּפֵךְ וּשְׁקֵטָה בְרוּחֵךְ, וְשָׂמַחַתְּ אַתְּ וְשָׂמְחוּ גַם הוֹרַיִךְ הָאֻמְּלָלִים בָּךְ, וְהִרְבֵּיתֶם לַעֲשֹוֹת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים.

כֹּה דִבֵּר הָאִישׁ וַיֵּעָלֵם פִּתְאֹם מִנֶּגֶד עֵינַי וְלֹא נָתַן אוֹתִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו וּלְנַשֵּׁק אֶת-רַגְלָיו כַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי.

וַיָּבִינוּ הַהוֹרִים עַל פִּי דִבְרֵי הַנַּעֲרָה, כִּי הַהֵלֶךְ נְשֹוּא הַפָּנִים אֲשֶׁר הִקְרָה אַלְלַהּ לִפְנֵיהֶם וַיְבַקְּרֵם בְּבֵיתָם הוּא הוּא הַזָּקֵן אֲשֶׁר רִפָּא אֶת-בִּתָּם מִמַּחֲלָתָהּ, הוּא אַלְחַ’צְ’ר נְבִיא אַלְלַהּ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל.

וַיּוֹדוּ הַהוֹרִים לְאַלְלַהּ וְלִנְבִיאוֹ עַל כָּל-חַסְדָּם עִמָּם עַל הַצִּילָם אֶת-בִּתָּם הַיְחִידָה וְהָאֲהוּבָה עֲלֵיהֶם מְאֹד מִמַּחֲלָתָהּ המַּמְאֶרֶת וְאוֹתָם מֵרֶדֶת עַל בִּתָּם אֲבֵלִים שְׁאוֹלָה. וַתִּגְדַּל הַשִֹּמְחָה בִמְעוֹנָם, וַיִּרְבּוּ לַעֲשֹוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שֵׁם הַמְּעָרָה לִתְהִלָּה בָאָרֶץ.

* *

*

דִּבְרֵי חָזוֹן וּמַסָּרוֹת    🔗

א. וְהָיָה בְאַחֲרִית הַיָּמִים – כֹּה יַאֲמִינוּ הָעֲרָבִים – בַּעֲלוֹת הָרָצוֹן מִלִּפְנֵי אַלְלַהּ

לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ וְחַיֵּי נִצְחוֹ שֶׁל אַלְחַ’צְ’ר לְעֵינֵי הַכּוֹפְרִים, וְהֵבִיא אֶת-אַלְחַ’צְ’ר אֶל “עֵמֶק הֶחָרוּץ”, מְקוֹם שָׁם יִתְאַסְּפוּ הֲמוֹנֵי הַכּוֹפְרִים, וְשָׁם יִשְׁחַט אֶת-אַלחַ’צְ’ר לְעֵינֵיהֶם, וִינַתַּח אוֹתוֹ לְנְתָחָיו. וְאַחֲרֵי הַנִּתּוּחַ יִשָּׁמַע רַעַשׁ, וְהַנְּתָחִים יִתְקָרְבוּ זֶה לָזֶה וְיִתְלַכְּדוּ זֶה בָזֶה וְשָׁבוּ לִהְיוֹת גּוּף שָׁלֵם, גּוּף חָי, אֲשֶׁר יַעֲמֹד עַל רַגְלָיו לְעֵינֵי הָרוֹאִים וְהִשְׁתַּחֲוָה מוּל הַדְרַת כְּבוֹד אַלְלַהּ בַּעֲנָוָה, וְקָרָא וְאָמָר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאַלְחַ’צְ’ר עַבְדּוֹ הוּא נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

כָּכָה יַעֲשֶֹה אַלְלַהּ פְּעָמִים מִסְפָּר עַד אֲשֶׁר יוֹדוּ גַם הַכּוֹפְרִים בְּחַיֵי עוֹלָם שֶׁל אַלְחַ’צְ’ר, וְקָרְאוּ גַם הֵם כֻּלָּם פֶּה אֶחָד וְאָמָרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאַלְחַ’צְ’ר הוּא נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

* *

*

ב. וּבְסֵפֶר “הַקּוֹרַאן” הוּא הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ לַמֻּשְֹלִמִים, יְסֻפַּר לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וּמוּסָה “כֵּלִים אַלְלַהּ”8 עוֹמֵד וּמִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵֹי אַלְלַהּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בְעוֹלָמוֹ בְטֶרֶם נָחָה עָלָיו רוּחַ הַנְּבוּאָה. וַיִּשְׁתָּאֶה מְאֹד לַמַּרְאֶה וּלְכֹחַ מַעֲשֵֹי הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הוּא כֹּל יָכֹל וְגַם הִצְטָעֵר מְאֹד עַל קֹצֶר שִֹכְלוֹ לְהָבִין אֶת-מַעֲשֵֹי אַלְלַהּ וְאֶת-עֲלִילוֹתָיו. וּבְהִתְעוֹרֵר רוּחוֹ בוֹ וַיִּקְרָא מִמְּלֹא נַפְשׁוֹ לֵאמֹר: אָנָּא אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים וְהָרוּחוֹת, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם אֶחָד מִמּוֹרֵי דַרְכְּךָ, דֶרֶךְ הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה, לְמַעַן אֶשְׁאַל מִפִּיו אֶת-שְׁאֵלוֹתַי, וְיוֹרֵנִי דֶרֶךְ זוֹ בָהּ אֵלֵךְ לְמַעַן אָבִין וְאַכִּיר עֲלִילוֹתֶיךָ, כִּי חֲסַר אוֹנִים אֲנִי, וְנַפְשִׁי תִּתְאַו לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת אֱלֹהִים.

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה לֵאמֹר: לְכָה נָא, מוּסָה, בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֶל מָקוֹם אַלְמוֹנִי, וְשָׁם תִּמְצָא אֶת-אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כְּכֹל-אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַקּוֹל. וַיְהִי בְבֹאוֹ אֶל הַמָּקוֹם, וַיַּרְא וְהִנֵּה אַחַד הַדַּרְוִישִׁים הַזְּקֵנִים לְפָנָיו, וַיִּשְׁתַּחוּ לְרַגְלָיו אָרְצָה. וַיֹּאמֶר לוֹ הַדַּרְוִישׁ: מוּסָה! אֲנִי אַלְחַ’צְ’ר, וְעַתָּה הָלוֹךְ תֵּלֵךְ עִמִּי בַאֲשֶׁר אֵלֵךְ, וְרָאִיתָ אֶת אֲשֶׁר תִּרְאֶה, וְשָׁמַעְתָּ אֶת-אֲשֶׁר תִּשְׁמַע, אַךְ אֶת פִּיךָ וּלְֹשוֹנְךָ תִּשְׁמֹר, וְאַל תַּעֲמֵק שְׁאֵלָה, וּלְבָבְךָ יָבִין וְשָׁב וְרָפָא לוֹ מִבַּעֲרוּתוֹ. וַיִּשְׁמַע מוּסָה לְקוֹל הַדּוֹבֵר אֵלָיו וַיֹּאמַר: כֵּן אֶעֱשֶֹה כִדְבָרֶיךָ.

וַיִּתְהַלְכוּ שְׁנֵיהֶם. אלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, כָּל-הַיּוֹם הַהוּא בַמִּדְבָּרוֹת, וְהֵמָּה מְשֹוֹחֲחִים, מוּסָה שׁוֹאֵל וְאַלְחַ’צְ’ר עוֹנֶה וּפוֹתֵר אֶת-הַשְּׁאֵלוֹת, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא פָתָר.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר רַד הַיּוֹם, וַיַּגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם, אַלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, אֶל אַחַד הַכְּפָרִים וְהֵם עֲיֵפִים וִיגֵעִים מְאֹד. וַיָּסוּרוּ אֶל בֵּית שֵׁיךְ הַכְּפָר, וַיְקַבְּלֵם הַשֵׁיְךְ בְּשִֹמְחָה.

וְהַשֵּׁיְךְ עָשִׁיר עַד לִמְאֹד, אֵין כָּמוֹהוּ לְעֹשֶׁר בְּכָל-בְּנֵי הַכְּפָר, וַיְמַהֵר אֶל הַצֹּאן וַיִּשְׁחַט גְּדִי עִזִּים לִכְבוֹד הָאוֹרְחִים, וַיַּאֲכִילֵם וַיַּשְׁקֵם בְּיַד נְדִיבָה. וְאַחַר הֱבִיאָם אֶל חֶדֶר גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, וְהוּא הָדוּר מְאֹד בְּכֵלָיו, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: פֹּה תָלִינוּ הַלַּיְלָה, וַיְבָרְכֵם וַיֵּצֵא. וַיַּבִּיטוּ הָאוֹרְחִים וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַחֶדֶר יָפֶה לְהַלֵּל, וְכָל כֵּלָיו כֶסֶף וְזָהָב, וְאַף כִּיוֹר הַמַּיִם וְכַנּוֹ, אֲשֶׁר בְּכָל-בָּתֵּי אַנְשֵׁי הַכְּפָר יִהְיוּ חַרְסִית שְׁחוֹרָה אוֹ אֲדֻמָּה, הָיוּ שָׁם כֶּסֶף טָהוֹר וּמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת.

וַיְהִי בִהְיוֹת מוּסָה עָיֵף מְאֹד מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדֵם תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה, וּשְׁנָתוֹ עָרְבָה לוֹ מְאֹד. וּמֶה חָרָה לוֹ בִרְאוֹתוֹ אֶת-אַלְחַ’צְ’ר נִגָּשׁ אֶל מִטָּתוֹ בָאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית וְהוּא קוֹרֵא לוֹ לֵאמֹר: מוּסָה, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, כִּי בְרֶגַע זֶה אָנוּ יוֹצְאִים לַדָּרֶךְ. וְלֹא הוֹעִילוּ לְמוּסָה כָל-דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ כִי עָיֵף הוּא, וְכִי הַשַּׁחַר טֶרֶם עָלָה, וְכִי לֹא נָכוֹן הַדָּבָר לָצֵאת אֶת-הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָקוּמוּ הַמְאָרְחִים מִשְּׁנָתָם, וְהוֹדוּ לָהֶם הָאוֹרְחִים עַל חַסְדָּם וְטוּב עֵינָם וְלִבָּם. אַלְחַ’צְ’ר בְּאַחַת: הָלוֹך נֵלֵךְ כְּרֶגַע, כִּי כֵן הָיָה הַדָּבָר בֵּינֵינוּ לֵאמֹר: רַבּוֹת תִּרְאֶה וְרַבּוֹת תִּשְׁמַע, וְדִבַּרְתָּ אַךְ מְעָט.

וַיִּכָּנַע מוּסָה לְדִבְרֵי אַלְחַ’צְ’ר, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו. וּמַה-גַּדַל תִּמְהוֹנוֹ בִרְאוֹתוֹ, כִּי לִפְנֵי עֲזֹב אַלְחַ’צְ’ר אֶת-הַחֶדֶר, הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל כִּיוֹר הַכֶּסֶף וְאֶל כַּנּוֹ וַיִּקָּחֵם וַיְשִֹימֵם בְּשַֹקּוֹ וַיֵּלֵכוּ.

גַּם הַיּוֹם הַשֵׁנִי הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם. אַלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, וַיִּרְבּוּ לְשֹוֹחֵחַ עַל מַעֲשֵֹי אַלְלַהּ הַגְּדוֹלִים וְעַל נִפְלָאוֹתָיו. וַיְבָאֵר אַלְחַ’צְ’ר לְמוּסָה תַעֲלוּמוֹת עוֹלָם וַהֲמוֹן פְּלִיאוֹת. וַיְהִי בָּעֶרֶב וַיַּגִיעוּ אֶל כְּפָר שֵׁנִי מִכְּפָרֵי הַמָּקוֹם, וְהֵם עֲיֵפִים. וַיָּסוּרוּ גַם הַפַּעַם אֶל שֵׁיְךְ הַכְּפָר וַיִּתְאָרְחוּ בְּבֵיתוֹ. אֲבָל הַֹשֵּיְךְ הַזֶּה הָיָה שׁוֹנֶה מְאֹד מְאֹד מִן הַשֵּׁיְךְ הָרִאשׁוֹן, כִּי כֵלַי הָאִישׁ מְאֹד, וְגַם צַר עַיִן מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וַיַּרְעֵם פָּנִים לְאוֹרְחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: לָמָּה סַרְתֶּם אֵלַי וְאַתֶּם בְּעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל?! הַחֲסַר עֲנִיִּים אֲנִי כִּי בָאתֶם אֵלַי לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם?! וּבְכַעֲסוֹ פָּקַד עַל מְשָׁרֵת בֵּיתוֹ לֵאמֹר: לֵךְ וְהֵבֵאתָ אֶת-“פּוֹשְטֵי הַיָּד” הָאֵלֶּה אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הָאֻרְוָה, וְהַאֲכַלְתָּ אוֹתָם פְּתוֹתֵי לֶחֶם יָבֵשׁ, וּמַיִם לַחַץ תַּשְׁקֵם, וְעַל מַצְּעֵי תֶבֶן תַּשְׁכִּיבֵם, וְהָיָה בְטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר, תִּשְׁלַח אוֹתָם לְדַרְכָּם וְיֵלֵכוּ. וַיַּעַשֹ הַמְשָׁרֵת כִּדְבַר אֲדוֹנָיו.

וַיִּחַר לְמוּסָה מְאֹד עַל רֹעַ לֵב הַשֵּׁיְךְ, וְלֹא הוֹשִׁיט יָדוֹ לִטְעֹם מִן הָאֲרוּחָה אֲשֶׁר הִגִּישׁוּ לִפְנֵיהֶם, אַף כִּי רָעֵב הוּא מְאֹד, כִּי גָעֲלָה נַפְשׁוֹ בְלֶחֶם חֶסֶד זֶה אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְעַיִן רָעָה. אֲבָל לְתִמְהוֹנוֹ רָאָה וְהִנֵּה אַלְחַ’צְ’ר אָכַל מִמֶּנוּ לְשֹבַע נַפְשׁוֹ וַיֶּעְרַב הָאֹכֶל לְחִכּוֹ כְמַעֲדַנֵּי מְלָכִים.

וַיְהִי הַשַּׁחַר עָלָה וּמוּסָה קָם מֵעַל מִטָּתוֹ וְהוּא סַר וְזָעֵף, כִּי הָרָעָב הֵצִיק לוֹ מְאֹד. וַיִּגַּשׁ אֶל מִטָּת אַלְחַ’צְ’ר אֲדוֹנָיו וַיִּקְרָאֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: קוּם אֲדוֹנִי וְעַזַבְנוּ אֶת-מְקוֹם הַתֹּפֶת הַזֶּה, כִּי לֹא לָנוּ הוּא. וַיַּעַן אַלְחַ’צְ’ר וַיֹּאמַר: אַל נָא, מוּסָה, לֹא טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר אַתָּה מְיָעֵץ לָצֵאת אֶת-הַבַּיִת כְּגַנָּבִים לִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, בְּטֶרֶם יָקִיצוּ מְאָרְחֵינוּ מִשְּׁנָתָם, וְהוֹדֵינוּ לָהֶם עַל חַסְדָּם עִמָּנוּ, לְקַבֵּל אוֹתָנוּ בַלַּיְלָה הַזֶּה. וַיַּסֵּב פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיּוֹסֶף לִישׁוֹן שְׁנָתוֹ בִּמְנוּחָה.

וַיְהִי כְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, וַיָּקָם אַלְחַ’צְ’ר וַיִּרְחַץ פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו, וַיֹּאמֶר אֶל מוּסָה: שִֹים אֶת-שְׁיָרֵי פְּתוֹתֵי הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לָנוּ מֵאֲרוּחַת הָעֶרֶב בְּשַֹקְּךָ, וְסַרְנוּ אֶל בַּעַל הַבַּיִת וְהוֹדֵינוּ לוֹ עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמָּנוּ, וְשָׁאַלְנוּ בִשְׁלוֹמוֹ וְהָלָכְנוּ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אַלְחַ’צְ’ר.

וַיְהִי כְּצֵאתָם, וַיּוֹשֶׁט אַלְחַ’צְ’ר לִמְאָרְחוֹ אֶת-כִּיּוֹר הַכֶּסֶף וְאֶת-כַּנּוֹ אֲשֶׁר לָקַח מִבֵּית מְאָרְחוֹ הָרִאשׁוֹן וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁיְךְ לְקַבֵּל אוֹתָם מִיָּדוֹ לְאוֹת תּוֹדָה. וַיִּשְׁתּוֹמֵם מוּסָה לַמַּרְאֶה, כִּי לֹא יָדַע מָה אֶת-אַלְחַ’צְ’ר, אַךְ לֹא דִּבֵּר מְאוּם.

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת, וַיַּעַבְרוּ דֶרֶךְ מִדְבַּר יְשִׁימוֹן, ממְקוֹם אֵין שָׁם לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא מַיִם לִֹשְתּוֹת. וַיְהִי כִּי עָיְפָה נֶפֶשׁ מוּסָה מֵחֹם הַשֶׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת וּמֵרֹב הֲלִיכָה, וַיּוֹצֵא אֶת-פְּתוֹתֵי הַלֶּחֶם הַיְבֵֹשִים מִתּוֹךְ שַֹק צֵידָתוֹ וַיֹּאכַל אוֹתָם בְּתַאֲןַת נֶפֶֹש, וַתְּחִי רוּחוֹ. ולְעֵת עֶרֶב הִגִּיעוּ אֶל נַחַל אֶחַד. ויֹּאמֶר לוֹ אַלְחַ’צְ’ר: נָלוּן פֹּה הַלַּיְלָה, וּמָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲבֹר אֶת-הַנָּחַל.

וַיְהִי כְהַבִּיטָם כֹּה וָכֹה, וַיִּרְאוּ לְמֵרָחוֹק סֻכַּת קָנִים דַּלָּה וַיָּסוּרוּ אֵלֶיהָ, וַיִּמְצְאוּ שָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה וְיֶלֶד בֶּן שְׁמוֹנֶה. וַתְּקַבֵּל הָאִשָּׁה אוֹתָם בְּשִֹמְחָה וּבְכָבוֹד, וַתַּאֲכִילֵם וַתַּשְׁקֵם מֵאֲשֶׁר אִתָּה בַּבַּית לֶחֶם נִקּוּדִים, צִמּוּקִים וּמָיִם. וַיְהִי כִי שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ מִי הִיא וּּמַה-לָּהּ שָׁם? וַתְּסַפֵּר לָהֶם לֵאמֹר: אַלְמָנָה אֲנִי מֵאִישִׁי הַסַּפָּן אֲשֶׁר מֵת עָלַי זֶה יָמִים מִסְפָּר, הוּא כִלְכֵּל אֶת-נַפְשׁוֹ וְאֶת-נַפְשִׁי אָנִי ואֶת-נֶפֶשׁ בֶּן אֲחוֹתִי הַמֵּתָה הַזֶּה מֵהַשָּׂכָר אֲשֶׁר קִבֵּל בְּהַעֲבִירוֹ אֶת-הַנּוֹסְעִים בְּסִירָתוֹ מִשְֹּפַת הַנַּחַל הַזֶּה אֶל שְֹפַת הַנַּחַל הַשְׁנִיָּה, וְעַתָּה הִנְנִי בְכָל-רָע. וְאַחַר פָּרְשָׁה לָהֶם עַל הָאָרֶץ שִֹמְלָה וַיִּישְׁנוּ שְׁנַת מְנוּחָה עַד הַבֹּקֶר.

הַשַּׁחַר עָלָה. וַיָּקוּמוּ אַלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, וַיָּקוּמוּ גַם הָאַלְמָנָה וְהַיֶּלֶד, וַתָּכֶן לָהֶם הָאַלְמָנָה סְעֻדַּת בֹּקֶר, וְגַם צֵידָה נָתְנָה לָהֶם לְדַרְכָּם, וּבְלֶכְתָּם בֵּרַךְ הַנָּבִיא אֶת-הָאַלְמָנָה וְגַם מַתָּת נָתַן לָהּ. וַתֹּאמֶר הָאַלְמָנָה אֶל הַיֶּלֶד: לְכָה-נָא, בְּנִי, עִם הָאוֹרְחִים, וְהֶרְאֵיתָ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְהַעֲבַרְתָּ אוֹתָם אֶת-הַגֶּשֶׁר אֲשֶׁר עַל הַנַּחַל עַד תֻּמּוֹ, כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ, בְּנִי, כִּי גֶשֶׁר רָעוּעַ הוּא, וְלֹא יֵלְכוּ הָאוֹרְחִים לְבַדָּם וְקָרָם אָסוֹן.

וַיַּעַשֹ הַנַּעַר כִּדְבַר הָאַלְמָנָה. וַיְהִי כְהַגִּיעָם עַד חֲצִי הַגֶּשֶׁר וַיֹּאחַז אַלְחַ’צְ’ר אֶת-הַנַּעַר בִּזְרוֹעוֹתָיו וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיַּטִּילֵהוּ אֶל תּוֹךְ הַנַּחַל וַיַּטְבִּיעֵהוּ. וַיִּבָּהֵל מוּסָה מְאֹד לְמַעֲשֶֹה אַלְחַ’צְ’ר, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו אַרְצָה כְמִתְעַלֵּף, כִּי אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ.

וַיַּרְא אַלְחַ’צְ’ר וַיִּקְרָא: מוּסָה! מוּסָה! כָּל-אֲשֶׁר עָשִֹיתִי, רַק עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ עָשִֹיתִי, וְהוּא גִלָּה אֶת-אָזְנַי לֵאמֹר: עֲשֵֹה! וָאָעַשֹ.

וְעַתָּה אַל יִחַר לְךָ וְאַל יֵרַע לְבָבְךָ עַל מַעֲשַֹי, שָׁמַרְתָּ מוֹצָא שְֹפָתָיךָ, רָאִיתָ וְשָׁתַקְתָּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ פִּתְרוֹנִים לְכָל-מַרְאֶה, וְאַתָּה חֲזַק וֶאֱמָץ.

מְאָרְחֵנוּ הָרִאשׁוֹן הָיָה אִישׁ יָהִיר, גֵּא וּמִתְהַלֵּל בְּעָשְׁרוֹ, רַק אֶת-פָּנָיו הֵאִיר לָנוּ, וְלִבּוֹ בַל עִמּוֹ. וְלָכֵן כֹּה אָמַר לִי אַלְלַהּ: קְחָה אֶת-כִּיּוֹר הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת-כַּנּוֹ, כִּי לֹא לִכְבוֹדְכֶם וְלַהֲנָאַתְכֶם עָשָׂה מַה-שֶׁעָשָׂה לְאָרֵחַ אֶתְכֶם, כִּי אִם לְמַעַן הַרְאוֹתְכֶם אֶת-כָּל-עָשְׁרוֹ וְתִפְאֶרֶת בֵּיתוֹ, וְעַל כֵּן רָאוּי הוּא לְעֹנֶשׁ. וּמֵעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָהוּ, יִלְמַד לָדַעַת שֶׁאַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם רוֹאֶה לַלֵּבָב, וְרַק הָאָדָם רוֹאֶה לָעֵינָיִם. הַכְנָסַת אוֹרְחִים לִצְדָקָה תֵחָשֵׁב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים רַק בְּהֵעָשֹוֹתָהּ בְּשִֹמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, וְלֹא לְמַעַן הִתְגָּאוֹת וּלְמַעַן הִתְגַּדֵּר בָּהּ בְּעֵינֵי זוּלָתֵנוּ; בְּאֵלֶּה בָּחֲלָה נֶפֶשׁ אַלְלַהּ. וזֹאת עוֹד: “כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ” אָמְרוּ הַחֲכָמִים, וְהַמְּאָרֵחַ לֹא עָשָׂה כֵן, וְלֹא שָׁמַע לְדִבְרֵי חֲכָמִים; וְגַם עָבַר עֲלֵיהֶם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ וּבְזָדוֹן לֵבָב, וַיֶּחֱטָא חָטוֹא לְאַלְלַהּ וְלַעֲבָדָיו הַחֲכָמִים.

וְהַמְּאָרֵחַ הַשֵּׁנִי, הָיָה כֵלַי וְצַר עַיִן כְּכָל-אֲשֶׁר רָאִיתָ. וְעַל כֵּן הִשְאַרְתִּי לוֹ לְמַתָּנָה, עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ, אֶת-כִּיּוֹר הַכֶּסֶף וְאֶת-כַּנּוֹ, לְמַעַן יִרְאֶה “כִי יֵשׁ שָׂכָר לְמַכְנִיסֵי אוֹרְחִים”, וּמֵעַתָּה שַׁנֵּה יְשַׁנֶּה דַרְכּוֹ לְטוֹבָה, וְיִּלְמַד לְקַבֵּל אֶת-כָּל-אוֹרְחָיו בְאַהֲבָה וּבְנֶפֶשׁ עֲדִינָה, כִּי יֹאמַר: גַּם מֵהֶם אָבֹא עַל שְֹכָרִי. “הֶרְגֵּל נַעֲשֶֹה טֶבַע” יֹאמְרוּ חֲכָמֵינוּ, וְהוּא יִלְמַד לִכְבּשׁ אֶת-יִצְרוֹ הָרַע, אֶת-כֵּלוּתוֹ, וְהָיָה לְהַכְנִיס אוֹרְחִים טוֹב עַיִן וּתְמִים-לֵב כְּכָל עֲרָבִי טָהוֹר.

וְעַל הַיֶּלֶד הַמֻּטְבָּע כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: קָטָן זֶה לְֹשוֹדֵד יִהְיֶה בְגָדְלוֹ, וְעָמַד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים לִגְזֹל וְלַחֲמֹס עוֹבְרֵי דֶרֶךְ, וְגַם יִגְנֹב, וְגַם יִרְצַח נְפָשׁוֹת, וְלִבּוֹ לֹא יֵדַע רַחֵם. וְעַל כֵּן בָּחַר אַלְלַהּ בְּמוֹתוֹ בְעוֹדֶנּוּ נַעַר נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבַב, לְמַעַן יִירַשׁ גַּן-עֵדֶן, מֵאֲשֶׁר יִגְדַּל לְהַוָּתוֹ וּלְרָעָתוֹ וְיִירַשׁ גֵּיהִנֹּם.

 

יז: נַבִּי שַׁעְיָא    🔗

וַיְהִי כִּי יָדַע אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם כִּי בְנֵי אִשְֹרָאִיל זֶה דַרְכָּם תָּמִיד לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינָיו, כִּי אָדָם הֵמָּה, וְכִי “יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו”, עַל כֵּן מִדֵּי הִמְלִיךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, הֵקִים לַמֶּלֶךְ גַּם נַבִּי אֲשֶׁר רוּחַ אַלְלַהּ בְּקִרְבּוֹ, לְמַעַן יוֹרֶה אוֹתוֹ וְאֶת-אִשְֹרָאִיל עַמּוֹ אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשִּׂים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר יַעֲשֹוּ לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים.

וּבִמְלֹךְ חִזְקִיָה נָתַן לוֹ אַלְלַהּ אֶת-שַׁעְיָא אִבְּן אֲמַצְיָה לְנַבִּי, וְלוֹ שֵׁם בִּגְדוֹלֵי הַנְּבִיאִים, הֲלֹא הֵם: יַחְיַא, זַכַּרִיָּה, עִיסָה וּמֻחַמַּד, וְהוּא לִפְנֵיהֶם.

וַיִּרְבּוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינֵי אַלְלַהּ בִּימֵי חִזְקִיָּה, וַיִשְׁלַח אַלְלַהּ אֶת-סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר לְהַשְׁמִידָם, וַיָּבֹא סַנְחֵרִיב וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אַנְשֵׁי חַיִל עִמּוֹ וַיַּחֲנוּ מִסָּבִיב לְ“אַל קֻדְשֹ אַל שָׁרִיף”, הִיא יְרוּשָׁלַיִם, וְהַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה אָז חוֹלֶה, שׁוֹכֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ, כִּי עָלְתָה מַכָּה בְשׁוֹקוֹ וַיְהִי בְכָל-רָע.

וַיָּבֹא שַׁעְיָא הַנַּבִּי אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת סַנְחֵרִיב וְאֶת-אֲשֶׁר עָלָה עַל “אַל קֻדְשֹ” לַמִּלְחָמָה, הוּא וְחֵילוֹ הַגָּדוֹל עִמּוֹ. וַיָּמָת לֵב הַמֶּלֶךְ בְּקִרְבּוֹ וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה. וְאַף כִּי חוֹלֶה אָנוּשׁ הוּא מִפִּצְעוֹ, קָרָא הַמֶּלֶךְ אֶל שַׁעְיָא הַנַּבִּי לֵאמֹר: אֲבָל, שַׁעְיָא נַבִּי אַלְלַהּ, הֲנִסְתַּם כָּל-חָזוֹן מִמְּךָ, אוֹ האִם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם לֹא גָלָה אָזְנְךָ מַה-יֵּעָשֶֹה בָנוּ?

וַיַּעַן הַנַּבִּי וַיֹּאמַר: לֹא! נִסְתַּם חָזוֹן מֵאַלְלַהּ.

עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְהִנֵּה רוּחַ אַלְלַהּ עַל הַנַּבִּי וַיִּקְרָא: חִזְקִיָּה! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ אֵלַי בְרֶגַע זֶה: צַוֵּה לְבֵיתְךָ, כִּי מוֹת תָּמוּת. וַיֶּחֱרַד חִזְקִיָּה חֲרָדָה גְדוֹלָה לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיָּרֶם קוֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ לֵאמֹר: אַלְלַהּ! אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, זָכְרֵנִי נָא וּפָקְדֵנִי נָא לְטוֹבָה, וְאַל תַּחְשֹׁב עָלַי עֲוֹן עַמְּךָ, וַאֲנִי הֲלֹא הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִֹיתִי כָּל-יְמַי חַיָּי.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל חִזְקִיָּה וַיִּנָּחֵם עַל מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל עַמּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל שַׁעְיָא עַבְדוֹ: הַגֶּד-נָא לְחִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי מוֹסִיף לְךָ חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה שָׁנָה עַל יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ, וְגַם אַצִּילְךָ מִמַּחֲלָתְךָ וּמִסַּנְחֵרִיב אוֹיבְךָ וּמֵחֶרֶב אַנְשֵׁי צְבָאוֹ הָרַבִּים הַחוֹנִים עָלֶיךָ. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר שַׁעְיָא.

וַיְהִי כְכַלּוֹת שַׁעְיָא אֶת-דְּבָרָיו, וַיִּתְעוֹדֵד הַמֶּלֶךְ פִּתְאֹם, וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה, וְרוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִמּוֹ. וַיְצַו הַנַּבִּי וַיִּקְחוּ מִשְׂרַת תְּאֵנִים וַיְחַבְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ תַּחְבָּשׁוֹת קָרוֹת עַל פִּצְעוֹ וַיֶּחִי.

וַיּוֹסֶף שַׁעְיָא וַיֹּאמֶר אֶל חִזְקִיָּה: שְׁמַע, חִזְקִיָה! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: אַל תִּירָא מִפְּנֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשׁוּר, כִּי מוֹת יָמוּת הַלַּיְלָה, הוּא וְכָל-חֵילוֹ עִמּוֹ, וְעֵינֶיךָ תֶּחֱזְינָה בְמַפַּלְתָּם וְשָׂמַח לִבְּךָ. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר נִבָּא שַׁעְיָא.

וַיְהִי בְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיִּשְׁמַע חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ קוֹל קוֹרֵא בְשַׁעַר אַרְמוֹנוֹ לֵאמֹר: צֵא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וּרְאֵה בְמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב אוֹיבְךָ, כִּי אַלְלַהּ הֱמִיתוֹ.

וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה כָּל-מַחֲנֵה אַשׁוּר אֲשֶׁר מִסָּבִיב פְּגָרִים מֵתִים, וַיְחַפֵּשֹ הַמֶּלֶךְ אֶת-סַנְחֵרִיב בֵּין הַמֵּתִים וְלֹא מְצָאוֹ, וַיָּבֶן כִּי בוֹרֵחַ הוּא. וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח רָצִים לְתָפְשֹוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. וַיִּמְצָאוּהוּ הָרָצִים בִּמְעָרָה, הוּא וַחֲמֵשֶׁת שָׂרֵי צְבָאָיו עִמּוֹ, וַיַּאַסְרוּם כֻלָּם בָּאזִקִּים וַיְבִיאוּם אֶל הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי כִרְאוֹת חִזְקִיָּה אוֹתָם, וַיִּקֹד וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אַרְצָה לִפְנֵי אַלְלַהּ וַיִּקְרָא: בָּרוּךְ אַתָּה אֱלֹהֵי חַסְדִי! קָטֹנּוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמָּנוּ לְהַצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיְבֵינוּ וַתְּהִי יָדְךָ עֲלֵיהֶם לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם כַּיוֹם הַזֶּה, אָכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָּאֱלֹהִים אַלְלַהּ.

וְאַחַר פָּנָה אֶל סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר עָמַד לְפָנָיו בְּיִרְאָה וַיִּשְׁאָלֵהוּ: סַנְחֵרִיב! סַנְחֵרִיב! אֵיכָכָה נוֹעַזְתָּ לָצֵאת לִקְרַאת אִשְֹרָאִיל עַמִּי לַמִּלְחָמָה? הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי שׁוֹמֵר אִשְֹרָאִיל אַלְלַהּ, וְכִי כֹל יָכֹל הוּא?

וַיַּעַן סַנְחֵרִיב וַיֹּאמַר: אָמְנָם חָטָאתִי, וְחַטָּאתִי כְבֵדָה מִנְּשֹוֹא, הֻגֵּד הֻגַּד לִי מֵרֹאשׁ בְּעוֹדֶנִּי בְאַרְצִי לֵאמֹר: אַל תֵּצֵא לִקְרַאת אִשְֹרָאִיל, כִּי לֹא תוּכַל לָהֶם, כִּי אַלְלַהּ אֱלֹהֵיהֶם אֱלֹהִים אַדִּירִים הֵם, וְהֵם יוֹשִׁיעוּם מִכַּף כָּל הַקָּמִים עֲלֵיהֶם לְרָעָה, וְאָנֹכִי זְדוֹן לִבִּי הִשִּׂיאַנִי לְהַוָּתִי וּלְרָעָתִי, וְלֹא הִטִּיתִי אָזְנִי לְקוֹל כֹּהֲנַי וְקוֹסְמַי אֲשֶׁר קָרְאוּ אֵלַי הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לְבַל אֶעֱשֶֹה מִדְחֶה, וְעַתָּה הִנְנִי בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָשֵֹה בִי וּבְשָׁרֵי צְבָאִי כִרְצוֹנֶךָ.

וַיֹּאמֶר לָהֶם חִזְקִיָּה: הֲרֵעוֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִֹיתֶם, וּמֵאֵת אַלְלַהּ אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה זֹאת לָכֶם לְמַעַן תִּרְאוּ וְתֵדְעוּ, כִּי אֵין אֱלֹהִים כֵּאלֹהֵי אִשְֹרָאִיל, וּמֵעַתָּה הָיֹה תִהְיוּ לְֹשִמְצָה, וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו וְנוֹכְחוּ כִּי אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל, הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים וְאֵין זוּלָתוֹ.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת שַֹר צְבָאוֹ לֵאמֹר: קַח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְהוֹרַדְתֶּם אֶל בֵּית הַכֶּלֶא, מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, וְהַאֲכַלְתָּ אוֹתָם לֶחֶם צַר – לֶחֶם שְֹעוֹרִים יָבֵשׁ – שְׁתֵּי כִכָּרוֹת לְיוֹם, וּמַיִם לַחַץ תַּשְׂקֵם, כַּד קְטַנָּה מְאֹד, וַהֲסִבּוֹתָ אוֹתָם יוֹם יוֹם, שִׁבְעִים יוֹם בְּמִסְפָּר, בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּמִסָּבִיב לְבֵית מִקְדַּשׁ אֱלֹהֵינוּ, לְמַעַן יִהְיוּ לְרַאֲוָה, וְרָאוּ הָרוֹאִים וְשָׁמְעוּ הַשּׁוֹמְעִים וְיִירְאוּ מֵעַתָּה אֶת-אַלְלַהּ, וְשָׁבוּ אֵלָיו בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם.

וַיִּקְרָא סַנְחֵרִיב וַיֹּאמֶר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, טוֹב טוֹב לָנוּ הַמָּוֶת מֵחַיֵּי בוּז, וְלָכֵן חוּסָה נָא עָלֵינוּ וּשְׁלַח יָדְךָ וּפְגַע בָּנוּ וְאַל תָּשִֹים עָלֵינוּ חֶרְפָּה.

וַיִּצְחַק הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי סַנְחֵרִיב, וְאוּלָם שַׁעְיָא הַנַּבִּי שָׁמַע וַיְמַהֵר אֶל חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁמַע נָא, חִזְקִיָּה! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: הָשֵׁב אֶת-סַנְחֵרִיב וְאֶת-שָׂרֵי צְבָאוֹ בְשָׁלוֹם אֶל אַרְצָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם וְגַם כַּבֵּד תְּכַבְּדֵּם וְרָאוּ בְנֵי אַשּׁוּר וְאָמָרוּ: אָכֵן אֵין אֱלֹהִים כֵּאלֹהֵי אִשְֹרָאִיל וְאֵין עַם אֲצִיל-רוּחַ כְּעַם אִשְֹרָאִיל, וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲשֹוֹת אֶת-אֲשֶׁר עָשֹוּ לְהִלָּחֵם בָּנוּ כַאֲשֶׁר עַד כֹּה.

וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי הַנַּבִּי, וַיִּשְׁלָחֵם בְּכָבוֹד אֶל אַרְצָם.

וַיְהִי כְבֹא סַנְחֵרִיב אַרְצָה אַשּׁוּר, וַיְצַו וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר מִמּוּל אַרְמוֹנוֹ כָּל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, וְכָל-גְּדוֹלֵי הָעָם, וַיְסַפֵּר לָהֶם סַנְחֵרִיב אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בְּבִירַת אִשְֹרָאִיל, וְאֶת-כָּל-פָּרְשַׁת גְּדֻלַּת אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל וְעַם אִשְֹרָאִיל, וַיִּשְׁמְעוּ כֻלָּם וַיִּתְמָהוּ מְאֹד, וַיַּעֲנוּ פֶה אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: נָאוֶה כָבוֹד לֵאלֹהֵי אִשְׂרָאִיל וְנָאוָה תְהִלָּה לְעַם אִשְֹרָאִיל, וּמֵעַתָּה לֹא נוֹסִיף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עֲלֵיהֶם.

וְגַם כֹּהֲנֵי אַשּׁוּר וְקוֹסְמֵיהֶם אָמָרוּ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה! הֲלֹא כֹה הָיוּ דְבָרֵינוּ אֵלֶיךָ לִפְנֵי צֵאתְךָ לַמִּלְחָמָה עַל אִשְֹרָאִיל לֵאמֹר: אַל תַּעַל אַרְצָה אִשְֹרָאִיל וְאַל תִּתְגָּר בָּם וּבֵאלֹהֵיהֶם מִלְחָמָה, כִּי לֹא תוּכַל לָהֶם. וְעַתָּה יִהְיוּ אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל בְּרוּכִים אֲשֶׁר הִצִּילוּךָ, אוֹתְךָ וְאֶת-חֲמֵשֶׁת שָׂרֵי צִבְאוֹתֵינוּ מֵחֶרֶב רָעָה, יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ!

וַיִּשְׁתַּחֲווּ כֻלָּם וַיִּקְּדוּ לִפְנֵי אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל וְגַם זָבְחוּ זְבָחִים וַיֹּאכֵלוּ.

וַיְהִי סַנְחֵרִיב שְׁבַע עֶשְֹרֶה שָׁנָה וַיָּמָת, וַיִּמְלֹךְ נְבוּכַדְנֶצַר שַֹר צְבָאוֹ תַחְתָּיו.

וְגַם חִזְקִיָה מֶלֶךְ אִשְֹרָאִיל נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו.

אַלְלַהּ יְרַחֲמֵם! יְרַחֲמֵם אַלְלַהּ!

 

יח: נַבִּי עֻזַיְר    🔗

וְעֻזַיְר, הוּא יִרְמִיָהוּ, נָבִיא לְאַלְלַהּ בְּ“אַל-קֻדְשׂ אַל-שָׁרִיף”, הִיא יְרוּשָׁלַיִם.

וַיְהִי הַיּוֹם וְעֻזַיְר מִתְהַלֵּךְ בְּדַרְכּוֹ עֲנָתוֹתה עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וַיִּפְגּשׁ בְּצָעִיר מֻכֵּה שְׁחִין חוֹלֶה וְחַלָּשׁ וְהוּא יוֹשֵׁב עַל אַחַד הַסְּלָעִים אֲשֶׁר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ כִּמְחַכֶּה. וַיְהִי כִרְאוֹת הַצָּעִיר אֶת הַנָּבִיא הִתְאַמֵּץ וַיַּעֲמֹד עַל רַגְלָיו וַיִּגַּשׁ אֵלָיו כִּמְדַּדֶּה וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי עֻזַיְר אַרְצָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בָּרְכֵנִי-נָא, אֲדוֹנִי הַנָּבִיא, בַּרְכֵנִי, יְבָרְכְךָ אַלְלַהּ. וַיִּתְבּוֹנֵן אֵלָיו עֻזַיְר וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מִי אַתָּה, בְּנִי, וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן הַצָּעִיר וַיֹּאמַר: שְׁמִי נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמִבָּבֶל בָּאתִי עַד הֲלוֹם; כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: נְבִיא אֱלֹהִים גָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ עֻזַיְר, וְהוּא מְרַפֵּא חוֹלִים מִמַּחֲלָתָם, וְאוֹסֵף מְצֹרָעִים מִצָרַעְתָּם וּמֻכֵּי שְׁחִין מִשְּׁחִינָם. וְעַתָּה חָזוּת פָּנֶיךָ וְדֶרֶךְ תִּלְבָּשְׁתְּךָ מְעִידִים בְּךָ כִּי אַתָּה הוּא הַנָּבִיא, וְלָכֵן חוּסָה-נָא, אֲדוֹנִי, עַל נֶפֶשׁ עַבְדְּךָ וּרְפָאֵנִי מֵחָלְיִי, כִּי מֻכֵּה שְׁחִין אֲנִי כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת. מֵאָז הַצָּהֲרַיִם אָנֹכִי פֹּה מְחַכֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: כִּי כָל הַיָּמִים עוֹשֶֹה אַתָּה בִירוּשָׁלָיִם בִּירַת אִשְֹרָאִיל לְרַפֵּא חוֹלִים וּלְהָשִׁיב תּוֹעִים מִדַּרְכָּם. וְרַק מִדֵּי עֶרֶב בָּעֶרֶב אַתָּה שָׁב אֶל בֵּיתְךָ אֲשֶׁר בְּעֲנָתוֹת הַקְּרוֹבָה, לָנוּחַ מֵעֲמָלְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ לְטוֹבַת בְּנֵי הָאָדָם.

וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי הַנָּבִיא עַל הַעֶלֶם הַחוֹלֶה וַיַּעֲבֵר יָדוֹ בְחִבָּה עַל כְּתֵפוֹ וַיֹּאמַר: שָׁמַע אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם אֶת-תְּחִנָּתְךָ, וְהוּא רְפָאֲךָ מִמַּחֲלָתְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין אֱלֹהִים כָּמוֹהוּ בְכָל-הָאָרֶץ.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר עֻזַיְר; וּבִן-רֶגַע שָׁבָה רוּחַ הַחוֹלֶה אֵלָיו וַיֶּחִי, וַיְהִי בְשָׂרוֹ טָהוֹר כִּבְשַֹר יָלֶד. וַיִּשְׁתַּחוּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִפְנֵי הַנָּבִיא אַרְצָה וַיִּשְַּק אֶת-רַגְלָיו מֵרֹב שִֹמְחָה.

וַיְהִי כְהַפְנוֹתוֹ לָלֶכֶת, וַיִּקְרָא עֻזַיְר אֶל נְבוּכַדְנֶצַּר וַיֹּאמַר: נְבוּכַדְנֶצַּר! נְבוּכַדְנֶצַּר! שְׁמַע-נָא אֶת-אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי אַלְלַהּ עָלֶיךָ בְּרֶגַע זֶה: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: כְּשׁוּבְךָ לְבֵיתְךָ תִּמְלֹךְ עַל עַמֶּךָ, וְגָדַלְתָּ וְהָיִיתָ לְמֶלֶךְ אַדִּיר וְחָזָק, מֶלֶךְ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם וּמַדְבִּיר עַמִּים תַּחְתֶּיךָ. יוֹם יָבֹא – וְהַיּוֹם הַהוּא, אוֹיָה! – לֹא יִרְחַק, וּפָרַשְֹתָּ כְּנָפֶיךָ גַּם עַל אַרְצִי זֹאת אֲשֶׁר רַגְלֶיךָ עוֹמְדוֹת עָלֶיהָ, וְגַם עַל עַמִּי אִשְֹרָאִיל, וְעַל “בֵּית אַל מַקְדֵּשׂ” מְקוֹם מִשְׁכַּן אֱלֹהָי. וְעַתָּה זְכָר-נָא אֶת-אֲשֶׁר עָשָׂה אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי מָרוֹם, אֲלֹהֵי אִשְֹרָאִיל, לְךָ כַּיוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר הִצִּילְךָ מִמַּחֲלָתְךָ הָאֲנוּשָׁה וְהָאֲרוּרָה, אֲשֶׁר לֹא נָתְנָה לְךָ הָשֵׁב רוּחֲךָ, וַתְּהִי כְמֵת בֵּין הַחַיִּים; וְאַל תַּרְבֶּה לְהַרַע לְעַמִּי וּלְאַרְצִי וּלְהֵיכַל קֹדֶשׁ אֲלֹהַי כַּאֲשֶׁר לְכָל-הָעַמִּים וְהָאֲרָצוֹת.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ בִבְכִי וַיֹּאמֶר: מָה אֲדוֹנִי הַנָּבִיא מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ?! הֲכֶלֶב כָּמוֹנִי יִמְלֹךְ וְהוּא יַעֲשֶּׂה רָעָה לְעַמֶּךָ?!

וַיַּעַן עֻזַיְר וַיֹּאמֶר: כֵּן דִּבֵּר אַלְלַהּ.

אָז הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר גִּלָּיוֹן מֵחֵיקוֹ וַיִּכְתֹּב וַיַּחְתֹּם וַיִּתֵּן בְּיַד עֻזַיְר לֵאמֹר: אִם עָשֹה יַעֲשֶּׂה אַלְלַהּ כִּדְבָרֶיךָ, וְהָיִיתָ אַתָּה לִי לְאלֹהִים, וְכָל-אֲשֶׁר תְּצַוֶּה עָלַי אֶעֲשֶֹה. וְהַגִּלָּיוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן בְּיָדֶיךָ יִהְיֶה לְעֵדָה עַל דְּבָרַי כִּי כֵנִים הֵמָּה.

וַיְהִי כַעֲבֹר שָׁנִים וּנְבוּכַדְנֶצַּר עָלָה עַל יְרוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה, הוּא וְחֵילוֹ הַגָּדוֹל עִמּוֹ, כִּדְבַר הַנָּבִיא, וַיְמַהֵר עֻזַיְר וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל רַמְלָה אֲשֶׁר עַל יַד יָפוֹ. וְהַגִּלָּיוֹן אֲשֶׁר נָתַן לוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר בְּחֵיקוֹ. וַיִּרְאֵהוּ נְבוּכַדְנֶצַּר וַיַּכִּירֵהוּ וְגַם זָכַר אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם עֻזַיְר וְאֶת-מוֹצָא שְֹפָתָיו בַיוֹם הַהוּא. ויֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁאַל עֻזַיְר מָה אֶתֵּן לָךְ? וַיַּעַן עֻזַיְר וַיֹּאמַר: שׁוּבָה אֶל אַרְצְךָ וְאֶל מוֹלַדְתְּךָ וְאַל תִּגַּע בְּעַמִּי וּבְאַרְצִי לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר הִבְטָחְתָּ.

וַיִּקְרָא נְבוּכַדְנֶצַּר וַיֹּאמַר: אֲבָל הִקְשֵׁיתָ לִֹשְאֹל, אֲדוֹנִי עֻזַיְר, כִּי גְזֵרַת אַלְלַהּ אֱלֹהֶיךָ וּבֵל אֱלֹהַי הִיא עָלַי לֵאמֹר: לֵךְ וְהָפַכְתָּ אֶת-אֶרֶץ הָעִבְרִים, וְאוֹתָם הַגְלֵה בָבֶלָה, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵמָּה מְאֹד, וְרַק אֶת-נַפְשְׁךָ אַתָּה, הַנָּבִיא, וְאֶת-נֶפֶשׁ קְרוֹבֶיךָ וּמַכָּרֶיךָ אֶתֵּן לְךָ לְשָׁלָל. וּבְדַבְּרוֹ לָקַח נְבוּכַדְנֶצַּר חִצִּים וַיּוֹר לְעֵינֵי עֻזַיְר לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמַיִם, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹש, וּבְכָל-פַּעַם שָׁב הַחֵץ מוּל יְרוּשָׁלַיִם. וַֹּאמֶר נְבוּכַדְנֶצַּר אֶל עֻזַיְר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, עֻזַיְר? עָלָה חֲרוֹן אַף הָאֱלֹהִים וְהָאֱלִילִים עַל עַמְּךָ, וְאַחַת דְּבָרָם לְכַלּוֹתָם עַל יָדִי וְלֹא יְשַׁנּוּ.

וַיִּחַר אַף עֻזַיְר עַל נְבוּכַדְנֶצָּר עַל הֲפֵרוֹ אֶת-דְּבָרוֹ אִתּוֹ לִֹשְמֹעַ לְכָל-אֲשֶׁר יְצַוֶּנוּ, וַיָּשֶׁב יְרוּשָׁלַיְמָה בְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא, וּבְרוּחַ נְכֵאָה וּרְצוּצָה.

וַיַּעַל נְבוּכַדְנֶצַּר יְרוּשָׁלַיְמָה, הוּא וְכָל-חֵילוֹ הַגָּדוֹל עִמּוֹ, וַיִּחַן עָלֶיהָ סָבִיב וַיָּבֵא אוֹתָהּ בַּמָּצוֹר יָמִים רָבִּים. וַיִּרְעַב הָעָם אֲשֶׁר בָּעִיר מְאֹד וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה. וּלְקֵץ הַיָּמִים הִבְקִיעַ נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת-הָעִיר וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיַּהַפְכֶנָּה לְתֵל שְׁמָמָה, וַיִּשְׁרֹף אֶת-בֵּית אַלְלַהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת-הֵיכְלֵי הַשָּׂרִים וְאֶת-חוֹמוֹת הָעִיר נָתַץ וְלֹא חָמָל. וְאֶת-צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ תָּפַשֹ חַי, וַיִּשְׁחַט אֶת-בָּנָיו לְעֵינָיו וְאַחַר נִקֵּר אֶת-עֵינָיו וַיַּאַסְרֵהוּ בִנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹבִילֵהוּ בָּבֶלָה יַחַד עִם כָּל-הָעָם וְעִם כָּל-כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר בְּהֵיכַל אַלְלַהּ הַקָּדוֹשׁ. וְרַק אֶת-עֻזַיְר וּבְנֵי בֵיתוֹ, וְאֶת-דַּלַּת הָעָם הִשְׁאִיר בָּעִיר הָהֲרוּסָה וְהַשְֹּרוּפָה.

וַיִּתְהַלֵּךְ עֻזַיְר בֵּין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם קוֹדֵר וְעָצוּב, וַיֶּרֶב תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר הִשִֹּיגָה אֶת-עַמּוֹ וְאֶת-אַרְצוֹ. כֹּה יַעֲשֶֹה עֻזַיְר יוֹם יוֹם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּפֵּל אַלְלַהּ תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה עַל עֻזַיְר וַיִּישָׁן. וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה קוֹל אַלְלַהּ קוֹרֵא אֵלָיו לֵאמֹר: עֻזַיְר! עֻזַיְר! אַל תִּירָא מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, כִּי לֹא לְעוֹלָם חָסְנוֹ. עוֹד מְעַט וְשָׁב אַלְלַהּ אֶת-שְׁבוּת עַמּוֹ וְאַרְצוֹ, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ יִבָּנֶה, וּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִימֶנָּה מֵאָדָם.

וַיֵּעוֹר עֻזַיְר מִשְּׁנָתוֹ, וְרוּחוֹ נִפְעָמָה בְקִרְבּוֹ מְאֹד, וַיַּחֲבשׁ אֶת-פִּרְדָּתוֹ, וַיִּקַּח סַל תְּאֵנִים עִמּוֹ וַיָּשָׁב לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וְלִבּוֹ מָלֵא סָפֵק וַחֲרָדָה לֵאמֹר: הֲיִתָּכֵן?! הַאִם לֹא הִתְעוּנִי אָזְנַי בַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי, אוֹ הַאִם לֹא חֲזוֹן שָׁוְא וּמַתְעֶה חָזִיתִי בַחֲלוֹמִי?!

וַיַּרְא אַלְלַהּ וְהִנֵּה הַסָּפֵק אוֹכֵל אֶת-לֵב הַנָּבִיא, וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד. וַיְהִי כִי סָר עֻזַיְר אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד הָעִיר לָנוּחַ מְעַט מֵרָגְזוֹ וּמֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט, וַיַּפֵּל עָלָיו אַלְלַהּ תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה שֵׁנִית וַיִּישָׁן. וְגַם פִּרְדָּתוֹ רָבְצָה עַל יָדוֹ וַתִּשָׁן גַּם הִיא. וְרַק שִׁבְעִים שָׁנָה שָׁבָה רוּחַ עֻזַיְר אֵלָיו, וַיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. וּבַהֲקִיצוֹ וְהִנֵּה קוֹלוֹת שִׁירָה וְזֶמֶר עוֹלִים בְּאָזְנָיו מֵעַל הַר הַמּוֹרִיָּה הַקָּרוֹב, כְּקוֹלוֹת הַלְּוִּיִים הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי אַלְלַהּ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדושׁ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ עָלָיו. וְלֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיְהִי בְעֵינָיו כְאִישׁ אֲשֶׁר עֲבָרוֹ יָיִן. וַיַּבֵּט דֶּרֶךְ פֶּתַח הַמְּעָרָה הַחוּצָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה עַל תִּלָּהּ, רְחוֹבוֹתֶיהָ מְלֵאִים אָדָם, וְהֵיכְלֵי תִפְאָרָה מִתְנוֹסְסִים בָּהּ מִכָּל-עֵבֶר כַּאֲשֶׁר בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה מְאֹד, כִּי לֹא יָדַע מָה אִתּוֹ, וַיָּשָׁב אֶל הַמְּעָרָה רֶגַע לְחַפֵּשֹ אֶת-פִּרְדָּתוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה עִמּוֹ בְּבֹאוֹ אֵלֶיהָ. וַיַּרְא וְהִנֵּה שֶׁלֶד בְּהֵמָה מִתְנוֹעֵעַ לְעֵינָיו בְּאַחַת מִפִּנוֹת הַמְּעָרָה, וְכַעֲבֹר רֶגַע וְהִנֵּה עָלָה עַל הַשֶּׁלֶד בָּשָׂר, וְעַל הַבָּשָׂר קָרַם עוֹר, וְרוּחַ חַיִּים נֻפְּחָה בְאַף הַבְּהֵמָה וַתַּעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא פִרְדָּתוֹ.

וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַפִּרְדָּה וַתִּקְרָא אֶל עֻזַיִר וַתֹּאמַר: עֻזַיִר אֲדוֹנִי, אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ! וְעַתָּה פְּתַח פִּיךָ וְתֵן תּוֹדָה לֵאלֹהֵי חַסְדֵּנוּ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ כַיּוֹם הַזֶּה בְהַחְיוֹתוֹ אוֹתָנוּ אַחֲרֵי מוּתֵנוּ. כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה עָבְרוּ עָלֵינוּ שְׁנֵינוּ לְשֵׁנָה בִמְעָרָה זוֹ, וְעַתָּה עוֹרְרָנוּ אַלְלַהּ מִתַּרְדֵּמָתֵנוּ וַיְשִׁיבֵנוּ לִתְחִיָּה, לְמַעַן הַרְאוֹתוֹ אוֹתָנוּ אֶת-גָּדְלוֹ וְאֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וְכִי כָּל-יָכֹל הוּא. הִנֵּה הֵקִים אַלְלַהּ אֶת-הַחִזָּיוֹן אֲשֶׁר חָזִיתָ בַּחֲלוֹמְךָ לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה לֵאמֹר: עוֹד יָשׁוּב אִשְֹרָאִיל לִרְאוֹת בְּטוֹבָה, אַרְצוֹ תּוּשַב לוֹ, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ יִבָּנֶה, וּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם תִּמָּלֶאנָה אָדָם!

וַיִּשְׁתּוֹמֵם עֻזַיְר לְדִבְרֵי הַפִּרְדָּה בִּפְתֹחַ אַלְלַהּ אֶת-פִּיהָ לְדַבֵּר, וַיִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו לִפְנֵי אַלְלַהּ אַרְצָה וַיִּקְרָא: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְכָל-דְּבָרָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת.

וְלַפִּרְדָּה אָמָר: בְּרוּכָה אַתְּ, פִּרְדָּתִי, לְאַלְלַהּ אֲשֶׁר שִׁכֵּן רוּחֵךְ גַּם אַתְּ בְּגַן-עֶדְנוֹ עַד כֹּה כָל-שְׁנוֹת שְׁנָתֵךְ עִמָּדִי פֹה, לְמַעַן הָקִים בָּזֶה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר לִזְקֵנַת זְקֵנְתֵּךְ בִּידֵי “נַבִּי נוּח” לֵאמֹר: “אַחַת מִבְּנוֹת מִינֵךְ תִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס חַיִּים בְּגַן-עֵדֶן” יַעַן מָאֲנֵךְ לָבֹא אֶל תֵּבַת אַלְלַהּ וְאִבְּלִיס הָרָשָׁע, בִּתְמוּנַת זְבוּב, תַּחַת זְנָבֵךְ9.

וַיְּמַהֵר עֻזַיְר וַיַּעַל עַל פִּרְדָּתוֹ וַיָּשֶֹם פָּנָיו לְבֵית מִקְדָּשׁ אַלְלַהּ אֲשֶׁר עַל הַר הַמּוֹרִיָּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם אַלְלַהּ וְלִרְאוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיּים בְּשִׁירָם וּבְזִמְרָתָם וְלִשְֹמֹחַ בְּשִֹמְחַת עַמּוֹ בְּשׁוּבוֹ לְאָשְׁרוֹ כִימֵי קֶדֶם.

וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יָשֵׁן הַנָּבִיא אֶת-שְׁנָתוֹ יַחַד עִם פִּרְדָּתוֹ, הִנֵּה הוּא נָכוֹן בִּירוּשָׁלָיִם, בַּמְּעָרָה הַנִּקְרֵאת “אַל אַדְהָמִיֶּה”, הִיא “מְעָרַת יִרְמְיָהוּ” אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה מִצְּפוֹן לַחוֹמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

 

יט: יוּנֶס בֶּן מַתַּי    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל זַכַּרִיָּה הַנָּבִיא לֵאמֹר: קוּם לֵךְ אֶל חֲמֵשׁ מֵאוֹת נְזִירֵי אִשְֹרָאִיל אֲשֶׁר בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר לֶחֶם שְֹעוֹרִים לַחְמָם, וְאַדֶּרֶת שֵֹעָר שְׁחוֹרָה לְבוּשָׁם, וּבָחַרְתָּ מִבֵּינֵיהֶם נָבִיא לְאַלְלַהּ תַּחְתֶּיךָ, כִּי זָקֵן אַתָּה וְלֹא תוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי הָעָם. וְכָכָה יִהְיֶה דְבַר הַבְּחִירָה: מִבֵּין חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַנְּזִירִים תִּבְחַר מֵאָה, וּמִבֵּין הַמֵּאָה חֲמִשִּׁים, וּמִבֵּין הַחֲמִשִּׁים עֲשָׂרָה, וּמִבֵּין הָעֲשָׂרָה אֶחָד, וְהָיָה הוּא נָבִיא לְפָנַי. וַיַּעַשֹ זְכַּרִיָּה כִדְבַר אַלְלַהּ, וַיִּבְחַר אֶת-יוּנֶס בֶּן מַתִּי, הוּא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי. ויֹּאמֶר זַכַּרִיָּה אֶל יוּנֶס: הִנֵּה נְתָנְךָ אַלְלַהּ לְנָבִיא עַל אִשְֹרָאִיל תַּחְתָּי, וַהֲקִימוֹתָ אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ. וַיִּשְׁתַּחוּ יוּנֶס לִפְנֵי אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: הִנְנִי כִי קָרָאתָ לִי.

וְשֵׁם אֲבִי יוּנֶס מַתַּי, וְשֵׁם אִמּוֹ זַאד, וַיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם תְּמִימֵי דֶרֶךְ וִירֵאֵי אַלְלַהּ מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וַיִּתְהַלְּכוּ עֲרִירִים יָמִים רַבִּים וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם, מַתִּי וְאִשְׁתּוֹ, דֶּרֶךְ “בִּיר אַיֻּבְּ”, הוּא בְאֵר יוֹאָב אֲשֶׁר בְּנַחַל קִדְרוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, מְקוֹם שָׁם נִרְפָּא אַיֻבְּ מִשְׁחִין בְּשָׂרוֹ. וַיִּטְבְּלוּ שְׁנֵיהֶם בְּמֵימֵי הַבְּאֵר וַיִּהְיוּ הַמַּיִם לָהֶם לִבְרָכָה, כִּי שְׁנֵיהֶם נִרְפְּאוּ מֵעֶקְרוּתָם. וְכַעֲבֹר שָׁנָה יָלְדָה זַאד אֵשֶׁת מַתַּי לְמַתַּי תְּאוֹמִים, בֵּן וּבַת, וּשְׁנֵיהֶם יָפִים לְהַלֵּל. וַתִּגְדַּל הַשִֹּמְחָה בִמְעוֹן מַתַּי מְאֹד. וַיִּקְרָאוּ אֶת-שֵׁם הַבֵּן הַנּוֹלָד לָהֶם יוּנֶס, הוּא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא.

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי הוֹרָיו הַטּוֹבִים וַיַּעַשֹ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אַלְלַהּ, וַיְהִי נָזִיר וִירֵא אֱלֹהִים כָּל-יָמָיו וַיִּשְֹמְחוּ הַהוֹרִים מְאֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא גַּ’בְּרָאִיל מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל יוּנֶס בֶּן מַתַּי, וְהוּא מִתְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְקוֹרֵא אֶל אַלְלַהּ כְּדֶרֶךְ הַנְּזִירִים בַּיָמִים הָהֵם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁמַע, יוּנֶס, דְּבַר אַלְלַהּ. כֹּה אָמַר אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם: קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ סוּרִיָּה וּקְרָא עָלֶיהָ, כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. כִּי עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְכוֹפְרִים בְּאַלְלַהּ כֻּלָּם, הֵם וּמַלְכָּם הָרוֹמִי10 בְּרֹאשָׁם, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הָאֱמֶת יִקָּרֵא יִרְדְּפוּהוּ, וְגַם יִשְֹאוּ אֶת-רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו.

וַיִּשְׁמַע יוּנֶס בְּקוֹל הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר: כֹּה אֶעֱשֶֹה כַאֲשֶׁר דִּבֵּר אַלְלַהּ. וַיְמַהֵר יוּנֶס הַבַּיְתָה וַיְסַפֵּר הַדָּבָר לְאִשְׁתּוֹ וַיִּקַּח אוֹתָה וְאֶת-שְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ וַיַּרְכִּיבֵם עַל הַגָּמָל, וְגַם מִנְּזִירֵי אִשְֹרָאִיל לָקַח עִמּוֹ, וַיָּשִֹימוּ פְנֵיהֶם לַדָּרֶךְ; וְיוּנֶס אָז בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה.

וַיְהִי כְבֹאָם אַרְצָה סוּרִיָּה, וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעָה רָמָה וּפוֹרִיָּה לֹא רְחוֹקָה מִנִּינְוֵה, וַיִּתְקַע שָׁם יוּנֶס אָהֳלוֹ עַל יַד בְּאֵר מַיִם חַיִים. וַיֵּצֵא הוּא וַאֲנָשָׁיו אֶל הַגִּבְעָה וַיִּלְקְטוּ מַלּוּחַ וַיֹּאכְלוּ, וּמִן הַבְּאֵר שָׁתוּ מַיִם לִרְוָיָה. כֹּה עָשֹוּ שְׁלֹשֶת יָמִים עַד אֲשֶׁר נָח יוּנֶס מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ.

וַיְהִי בַיּוֹם הָרְבִיעִי, וַיֹּאמֶר יוּנֶס לְאִשְׁתּוֹ וּלְכָל-אֲשֶׁר עִמּוֹ: שְׁבוּ אַתֶּם פֹּה, וַאֲנִי אֵלְכָה לִי אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַקְּרוֹבָה כִדְבַר אַלְלַהּ אֵלַי, וְקָרָאתִי אֶת-יוֹשְבֵי נִינְוֵה לְאַלְלַהּ, וְאַחַר אָשׁוּב. וְהָיָה אִם יַעַבְרוּ אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא אָשׁוּב, וִידַעְתֶּם כִּי הָמֵת הֱמִיתוּנִי, וְהָיָה גוֹרָלִי כְגוֹרַל נְבִיאִים רַבִּים אֲשֶׁר לְפָנַי, אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת אַלְלַהּ. וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: לֵךְ, כִּי שְׁלָחֲךָ אַלְלַהּ.

וַיִּלְבֶַּשׁ יוּנֶס אֶת-אַדַּרְתּוֹ, אַדֶּרֶת הַנְּזִירִים, וּמַקֵּל עָבֶה, מַקֵּל נְזִירִים לָקַח בְּיָדוֹ, וְרַגְלָיו יְחֵפוֹת, וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֵה. וַיַּעֲמֹד עַל רֹאשׁ הַר תָּלוּל אֲשֶׁר מִשָּׁם נִשְׁקְפָה כָל-הָעִיר, וַיִּקְרָא קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמָיִם: שׁוּבוּ אֵלַי, בְּנֵי נִינְוֵה, וַאָשׁוּב אֲלֵיכֶם. הָסִירוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה. הִתְפַּלְּלוּ אֵלַי וְאִמְרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְיוּנֶס בֶּן מַתַּי נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ. כִּי רַק אֲנִי לְבַדִּי אֱלֹהֵי כָל-חַי, וְרַק אֲנִי לְבַדִי חוֹתֵךְ חַיִים לְכָל-חָי.

וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי נִינְוֵה אֶת-דְּבַר יוּנֶס בְּקָרְאוֹ, וַיִּחַר אַפָּם מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: הֲיֵשׁ אֱלֹהִים מִבָּלְעֲדֵי אֱלִילֵינוּ?! אֵין אֱלֹהִים זוּלָתָם. וַיִּקְרָאוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל יוּנֶס: סוּרָה מֵעָלֵינוּ כְרֶגַע, וְאִם אַיִן תִּהְיֶה מָרָה אַחֲרִיתֶךָ. וַיְהִי כִי לֹא אָבָה יוּנֶס לִֹשְמֹעַ אֲלֵיהֶם וְגַם לִקְרֹא אֶת-קְרִיאָתוֹ בְאָזְנָם, וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו אַנְשֵׁי נִינְוֵה וַיַּכּוּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת עַד אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה וַיִּתְעַלֵּף, וַיְהִי בְכָל-רָע. וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשֹוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה לְהַכּוֹת אֶת-יוּנֶס נְבִיאוֹ, וַיִּשְׁלַח אֶת הַשַּׁחַף וַיֵּרֶד הַיָּמָּה וַיִּטְבֹּל בְּמֵימֵי הַיָּם וַיַּעַט אֶל יוּנֶס וַיְנַעֵר כְּנָפָיו הָרְטֻבּוֹת עַל פְנֵי יוּנֶס וַיְעוֹרְרֵהוּ וַיָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו וַיְּחִי. וַיְהִי בְקוּמוֹ וַּיָּשָׁב וַיִּקְרָא אֶל אַנְשֵׁי נִינְוֵה כַאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, וְהַפַּעַם נָשְֹאָה הָרוּחַ אֶת-דְּבָרָיו עַד שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁמַע מֶלֶךְ נִינְוֵה וַיִּבָּהֵל מְאֹד, וּפָנָיו חָוָּרוּ. וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְאֶת-כָּל הַשָׂרִים אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ, וַיִּשְׁאַל אוֹתָם לֵאמֹר: מָה הַקּוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שוֹמֵעַ?! וַיַּעֲנוּ הַשָּׂרִים וַיֹּאמֵרוּ: מְשֻׁגָּע אִישׁ רוּחַ כְבֶן אַרְבָּעִים בָּא אֵלֵינוּ מִן הַחוּץ. וְהוּא קוֹרֵא אֵלֵינוּ מֵעַל רֹאשׁ הָהָר הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לֵאמֹר: הָסִירוּ אֶת-הָאֱלִילִים אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם, כִּי אֱלֹהֵי שֶׁקֶר הֵמָּה, וְקִרְאוּ אֶל אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְהַגִּידוּ וְאִמְרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְיוּנֶס בֶּן מַתַּי נְבִיאוֹ.

אָז תִּבְעַר חֲמַת הַמֶּלֶךְ גַּם הוּא בְיוּנֶס, וַיְּצַו וַיָּשִֹימוּ אוֹתוֹ בְמִשְׁמָר, בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ, צָר וּמְזֻהָם מְאֹד. וַיְצַו אַלְלַהּ עַל גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ וַיָּבֵא לְיוּנֶס מְנוֹרָה מִגַּן-עֶדְנוֹ לְהָאִיר מַחֲשַׁכָּיו, וְגַם מִמַּעֲדַנֵי הַגַּן הֵבִיא לוֹ עִמּוֹ לֶאֱכֹל. וַיְהִי יוּנֶס בְּבוֹר כִּלְאוֹ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

וַיְהִי בַיוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד וַיִּזְכֹּר מֶלֶךְ נִינְוֵה אֶת-יוּנֶס, וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: לֵךְ וְהָרֵץ אֶת-יוּנֶס מִן הַבּוֹר וְנַהַרְגֵּהוּ, כִּי בֶן מָוֶת הוּא, כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלִילֵינוּ. וַיַּעַשֹ הַמִּשְׁנֶה כִדְבַר הַמֶּלֶךְ. וּבְבֹאוֹ אֶל בֵּית הַסֹּהַר רָאָה וְהִנֵּה יוּנֶס כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו וְשׁוֹפֵךְ שִֹיחוֹ לִפְנֵי אֱלֹהָיו וְעַל יָדוֹ מְנוֹרָה מְפִיצָה אוֹר יְקָרוֹת, אוֹֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֲשֶׁר לֹא רָאָה כָמוֹהוּ מֵעוֹדוֹ. וְגַם רֵיחַ עֲדָנִים, רֵיחַ מַאַכְלֵי גַּן-הָעֵדֶן, עָלָה בְאַפּוֹ, וַיְשַׁכְּרֵהוּ. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיִּתְבּוֹנֵן מִסְּבִיבוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַמָּקוֹם הַצָּר וְהַמְזֻהָם, אֲשֶׁר בּוֹ הֵטִילוּ אֶת-יוּנֶס עַל פִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ נֶהְפַךְ לְמָקוֹם רְחַב יָדַיִם, טָהוֹר וְנָקִי לְהַפְלִיא. וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמַּרְאֶה, וְלֹא יָדַע מַה-זֹּאת. וַיִּשְׁאַל אֶת-יוּנֶס לֵאמֹר: מַה-זֹּאת? וּמֵאַיִן כָּל-אֵלֶּה לָךְ? וַיַּעַן יוּנֶס וַיֹּאמַר: אֱלֹהֵי אָבִי, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עָשָׂה לִי כָל-אֵלֶּה. וַיֶּחֱרַד הַמִּשְׁנֶה חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי יוּנֶס וַיֹּאמַר: הֲגַם לְכָל-הַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהֶיךָ כָּמוֹךָ יֵעָשֶֹה לָהֶם כֹּה בַּצַּר לָהֶם? וַיַּעַן יוּנֶס וַיֹּאמַר: כִּדְבָרֶיךָ.

אָז קָרָא הַמִּשְׁנֶה וַיֹּאמַר: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס בֶּן מַתַּי! וַיִּפֶן וַיֵצֵא מֵעִם יוּנֶס.

וַיְמַהֵר הַמִּשְׁנֶה אֶל הֵיכַל מֶלֶךְ נִינְוֵה וַיְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו בְּבֵית הַסֹּהַר. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד עַל מִשְׁנֵהוּ עַל הַאֲמִינוֹ בֵאלֹהֵי יוּנֶס, וַיְצַו וַיָּרִיצוּ אֶת-יוּנֶס מֵהַבּוֹר וַיְבִיאוּהוּ לְפָנָיו, וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ בְּזַעַם אַפּוֹ אֶל יוּנֶס לֵאמֹר: סוּרָה לְךָ מִזֶּה, בֶּן בְּלִיַּעַל, כִּי לְהַשְׁחִית אֶת-בְּנֵי אַרְצִי בִּכְשָׁפֶיךָ וּבִקְסָמֶיךָ בָּאתָ. וַיְצַו וַיְגָרְשׁוּ אֶת-יוּנֶס מֵאַרְצוֹ, וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיֵּרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ שֵׁנִית אֶל יוּנֶס בַּחֲלוֹמוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: יוּנֶס! שׁוּב אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא אֲלֵיהֶם לָֹשוּב מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וְאִם יְמָאֲנוּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לִדְבָרֶיךָ, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם קְלָלָה. וַיֹּאמֶר יוּנֶס: וּמָה הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תָּבִיא עֲלֵיהֶם? וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ: כְּקָרְאֲךָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּךָ וְהִצְהַבְתִּי פְנֵיהֶם וּבְשָׁרָם כְּכַרְכֹּם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי אַאֲדִימֵם כַּתּוֹלָע, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַשְׁחִירֵם כָּלִיל, כֹּה אֶעֱשֶֹה חֲלִיפוֹת עַד אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַחַר אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ שַׁחְרָהּ, וְהָפַכְתִּי אֶת-נִינְוֵה יַחַד עִמָּם, וְהָיוּ כְלֹא הָיוּ.

וַיַּעַשֹ יוּנֶס כִּדְבַר אַלְלַהּ, וַיּוֹדַע אֶת-אַנְשֵׁי נִינְוֵה אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ, אַךְ גַם הַפַּעַם לֹא אָבוּ בְנֵי נִינְוֵה שְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ, וְגַם הִכּוּהוּ, וְגַם יִדּוּ אֲבָנִים בּוֹ, וַיְגָרְשׁוּהוּ.

אָז צִוָּה אַלְלַהּ לְיוּנֶס לֵאמֹר: שׁוּב אֶל בֵּיתְךָ, כִּי מַלֵּא מִלֵּאתָ אַחֲרֵי דְבָרָי. וַיַּעַשֹ יוּנֶס כֵּן.

וַיְהִי כִּי רָאוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה אֶת-אֲשֶׁר קָרָם עַל אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִֹשְמוֹעַ בְּקוֹל יוּנֶס, כִּי צָהֲבוּ פְנֵיהֶם וְגַם הֶאֱדִימוּ, וְגַם הִשְׁחִירוּ חֲלִיפוֹת, וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ מְאֹד. וַיְמַהֲרוּ אֶל מַלְכָּם בְּנַעֲרֵיהֶם וּבְזִקְנֵיהֶם וַיִּקְרָאוּ: הוֹשִׁיעָה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ! וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר גַּם הוּא נִפְגַּע כְּכָל-עַמּוֹ, וַיֹּאמַר: נְנַסֶּה לְהַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ לִפְנֵי אֱלִילֵינוּ וְהֵסִירוּ אֶת-הַמַּכָּה מֵעָלֵינוּ. וַיְמַהֲרוּ כֻלָּם לַעֲשֹוֹת כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וַיִּפְנוּ אִישׁ אֶל אֱלִילָיו וַיִּצְעֲקוּ, וְגַם זָבְחוּ לִפְנֵיהֶם זְבָחִים, אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

אָז צִוָּה אַלְלַהּ אֶל מָטַרְאִיל מַלְאַךְ הָעֲנָנִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מָטַרְאִיל! פְּתַח אֶת-אוֹצַר עֲנָנַי אֲשֶׁר אַתָּה מְמֻנֶּה עָלָיו וּשְׁלַח אֶל נִינְוֵה עֲנָנָה שְׁחוֹרָה וּכְבֵדָה מְלֵאָה אֵדֵי רַעַל וְרֵיחַ מַשְׁחִית, וְכִסְּתָה הָעֲנָנָה אֶת-שְׁמֵי נִינְוֵה מְלֹא פְנֵיהֶם וְהֵעִיקָה הָעֲנָנָה בְכָבְדָּהּ עַל אַנְשֵׁי נִינְוֵה וְלֹא יוּכְלוּ נְשֹׁם וְיָּדְעוּ כִי אֲנִי אַלְלַהּ.

וַיַעַשֹ מָטַרְאִיל כִּדְבַר אַלְלַהּ, וַתְּכַס הָעֲנָנָה אֶת-פְּנֵי רְקִיע נִינְוֵה, וַתֵּצֶר נֶפֶשׁ הַתּושָׁבִים עַד לִמְאֹד, כִּי מַחֲנָק עָלָה בִגְרוֹנָם וְלֹא יָכְלוּ הָשֵׁב רוּחָם. וַיִּתְהַלְּכוּ כִמְשֻׁגָּעִים בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, לְֹשוֹנָם שְׁלוּחָה, וְגֻלְגֹּלֶת רֹאשָׁם רוֹתַחַת כַּסִּיר מֵרֹב חֹם, וְכָל הַקָּרֵב אֶל רֵעֵהוּ שָׁמַע אֶת-הֶמְיַת רְתִיחַת דָּמוֹ בְגֻלְגָּלְתּוֹ כִּרְתֹּחַ הַסִּיר.

אָז יָרִימוּ כָל-בְּנֵי נִינְוֵה עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיִמָה וַיִּקְרָאוּ בְקוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר: אָכֵן חָטָאנוּ, אֱלֹהֵי מָרוֹם, בַּאֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ לָתֵת אֵמוּן בָּאֱלִילִים אֲשֶׁר אֵין בָּם מוֹעִיל. וְעַתָּה סְלַח לָנוּ עֲוֹנֵנוּ, וֶאֱמֹר נָא דַי לֶעֱנוֹת נַפְשֵׁנוּ. עַתָּה יָדַעְנוּ כִי אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס בֶּן מַתַּי! וַיִּשְׁבְּרוּ כֻלָּם אֶת-אֱלִילֵיהֶם בִּידֵיהֶם.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתָם. וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: סָלַחְתִּי כְדִבְרֵיכֶם. וַתִּתְפַּזֵר הָעֲנָנָה כְרֶגַע, וְגַם נִקְרְעָה לְאַרְבָּעָה קְרָעִים. וַיִּפֹּל קֶרַע בְּנִינְוֵה וַיֵּהָפֵךְ לְעָפָר לָבָן מָלֵא רֵיחַ עֲדָשִׁים אֲשֶׁר הֵבִיא מַרְפֵּא בִכְנָפָיו לְכָל-תּוֹשְׁבֵי נִינְוֵה. וְקֶרַע שֵׁנִי נָפַל עַל הַרְרֵי צַנְעָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, וַיְהִי שָׁם לְמִכְרוֹת עוֹפָרֶת. וְקֶרַע שְׁלִישִׁי נָפַל בְּמִדְבַּר סַהֲרָה אֲשֶׁר בְּלֵב אַפְרִיקָה, וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הַמָּקוֹם לִֹשְמָמָה עַד הַיוֹם הַזֶּה. וְהַקֶרַע הָרְבִיעִי נָפַל בַּיָּם, וַיְהִי שָׁם לְחֹמֶר תּוֹסֵס, הַמַּרְתִּיחַ אֶת-הַיָּם פַּעַם בְּפַעַם, לַעֲנשׁ כָּל-עוֹבְרֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר לִבָּם מָלֵא כְפִירָה בֵאלֹהֵי יוּנֶס, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאִבְּלִיס שְֹנוּא אַלְלַהּ נִרְאָה אֶל יוּנֶס בִּדְמוּת רוֹעֶה וְהוּא מִתְהַלֵּךְ אַחֲרֵי צֹאן מַרְעִיתוֹ מִסָּבִיב לַגִּבְעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ תָּקַע יוּנֶס אָהֳלוֹ. וַיִּגַּשׁ יוּנֶס אֵלָיו וַיִּשְׁאַל: מִי אַתָּה, וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן אִבְלִיס וַיֹּאמַר: רוֹעֶה צֹאן אָנֹכִי, כַּאֲשֶׁר עֵינֵיךָ רוֹאוֹת, וּמִנִּינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַקְּרוֹבָה אֲנִי בָא. וַיָּשָׁב יוּנֶס וַיִּשְׁאַל: וּמַה-שְׁלוֹם אַחֶיךָ אַנְשֵׁי נִינְוֵה? וַיֹּאמַר: שָׁלוֹם! אָכֵן אִישׁ מְשֻׁגָּע סָר אֵלֵינוּ בַיָּמִים הָאֵלֶּה, וְגַם נִבָּא לָנוּ יָמִים רָעִים אֲשֶׁר יָבֹאוּ כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים יוֹם מִיּוֹם הֵרָאוֹתוֹ, אַךְ כָּל-דְּבָרָיו יִשָּׂא רוּחַ, יִקַּח הֶבֶל, וְלֹא יִקְרֵנוּ מְאוּם; כֻּלָּנוּ שְֹמֵחִים וְעַלִיזִים הָיִינוּ, וּשְֹמֵחִים וְעַלִּיזִים נִהְיֶה. וַיִּשְׁמַע יוּנֶס וַיֵּרַע לוֹ רָעָה גְדוֹלָה, וְגַם חָרָה לוֹ מְאֹד, כִּי לֹא יָדַע כִּי אַנְשֵׁי נִינְוֵה שָׁבוּ אֶל אַלְלַהּ בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם. וַיֹּאמֶר יוּנֶס בְּלִבּוֹ: אָכֵן שָׂמַנִי אֱלהִים לִצְחוֹק לְעֵינֵי בְנֵי נִינְוֵה – וַיְבַקֵּשׁ לִבְרֹחַ מִפְּנֵי אַלְלַהּ. וַיְמַהֵר אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר הַדָּבָר לְאִשְׁתּוֹ, וַיַּרְכֵּב אוֹתָהּ וְאֶת-בָּנֶיהָ עַל דַּבֶּשֶׁת גְּמָלִים, וַיֵּרְדוּ אֶל חוֹף נְהַר חִדֶּקֶל, וַיִּמְצָא יוּנֶס שָׁם אֳנִיָה וַיֵּרֶד בָּהּ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. וַיְהִי כְהַרְחִיקָם לָלֶכֶת, וְאַלְלַהּ הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַנָּהָר. וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל, וְהָאֳנִיָה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר, וַיָּבֶן יוּנֶס כִּי בְשֶׁלּוֹ הָרָעָה, כִּי חָטָא לְאַלְלַהּ מְאֹד בַּהֲטִיחוֹ דְבָרִים כְנֶגְדּוֹ וּבְבָרְחוֹ מִפָּנָיו. עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד וְהִנֵּה גַל גָּדוֹל הִסְתָּעֵר אֶל תּוֹךְ הָאֳנִיָה וַיִּסְחַף אַחֲרָיו מִנּוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה, וְגַם אֵשֶׁת יוּנֶס וּבָנָיו הָיוּ בַּנִּסְחָפִים, וַיִּטְבּעוּ בִמְצוּלוֹת יָם. וַיַּרְא יוּנֶס וַיִּתְחַלְחֵל מְאֹד, וַיִּפֹּל וַיִּתְעַלֵּף וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. וַיַּרְא רַב הַחוֹבֵל וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיְעִירֵהוּ מִתַּרְדֵּמָתוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה-לְךָ נִרְדָּם? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת לָנוּ וְלֹא נֹאבַד. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ? וַיִּרְשֹׁם רַב הַחוֹבֵל אֶת-שְׁמוֹת כָּל-הַנּוֹסְעִים בְּפִתָּקִים וַיָּטֶל אֶת-הַפִּתָּקִים אֶחָד אֶחָד הַמַּיְמָה וְהָאִישׁ אֲשֶׁר פִּתָּקוֹ שָׁקַע בַּמַּיִם וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי חָטָא לְאַלְלַהּ וְכִי כָבְדָה חַטָּאתוֹ מְאֹד, וַיִּשָׂאוּהוּ וַיְטִילוּהוּ הַמָּיְמָה, וְכָל-אֲשֶׁר פִּתָּקוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם הִשְׁאִירוּהוּ, כִּי לֹא חָטָא.

וַיְהִי כִּי אָחֲזוּ הַמַּלָּחִים בְּיוּנֶס לַהֲטִילֵהוּ הַמַּיְמָה בִרְאוֹתָם כִּי שָׁקַע פִּתָּקוֹ, וַיִּקְרָא אַלְלַהּ אֶל הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל דְּגֵי הַיָּם וַיֹּאמֶר לוֹ: צַוֵּה אֶת-הַלִּוְיָתָן וְעָלָה מִתְּהוֹמוֹת, וּבָלַע אֶת-יוּנֶס עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה, כִּי אֶת-בִּטְנוֹ בָחַרְתִּי לִהְיוֹת לְמַאֲסַר לְיוּנֶס עַל אֲשֶׁר חָטָא לִי בְּבָרְחוֹ מִפָּנַי. וַיִּשְׁמַע הַמַּלְאָךְ בְּקוֹל אַלְלַהּ וַיְצַו עַל הַלִּוְיָתָן וַיַּעַל מִמַּעֲמַקֵּי תְהוֹם וַיָּצָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם קָרוֹב לָאֳנִיָּה, וַיַּרְא יוּנֶס אֶת-הַלִּוְיָתָן וּפִיהוּ פָעוּר לִקְרָאתוֹ וַיִּבָּהֵל מְאֹד. וַיִּתְאַמֵּץ לְהֵחָלֵץ מִבֵּין יְדֵי הָאוֹחֲזִים בּוֹ לַהֲטִילֵהוּ הַמָּיְמָה. אַךְ הַלִּוְיָתָן קָרָא אֵלָיו בְקוֹל וַיֹּאמַר: רֵד, יוּנֶס, כִּי מִצְוַת אַלְלַהּ הִיא עָלֶיךָ, כִּי חָטָאתָ לוֹ, וְכִי בְשֶׁלְּךָ כָּל-הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה בַיָּם. וַיָּטִילוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-יוּנֶס הַמַּיְמָה, וַיִּבְלַע הַתַּנִּין אֶת-יוּנֶס, וַיָּבֹא יוּנֶס בִּמְעֵי הַתַּנִּין וַיִּפֹּל וַיִּתְעַלֵּף וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה מֵרֹב פַּחַד וּבֶהָלָה. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל הַתַּנִּין: אֲבָל, תַּנִּין, הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תָּרַע לְיוּנֶס עַבְדִּי, כִּי לֹא לְאָכְלָה נְתַתִּיהוּ לְךָ, כִּי לְסִתְרָה וּלְמָגֵן נְתַתִּיךָ לוֹ. וְשָׁמַרְתָּ עָלָיו מִכָּל-מִשְׁמָר, אַל תַּשְׁחֵת עוֹרוֹ, וְאַל תִּפְצַע בְּשָׂרוֹ, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא.

וַיְהִי כַעֲבֹר שָׁעָה, וַיִּפְקַח יוּנֶס את-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא בְחֶדֶר גָּדוֹל, רָחָב וְחַם, וְקִירוֹת לוֹֹ שְׁקוּפִים, וְהוּא שֹוֹחֶה בְלֶב-יָם, וַיָּבֶן כִּי בִמְעֵי הַדָּג הוּא, וְכִי מַעֲשֶֹה אַלְלַהּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה לְטוֹבָתוֹ וְלֹא לְרָעַתוֹ. וַיִּנָּעֵר וַיָּקָם וְלִבּוֹ מִתְרוֹנֵן, וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו עַל כְּבַד הַדָּג, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וּבָכֹה יִבְכֶּה. וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אַלְלַהּ אֱלֹהַי! קָטֹנְתִּי מִכָּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ אֶת-עַבְדְּךָ בְּשְׁלָחֲךָ אֵלַי אֶת-הַלִּוְיָתָן לְהַצִּילֵנִי מֵרֶדֶת שַׁחַת בִּמְצֻלָּה בִלְבַב יָמִים. אמְנָם אֲפָפוּנִי מִשְׁבְּרֵי יָם, תְּהוֹם יְסוֹבְבֵנִי, סוּף חָבוּשׁ לְראשִׁי, אַךְ מִבְטָחִי אָשִֹים בְּךָ, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, כִּי תַצִּילֵנִי כַאֲשֶׁר הִצַּלְתָּ עַד כֹּה, כִּי הַיְּשׁוּעָה לְאַלְלַהּ.

וַיִּתְהַלֵּךְ הַלִּוְיָתָן בְּכָל-שִׁבְעַת הַיָּמִים מִזְרָחָה וְיָמָּה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, עָלָה גַלִּים וְיָרַד תְּהוֹמוֹת וְיוּנֶס עִמּוֹ, וְהוּא רוֹאֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם, רָאֹה רָאָה חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת עִם קְטַנּוֹת, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וּצְבָעִים לָהֶן וּמַרְאֶה לָהֶן כְּמַרְאֶה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, וְגַם שָׁמַע בְּשָׁפְכָן כֻּלָּן שִֹיחָן וַהֲגִיגָן לֵאלֹהֵי מָרוֹם חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם, כְּדֶרֶךְ הַמַּאֲמִינִים. וַיַּאֲזֵן לְקוֹל שְֹרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַמְּמֻנִּים עַל הַדָּגִים וְעַל גַּלֵּי הַיָּם לְהוֹלִיכָם עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם עֲלֵיהֶם. וְלֹא שָֹבְעָה עֵינוֹ מֵרְאוֹת וְלֹא מָלְאָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶֹיךָ, יְיָ! כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֹיתָ! אָכֵן אַתָּה יְיָ הַצַּדִּיק וַאֲנִי עַבְדְּךָ יוּנֶס בֶּן מַתַּי הָרָשָׁע, חָטָאתִּי לְךָ, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, וְחַטָּאתִי כָבְדָה מִנְּשֹוֹא.

וַיִּשְׁמְעוּ הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר בַּיָּם אֶת-קוֹל יוּנֶס בְּקָרְאוֹ, וַיֶּחֶרְדוּ מְאֹד, כִּי לֹא שָׁמְעוּ מֵעוֹדָם קוֹל אַדִּיר וְחָזָק כָּמוֹהוּ. וַיָּרִימוּ כֻלָּם עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרְאוּ לֵאמֹר: יְיָ אֱלֹהִים, מֶה עָשִֹיתָ לָנוּ?! וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אַל תִּירָאוּ! קוֹל עַבְדִי יוּנֶס הוּא הַקּוֹרֵא אֵלַי מִבֶּטֶן הַלִּוְיָתָן, שֶׁשָּׁם כְּלָאתִיו עַל חֶטְאוֹ אֲשֶׁר חָטָא לִבְרֹחַ מִפָּנָי.

אָז נִכְמְרוּ רַחֲמֵי כָל-מַלְאֲכֵי הַיָּם וְרוּחוֹתָיו עַל יוּנֶס, וַיִּקְרָאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמֵרוּ: הוֹשִׁיעָה, אֱלֹהֵי מָרוֹם, וּסְלַח נָא לַעֲוֹן עַבְדְּךָ יוּנֶס, וְהַצִּילֵהוּ מֵרָעָתוֹ וּמִמַּאֲסָרוֹ בְּבֶטֶן הַלִּויָתָן, כִּי אֵל רַחוּם וְחַנוּן אַתָּה וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם בְּקוֹל מַלְאָכָיו מְשָׁרְתָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ בַיָּם. וַיְצַו עַל הַלִּוְיָתָן וַיְמַהֵר אֶל חוֹף הַנָּהָר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָׁם יָרַד יוּנֶס אֶל הָאֳנִיָּה בְּבָרְחוֹ מִפָּנָיו. וְשָׁם גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אַלְלַהּ לְקַבֵּל אֶת-פְּנֵי יוּנֶס עַבְדּוֹ. וַיִּקְרָא גַּ’בְּרָאִיל אֶל יוּנֶס מִבֶּטֶן הַלִּוְיָתָן לֵאמֹר: צֵא, בְּרוּךְ יְיָ, מִבּוֹר כִּלְאֲךָ, כִּי כְבָר רָצָה אֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶֹיךָ. וַיֵּצֵא יוּנֶס מִבֶּטֶן הַלִּוְיָתָן אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וַיִּקֹד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַלְלַהּ וַיְבָרְכֵהוּ עַל כָּל-חֲסָדָיו עִמּוֹ.

וְיוּנֶס עַיֵף וְיָגֵעַ מְאֹד וּבִטְנוֹ רֵיקָה. וַיְמַן אַלְלַהּ אֵלָיו אַיָּלָה מֵאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עֲטִינֶיהָ מָלְאוּ חָלָב מָתוֹק. וּמִתַּחַת לְרַגְלָיו הִצְמִיחַ לוֹ קִיקָיוֹן יְרַקְרַק וִיפֵה-עֲנָפִים אֲשֶׁר בִּן-רֶגַע עָלָה לְהָצֵל עַל רֹאשׁ יוּנֶס וּלְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט. וַיֵּשְׁתְּ יוּנֶס חָלָב מֵעֲטִינֵי הָאַיָּלָה כְדֵי שָׂבְעוֹ וְאַחַר שָׁכַב לוֹ בְצֵל הַקִּיקָיוֹן וַיִּישָׁן, וּשְׁנָתוֹ עָרְבָה לוֹ מְאֹד.

וַיְהִי בַהֲקִיצוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵין הָאַיָּלָה וְאֵין הַקִּיקָיוֹן, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד. וַיִּקְרָא אֵלָיו אַלְלַהּ לֵאמֹר: אַל יֵצַר לְךָ, יוּנֶס, וְאַל יֵרַע לְבָבְךָ, קוּם וְלֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, כִּי שָׁמָּה שְׁלַחְתִּיךָ, וְרָאִיתָ וְשָׂמַח לְבָבְךָ וְרָחָב. וּבְכֹחַ הֶחָלָב אֲשֶׁר שָׁתִיתָ מֵעֲטִינֵי הָאַיָּלָה תֵלֵךְ עַד בּוֹאֲךָ שָׁמָּה. וַיִּשְׁמַע יוּנֶס וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא לְֹשַעֲרֵי נִינְוֵה, וַיַּרְא וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ רוֹעֵה צֹאן, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הֲתַשְׁקֵנִי חָלָב מִצֹּאנֶךָ? וַיַּעַן הָרוֹעֵה וַיֹּאמַר: שְׁתֵה, אֲדוֹנִי, כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ, וּבְדַבְּרוֹ הִגִּישׁ לוֹ אַחַת מֵעִזָּיו לַחֲלִיבָה. וְאַחַר שָׁאַל אוֹתוֹ יוּנֶס לֵאמֹר: מֵאַיִן תָּבֹא? וַיֹּאמַר: מִנִּינְוֵה אָנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ יוּנֶס: לֵךְ וְאָמַרְתָּ לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה, יוּנֶס בֶּן מַתַּי חָי! וְכִי הוּא קָרוֹב לְֹשַעֲרֵי עִירָם. וַיֹּאמֶר הָרוֹעֶה: וּמָה אֶעֱשֶֹה אִם לֹא יַאֲמִינוּ בִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְקוֹלִי? וַיֹּאמֶר יוּנֶס: קַח עִמְּךָ אֶת-הָעֵז אֲשֶׁר מֵחֲלָבָה הִשְׁקִיתָנִי, וְהִיא תִהְיֶה בְךָ לְעֵד כִּי כֵנִים דְּבָרֶיךָ. וַיַּעַשׂ הָרוֹעֶה כִדְבַר יוּנֶס. וַיִּשְׁמְעוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה אֶת-דִּבְרֵי הָרוֹעֶה וְלֹא הֶאֱמִינוּ. וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הָעֵז אֲשֶׁר עִמּוֹ, וַתִּשָּׂא הָעֵז קוֹלָהּ וַתֹּאמַר: אָכֵן צָדַק הָרוֹעֶה, וְנֶאֱמָנִים דְּבָרָיו. כִּי מֵחֲלָבִי אֲנִי שָׁתָה יוּנֶס נְבִיא אַלְלַהּ וַיִּשְׁבֹּר צְמָאוֹ, וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר. וַיַּאֲמִינוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן נִפְלָאִים מַעֲשֵֹי אַלְלַהּ! וַיְמַהֲרוּ מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וַיֵּצְאוּ אֶל יוּנֶס וּמַלְכָּם בְּרֹאשָׁם לְקַדֵּם פָּנָיו בְשִֹמְחָה. וְכִרְאוֹתָם אוֹתוֹ הִכִּירוּהוּ וַיִּפְּלוּ עַל צַוָּארָיו וַיְחַבְּקוּהוּ וַיִּשָּׁקוּהוּ, וְגַם הִתְאַבְּקוּ בַעֲפַר רַגְלָיו וַיִּקְרְאוּ לֵאמֹר: נִחְיֶה הַפַּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתֵנוּ אֶת-פָּנֶיךָ, כִּי נְבִיא אַלְלַהּ אַתָּה בְתוֹכֵנוּ. וַיִּכְרְעוּ כֻלָּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יוּנֶס וַיֹּאמֵרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

וַיִּשְׂמַח יוּנֶס לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיְבָרְכֵם וַיֵּלֶךְ עִמָּם עַד נִינְוֵה, וַיֵּשֶׁב בָּהּ יָמִים רַבִּים בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא צַיַּד דָּגִים אֶל יוּנֶס וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אִישִׁי נָבִיא גָדוֹל! עוֹמֵד הָיִיתִי לִפְנֵי יָמִים עַל חוֹף נְהַר חִדֶּקֶל, שֶׁשָּׁמָּה הָלַכְתִּי לָצוּד צֵידִי כְדַרְכִּי, וָאַשְׁלִיךְ חַכָּתִּי הַמַּיְמָה, וַתַּעַל לִי הַחַכָּה יֶלֶד נֶחְמָד וְנָעִים וָאֶקָּחֵהוּ, וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ, וָאַצִּילֵהוּ, וְהִנֵּה הוּא בָזֶה לְעֵינֵיךָ. וַיָּרֶם יוּנֶס אֶת-עֵינָיו וַיַּבֵּט בַּיֶּלֶד וַיִּקְרָא: הֶאָח! הֲלֹא הוּא בְנִי אֲשֶׁר צָלַל בְּלֵב יָם בְּיוֹם הַסְּעָרָה. וַיְמַהֵר אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּשָּׁקֵהוּ וְעֵינָיו נוֹזְלוֹת דְּמָעוֹת מֵרֹב שִֹמְחָה. עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְהִנֵּה אִישׁ אַחֵר בָּא, וַיֹּאמַר: מִתְהַלֵּךְ הָיִיתִי לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר בְּאַחַד הַיְּעָרוֹת הַקְּרוֹבִים, וָאֵרֶא וְהִנֵּה זְאֵב עֲרָבוֹת לִקְרָאתִי, וּבְפִיו יַלְדָּה יָפָה כַחַמָּה וּבָרָה כַלְּבָנָה, וְהוּא רָץ אֶל בֵּין הָעֵצִים. וָאֲמַהֵר אֵלָיו וָאֶחְטֹף אֶת-הַיַּלְדָּה מִבֵּין שִׁנָּיו וָאַצִּילֶנָּה, וְהִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ בָּזֶה. וַיַּרְא יוּנֶס וַיִּקְרָא: הֶאָח! וְהִיא בִתִּי יְחִידָתִּי מַשְׂאַת נַפְשִׁי, אֲשֶׁר גַּם הִיא נָפְלָה הַמַּיְמָה בְיוֹם הַסְּעָרָה. עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְהנֵּה אִישׁ שְׁלִישִׁי בָא. וַיִּקְרָא: סוֹחֵר עַבְדְּךָ מֵעוֹדוֹ, אֲדוֹנִי הַנָּבִיא, וְלִפְנֵי יוֹמַיִם יָרַדְתִּי הַיָּמָּה לִנְסֹעַ לְמַסָּעַי, וָאֵרֶא וְהִנֵּה עַל חוֹף הַיָּם אִשָּׁה עֲרֻמָּה צְעִירָה וְרַכָּה וְכָל-עוֹד נַפְשָׁהּ בָּה, כִּי מִן הַמַּיִם מָשׁוּ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה. וָאֶקָּחֶנָּה לְבֵיתִי וָאַאֲכִילֶנָּה וָאַשְׁקֶנָּה וְגַם הִלְבַּשְׁתִּיהָ, וְהִנֵּה הִיא עִמִּי, כִּי הֵבֵאתִיהָ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם פָּנֶיךָ וְלֵהַנוֹת מזִּיו כְּבוֹדֶךָ. וַיָּרֶם יוּנֶס עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הָאִשָּׁה וַיִּקְרָא בַשְׁלִישִׁית לֵאמֹר: אֲבָל אִשְׁתִּי הִיא אֲשֶׁר סְחָפוּהָ הַמַּיִם בִּהְיוֹתָהּ עִמִּי בָאֳנִיָּה בְיוֹם הַסְּעָרָה. וַתִּקְרָא גַם הָאִשָּׁה וָתֹּאמַר: אֲהָהּ אַלְלַהּ! וְיוּנֶס אִישִׁי הוּא.

וַתִּגְדַּל שִֹמְחַת כֻּלָּם לַמַּרְאֶה, וַיִּשְֹאוּ קוֹלָם בִּבְכִי מֵרֹב שִֹמְחָה וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס בֶּן מַתַּי עַבְדוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

וַיְהִי יוּנֶס וּבֵיתוֹ בְנִינְוֵה יָמִים רַבִּים, וְאַחַר נָסַע לְמַסָּעָיו עִירָה כוּפָה אֲשֶׁר בְּתֵימָן, וּמִשָּׁם עָלָה סוּרִיָּה אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וַיָּמָת בְּצִידוֹן אֲשֶׁר עַל חוֹף הַיָּם, וְהוּא זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים וּשְֹבַע אשֶׁר וְנַחַת אֵין קֵץ. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹֹ שָׁם וַיָּקִימוּ עַל קִבְרוֹ מַצֵּבָה, כִּפַּת אֶבֶן גְּדוֹלָה וְיָפָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ יָבֹאוּ הַמַּאֲמִינִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְיִתְבָּרְכוּ בָהּ.

זָכְרָה לוֹ אֲלֹהַּ לְטוֹבָה!

 

הספרים ששמשו למחבר לעזר:    🔗

א)Folk-Lore of the Holy Land by Revl. E. Hanauer

ב) בדאיע אל זהור פי וקאיע אל דהַור לְשַיְך מחמד בן אַיאַס אַלְחַנָפי.

ג) קִצַץ אל אַנְבִּיַא

לשיך אבי אשחק אחמד אבן מחמד אבן אברהים אל תעלבי.


  1. הָעַרְבִים קוֹרְאִים אֶת הַהוֹרִים בְּשֵׁם “הַבֵּן הַבְּכוֹר” וְאוֹמְרִים אַבּוּ–אִבְּרָהִים אוֹ אֵם אִבְּרָהִים וכו'.  ↩

  2. טַאל בְּעַרְבִית פֵּרוּשׁוֹ אָרֹךְ.  ↩

  3. כָּל רוֹטוֹל כִּשְׁלשָׁה קִילוֹגְרָמִים.  ↩

  4. מִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ הִיא הַמִּלְחָמָה עִם הַכּוֹפְרִים, שֶׁשְׂכָרָהּ גָּדוֹל מְאֹד, וְכָל–הַנּוֹפֵל בַּמִלְחָָמָה כָזֹאת הֲרֵיהוּ בֶן הָעוֹלָם הַבָּא.  ↩

  5. אֲשֶׁר אַלְלַהּ דִּבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים.  ↩

  6. הִיא הַבְּאֵר אֲשֶׁר – לְפִי אַגָּדַת הָעֲרָבִים – הִקְרָה אַלְלַהּ לִפְנֵי הָגָר אֵֹשֶת אִבְּרָהִים לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנָּה אֶת–אִשְֹמָאִיל בְּנָהּ בִהְיוֹתָהּ בַּמִּדְבָּר.  ↩

  7. כֵּן יִקְרְאוּ הָעֲרָבִים אֶת הָרוּסִים.  ↩

  8. כֵּלִים, פֵּרוּשׁוֹ דִבֵּר, כְּלוֹמַר, שֶׁאַלְלַהּ דִּבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים.  ↩

  9. עַיֵין אַגָּדָה עַל נַבִּי נוּח, סֵפֶר “אַגָּדוֹת הַתּוֹרָה”, אַגָדָה ג'.  ↩

  10. הַבִּיזַנְטִי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!